זה רק אנחנו, או ששנת 2025 הרגישה כמו חמש שנים? ובכל הנוגע לאוכל, זה בכלל מרגיש כמו מילניום. אוכל טוב בא והולך, אבל הטעמים נשארים בזיכרון, ואנחנו כאן לזכור את המנות הכי טעימות שהגדירו את 2025 מבחינה קולינרית – וגם עוגה אחת לא ממש טעימה שמשום מה עשתה מלא רעש השנה. אלו הביסים שניקח איתנו מהשנה, אם תמהרו תספיקו לאכול אותם גם ב-2026.

>> על קצה השיפוד: 8 טרנדים קולינריים שהגדירו את האוכל שלנו ב-2025
>> עיריית תל אביב-יפו: עגלות קפה יאושרו בשבעה מוקדים ציבוריים

1. קריספי צ'יקן האני באטר | אהרוני'ס

את מה שאהרוני הספיק לשכוח שפים אחרים עדיין לא למדו, ואת מה שהוא יודע ועושה אנחנו אוהבים מאד מאד. כתוספת אחרונה לתפריט של מזללת העוף המטוגן הוסיף השף עם הצמה מנה מנצחת: פרגית פריכה בזיגוג האני באטר – כלומר חלב ודבש – עם חסה, חמוצים אסייתים ואיולי סרירצ׳ה בתוך לחמנייה רכה ואוורירית. העוף קראנצ'י וסקסי בטירוף, והאיזון בין חריף ומתוק, דביק ומטוגן, ממכר כל כך – עד שישר מתחשק להזמין עוד מנה.66 ש"ח.
שרונה מרקט, ביג פאשן גלילות ובמשלוח

2. ראמן ברווז | וואט סאנג

אין מספיק ידיים ורגליים למנות את הראמנים הטובים שיש כיום בתל אביב, אבל הראמן בוואט סאנג שונה מכולם. הוא מבוסס על ציר ברווז צלול בבישול ארוך ונתחי חזה ברווז עסיסיים עם באק צ’וי, פטריות אנוקי וליים (אפשר לבקש תוספת ביצה), שילוב עדין ואלגנטי ובכל זאת עוצמתי ומלא אוממי. אם כבר שבעתם ראמנים מחזיר, בקר וטופו, תנו לברווז צ'אנס.85 ש"ח.
הרכבת 12, תל אביב

3. חמוסטה ים | רובע א'

קלאסיקה בלבוש עדכני בגרסה פנטסטית מצאנו ברובע א', מסעדת ה-Kosher friendly של שף אביתר מלכה: קובה שמנמן מבצק דקיק במילוי בר ים קצוץ, פיסטוקים קצוצים ועשבי תיבול, שמשכשך להנאתו ולהנאתנו ברוטב חמוסטה חמוץ ולא מתנצל. חיבור מצוין בין עבר והווה ברמת דרופ דה מייק, ולא המנה האחרונה מהמסעדה ברשימה שלנו.96 ש"ח.
יהושע התלמי 18, תל אביב

4. פנקייק יפני | קוקו זן

כשנביא הטרנדים מהטיקטוק נדב בורנשטיין הביא לארץ את הפנקייק היפני, מדינה שלמה עצרה את נשימתה ונעמדה בתור. מאז זרמו נהרות של תיירים ישראלים בשינג'וקו אך הקסם רק הלך והתגבר, כי למנה הוויראלית יש יסודות עמוקים של גילטי פלז'ר: מרקם אוורירי, לוק רוטט ותועפות של נחמה בצורת שוקולד, סירופ, פירות וקצפת. במקור הוא מגיע מקוקו נקו, אבל בקוקו זן השכן הפנקייק היפני מוגש גם בגרסה מלוחה ושופעת אוממי ברמת ללקק את הצלחת, אפילו שהיא מקרטון.54/64 ש"ח.
פלורנטין 5, תל אביב

