1. בית רומנו

בשנות השבעים להורים שלי היתה חנות בגדי ים בקיץ ומעילים בחורף בבית רומנו שהם ‏עיצבו ותפרו בעצמם. זה היה מקום שהרבה אנשים באו אליו לקנות בגדים במחיר סביר. שמחתי לראות שבשנים האחרונות המקום נהיה פופולרי בקרב אמנים והפך למקום אלטרנטיבי ומעניין, ועכשיו עצוב לראות שהבניין נמכר ומשתנה לכיוון יותר ‏מסחרי ועם עתיד לא ברור.דרך יפו 9

2. דה סטריטס

כשקולין ואני מבקרים בתל אביב, בית הקפה שאנחנו תמיד חוזרים אליו זה הסטריטס. האוכל שם תמיד טוב וזה המקום הכי לא ‏יומרני וסנובי בתל אביב, מקום שלא הפך לטרנדי, בניגוד להרבה מקומות מצליחים שתמיד קשה למצא בהם מקום וההתייחסות שלהם תמיד ‏סנובית ומתנשאת, ‏כאילו עושים טובה.קינג ג'ורג' 70

3. גן מאיר

הפארק הקטן הזה באמצע תל אביב, אואזיס קטן באזור שתמיד עמוס באנשים. היינו הולכים לשם לשתות קפה במרכז העירוני לקהילה הגאה בתל אביב שנראה עכשיו בשיפוץ ומקווה שיחזור בקרוב. החלק הכי אהוב עלי זה גינת הכלבים, כמו גן ילדים לכלבים, מקום לאנשים שלא רוצים להשאיר את הכלבים לבד בבית, שזה רעיון מדליק. אני תמיד נכנסת לשטח המוגדר להיות קצת עם הכלבים. תל אביב זאת העיר עם הכלבים הכי מדליקים בעולם.

4. פאפאיתו

יש לי זיכרונות טובים של נגינה וצחוקים עם מינימאל קומפאקט מפאפאיתו, הסאונד במקום טוב, המקום מקצועי עם אווירה טובה, ואפילו יש שם במה. עשינו שם הופעת חימום באיחוד האחרון של מינימאל.סלמה 27

5. שוק ‏עתיקות כיכר גבעון

השוק הזה עבר מככר דיזינגוף לכיכר גבעון. שוק צבעוני עם רהיטים, צעצועים, נברשות, קרמיקה, עתיקות, תקליטים, פטיפונים, שטרות, בולים ובגדי יד שנייה. אני אספנית של צעצועים וכל מיני ‏שמונצעס אז אני יכולה לבלות שעות בשוק כזה. כשהייתי שם לא מזמן היה אפילו ‏די.ג'יי שניגן מוזיקה לא רעה וזה הוסיף לאווירה של המקום.

>> מלכה שפיגל תערוך השבוע בתל אביב כיתת אמן מיוחדת יחד עם קולין ניומן (Wire) בהנחיית אורי משגב במסגרת פסטיבל המגבר. מרכז ענב לתרבות, יום שישי 9.12, 13:00.פרטים וכרטיסים כאן

• העיר שלי
• מלכה שפיגל
• מינימל קומפקט
• קולין ניומן
• כיכר גבעון
• גן מאיר
• דה סטריטס
• בית רומנו

• Facebook
• Twitter
• Email

"ז'אנרים מעניינים רק בנקודת הזמן שבה הם מומצאים ובנקודה שבה הם נהרסים. כל מה שבין לבין הוא רק רעש רקע", אומר קולין ניומן (62), מנהיג להקת הפוסט פאנק המיתולוגית Wire שחגגה השנה ארבעה עשורים לצאת אלבום הבכורה המכונן שלה – "Pink Flag". הלהקה נחשבת לאחת מאבני הדרך של גל הפאנק האנגלי החלוצי ושל ההארדקור האמריקאי, אף שמעולם לא נשמעה ממש דומה לאף אחד מהשניים. השפעתה ניכרת גם מחוץ לעולמות הפאנק, ומספר הלהקות שציינו אותה כמקור השראה או ביצעו שירים שלה הוא בלתי נתפס; מסוניק יות' ו-REM דרך הקיור וכלה בבלר ופרנץ פרדיננד. לעתים נדמה כי Wire היא להקה שמדברת בעיקר למיטיבי לכת ולמוזיקאים, או כפי שניומן היטיב לתאר זאת: "הלהקה המפורסמת ביותר שלא שמעתם עליה".

