Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
“כשאני יוצא מהמשרד, סמס לזוגתי שיצאתי", “כשאני נרדם, כבה את הטלוויזיה", “כשאני עונה לשיחה, כבה את הווידיאו שמתנגן במחשב". עד לפני כמה שנים, משפטים כאלה נאמרו בעיקר לעוזרים אישיים או למשרתים. אחרי הכל, מי עוד יידע שבדיוק יצאתי מהמשרד? מי ער לכך שהלכתי לישון? הסמארטפון שלכם, זה מי.
מכשירי הטלפון הניידים כבר מזמן אינם כלי לתקשורת רק בין אנשים. הסמארטפון שלנו שואל מחשב אחר מה צפוי להיות מזג האוויר ומה שווייה העדכני של מניית אפל. הוא יודע להתקשר לרשת הביתית ולמערכת הסטריאו כשהוא רוצה להתחבר אליהן, והוא גם מדבר עם צמיד הכושר כדי לשאוב ממנו נתונים על הפעילות שעשינו.
אבל זהו רק שלב ראשון של אוטומציה והתאמה אישית. השלב הבא הוא להסיק מסקנות ולפעול על פיהן. רובנו לא צריכים לדעת מה מזג האוויר בכל יום, אלא רק מתי הוא משתנה מספיק כדי לגרום לנו לעשות משהו לגבי זה. חיבור הטלפון לרשת הביתית אמנם עוזר לנו בכך, אבל למה שלא יכבה באותה הזדמנות את הבלוטות' שאנחנו צריכים רק במכונית?
כדי להפוך את המכשירים שלנו לחכמים יותר קיימות כמה אפליקציות, הבולטת שבהן היא IFTTT או IF בשמה החדש. האפליקציה מתבססת על ערוצים ועל מתכונים. ערוץ הוא דרך תקשורת בין הטלפון שלכם לבין מכשיר אחר, שירות אינטרנטי אחר, יישום אחר. מתכון הוא הצהרה – מה עושים על בסיס המידע שמקבלים. רוצים שיישלח אליכם מייל שלמחרת צפוי לרדת גשם? מעוניינים לשלוח פקודת הדלקה לנורות כשאתם מתקרבים הביתה? גם את זה אפשר לעשות בקלות.
שימושים מתחכמים פחות ל־IF הם תקשורת בין אפליקציות תומכות, תוך שימוש ביישום כמתווך. העליתם תמונה לאינסטגרם? IF יידע להעלות אותה גם לפינטרסט שלכם. קישור בין פייסבוק לטוויטר? אפשרי. איחולי מזל טוב אוטומטיים לחברי פייסבוק? למזלכם (או לצערכם) האפשרות קיימת.
למרבה הסתלבט לא תצטרכו להמציא ולתכנת בעצמכם. IFTTT מגיעה עם אפשרות להורדה של מתכונים שאנשים וחברות יצרו, ועם רשימות המתכונים הפופולריים ביותר ומתכונים חדשים מעניינים. הפופולריות של האפליקציה גם מבטיחה תמיכה שמתרחבת כל הזמן – שלטים אוניברסליים של לוג'יטק הצטרפו לא מכבר, וכן הרמקול החכם Echo מבית אמזון.
היופי של IFTTT הוא בכך שבקלות רבה אפשר להפוך למותאם אישית ברמה המרבית לא רק את הסמארטפון, אלא את כל המכשירים שמדברים איתו, ומשנה לשנה יש יותר מכשירים כאלה. זו עדיין לא אינטליגנציה מלאכותית, המכשירים לא מגיעים למסקנות בעצמם, אבל גם היום הזה אינו רחוק.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מי שאוחז בתחביב היקר של שינה על מצעים איכותיים, יודע שאחרי שרוכשים את הסט הראשון אי אפשר לחזור לוורדינון. מה שתחילה נראה כמו הוצאה מופרכת מתגלה כחוויה שפשוט אי אפשר לכמת בכסף – להתעורר בכל בוקר כשהתחושה הראשונה שהגוף חווה עוד לפני פתיחת העיניים היא "או מיי גאד, האם מַתִי בשנתי ועליתי לגן עדן?".
אורית טראוב מייצרת מצעים כאלה מחומרי גלם איכותיים של כותנת פרקל בצפיפות גבוהה, כותנה מצרית או כותנה סרוקה, עם טקסטורות מגוונות ושלל עיטורים כמו תחרות, עיטורי סאטן ושילוב בדים נוספים. את כל זה היא תופרת בעבודת יד ובקולקציות מוגבלות במתפרה שהקימה בביתה ביהוד. לצד הקולקציה המוכנה מראש אפשר להזמין מטראוב מצעים עם רקמות לבקשתכם. אולי העולם יהיה מקום טוב יותר אם כולנו נתעורר בכל בוקר על כרית נעימה שנושאת את ראשי התיבות שלנו. החל מ־590 ש"ח,orittraub.com
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
צבי שחר וליגל יחיאל הם זוג חמוד שמציע את השירות הכי חמוד – קאט־סיטר. השניים יבקרו את החתול שלכם בזמן שאתם בחו"ל או בעבודה, ישחקו איתו, יאכילו אותו וינקו את ארגז הצרכים שלו. הם אפילו מגיעים בהתרעה של פחות מ־24 שעות! המחיר? 85 ש"ח ל־20 דקות.