5. סלט מלפפונים | סנטי

עדיין ביפן, והפעם פרשנות אישית לסלט מלפפונים קלאסי ששף גיא אריש מגיש בסנטי. ולמה בחרנו בסלט מלפפונים כמנה שעשתה את השנה? בגלל הפוריקקה (תערובת תבלינים יפנית) והפינגר ליים, החמיצות והאוממי, אבל בעיקר בזכות הלוק. תקראו לנו רדודות, אבל כשצילחות מקורי מעלה את המנה לדרגת יצירת אמנות אנחנו נמסות ומעלות מיד סטורי, או להיפך.48 ש"ח.
גורדון 17, תל אביב

6. שיפוד דונר | נואמה

השנה הדונר ירד מהגלגלים הגדולים ועבר לגרסה ממוזערת, בהשראת המטבח היפני כמובן. העסיסיות והטעם הבשרי־עמוק בתוספת שומן טלה נותרו בעינם כביס שמתפוצץ בפה, וצלייה בפורמט קטן רק מגבירה את הפריכות ואת העונג. בנואמה השיפוד – שכבות שייטל ליה וקבב בוכרי עסיסי – מוגש עם מנטי, ואז השמחה גדולה שבעתיים. מבחינתנו אפשר להעביר את כל האוכל בעיר לשיפודים קטנטנים ואולי נצליח לרזות קצת. וכמובן, גם לצלול לעוני.102 ש"ח.
נחלת בנימין 59, תל אביב

7. סנדוויץ' שרימפס | בנדיט

כשיוסי שטרית משחרר את העניבה ומבשל מה שבא לו, יוצאים דברים נפלאים כמו הסנדוויץ' הזה: פרוסות בריוש קלויות ופריכות עם איולי יוזו ושרימפס צלויים ברוטב בוטנים חרפרף, שמדגיש את העדינות והמתיקות הטבעית. המשחק בין רך ופריך, שמנוני וקריספי, סליזי והיי אנד, מעיף את הפוני ומוכיח שוב ששטרית הוא אחד השפים היצירתיים שפועלים כאן.82 ש"ח.
ניצנה 20, יפו

8. טריפל אגז סנדו | גאייג'ין

בשעות הבוקר בסופ"ש פושטת האיזקאיה מלילינבלום את הלבוש היוקרתי – כלומר את הסושי והצלחות הקטנות – ומתחפשת למזללה טרנדית, מסוג המקומות שתל אביב כל כך אוהבת. תפריט הבראנץ' עמוס מנות בוהוריים סקסיות, אבל הטריפל אג סנדו מנצח בענק. בעיקרון מדובר בכריך מלחם שוקופאן במרקם עננים במילוי ביצים בשלוש שיטות הכנה, אבל את הרגע שבו לחם אוורירי משוח בחמאה חומה פוגש מקושקשת רכה וחלמון נוזלי אפשר לתאר רק במונחים פורנוגרפיים, ודי לחכימא.66 ש"ח.
לילינבלום 29, תל אביב

9. סשימי פרלינה | צ'אקולי

מה לדג בטעם של ים ולפרלינה שקדים מתוק־עדין? התשובה נמצאת במוחה הקודח של שפית ירדן שי, שמניחה בצלחת את שני חומרי הגלם הכל כך שונים ומוסיפה ריוויון, פינגר ליים ושמן זית. חמיצות בועטת ומתיקות קרמלית מחמיאות לדג ומייצרות סינרגיה שבה יש מקום לכל פרט ובת טעם, אך הסך הכול מתעלה לדרגת מנת דגל.72 ש"ח.
רציף הרברט סמואל 3, תל אביב

10. קוביית אלף העלים ואוזן הפיל | מרים

ואז דוקטור, חיים כהן הגיש לשולחן קובנה בצורת קובייה בריח מטמטם של חמאה, ויותר מזה אני לא זוכר. גם לא את הדרך לבני ברק.45 ש"ח.
הירקון 5, בני ברק

