לא ברור מה ישראלים שונאים יותר, לעמוד בתור או לפספס את ההייפ. כנראה את שניהם, כי בכל פעם מחדש אנחנו רואים את התורות המתפתלים בעיר, ומקללים. לפעמים, יש להודות, גם אנחנו נופלים פומו ומוצאים את עצמנו עומדים שעה בתור לאיזה פופ-אפ, אבל בכל הנוגע למסעדות עם הייפ אנחנו מעדיפים לחכות לזמנים רגועים יותר. היום אנחנו ממליצים על 3 מסעדות שהחזיקו בתור איימתני, ועכשיו כשנגמר הפסח וחזרה השגרה, אפשר וכדאי להגיע ולבדוק על מה כל המהומה.לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>>החלה עונת הבוהוריים: 5 בראנצ'ים חדשים שהגיעו בדיוק בזמן לאביב

קוקו נקו

למה כדאי:דודי אפריאט מ"לה טיגרה" ומיסאטו בכר היפנית-ישראלית פתחו ראמניה אותנטית שנראית כאילו הוצנחה לכאן הישר מסמטאות שינג'וקו, ותוך שעות השתרך שם תור שמגיע עד לפינת הרחוב. אולי הפנקייק הפלאפי והאינסטגרמי תרם לעלייתו של התור, אבל בדקנו את הראמן והוא לגמרי מצדיק את ההמתנה.
מה טעים:שלושה סוגי ראמן (עוף, חזיר וטבעוני), שלושה סוגי גיוזה ועוד כמה תוספות חמודות. וכמובן הפנקייק.
עדיין תצטרכו:לחכות טיפה בכניסה כי יהיו טיפה אנשים לפניכם, ולהזמין איך שאתם יושבים את הפאנקייק, הוא לוקח זמן.
>> קוקו נקו, פלורנטין 5

אסתר המלכה

למה כדאי:ההמבורגריה של אדל בספלוב ומאץ' עבד היא כנראה בית העסק שהצליח לייצר הכי הרבה הייפ בישראל ביחס לגודלו. היא אחראית להביא את ההמונים מהאינסטגרם, הוא אחראי להביא את הבשר הכשר הכי טוב (ובתור הבעלים של מסעדת הבשרים הכשרה "מיטוס", הוא גם יודע מאיפה), ומתברר שזה שידוך מושלם.
מה טעים:המבורגר טוב מאוד מסוגו, טעים ועסיסי. יש גם צ'יפס וופל קראנצ'י במיוחד.
עדיין תצטרכו:לצלם את זה לאינסטגרם. לא אנחנו קבענו, זו המסורת המקומית.
>> אסתר המלכה, רוטשילד 8

קסטה

למה כדאי:כי אם תגיעו בשעה הנכונה, הגלידריה של אייל שני תוכיח לכם שאת התור שלה היא הרוויחה בכבוד, כי זה מסוג ההייפ שרק כשטועמים אפשר להבין עד כמה הוא מוצדק. טעמנו, שוב ושוב, ואנחנו אפילו מעיזים לומר שגם כשיש תור, היא שווה כל רגע של המתנה.
מה טעים:וואי אמאל'ה, מה לא טעים? אבל אם כבר חיכיתם, קחו את המרשמלו השרוף וזכו לישועות.
עדיין תצטרכו:להימנע משעות העומס, כי כבר שנה וחצי שיש שם תור און-אנד-אוף. במילים אחרות – את התור תמצאו שם בשעות הערב המוקדמות והלחוצות, ובזמני סופ"ש. תכוונו לשעות מתות.
>> קסטה, פארק המסילה יהודה הלוי 12

• אוכלים שותים
• תור
• מסעדות מומלצות
• קסטה
• קוקו נקו

בשנותיי בתל אביב ראיתי כמה וכמה טרנדים נולדים, מתים ונולדים מחדש. זוכרים את ימי הקרפצ׳יו סלק וחציל בטחינה בכל מקום? את טרנד מסעדות השוק? גל המלביות, הכנאפה, העראייס, אובססיית הקרמל המלוח שהפכה לאובססיית בייגלה ואז לאובססיית פיסטוק? זוכרים שאנשים הלכו מכות בכניסה ל-H&M בעזריאלי, או חיכו חצי שעה כדי להסתכל על מדף עם שקיות במבה בסבן אילבן? כל הרגעים האלה יאבדו בזמן, כמו דמעות בגשם.