בשנים האחרונות צצו להם אנשים פרטיים וחברות שהציעו לטפל לנו בביורוקרטיה תמורת תשלום. רובם כבר לא פעילים. "השירות" הוא אחד היחידים שעדיין קיימים. אנשיה מציעים מגוון של שירותים: נהג אישי, שיפוצים ותחזוקה, ניהול משק בית וכמובן גם חידוש הדרכון, עמידה בתורים ועבודה משרדית. התשלום הוא לפי שעה ומשתנה בהתאם למשימות (179 ש"ח לחידוש דרכון למשל). סטודנטים זכאים להנחה מפליגה: 50 אחוז הנחה.
מעבר דירה הוא סיוט מתמשך, החל משלב חיפוש הדירה, דרך האריזה, המעבר עצמו וסידור הדירה מחדש. סיוט, סיוט, סיוט וסיוט. אנחנו ממליצים על חברות שיארזו את הדירה לפני המעבר (לפי ההוראות המדויקות שלכם כמובן) ואחר כך גם יפרקו את חפציכם ויסדרו אותם בדירה החדשה.
מהו בגד סנטימנטלי? לרוב מדובר בפריט מרופט עם סממן שייכות לקבוצה: מדי בית ספר, נבחרת ספורט או אפילו חולצת פלוגה. ועבור מבוגרים שהטינאייג'ר שבהם בילה במחששה, חולצת להקה, זו שאלבומיה חתומים על פסקול הנעורים, עשויה לתרגם את אותה תחושת שייכות, וללכוד את הרגע שבו מצאת את עצמך בשוליים של התרבות. המעצבת אביגיל קולקר, בוגרת שנקר, הייתה גם היא נערה כזו ובבגרותה הפכה למעצבת אופן שעדיין מתחבטת בשאלות המיקום שלה במיינסטרים האופנתי. במשך שנים היא אגרה טי שירטס של להקות, ולפני כשלוש שנים החלה לרקום על החולצות באוסף המרשים שלה תחת המותג AKA. את הרקמה עשתה בתהליך של קוסטומייזינג – כל חולצה עם דימוי ייחודי והומור משלה.
האוסף שלה וכנראה גם הטעם המוזיקלי עוררו עניין, והחולצות נמכרו בחנות של שרה בראון, אבל מהר מאוד הגיעו אליה גם פניות של לקוחות שביקשו שתרקום להם חלומות (כלומר טי שירט) – הפעם עם חולצת הלהקה שהם תמיד אהבו. "זה תהליך מאוד אישי", מספרת קולקר, "הם מגיעים אליי, לפעמים מחטטים בחולצות שיש אצלי במגירות ולרוב אנחנו פשוט יושבים על האינטרנט ומאתרים ביחד את החולצה שתהווה את הבסיס. עוד לפני שאני מתחילה את עבודת הרקמה, אנחנו עורכים שינוי גזרה לחולצה כך שתתאים למידות האישיות של הלקוח".
מכאן הלקוחות נותנים לה את החופש "לקשט בעבודת יד" את הפריט הנוסטלגי, וקולקר רואה בכך אחריות כבדה, "בייחוד אם הלקוח מחובר בצורה עמוקה ללהקה. בחולצות רבות שאני יוצרת לקמעונאות גלום הומור על סף הדאחקה, וזה פחות מתאים כשלמישהו יש מטען רגשי לחולצה".
רקמי לנו הארדקור. אביגיל קולקר בפעולה. צילום: אורן זיו
אחת העבודות האהובות עליה מהזמן האחרון היא צמד חולצות שנוצרו בעבור אח ואחות, מעריצי ג'וי דיוויז'ן. היא מצאה בשבילם חולצות עם הדפסי גלי הקול האיקוניים שיצר המעצב פיטר סאביל לאלבום הלהקה "Unknown Pleasures" משנת 1979. "בחולצה שלה רקמתי מטפסי הרים שכאילו מטפסים מעל גלי הקול, ובשלו רקמתי את קו הרקיע של לונדון", היא מספרת.