11. קרפ סוזט | גריל רום

רותי ברודו הייתה שם קודם, אבל השנה הקינוח הצרפתי הקלאסי חזר, ובגדול: חמאה, הדרים וליקר מתמזגים במחבת לנגד עיניכם כמו בסצנת סקס סוערת, ועלי קרפ דקיקים מלטפים את הלשון בעדינות מתמסרת. תוסיפו לכך אלמנטים של אש ופירוטכניקה בלייב וקיבלתם פצצת מתיקות על זמנית ואת ההצגה הכי טובה בעיר.58 ש"ח.
הירקון 87, תל אביב

12. טירמיסו | קוצ'ינה הס 4

מבחינתנו, טרנד הטירמיסו במגירה מיצה את עצמו, אלא אם כן מגישים את המגירה כולה לשולחן. גם על שואו העגלה אין לנו מה לומר, אבל על טירמיסו ככלל יש לנו רק מילים טובות – והרבה. למשל ביסקוטים ספוגי קפה וליקר וקרם זביונה אוורירי במתיקות מאופקת, סיום מושלם לארוחה ולא משנה מאיזו עדה. בתל אביב אפשר למצוא טירמיסו כמעט בכל פינת רחוב, אבל אם כבר קלאסיקה אז עד הסוף כמו בקוצ'ינה הס 4 – ביס אחד והדמיון מתעופף לרומא בלי לעבור בנתב"ג.54 ש"ח.
הס 4, תל אביב

13. ברוסקטת ג׳חנון | לונל

המנה שהגענו למסקנה שהכי כיף לפתוח ולסגור איתה שנה. היא טעימה להפליא, משלבת את כל העולמות, ובעיקר את שפתו הייחודית של השף ינון אלעל. ג׳חנון פריך ושחום, מעליו טרטר דג טרי ורענן עם נגיעת שמנת, סחוג ופיסטוק. פתיחה מושלמת, לא צריך יותר.45 ש"ח.
אברבנאל 72, תל אביב

14.עוגת חמאה חומה עם גלידת סיני מיני׳ס | קיו

הגסטרו-בר הלוהט של הרגע אחראי על לא מעט מנות מצוינות, ומתאפיין בוייב קז׳ואלי אך גם סקסי בעת ובעונה אחת. אחת המנות שנשארו איתנו שייכת לאגף המנות האחרונות – עוגת חמאה חומה נימוחה וטובה עם גלידת סיני-מיניס, שהחזירה אותנו לבקרים של הילדות, והעיפה לנו את המוח. אפשר לקנות פיינט איפשהו?40 ש״ח.
הרכבת 12, תל אביב

15.עוגת שוקולד | דניאל עמית

הנה ההוכחה שאוכל לא צריך להיות טעים כדי להיות להיט.העוגה התעשייתית לעילא של דניאל עמיתכבשה את הטיקטוק ואת הוולט במחיר מופקע של140 ש״ח. נו, כנראה ש-2025 היתה השנה שבה הישראלים שילמו על עוגה שמרגישה כמו עוגת הבית פי 20 מהשווי שלה. מה תביא עלינו 2026?
בוולט, אבל עדיף שלא

16.ראמן | קוקו נקו

הראמן שהעמיד את כל פלורנטין והסביבה בתור, ובצדק. כל העיר הגיעה לטעום את הראמן האותנטי של מיטאסו בכר, יפנית שמכינה את הראמן לפי מתכון מדוקדק של אמה, והוא אכן מנחם, ערב לחיך ומספק ארוחה שלמה בדיוק כמו ראמן כהלכתו. נכון, יש ראמן בכל פינה בעיר, אבל זה אותנטי להפליא ועכשיו כשהתור נרגע, תוכלו לטעום אותו מבלי לבזבז יותר מדי זמן.68-72 ש"ח.
פלורנטין 5, תל אביב