לרגע אחד מלחיץ פחדתי שאיבדנו אותך, קלצונה נוטלה // אוכל טוב ברחוב
>> התאהבתי בשישברק פעמיים, וזה יקרה כל פעם מחדש // אוכל טוב ברחוב
>> הכריך של רחל בשדרה לא אמור לעבוד. זה פלא אמיתי // אוכל טוב ברחוב

בקיצור, למדתי שהכל זמני וחולף, אולי חוץ ממסעדת פטרוזיליה ברוטשילד שאף אחד לא אכל בה מעולם אבל תישאר בעיר הרבה אחרינו. הבנתי שלהיות קורבן אופנה זה מביך ומעייף, ורק לפעמים אשכרה שווה את המאמץ. היום אני משתדלת להתרחק ממקומות שמגיעים עם תור ארוך ועם רצפי מילים כמו "שכולם מדברים עליו".

דווקא כשמקום אופנתי מאבד מקסמו הראשוני ומפתח אופי (קצת עלוב) בדרך אני נוטה להתלהב ממנו יותר. ולראייה, החיבה התמוהה שלי לקניון גינדי TLV והעובדה שהתחלתי לפקוד סניפים של סבן אילבן רק כשמכונות השייקים כבר הפכו לממש מטונפות. בהשאלה מרבקה מיכאלי (אוקיי, מנעמי שמר) – אני בעד הנגד ונגד הבעד.

ואת כל זה אני מספרת היום כדי להגיד שבתור לקסטה עמדתי לא פעם ולא פעמיים, ואעמוד בשמחה בעתיד. כל שמץ של מבוכה מתפוגג לי מהגוף כשזה קשור לגלידריה הזו, שהחלה את דרכה מתישהו בחורף 2024 ומאז פקדתי אותה כמות מרשימה של פעמים. זאת מעין מטריושקה של דברים "נכונים", מה שאמור להרתיע אותי – גלידה בפארק המסילה, צמודה לתדר, ממלכה נוספת באימפריה של איל שני. העומדים בתור ליטרלי מסתכנים בדריסה על ידי קורקינט חשמלי, כי התור נגרר באופן קבוע לשביל אופניים.

אבל האמת הלא קולית היא שאני אוהבת את פארק המסילה, ובתכלס גם את התדר, ובתכלס בתכלס גם דברים שקשורים לאיל שני. בוז תיאורטי יש לי בשפע, אבל מה לעשות שהכל טעים לאללה וגם נראה טוב?אבל אנחנו פה לדבר על גלידה, ועוד איזה גלידה.

קיים סיכוי שבוזה או ארטה איכותיות יותר, זו תהיה טענה לגיטימית גם אם שגויה, אבל לקסטה יש איזה אקס פקטור שהופך אותה למקום שכיף לחזור אליו שוב ושוב ושוב. קודם כל, טעים לאללה. שנית, ההיצע – יש לא רק טעמים בייסיק בביצוע מוצלח, אלא גם יציאות הזויות או טוויסטים חמודים על טעמים מוכרים. עם הזמן אספתי כמה טעמים אהובים במיוחד: כדורי שוקולד עם חתיכות קריספיות של ביסקוויט; ארל גריי מרענן וכיפי; קרם פרש עם שמן זית, סטייה בקטע טוב – וגם לימון חלב, תפוז דם, תירס, דבש-לוונדר, מנגו, גרעיני דלעת. למרשמלו-מדורה לא חזרתי, אבל יש לה הרבה מעריצים אחרים.

כבונוס יש את המסביב – כוסות מגניבות ממתכת, קראמבל או גרידת לימון לשים מעל, חצר חמודה, פארק ותפוצ׳יפס פאנסי בצד. זה עובד.אני לא לבד בזה. שוב ושוב אנשים אומרים מסביבי דברים כמו "רציתי לשנוא", מתלוננים על מחירים או על הפורט סעיד או על משהו לא ברור ששני אמר פעם במאסטר שף. אבל נו, באנו בשביל הטעם הפרובוקטיבי או ההייפ או המאנץ׳ למתוק, וחזרנו כי פאקינג כיף ומוצלח וטעים. אגב, כיף גם לראות מאסטר שף. לפעמים המיינסטרים צודק.