לכן די מדהים לראות את השם Wire בין הרכבי האינדי בליינאפ המקומי והמעולה של פסטיבל SoLow שיתקיים בשבוע הבא בחיפה. "מלכה ואני כבר קבענו לבוא לישראל כדי לבקר את אימא שלה, אז בין כה וכה היו לנו כרטיסים לתל אביב", מספר ניומן שנשוי למלכה שפיגל – חברת מינימל קומפקט שחברה עמו בלהקת גיטהד ובצמד האמביינט Immersion.

בסוף הסבנטיז, ימי פריצת הפאנק באנגליה, טען ניומן שהאנשים חלוקים בין שני מחנות: אלה שאומרים ש־Wire היא בכלל לא להקת פאנק, ואלה שחושבים שהיא להקת הפאנק הכי טובה בעולם כי היא שוברת את כל החוקים שלו. כעת, בריאיון עמו לקראת ההופעה, ניומן צוחק ומוסיף: "זה נכון, אבל יכולתי לומר אותו הדבר גם על אבבא".

תכלס, אבל האם באמת ניסיתם לשבור אז את "חוקי הפאנק"?

"אני חושב שכן. רצינו להישמע אחרת. לכן בסבנטיז אמרו עלינו שאנחנו לא פאנק עד שבא עיתונאי הרוק ג'ון רוב והתחיל את כל הדבר הזה של לומר 'לא, לא, Wire היא הכי פאנק'. אבל זה די תלוי בתפיסה שלך לגבי מהו פאנק".

התפיסה שלי היא שלומר על מוזיקה שהיא פאנק זה לא כמו לומר על מוזיקה שהיא טכנו, לצורך הדוגמה, כי הדגש בפאנק הוא על הגישה ליצירה ופחות על הצליל הסופי שלה. לכן במובן הזה טכנו, כמו גם פופ לצורך העניין, עשויים שניהם להיות פאנק באותה מידה.

"אני מסכים. האמת היא שאם אתה באמת רוצה להיות פאנק היום אתה צריך להגיע ממקום מדוכא כמו, לא יודע, אירן. כי אם נראה לך שלהסתובב עם מוהיקן ולצרוח על גבי שלושה אקורדים זה פאנק, אז מצטער, את זה עשו מיליון אנשים לפניך, זה סתם שמרני מצדך".

אתם נחשבים לאחת ההשפעות העיקריות על הולדת סצנות ההרדקור-פאנק של שנות השמונים, בעיקר בעיר וושינגטון ובלוס אנג'לס. למה לדעתך, מכל הלהקות, דווקא Wire הבריטית הפכה לשם כל כך חשוב באנדרגראונד פאנק האמריקאי?

"יש לי תאוריה לגבי ההשפעה על ההרדקור, אבל תצטרך לשאול את איאן מקאיי (מהלהקות מיינור ת'רט ופוגאזי ואחד הדוברים המבריקים של הפאנק לדורותיו. אז"א) למה הם ראו דווקא בנו מקור השראה".

מה המספר שלו?

ניומן צוחק. "התאוריה שלי היא שפשוט היינו זמינים באמריקה. את האלבומים הראשונים שלנו, שיצאו ב־EMI, הפיצה בארצות הברית חברת Capitol ולכן אפשר היה להשיג אותנו בחנויות מוזיקה רגילות, להבדיל מהרבה להקות פאנק בריטיות אחרות", הוא מצטנע.