17.הנד רול | OBI

ההנד רול הגיע אלינו באיחור קל אחרי שכבר כבש את מסעדות העולם, ואת ניו יורק בפרט. מדובר ברול סושי בהרכבה אישית, כלומר כל המרכיבים מגיעים אליכם ואתם מגלגלים לבד. זה טעים, זה טרי, זה פאן וב-OBI עושים זאת בסטייל עם דגים טריים, והסברים סבלניים של הצוות. זמן טוב להתאמן במוטוריקה עדינה.28-56 ש"ח.
יבנה 31, תל אביב

18.קלמארי בטמפורה | אסא

האיזקייה החדשה והמרשימה מבית גיא גמזו אחראית ללא מעט להיטים יפנים ומנות אסתטיות וטעימות שעשויות לעילא ולעילא, אבל לא יכולנו שלא להתפעל נמרצות מהאגף הטמפורה שלהם, שמתאפיין במעטה טמפורה דקיק ואלגנטי, מתפצח בפה, טעים ונעים. ואם כבר טמפורה, אז ברור שנלך על קלמארי.44 ש״ח.
אחד העם 54, תל אביב

19.פרנץ טוסט עם חמאת בוטנים וריבת ענבים | בר פרדיסו

לאחרונה השיקה השפית דנה-לי ברמן בראנץ׳ חדש ושווה בפרדיסו, שם הרכיבה מספר מנות בראנץ׳ קלאסיות, מושחתות קלות בשפה הייחודית שלה. אחת מהן היא הפרנץ׳ טוסט, שמוגש עם קרם חמאת בוטנים ושוקולד לבן מוקצף, וגם ריבת ענבים. ביס חלומי ומנצח שלא נהיה מוכנים לוותר עליו גם ב-2026, כך שאנחנו מאוד מקווים שישאר גם לשנה החדשה.
38 ש״ח, נחלת בנימין 43, תל אביב

20.מז׳וזין | מפגש שאבי

במפגש שאבי ברביעיית פלורנטין טעמנו סוף סוף אתהמנה שקרצה לנו בערך בתריסר עונות של מאסטר שף. מז׳וזין היא מנה מרוקאיות מסורתית של סרדינים מטוגנים ומצופים בפירורי לחם, ששאבי בעלת ידי הזהב מגישה לפי הספר, ובטעמים עזים, נועזים ומנחמים. סמדי בובמה, מאחורייך.58 ש״ח.
מעון 5, תל אביב

21.קלצונה מסחאן | תלם

המסעדה היחסית חדשה של שף ענר בן רפאל פורמן היא יותר… מה שנקרא, בגובה עיניים. לא מדובר למסעדה לכל המשפחה במובן הקלאסי, דהיינו שניצלונים וצ׳יפס, אלא במסעדה מצוינת שהכל ימצאו את עצמם בתפריט. אגף הבצקים מצטיין בתלם במיוחד, ומצאנו את עצמנו חוזרים לקלצונה מסחאן עגבניות הזה יותר משלוש פעמים. כל פעם התענגנו מחדש על שילוב הטעמים והביצוע המופתי.
84 ש״ח, מאיר יערי 19, תל אביב

22.שיפוד פטריות | משייה

השף גיל דהאן מיטיב במשייה לעשות הזייה בפטריות – דהיינו, קסמים של ממש. במנת שיפוד פטריות האויסטר שהרכיב מתגלים בפטריות טעמי גריל בשריים ועסיסיים שקשה להאמין שמדובר ב- ובכן, פטרייה. לצדו קרם קשיו וגלידת פורצ׳יני מפוצצת אוממי ולא פחות מגאונית. מנה שמבחינתי ראויה להישאר לנצח, ולא רק ל-2025.
76 ש״ח, מנדלה מוכר ספרים 5, תל אביב

23.ביף וולגינטון | גרייס

גרייס היא מגרש המשחקים הפרטי של השף גל בן משה מפאסטל, שמארח פעמיים בשבוע בחלל הצמוד למסעדהארוחת טעימות מרגשת בנוסח מישלן. אחת המנות שנשארו איתנו מהארוחה הקסומה ומלאת החן הזו היא מנת הביף וולינגטון, מנה שנראית ברגע הראשון ארכאית, אך הוכנה במלאכת מחשבת לכדי ביס מופתי באמת.חלק מארוחת טעימות בסך ש״ח 690 לאדם.
שדרות שאול המלך 27, תל אביב