וכמו שהחולצות מזכירות לבעליהן שאריות ממרד נעורים, כך קולקר מרגישה לגבי העשייה שלה. "יש אמירה חזקה בלקחת טי שירט מהוה בת עשרות שנים ולעבוד עליה בטכניקות של קוטור", היא מסבירה. "וגם תזכורת לכך שלא צריך לקנות המון ומהר מהר. החולצות האלו נראות טוב עד היום, משום שבעבר אפילו טי שירט בסיסית יוצרה במחשבה שתילבש הרבה פעמים ולאורך זמן. בעבודת היד שלי אני מבקשת להחדיר בהן ערך שנעלם, שיגרום להן להיות פריט לכל החיים שמייצג את הלובש ולא עוד מוצר שנלבש לעונות בודדות".
550־690 ש"ח, להזמנות: 4796372־054
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
עולם האופנה עובר לעיצוב בהתאמה אישית: מה חושבים בתל אביב?
על פי התחזיות, עולם האופנה הולך ונוטש את פסי הייצור ההמוניים ועובר לעיצוב בהתאמה אישית. ובינתיים בתל אביב, החייטים והמעצבים חלוקים בדעותיהם על עתיד החליפה הגברית
במניפסט שפרסמה השנה חזאית הטרנדים המובילה לי אדלקורט, הוכרז כבר בכותרת המסמך על מותה של האופנה. על פי נבואת הזעם של המומחית ההולנדית, המועסקת בין היתר על ידי פראדה, וולוו ומארקס אנד ספנסר, שרשרת הייצור המהיר והקנייה חסרת האחריות עוד תביא עלינו אסון אקולוגי. נקודות האור בדבריה נגעו לאבולוציה שתעבור תעשיית האופנה, תהליך בידולי שהיא משווה להבראה שעובר ענף המזון העולמי עם שוך ההתלהבות מהצ'יפסר של מקדונלד'ס.
אדלקורט סבורה ששוק של "אופנה אטית" המותאמת אישית למידות הלקוח ושהיצירה שלה כרוכה במדידות, בחירות משותפות והרבה סבלנות, היא העתיד. כלומר, מקום שבו היוצר העצמאי יכול להעניק מותרות שקשה להשיג בקנייה ישירה של בגד מוכן מהקולב, בין שמדובר במוצר של תאגיד יוקרה או של רשת מהירה.
אם לשפוט על פי השטח, העתיד עדיין לא כאן. בהווה התל אביבי קומץ החייטים שיש ביכולתם לייצר חליפה לפי מידה מאבדים אמון בביקוש למיומנות שלהם. אחד החייטים האהודים בתל אביב, רובין, חדל לפני כשנתיים לייצר חליפות לגברים והיום הוא מסתפק בתפירת מכנסיים על פי מידה, בעוד ז'קטים יעברו אצלו רק שינויים ותיקונים. "הרבה גברים יזמינו חליפה זולה עם גימורים גרועים מהמזרח ויביאו אותה אליי בשביל להעניק לה מראה יוקרתי יותר, למשל סיומת תפר מחלב ידני, ולתיקונים כמו שינויי כתף או אורך", הוא מספר בצער. רובין, שלמד את רזי המקצוע באוזבקיסטן מולדתו, מאמין שבעתיד, אחרי שלכולם יימאס מבגדי הרשתות, יזכה שוק החליפות המקומי לתחייה. "מי שיידע לנצל את הגל הזה ויהיה בעל מלאכה טוב עוד יהיה עשיר מחליפות בתל אביב" הוא מנבא.
מעוז דהן. צילום: איתי תורג'מן
שני חייטים ותיקים שממשיכים לייצר חליפות אך מעידים על חוג לקוחות שהולך ומצטמצם הם ציון אברמוב ויוסף ענתבי. "כשלמדתי את המקצוע לפני 60 שנים בחלב שבסוריה, הייתה שם עבודה ל־24 שעות ביממה. בזמן האחרון הלקוחות היחידים שמגיעים לייצר חליפות על פי מידה הם לרוב מבוגרים וקבועים, וצעירים יותר מגיעים בעיקר לתיקונים", מספר ענתבי. הלקוחות החדשים המעטים שפונים אליהם מבקשים חליפה שתתאים לא רק למידותיהם, אלא גם לכיסופים האופנתיים שלהם. "עשיתי לאחרונה כמה חליפות אוברסייז או ז'קטים שבהם הייתה בגב נפילת בד מיוחדת", מעיד ענתבי, ואברמוב מספר על גברים שביקשו לעצמם חליפות בסגנון נפוליאוני. אך מרבית העבודה היא שמרנית ונעשית עבור אנשי עסקים בעלי מבני גוף לא שגרתי שנדרשים ללבוש חליפות לצורכי עבודה. "לא כל אחד יכול להרשות לעצמו עלות של 2,000 ש"ח, לא כולל בד", אומר אברמוב וענתבי מסכים: "יש כאלה שמקבלים סחרחורת כשהם שומעים את המחיר, אבל הוא משקף את הזמן והעבודה הכרוכים בהכנת חליפה". השניים צופים עתיד עגום לתעשיית החייטות לפי מידה בארץ. "זו מיומנות שצריך לפתח במשך שנים, ולצעירים היום אין סבלנות", נאנח אברמוב וענתבי מסכם: "אין מי שיתפור. היום כל מי שהולך לשנקר רוצה להיות מעצב, להכתיב קו. המלאכה של מחט ואצבעון היא קשה, סיזיפית ולא זוהרת".