כתוצאה מכך, ניומן מציין שכנראה היו אלה Wire שהביאו לאמריקה את אתוס הפאנק המורכב מערימות של אטיטיוד, תחושת דחיפות וזין על לדעת לנגן. "בסיבוב ההופעות שלנו שם ב־1978 גילינו שכדי להיות בלהקה אמריקאית אתה חייב לנגן ממש טוב ולבלות לפחות 5 שנים בהופעות לפני שאתה מוציא אלבום. לכן כשניגנו ב־CBGB (מועדון פאנק ניו יורקי מיתולוגי – אז"א) חצי מהאנשים התלהבו וחצי חשבו שאנחנו גרועים כי לא ידענו לנגן מדהים. אבל הטינאייג'רים של הדור הבא, זה של האייטיז, כבר אמרו לעצמם 'אנחנו יכולים ללמוד לנגן ולהופיע 5 שנים, או שאנחנו יכולים להקליט אלבום עכשיו'. מה אתה היית בוחר?".

השנה יצא "Silver/Lead", אלבומה ה־16 של Wire. למרות ההערכה האינסופית ללהקה והביקורות החיוביות כמעט תמיד , ניומן אומר: "כשאתה מסתכל על סיכומי שנה, Wire תמיד שם אבל לא במקום גבוה במיוחד, כי לדעתי לוקחים אותנו כמובן מאליו כי מאז ומתמיד היינו כאן ואנחנו לא עושים רעש גדול עם קאמבקים מתוקשרים".

השנה מלאו 40 שנה לאלבום הבכורה שלכם. אתם לא חושבים שזאת סיבה טובה מספיק בשביל לחרוג מהגישה האנטי נוסטלגית שלכם ולבצע בהופעות שירים מתוכו?

"זה עניין של לבחור צד. או שאתה עושה את כל הקטע הזה של הנוסטלגיה או שלא. אם אתה יוצר מצב שבו אנשים מצפים ממך למשהו, אל תתפלא אחר כך כשהם באים בתלונות. מה גם שאם אתה מתחיל לרצות את הקהל עם חומרים שלא בא לך עליהם, אז אתה עלול לפתח מערכת יחסים די דפוקה עם החומרים האלה, אחר כך לשנוא אותם ומאוחר יותר לשנוא את עצמך על שהפכת להפך הגמור ממה שהביא את הקהל אליך מלכתחילה, וזה האינטגריטי שלך, האמת הפנימית שלך כאמן".

Wire יופיעו בפסטיבל SoLow ביום חמישי (30.11), שער פלמר 2, חיפה, 45 ש"ח ליום או 65 ש"ח לשני ימי הפסטיבל

• מוזיקה
• קולין ניומן
• Wire
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

"סאונד הסינתסייזרים האנלוגיים נשמע קצת כמו יצורים. האמת היא שגם הציוד שלנו וגם אנחנו כאלה, קצת יצורים", אומרת מלכה שפיגל על "Analogue Creatures", ה־EP החדש שלה ושל בעלה, המוזיקאי קולין ניומן, תחת השם Immersion, שבמסגרתו השניים יופיעו בתל אביב בסוף השבוע הקרוב (שבת 19.11) באוזןבר.

זו אמנם הפעם הראשונה שהשניים יוצרים כ־Immersion מאז האלבום האחרון שראה אור תחת שם זה, ב־1999, אבל שפיגל (שהייתה חברה במינימל קומפקט המיתולוגית) וניומן (סולן ומייסד אגדת הפוסט פאנק הבריטית Wire) יוצרים יחד זה שנים רבות, בתור Immersion, בהרכב הסינת'פאנק גיטהד או במסגרות אחרות.