24.סשימי לבן על לבן | רובע א'

השף אביתר מלכה פתח השנה את מסעדת רובע א, מסעדה כשרה שמשלבת אוכל גורמה עם זכרונות הילדות שלו מאשדוד. כל מנה שם מבטאת את ידו המיומנת של השף, וניחנת ביצירתיות ומרכיבים מסקרנים. כזו היא למשל לבן על לבן- מנה של סשימי אינטיאס נח בחלב שקדים, עם סלסה מלפפון ובצל שאלוט. מה שנקרא טוקיו פוגשת את שכונת רובע א באשדוד וזה טעים לאללה.
98 ש״ח, יהושע התלמי 18, תל אביב

25. שקדי עגל | כל מקום

על שיפוד ובפיתה, בסגנון יפני, תאילנדי, אקלקטי או ישראלי – בכל תפריט בעיר כמעט אפשר למצוא מנת שקדי עגל. אז לידיעת השפים, אחרי שהבנו את המרקם והטעם אפשר להתקדם הלאה. קצת פחות כולסטרול בדם לא הרג אף אחד.

• אוכלים שותים
• סיכום
• טרנדים
• מסעדות מומלצות
• לונל
• גרייס
• קוקו נקו
• ישראל אהרוני

בתל אביב בואכה 2026, המטבח היפני הוא חלק בלתי נפרד מהמפה הקולינרית של העיר. אחרי שנים של שליטה תאילנדית, תפסה ארץ השמש העולה את ההובלה, ככל הנראה בהשראת והשפעת נחילי ישראלים שמציפים את יפן, גם זו שמחוץ לטוקיו. וכך הגזרה הצרה שכללה עד הלום בעיקר סושיות וראמן מתרחבת, ונוגעת באספקטים נוספים של הקולינריה היפנית, עד לרמת האסתטיקה והאותנטיות. כמו למשל גן זן יפני בלב פלורנטין.
>>

קוקו זן, האח הקטן של מסעדת קוקו נקו בפלורנטין, מקפיד לדייק בפרטים כבר בכניסה: שער יפני מסורתי ואדום (טורי) מוביל לגשר אדום גם כן, שכאשר חוצים אותו מגיעים לגינת זן חמודה ובה נחל מפכפך ובריכת דגי קוי. מקדש קטן ומעוצב, כנראה יחיד מסוגו בעיר, מוסיף עוד נדבך של אמת פנימית למרחב הירוק והשקט. ממש כמו ביפן, תוכלו לרכוש כאן לוח עץ משויף ולכתוב עליו את משאלות לבכם תמורת 4 ש"ח, שייתרמו לעמותת "פתחון לב" – נדיבות ישראלית בקימונו, והפתעה כמו שרק בפלורנטין אפשר למצוא.

קוקו זן היה מיועד לשמש חלל תפעולי לקוקו נקו, אלא שלבעלים דודי אפריאט היה רעיון אחר. בהברקה של משוגע לדבר הוא החליט להקים בלב המאפלייה של תל אביב גן זן יפני אמיתי, עם רצפת חצץ וגשר ושער מסורתיים. מהתקרה משתלשלים כדורי קוקדמה עשויי טחב – אמנות שביפן מיועדת להשרות ברכה על הבית בראש השנה – ובמרכז כל שולחן מונח טרריום זעיר.

להשלמת השורשיות היפנית, הותקן באחד הקירות פאלודריום – מעין אקווריום ובו מערכת אקולוגית סגורה – וברקע מתנגן פסקול ציוצי ציפורים ומלמולים שקטים ביפנית שהורכב במיוחד. ממש טוקיו בתל אביב, וקחו את זה לאן שאתם רוצים (גם לסשן מדיטציה, אף אחד לא יתנגד). כבודם של קוקודמה וציוצים במקומם מונח, אבל מה עם האוכל אתם שואלים. טוב ששאלתם.