• אוכל רחוב
• אוכלים שותים
• קסטה
• גלידריות בתל אביב
• פארק המסילה

זה לא סוד שאנחנו כאן ב"טיים אאוט" מעריצים את מפעלות אייל שני ושחר סגל בתל אביב, על כל השטיקים והמגרעות ותינוקות הכרובית שנמסו באש תופת לתוך עליהם. מאז פתיחת הסלון ב-2008 והמזנון ב-2011, השתלטה קבוצת "החבר'ה היותר טובים" על העיר, ואחרי פתיחתן של מסעדת הגלאם גילה וננסי והגלידריה המופלאה קסטה בשנה שעברה, היא אוחזת כיום ב-12 עסקי אוכל עירוניים שהפכו ברובם לאייקון מקומי בלתי ניתן לחיקוי.

יש לנו מדי פעם ביקורת קשה על המחירים, על חוסר היציבות, על הגימיקים ועל הפיוטים בתפריט, אבל יש לנו גם ואולי בעיקר אוקיינוס (כן כן) של הערכה לדרך שעשה שני משף ירושלמי קפריזי ומסתבך למגדלור קולינרי שהגדיר מחדש בגאון את המטבח התל אביבי. עכשיו כשהוא אוחז בכוכב מישלן ניו יורקי, עם עשרות שלוחות של מותגיו ברחבי העולם, הגיעה העת לבחון, לדסקס ולדרג את כל מה שהוא מציע לנו כאן ברחובות שלנו. זה לא מעט בכלל, אולי אפילו גובל ביותר מדי. אפשר בהחלט להתווכח עם ההצלחה. הרבה יותר קשה להתווכח עם הגאונות.

>> 34 מסעדות הקז'ואל דיינג הכי טובות בתל אביב
>> מקומות מומלצים לאכול ולשתות בהם בפארק המסילה

12. דבורה

אוכל:רוסטביף קרפצ'ו וכל החשודים המידיים בביצוע כשר.3
אווירה:מסעדה כשרה בבית מלון בבן יהודה. תבינו לבד.2
מחיר:ממוצע למסעדות אייל שני.4
אייל שניזם: 4,בגלל המטבח הפתוח ובר גדול בצורת חי"ת, שמצליחים להיות הלב הפועם של המקום. כמעט5על הניסיון המטריל להגיש מנות על צעצועי חוף מפלסטיק שהתקבל בזעם רב בזמנו.

11. ג'אז קיסה

אוכל:מנות משתנות באופן קבוע שבוקעות מהמטבח של רומנו (אך לא בהכרח מהתפריט שלו). כלומר, הג'אז בר הכי טעים בעיר.4
אווירה:היפ, הייפ, הופ.5
מחיר:בינוני-גבוה.4
אייל שניזם:לא כל כך מורגש, אבל אתם אוכלים מתוך שקיות נייר ומעל גבי קרטונים מוזהבים בתוך ג'אז בר יפני בתוך בית רומנו, שזה די הכי אייל שני. או דיוויד לינץ'.3

10. קפה מיראז'

אוכל:כריכים ומאפים בבוקר, דגים ופירות ים מהצהריים עד הלילה, ספק אם יש עוד בית קפה בעיר שמציג תפריט כזה.4
אווירה: פארק המסילה במיטבו.4
מחיר: יקר מדי לבית קפה.4
אייל שניזם: לא כל כך.2

9. מזנון

אוכלברשת הפאסט פוד של אייל שני יש מילויים מוצלחים יותר (לבן, סטייק אנד אגז) ופחות (פיתה בולונז? סירייסלי?), אבל העיקרון פשוט ומנצח ולכן הוא מצליח בכל העולם.4 מתוך 5.
אווירהקולנית, קז'ואלית והיפסטרית. מותר למסור בקופה שם מונפץ שכמובן לא תזהו ברגע האמת.5
מחירבגבולות המקובל בז'אנר, עם זליגות קלות לצדדים. 30 שקלים עבור פיתה ותפוח אדמה הם הרבה יותר מדי, כנראה פיצוי על פיתות הבשר שמתומחרות בקצת יותר התחשבות.3.
אייל שניזם: 5בגלל הרילסים הגאוניים.