אחרי ימי מינימל קומפקט שפיגל וניומן עברו מבריסל ללונדון. היו אלה ימי שיא הרייב וה־IDM. "היה משהו מושך מאוד בלהיות חלק מהסצנה הזאת, ממש כמו בימים שהפאנק פרץ שם. היה בה משהו חדש, כל הג'אנגל, הדראם אנד בייס והטכנו", נזכרת שפיגל. "הייתה לכל זה הרגשה של משהו שהגיח משום מקום ולא עוד חידוש של משהו שחוזר על עצמו", היא מוסיפה. ניומן והיא הקימו באותם ימים את חברת התקליטים Swim והתחילו להתנסות במוזיקה אלקטרונית אחרי שבילו שנים שקועים בעולמות הפאנק והרוק. "אפילו שבאנו מגיטרות אנחנו תמיד חיפשנו משהו חדש", היא אומרת במבטא קל. מדהים כמה בריטית היא נשמעת אף שאנחנו מדברים עברית. כבר יותר מ־20 שנה שהיא מדברת רק אנגלית וגם שפת האם שלה קיבלה את הניגון הבריטי. גם באיפוק ובמופנמות שלה יש משהו שמזכיר הלך רוח אירופי יותר מאשר מזג ים תיכוני.

בעיני שפיגל, Immersion הוא פרויקט שאמור לעטוף אותך (כפי שנרמז כבר בשם) כמו היית כולך בבריכה של צלילים. "יש איזה קשר במוזיקה לתימה של מים", היא מאשרת, "אנחנו גרים עשר דקות הליכה מהים וזה בטוח משפיע עלינו יצירתית. באופן כללי אני אוהבת מאוד ליצור מוזיקה שאתה מוצא עצמך עטוף בה". אכן, הפרויקט המשותף של הזוג מבוסס יותר על ווייב ואווירה מאשר על מקצבים מקפיצים, ובהתאם, הפן הניסיוני הוא החוט המקשר בין השמות ששפיגל מציינת כיוצרים אלקטרוניים שהשפיעו עליה בתחילת דרכה של Immersion: אפקס טווין, דה אורב, פלסטיקמן, פיוצ'ר סאונד אוף לונדון. "אחר כך גם התחברנו מאוד ל־Boards of Canada", היא מוסיפה.

איך זה לעבוד בפרויקט עם בעלך לעומת שיתוף פעולה עם מוזיקאים אחרים?
"כשאתה עובד במסגרת להקה יש את עניין האגו, שהוא אמנם לא נורא אבל מצריך תמיד משנה זהירות. לא כדאי להעביר ביקורת חריפה מדי כדי לא לפגוע בחברים ללהקה; אבל בין בני זוג – בזכות כך שאתה בטוח לגמרי כבר ביחסים האישיים – גם במוזיקה וגם בצורת הביטוי אין גבולות, מחסומים או פחד. גם אם קולין זוכה ליותר תשומת לב ממני זה לא מפריע לי. אתה יודע, כל הדברים השליליים האלה שיכולים להשפיע על תפקוד של להקה לא כל כך קיימים אצלנו".

אתם מעורבים ביצירה זה של זה גם כשאתם לא משתפים פעולה רשמית? למשל בלהקה שלוWireשבה את לא חברה או בחומרי הסולו שלך?
"תמיד. למרות שיש גבול, כי לפעמים צריך לשמור על ייחודם של דברים. אנחנו יוצרים כל כך הרבה ביחד אז לפעמים ההרגשה היא שיש דברים שצריך לא לערבב".

ב־Immersionהייתה לכם החלטה מודעת מההתחלה לא לשלב שירה?
"כן, יש משהו טהור במוזיקה אלקטרונית כזאת, אבל אנחנו כן משתפים פעולה עם אחרים, גם אם לא עם זמרים". לדוגמה, בשנה שעברה הופיע הצמד עם המתופף סטפן שניידר, לשעבר מהלהקה הברלינאית הנהדרת To Rococo Rot. לישראל יגיעו שפיגל וניומן כשהם מגובים באולריך שנאוס, מוזיקאי גרמני מבריק שיוצר שוגייז ואמביינט. הוא צפוי לתת די.ג'יי סט נפרד מההופעה שלהם. עם זאת, שפיגל מפתיעה: "כשהוא יגיע אלינו בעוד כמה ימים ניצור משהו חדש ואולי ננגן אותו יחד בארץ".