ובכן, אפריאט ומיהוקו סאן, השף קונדיטורית מקוקו נקו, הרכיבו יחד תפריט שכמו האלמנטים העיצוביים מקפיץ את האורחים לטיול בשינג'וקו. פנקייקים רוטטים מלוחים ומתוקים, כריכי סאנדו חתוכים בקפידה ומנות אוכל רחוב טרנדיות חוסכים כרטיס טיסה ועמידה בתורים בלתי נגמרים. אוקי, אולי גם פה יהיה בסוף תור ארוך, כי בכל זאת – זה מהאנשים שהביאו את קוקו נקו.

אפשר כבר להתחיל להתכוונן ל"פנקייק עלומות" (64 ש"ח)– מחלקה של פנקייקס שמנמנים עם ביצים עלומות בגרסאות סקסיות, למשל סמוקי סלמון (ביצה עלומה, הולנדייז סאקה, בצל מטוגן ושמיר), אבוקדו טוגארשי (מג'יק מאשרום, הולנדייז סאקה ועירית) ובנדיקטו (בייקון, ביצה עלומה, הולנדייז סאקה ובצל ירוק).

באגף הסאנדו תמצאו כריכים רבועים ומשולשים חתוכים בדייקנות יפנית במילויים קלאסיים כגון טורי קאטצו וקרם תותים, וגם כריכי סלט ביצים וואגיו טבעוני (39-58 ש"ח). פנקייקס מתוקים, שכבר עשו עלייה לארץ בקוקו נקו, חותמים את תפריט האוכל בשילובי שוקולד חלב ותותים עם קצפת ושבבי מרנג, יוגורט גרנולה ופירות ברוטב לימון וצ'יפס שיסו, והפייבוריט שלנו – קרם אוסקה עם דובדבני אמרנה ופיסטוק (54 ש"ח).

סצנת המשקאות המיוחדים שפורחת ביפן משתקפת אף היא בתפריט של קוקו זן. למשל ג'לי קפה, שזו כוס חלב מוקצף שבתוכה משכשכות קוביות ג'לי אכילות מחליטת קפה (24 ש"ח), וגם הוג'יצה – קציפת שקדים ותה ירוק קלוי בעל טעם אגוזי עמוק וכמות נמוכה של קופאין (18 ש"ח). אייס גומא צונן בטעם שומשום, אייס מאצ'ה ומאצ'ה קרה, שוקו מיהוקו וקפה פילטר יפני משלימים רשימה שבשבילה שווה לחזור, כי אין סיכוי לטעום הכל בפעם אחת (14-26 ש"ח). עכשיו רק נותר לשבת, לקחת אוויר ולהתכונן לרגע הזן שלכם, שכנראה יגיע רק בסיומו של תור ארוך במיוחד. בכל זאת, זה מבית קוקו נקו.
פלורנטין 5, תל אביב.ב'-ש' 23:00-11:00, על בסיס מקום פנוי בלבד

• אוכלים שותים
• קוקו נקו
• פלורנטין
• אוכל יפני
• מסעדות יפניות
• פנקייק

>> נועה כרמי, 24, היא שחקנית בנסיקה שמתגוררת ועובדת בתל אביב כבר שמונה שנים, ואולי כבר ראיתם אותה בסדרה "בת השוטר" ובסרט "חמדה של שמי זרחין. בימים אלה היא מככבת ב"קרום", המחזה הפרוע של חנוך לוין משנת 1975 שזוכה במלאת לו 50 לעיבוד חדש ומסקרן של תיאטרון גשר.כל הפרטים ואפילו כרטיסים להצגות קרובות (12.7-11.7) כאן.