8. מלכה

אוכלקופי פייסט לתפריטי אייל שני בגרסה כשרה פלאס אגף מאפים שווה וכמובן שניצל ממולא פירה, הברקה שרק מוח גאוני מסוגל לייצר.4.
אווירהתוססת עם כיפה.3.
מחירריבוי אופציות בטווח הביניים (60-70 ש"ח), כנראה מתוך התחשבות יפה בקהל שומר מסורת.4.
אייל שניזםאלמלא עגבניות כדקורציה והתפריט המתפייט, לא בטוח שתזהו שהיא שלו.2.

7. פיצה תדר *

אוכל:אוי הפיצה, הפיצה…5
אווירה:כשיש אירועים צפוף ושמח, כשאין אירועים שקט יחסית (תלוי בשעה ולוח השידורים). אנחנו אוהבים את התדר בשני המקרים, אבל מבחינת הפיצה יותר כיף באחרון.5
מחיר:אוי הפיצה, הפיצה…3
אייל שניזם:בקטנה, שכן המקום אינו שייך לשני אך הוא חלק בלתי נפרד ממנו.2.

6. רומנו

אוכל:שוב רוסטביף קרפצ'ו וחריפים מסוחררים. חפשו את הספיישלים של פאשה צ'קין, השף בפועל שנכנס לתפקיד לאחרונה.3.
אווירה:קצת יותר רגועה מהתדר שבקומת הקרקע, ועדיין כיפית מאוד, כולל מסיבות שמתלקחות לעיתים בסופ"ש ואחת מעמדות הדי.ג'יי האהובות בעיר.5.
מחיר:כבר היינו בסרט הזה.4.
אייל שניזם: 3.5, כי הידיים בכל זאת ידי אייל.

5. פורט סעיד

אוכל:רוסטביף קרפצ'ו, שקית שעועית ושאר החשודים המיידיים. אין מה להתלונן.4.
אווירה:כיפית וקז'ואלית ברמת כפכפים וכלב, מוזיקה מעולה, תור שמח.5.
מחיר:דומה לשאר המסעדות, אבל ממקום כל כך קז'ואלי אפשר היה לצפות ליותר התחשבות.4.
אייל שניזם:רוח הקבוצה כולה שורה על המקום ומאזנת אותו.3.

4. קסטה

אוכל:חוצפה כמה שהגלידה הזאת טובה. חמאת מרווה ולבנדר, אורז קלוי ומחמצת – הגלידה בקסטה כל כך מיוחדת עד שהמוח משגר שוב ושוב אותות וואו.5.
אווירהכמו בתור תל אביבי טיפוסי מינוס העצבים כי באנו ליהנות.3.
מחירממוצע בשוק עם דובדבן בקצפת: בסוף היום הגלידה נמכרת בחצי מחיר כדי לפנות מקום למחר. אהבנו.2.
אייל שניזםמינימלי, בלי סחרורים ופירוטכניקה, רק הגלידה מדברת.2(שזה טוב מאוד לפעמים, כן?)

3. גילה וננסי

אוכל:תמהיל מאוזן של מנות אייל שני קלאסיות ומחוות שוברות שגרה למנות קלאסיות, שרימפס קוקטייל ופפר סטייק למשל.4.
אווירה:הקרחנה של הפאג מתובלת בהופעות דראג קווינס. מוי כיף.5.
מחיר:יקר יותר מהמזנון, זול יותר מהסלון.4.
אייל שניזם:קשה להצביע על הגבול בין השף והפאג אבל הטירוף דומה ולכן4.

2. צפון אברקסס

אוכלחריפים מסוחררים וסוכריות תינוקות קישואים, שניצל מתחת של פרה ופיצה עורות ירוקים – בצפון אברקסס כל הטירוף התחיל, ויש כבוד. אם טעמתם את כל הנ"ל ומתחשק לחדש, לכו על הספיישלים.4.
אווירהסולידית למדי עם אופציה להפתעות.4.
מחיריקר.4.
אייל שניזם:5.בתבניתו ובצלם דמותו.

1. הסלון

אוכל:מה שלטבחים מתחשק לבשל באותו יום. ותמיד מעולה ביותר.5.
אווירה:ידועה לשמצה. רגועה יחסית בסיט ראשון, קרחנת על חלל בסיט השני. לכן3ותבחרו מה מתאים לכם.
מחיר:שובר מפרקות. לפי התפריט באונטופו, מחירי המנות נעים בין 79-320 ש"ח, אבל יש לנו חשד שהוא אינו מעודכן. בכל מקרה, תתכוננו לגיהוץ מסיבי של האשראי.5.
אייל שניזם 5בגלל כל הנ"ל.