בניגוד לחוות הדעת של החייטים, נראה שמעצבי תל אביב רק מגלים את תחום התפירה על פי הזמנה. שוק בגדי הגברים המקומי מתבסס לאחרונה יותר ויותר על מעצבים שמבינים שבחליפות על פי מידה לחתנים גלום פוטנציאל כלכלי כביר. ההבדל בין פנייה אליהם מאשר לחייט מנוסה הוא המיקוד. בעוד ענתבי ואברמוב ידרשו תמונה לדוגמה או רעיון מאוד ספציפי, אצל המעצבים ניתן להתבסס על מלאי הגזרות העונתיות שלהם ולקבל סיוע בבחירת הבד ובהתאמות ספציפיות.
חייט רובין. צילום: אורן זיו
מעוז דהן מהמותג נובריש דוג הוא מהמעצבים הרבים (בהם גם דורון אשכנזי וליאת זרמון) שמציעים לצד הקו המוכן ללבישה שירותי תפירה לפי מידה. "אני עובד עם ארבע גזרות בסיס עכשוויות, ואחרי שאנחנו בוחרים את הגזרה אני מציע ללקוחות מבחר בדים, ומשם מתחיל תהליך של מדידות ומחשבה משותפת", מספר דהן. "זה שוק שלא מתאים לכל לקוח, כי אתה צריך להיות מעורב בתהליך ובעל דמיון מפותח".
מאחר שלמעט אנשי עסקים ועורכי דין, מרבית הישראלים לא לובשים חליפות על בסיס יומי, ומערכות הלבוש הכבדות והמבוטנות הן לא אופטימלייות לאקלים הישראלי, השכילו כמה מעצבים להציע גם אופנה קז'ואלית און דמנד. המעצב עידו רקנטי, שבעבר החזיק שתי חנויות הנושאות את שמו, התחיל לייצר פריטים לפי מידה עם סגירתן. בסטודיו שהוא חולק עם דורון אשכנזי ועם מעצבת שמלות הכלה מיכל ומטיל תלויה קולקציית בסיס של כמה שמלות קלאסיות. "אנחנו בוחרים את הדגם הנכון ללקוחה ומשם הכל בר שינוי. הלקוחות מגיעות אליי כי למרות ההיצע בחוץ הן עדיין לא מוצאות משהו שהן אוהבות". לאחרונה הוא החל לעצב גם לגברים. "אני עובד עם גזרות בסיסיות של חולצות ומכנסי אריג, אבל הגברים מתלהבים בעיקר ממבחר הכותנות הדקות ומהאפשרות לייצר מערכת לבוש שלמה מאותו בד".
ציון אברמוב. צילום: אורן זיו
עבור המעצב הוותיק שי שלום, תפירת חליפה על פי מידה היא עיקרון בן 18 שנה ולא אפיק עסקי חדש. אופן העבודה שלו (וגם המחירים) הם הקרובים ביותר לתעשיית הקוטור האירופית. "בסטודיו אמנם תלויים כל דגמי הקולקציה, אבל אין אפשרות להוריד מהקולב ולמדוד. הלקוחות בוחרים את הדגם, נמדדים ואז אנחנו בונים דגם ראשוני שעליו ניתן לפתח גזרה. משם מתחיל דיאלוג ביני לבין הלקוח".
רוב הלקוחות של שלום הם קבועים והוא מתייק את הגזרות שצבר לאורך השנים על פי שמותיהם, אבל לאחרונה הוא מרגיש גל של עניין מצד לקוחות חדשים. "יש תחושה כללית בעולם שנמאס מתעשיית השכפולים. זה לא רק עניין של התאמה לפי מידה, יש משהו חופשי שהופך את העבודה לנעימה יותר, פחות דיקטטורה של מעצב ויותר שיח".
שי שלום. צילום: תום מרשק
חייט רובין, בר כוכבא 52
יוסף ענתבי, נחלת בנימין 9 (מ־2,400 ש"ח)
ציון אברמוב, שינקין 14א קומה 2 (מ־2,000 ש"ח)
מעוז דהן, דיזנגוף 310 (מ־3,500 ש"ח)
עידו רקנטי, הגדוד העברי 5 (שמלות 740־1,100 ש"ח, בגדי גברים 420־580 ש"ח)
שי שלום, הרכבת 2 (החל מ־7,600 ש"ח)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