>> דייט בשישי בבוקר ופיקניק אורבני בכיכר // העיר של מיכל גבע
>> בית של חמלה ועדינות וחנות של הפתעות // העיר של ניצן פינקו

"קרום", תיאטרון גשר (צילום: ישעיה פיינברג)

1. תיאטרון גשר

גשר זה היה מקום שאהוב עליי כקהל המון זמן, ואז לפני שנתיים הוא הפך גם למקום עבודה אהוב, שאני מתחילה לקרוא לו לאחרונה אפילו בית.נכנסתי לתיאטרון עם ההצגה “התנצלויות פומביות”, והתאהבתי ישר במקום ובאווירה. בתור ילדה תמיד הייתי מגיעה לצפות בהצגות ורק מדמיינת את עצמי על הבמה הזאת. היום, כשאני מגיעה לחזרות של ״קרום", הילדה הקטנה מבפנים משתוללת מאושר. בכלל, כל מתחם נגה ממש מיוחד בעיניי. יש בו שקט מיוחד כזה, אנרגיה קצת אחרת. לפני הצגה אני אוהבת לשבת בג'מה או בסן רמו, לשתות קפה ולספוג את האווירה. מעבר לזה שהמתחם עצמו יפהפה ומלא בהיסטוריה – האנשים הם שהופכים את התאטרון למה שהוא, השחקנים, עובדי הבמה, ההנהלה, הצוותים – כולם מלאי תשוקה מאחדת וגם כאלה מקסימים ומצחיקים ומלאי חיים. תענוג להגיע לשם כל יום.
שדרות ירושלים 9 יפו

2. ביצ'יקלטה

לביצ’יקלטה יש וייב מעולה. זה מתחיל בזה שהמקום קצת מסתתר – מין מקום כזה שלא קופץ לעין מיד, וכשאתה נכנס יש תחושה כאילו גילית חצר סודית. לא משהו מתאמץ או פלצני, פשוט אווירה נעימה וכיפית. אני לרוב יושבת בחצר, למרות שגם בבר למעלה תמיד נחמד ויש בו מוזיקה טובה. תמיד השירות קליל ונעים, ויש להם אחלה יין.
נחלת בנימין 29 תל אביב

3. Purple pig & Jadid

החנות הזאת היא נקודת החולשה שלי. כל פעם שאני עוברת בהרצל אני פשוט חייבת להיכנס. הכול מסודר בטוב טעם ויש הרגשה שמישהו חשב על כל פרט. יש שם פיסים שפשוט מרימים לי את הנשמה. אין על שופינג כשהוא מדויק לסגנון שלך. אז כשאני מרגישה שמגיע לי להתפנק – זה ה-go to שלי. תמיד מוצאת שם איזה חצאית מיוחדת או שמלה יפה שתגרום לי להרגיש יפה ומיוחדת.
הרצל 20 תל אביב

4. קוקו נקו

היה הייפ גדול ברגע שהמקום נפתח ובתור חובבת ראמן גדולה (מאוד!) באתי עם ציפיות גבוהות. והאמת – ההייפ לגמרי מוצדק. הראמן שם פשוט טעים בטירוף. זה לגמרי הפך לאחד המקומות הקבועים שלי.
פלורנטין 5 תל אביב

5. מוז"א (מוזיאון ארץ ישראל)

אני מופיעה שם לא מעט עם ההצגה “בן המלך והעני” של אורנה פורת, ובכל פעם שאני מגיעה – יש תחושת התרגשות באוויר. המקום עצמו פשוט נעים, ירוק, שקט. יש שם משהו שמנתק אותך רגע מהרעש של העיר ונותן תחושת רוגע. תמיד כיף לי להגיע לשם – גם כי אני מאוד אוהבת את ההצגה הזו, וגם כי האווירה במוזיאון תמיד נעימה – אנשים מחייכים, הקהל מקסים, והצוות שמארח אותנו פשוט מהמם.מה שאני הכי אוהבת זה שיש לזה גם ערך מוסף, הילדים שמגיעים לא רק נהנים מההצגה, הם נחשפים על הדרך גם לעולם של תרבות והיסטוריה, של סקרנות. זה מקום שמעורר השראה, וזה כיף גדול להיות חלק מחוויה כזאת שאני יודעת שאני נהניתי ממנה מאוד כילדה.
לבנון 2 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

כיכר המדינה.מאז שהתחילו העבודות בכיכר המדינה, התחושה הפכה מאזור נעים למין שטח בנייה מאובק ומתוח. זה מקום שפעם היה בו קסם, אהבתי ממש את המדשאות. היום קשה לי להתחבר אליו – תמיד רועש ועמוס בשיפוצים ובנייה. לא בכל מקום חייב לתקוע מתחם מסחרי!