החזרה ל־Immersionהאמביינטית נדמית מנותקת לחלוטין ממה שקורה בעולם המוזיקה כרגע.
"אין לנו בעיה אם זה באופנה או לא. גם ככה היום הכל נורא מפוזר, אני אפילו לא יודעת יותר מה באופנה. אנחנו באמת מקווים שזה לא נשמע כמו דברים אחרים ושזה גם לא נשמע כמו שנות ה־90".

מעטים זכו לראות את Immersion לייב. לכל אורך שנות ה־90, עם שלושה אלבומים בדיסקוגרפיה, הופיע הצמד פעמים אחדות, אך רק השנה כבר הופיע ארבע פעמים. "סוף סוף מצאנו דרך לעשות את זה בלי לפטופים", היא מסבירה, "אני לא אוהבת הופעות לפטופים. מעדיפה לנגן לייב ולקחת את הסיכון המרגש שמשהו לא יעבוד כמו שצריך. זה בסדר".

Immersion, אוזןבר, קינג ג'ורג' 48 תל אביב, שבת (19.11) 20:30, 124 ש"ח

• מוזיקה
• מלכה שפיגל
• מינימל קומפקט
• קולין ניומן
• Wire
• immersion
• אולריך שנאוס
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

קולין ניומן מלהקת הפוסט־פאנק Wire וזוגתו מלכה שפיגל ממינימל קומפקט יגיעו להופעה אחת בתור הצמד Immersion. ההופעה תתקיים באוזןבר ב־19 בנובמבר ובה הם יארחו את יוצר האלקטרוניקה הגרמני המצוין אולריך שנאוס שיתקלט די.ג'יי סט נפרד. מחיר כרטיס להופעה 119 ש"ח.

בין השנים 1994־1999 Immersion הוציאו שלושה אלבומי אלקטרוניקה שאפתיים שזכו לשבחים בתקשורת. המוזיקה של ההרכב הכילה אלמנטים מדיטטיביים, והזייתיים. באותם השנים הזוג ניומן ושפיגל גם עשו רמיקסים לכמה מהשמות הגדולים במוזיקה האלקטרונית של אותה התקופה. לאחר מכן ההרכב נעלם לתקופה. 17 שנים מאוחר יותר, מוציאים Immersion אלבום חדש.

במהלך הפסקה זו, שפיגל וניומן לא שקטו כמובן. שפיגל הוציאה אלבומי סולו מוערכים, הציגה תערוכות צילום, והופיעה יחד עם מינימל קומפקט במופעי איחוד סולד אאוט מדוברים. ניומן בינתיים, המשיך להנהיג את להקתו Wire אל תוך תקופה חדשה, תוך הוצאת מוזיקה חדשה וסיבובי הופעות רבים ומוצלחים. הזוג גם שיתף פעולה עם מקס פרנקן (מינימל קומפקט) ורובין רימבו (Scanner), ותחת השם Githead, יצרו מוזיקת ארט-פופ מהפנטת.

למרות עשיה רבה זו, החליטו שפיגל וניומן לחדש את הפעילות של הרכבם Immersion ולהוציא את האלבום החדש "Analogue Creatures Living on an Island". האלבום החדש צפוי לצאת בנובמבר, אך כבר עכשיו, יש דיבור עליהם כאחד מהרכבי האלקטרוניקה המסקרנים הפועלים כיום באנגליה.

• מוזיקה
• הופעה
• מלכה שפיגל
• מינימל קומפקט
• קולין ניומן
• תרבות