• אוכלים שותים
• אייל שני
• הסלון
• צפון אברקסס
• גילה וננסי
• קסטה
• פורט סעיד

אלה לא זמנים טובים לסצנת האוכל בעיר, זה ידוע, אבל דווקא בזמנים קשים ובתנאים קשים יש שפים ומסעדנים שיודעים להתעלות ולהפגין יצירתיות קולינרית מרשימה שמביאה לתל אביב טעמים חדשים שעוד לא היו כאן, או מחזירה אלינו טעמים שהיו ואינם. היכולת לחדש, להתחדש ולהמציא את הגלגל מחדש היא אחד מאבני היסוד של המסעדות בתל אביב, ומצאנו כמה דוגמאות נהדרות מהזמן האחרון שיפיחו מעט תקווה בלב (ואם לא בלב אז לפחות בחיך). רוצו לאכול אותן.

>> סיכום 2024: 17 דברים טובים שבכל זאת קרו במסעדות של תל אביב
>> תומר אגאי חי, בועט ומשדרג את גרקו. אבל לא מדברים על סנטה

1. לחם ממולא | צפונה בנגה

כשאומרים "לחם" ו"ארז קומרובסקי" במשפט אחד רק השמיים הם הגבול, והלחם הממולא מספק הוכחה חותכת: מאפה מתפצח בחוץ ואוורירי בפנים, ממולא בכל טוב הגליל החורפי – תרד ומנגולד מכפר מנדא וגבינת ג'יבנה מהצפון. למרות כותרת הפופ אפ, צפונה בנגה היא המסעדה הכי מקורית, שונה ומעניינת שפגשנו לאחרונה, והמאפה המקומי־עונתי משקף בצלחת אחת את הגאונות של קומרובסקי בבצק וירקות. 48 ש"ח.
בת עמי 7, ימי שלישי-חמישי עד סוף ינואר כנראה

2. כיסוני פסטה מקורפו | סופלקיה

ספוט השיפודים החדש של תומר אגאי בגרקו מתמקד בבשרים על האש, רצוי בפיתה יוונית בתוספת סקורדליה וצזיקי. עד כאן הכל טוב, אלא שאנחנו התפעלנו דווקא מכיסוני פסטה מקורפו – טורטליני עדינים במילוי מנגולד, שמיר ובצל ירוק ברוטב חמאת סטקה, שלפי צ'אט GPT היא חמאה הודית מסורתית בטעם מעושן. אם נתעלם מהמידע הלא ברור שהבינה המלאכותית מאכילה אותנו, הבצק העדין מזכיר את השישברק מסנטה קתרינה ז"ל והמילוי הירוק חמוץ, רענן ועונתי. 88 ש"ח.
גרקו

3. קרפ סוזט | קסטה

במסגרת הדברים הטובים שקרו השנה בקולינריה התל אביבית, המטבח הצרפתי הקלאסי שוב מרים ראש. והמשמעות היא שבעיר מסתובבות וריאציות על קרפ סוזט, הקינוח הכי טעים ואלגנטי בעולם בעינינו. בדוכן הגלידה של אייל שני בפארק המסילה מגישים את הגרסה הקלאסית למנה האיקונית, קרפ דקיק עם קצפת ורוטב תפוזים חם. ביס אחד ואתם בפריז בלי לשלם מאות דולרים על כרטיס. 36 ש"ח.
יהודה הלוי 12

4. מגש פתיחים | משייה

בסוף השנה האזרחית שף גיא אריש עוזב את משייה ולנעליו נכנס שף גיל דהאן, שיזריק למסעדה הוותיקה חיים חדשים. עד שזה יקרה כדאי לשים ברשימה את מנת הפתיחה מהתפריט הקיים, שמורכבת מארבעה ביסים מסחררים: לחם שיפון חמאה לקטית ודג כבוש; קרקר מחמצת, פסטרמה לוקוס ופלפל אדום מותסס; קרקר שיפון, מול אסקבצה וקימצ'י; ובריוש צ'דר וקוויאר. הפתיחים מוגשים על כן עץ מיוחד והם נאכלים בסדר שנקבע מראש, כדי להשאיר מקום לבלוטות הטעם לחוות כל נים ונים. 49 ש"ח.
מנדלי 5