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסרט Wicked.הוא ממש החזיר לי את התחושה שהילדה הקטנה והתמימה שבי עדיין שם, גם כשקשה. מאז המלחמה חיפשתי רגעים של רוך ותמימות, והסרט הזה פשוט נגע בי במקום הזה.אני גם מאוד מחוברת לסיפור – זה תמיד מזכיר לי את סבא שלי, רפי כרמי ז”ל. ברגעים האחרונים שלו הוא ביקש שאשיר לו, ושרתי "אי שם מעבר לקשת" מהקוסם מארץ עוץ.המוזיקה של Wicked כל כך מרפררת לשם, וזה תמיד לוקח אותי לאותו מקום בלב. כל כך מחכה לסרט המשך!

איזו יצירה נתנה לך כוח או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"כחול", האלבום של ניר כנען.מעבר לזה שניר אחד החברים הכי טובים שלי בעולם, המוסיקה שלו (אובייקטיבית! או שלא) הכי יפה בעולם.חשבתי אולי לבחור שיר ספציפי אבל כל הרצף של האלבום פשוט עושה לי טוב כל פעם מחדש.הרגישות והאינטליגנציה בשירים שלו פורטת על כל המיתרים של הלב ומיידית אתה מרגיש לא לבד.מתרגשת בטירוף להופעה הראשונה שלו בבארבי!

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב?
מטה החטופים. התקופה הזאת דורשת מאיתנו להיות עם אחד – ומטה החטופים הוא ביטוי ישיר לכך. הם עושים עבודת קודש במאבק להחזיר את היקירים שלנו, והעזרה שם היא לא רק תרומה חומרית אלא גם עמדה מוסרית – להיות בצד של התקווה והאנושיות.

מי התל אביבית שהכי צריך להרים לה כרגע?

נעמה כרמי.אמא שלי. אין שאלה בכלל.היא אמנם לא בליינית תל אביבית קלאסית ולא מסתובבת עם אספרסו ביד, אבל היא אמא שתמיד שמה את כולם לפניה, שתמיד יודעת מתי להרים גם כשאף אחד לא שם לב שצריך. היא מורה לילדי פנימייה בכפר הירוק, נותנת את הלב שלה יום אחרי יום, גם כשזה קשה, גם כשלא רואים.אני רואה מהצד כמה מורים לילדי פנימייה עושים עבודה שהיא הרבה מעבר ללמד – הם הופכים לדמויות משמעותיות בחיים של ילדים שלפעמים אין להם תמיכה קבועה מהבית. הם עוזרים לילדים לגדול, להאמין בעצמם, להרגיש שרואים אותם. וזה מעורר הערצה בעיניי. אז אם יש מישהי שצריך להעריך ולהרים לה – זו היא. על הלב הענק, הנתינה בלי תנאים, והאהבה השקטה שמחזיקה כל כך הרבה אנשים. אני מסתכלת עליה ולומדת מה זה להיות חזקה באמת.

מה יהיה?
על אף שזו תקופה קשה ומבלבלת, אני בוחרת להישאר אופטימית. אני מאמינה בכוח של אנשים טובים, באמנות שמחברת בין לבבות, ובזה שבסוף – אנחנו נחזור לחיים מלאים באור, בשמחה ובחיבוק. התקווה היא בחירה יומיומית, ואני בוחרת בה כל בוקר מחדש.

• העיר שלי
• תיאטרון גשר
• ביצ'יקלטה
• קוקו נקו
• מוזיאון ארץ ישראל
• כיכר המדינה