6. סופר הוט אלבמה | פריז טקסס

פעם בכמה זמן מופיעה מנה חריפה שמעלה את רף הסיבולת שלנו. הפעם זהו הסופר הוט אלבמה של פריז טקסס, פצצת חריפות משוגעת שכוללת קציצה עסיסית במשקל 220 גרם עם – שימו לב – חמאת טבסקו, פלאנק סטייק, גבינת פרובולונה, אבוקדו, בצל וחלפיניו. על כל אלה נמזג נשק יום הדין, רוטב אלבמה שמורכב מטבסקו קלאסי וטבסקו סקורפיון חריף ברמת עשן מהאוזניים. אנחנו לא הצלחנו להתמודד אבל המזוכיסטים שבינינו אהבו, מוזרים שכמותם. 84 ש"ח (103 ש"ח עם תוספת ושתייה).
הרצל 4; כצנלסון 59, גבעתיים ובמשלוח

• אוכלים שותים
• ארז קומרובסקי
• תומר אגאי
• אייל שני
• קסטה
• משייה
• פריז טקסס

לימור יוסיפון גולדמן היא אדריכלית בוגרת אוניברסיטת תל אביב ואוצרת עצמאית, בעלת סטודיו Limonarc, האוצרת הראשית של הגלריה בבית האדריכל.ית ומרצה בשנקר בתכנית הבינלאומית לאוצרות. התערוכות שהיא אוצרת הן מולטי-דיסציפלינריות ומשלבות בין אדריכלות לתחומים שונים.בימים אלה נפתחת התערוכה "נגטיב ונרטיב: הסיפור הצילומי של העיר הלבנה" שהיא אוצרת בבית ליבלינג. התערוכה עוסקת בצלמי העיר הלבנה שתיעדו את מבני הסגנון הבינלאומי בתל אביב ותרמו להכרה באיזורי העיר הלבנה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסקו.עוד פרטים כאן

>> הקפה הסודי שלנו: 9 בתי קפה נחבאים שתל אביבים אוהבים באמת
>> העיר של מיה לנדסמן // קפה שהזמן קפא בו וטבע עם תנים מייללים

1. גן יעקב

גן יעקב (שתוכנן על ידי יעקב רכטר ואברהם קרוון וחודש ע"ימשרד ת.מ.א)הוא המקום האהוב עליי בתל אביב מאז שנתקלתי בו לפני שנים רבות. בתקופת לימודי האדריכלות הייתי מגיעה לשם הרבה כדי לשאוב השראה ולמצוא רגעים של נחת. במהלך לימודי האוצרות הגשמתי חלום ויזמתי תערוכות עיצוב ואמנות במתחם גן יעקב, עבור אאא – בית לטיפוגרפיה עברית.ייחודו של המקום בעיני הוא השילוב בין היותו אייקון תרבותי הממוקם במרכזו של מרחב עירוני-תרבותי ובה בעת גם חסר הגדרה, No Man’s Land, אשר מעניק כל פעם מחדש תחושת גילוי המאפשרת הפוגה מהאינטנסיביות העירונית. בעיניי זאת אדריכלות מעוררת השראה.

2. חוף צ'רלס קלור/עלמה ביץ'

אנחנו גרים ביפו מעל עשור ואחת הסיבות המרכזיות היא הקרבה לים. הים הוא המקום הבטוח שמכיל אותי ומאפשר לי לפרוק ולהתמלא ואני מנסה להגיע אליו כמה שיותר. הים עבורי הוא משאב חשוב ואני נוצרת אותו, במיוחד בימים מאתגרים.

3. קסטה

המאכל האהוב עליי בעולם הוא גלידה ועדיף שלא תהיה מתוקה מדי. יצא לי להיות בהמון גלידריות בארץ ובעולם, והמועדפת עלי מהשנה האחרונה היא הגלידה של אייל שני בפארק המסילה. מבחינתי זה אפילו שווה את התור המטורף. ממליצה על גלידת מרווה וגלידת לוז.
יהודה הלוי 12

4. דאמה

בית קפה קרוב לבית, בשוק הפשפשים. אני מחבבת את המימדים הקומפקטיים שלו ואת הסגנון המינימליסטי, שיוצרים תחושה ביתית ונינוחה. אני נהנית במיוחד לעצור להפסקה עם תה המאצ׳ה שלהם.ואם יש משהו שיפו ואנחנו זקוקים לו כרגע זה קצת שלווה ומשהו טוב (וטעים) להתנחם בו.
נחמן 1

5. מתחם 3426

בשנה האחרונה הגלריה בבית האדריכל.ית עברה ממשכנה הקבוע ביפו למתחם תרבות חדש ברחוב התחייה 27 ת״א – מתחם 3426, המחבר בין יצירתיות, קיימות וחינוך.המתחם שימש בעברו כשוק הדגים וכיום מנוהל ע״י משרד האדריכלים AN+ ובתוכו פועלות יוזמות מגוונות (בית רדיקל, תיאטרון Hadive), סטודיואים לאופנה בת קיימא וייצור דיגיטלי,קבוצת המסעדנים "אילו"והגלריה בבית האדריכל.ית. המתחם מלא בפוטנציאל וזה צעד מרגש ומאתגר עבור הגלריה.
התחייה 27

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

נוכח השיפוצים הבלתי נפסקים בתל אביב, היוצרים תחושת כאוס ומשבשים את רצף החיים העירוני התקין, אני נמצאת בעמדה מורכבת. כתושבת העיר, אני מתמודדת עם עבודות הבניה, ההריסה, החפירות והשיפוצים המשביתים עסקים ומייצרים מקומות שאינם נגישים (גם אם באופן זמני).מאידך, כאדריכלית, אני ערה לפוטנציאל הגלום בהתחדשות העירונית ולשינויים המיטביים שהיא תביא.היה נכון בעיני למצוא דרך לנהל את הבניה והשיפוצים באופן מושכל יותר מבלי לפגוע במרקם החיים העירוני באופן כה גורף.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אביתר בנאי – מופע סולו.אני מאד אוהבת ללכת להופעות, והשנה יצא שראיתי בעיקר הופעות של אביתר בנאי. משהו בו ובקהל המגוון שמגיע להופעות, מייצר רצון לאחדות למרות השוני הניכר.ההופעות שלו השנה הן כמו טיפול קבוצתי, כל אחד בתורו מוצא את עצמו מתפרק ופורק, בעיקר בגלל הימים הקשים האלה שאביתר מתייחס אליהם בהופעות.בהופעה האחרונה בתיאטרון גשר היה לי יותר קשה להרגיש אופטימית עבורנו, אבל כן חשתי שמוזיקה יכולה לרפא אותנו אפילו קצת, במיוחד עם הקול המלטף שלו. זה היה הכי קרוב לתחושה שלי אחרי ההופעות של ניק קייב.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לא יוצא לי לראות הרבה סרטים וסדרות, אבל האחרון שראיתי היה בסינמטק, "האחו הקטן",בעקבות המלצה של חבר שמבין, דניאל שטרסבורגר. סרט אנושי, מרגש ועדין ולא כבד מדי למרות שהוא מדבר על השואה.הסדרה שעושה לי טוב, היאHacks, קומדיה אינטליגנטית, צינית ומופלאה (HBO) שנשים הן השחקניות הראשיות בה. מומלץ.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
תרבות של סולידריות.ארגון מופלא שמקדם עשייה של עזרה הדדית. אפשר לתרום או להתנדב בחלוקת/ אריזת משלוחי מזון לנזקקים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל מי שפועל.ת למען החזרת המדינה לשפיותה: כל מי שמצליח לחיות כאן, לעבוד ולעשות טוב, ובמקביל לתרום את חלקו ולהיאבק על העתיד שלנו.

מה יהיה?
לא ברור. אנחנו היחידים שיכולים לעשות את השינוי וכנראה שלא ההנהגה הציבורית, לבטח לא זאת של היום. תם עידן התמימות והעיניים של רובנו נפקחו. נראה שאנחנו בתקופה בה הופך להיות ברור שמי שרוצה לחיות במדינה המקדשת ערכים דמוקרטיים וליברליים, חייב לנקוט עמדה ולהיות אקטיבי בניסיון להגן על המדינה.

• העיר שלי
• בית ליבלינג
• אדריכלות
• גן יעקב
• עלמה ביץ'
• דאמה קפה
• מתחם 3426
• קסטה