Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
קפה אירופהמשיק בראנץ' סוף־שבוע חדש, המתקיים בימי שישי ושבת בלבד, ומקדים לראשונה את פתיחת המטבח לשעה 11:00 בבוקר. לא תמצאו שם מנות בראנץ' קלאסיות, אלא גרסאות בוקר לא מתנצלות למנות הערב ולביסים הליליים שהמקום מזוהה עמם. ביחד עם תפריט קוקטיילים מפתה, הופעות חיות, אירועי תוכן ושיתופי פעולה קולינריים מתחלפים, קפה אירופה עושים בשעות האור את מה שהם עושים הכי טוב בלילה – מייצרים חוויית בילוי שלמה ועשירה שבליבה קולינריה משובחת.
בראנץ' שישבת חדש בקפה אירופה. צילום גיא אשכנזי
הבראנץ' החדש של קפה אירופה מתקיים בשני פורמטים מקבילים:
BrunchContinental– בחלל הפנימי ילבש הבר שבין המטבח הפתוח לאזור הישיבה מראה של משתה דקדנטי. איילת פטאל, שף-קונדיטורית קפה אירופה מבטיחה לסחרר עם מבחר מאפים מתוקים ומלוחים משתנים מדי שבוע, ביניהם לחם תירס ויוגורט יווני, מקלות חמאת שום ופרמז'ן, מאפה סקונס, קנלה, בוסטוק מי זהר, עוגת גזר וקרם שמנת. לצד אלה יציע שולחן המשתה גבינות ונקניקים משובחים ומבחר צבעוני מפירות העונה. ההגשה נמשכת מהשעה 11:00 ועד 14:00 או עד אחרון המאפים.
בראנץ' שישבת חדש בקפה אירופה. צילום גיא אשכנזי
BackyardBrunch– מהשעה 12:00 נפתחת גם החצר המקורה והמחוממת עם תפריט בראנץ' ממטבחו של שף אריק שונברגר, הנשען על זהות המטבח של קפה אירופה: מנות פתיח קטנות ב-38 ₪: שרימפס קוקטייל, אויסטרז ג'ילרדו, פטה כבד וריבה, סלט ביצים וחמון ועוד, ומשם למנות הדגל, ביניהן מולים מרינייר וצ’יפס, פפרדלה חמאת יוזו ואפונה טרייה, אגז בנדיקט עם פורל והולנדז, סטייק אנד אגז עם מח עצם, קרודו דגים, סשימי, פלמידה כבושה (51-129 ₪).
בראנץ' שישבת חדש בקפה אירופה. צילום גיא אשכנזי
הבק יארד בראנץ' יימשך עד השעה 16:00 וילווה בהופעות מוזיקה חיה ודיג’ייז וכן שיתופי פעולה קולינריים שונים, ביניהם האויסטר קלאב שיבואו להתארח (23/1) ו-ILU BIRDS, שיצטרפו לחגיגה עם הבראנצ'ים הקונספטואליים שלהם בגלריה אירופה (החל מ-24-23 בינואר).
המנה הכי מפנקת בעיר ומקום לאנשים אהובים. העיר של רועי וולדי
רועי וולדי (צילום רן בירן)
הבר הסודי ג'ין קלאב סופרים חוגג שש שנים, ולכבוד המאורע מאחד כוחות עם פיצה 180 שתעשה כבוד לרשימת 100 הקוקטיילים-מבוססי-הג'ין שלו. ניצלנו את הצ'אנס כדי לשאוב המלצות מהבעלים רועי וולדי וקיבלנו בר יין קסום ומפתיע, טברנה יוונית שמחה ומקום להשקיף ממנו על נחלת בנימין. בונוס: מרימים לדוד טור
>> ג'ין קלאב סופרים (קינג ג'ורג' 83 תל אביב, אם הלכתם לאיבוד) חוגג שש שנים, פרק זמן מכובד כשמדובר בבר הג'ין היחיד במזרח התיכון. לכבוד החגיגות גויס מיקסולוג חדש – אור הריס (בלבוי, אימפריאל), ונוצר שת"פ בין הבר לבין פיצה 180 הסמוכה (מעתה זמינה רק כאן ובמשלוחים), עם תפריט פיצות שעושה כבוד לדרינקים. לצד כ-100 קוקטיילים קלאסיים, כולם כמובן מבוססי ג'ין, ומול קיר שעליו מסודרים בצפיפות יותר מ-400 מותגי ג'ין, אפשר לזלול מעתה פיצות פפרוני ודבש צ'ילי מותסס, בשר סרטנים בחמאת טימין עם חלפיניו מוחמץ וגבינת בושה ועוד פיצות לוהטות שראוי לחגוג איתן את בוא השנה השביעית. לרגל המאורע הושבנו את רועי וולדי, מבעלי הבר (וגם מבעלי קונטנטו ו-Denim), לספר על המקומות שהוא הכי אוהב בתל אביב.
מקום שאתה בא אליו ותמיד יש שם התרחשות ואנשים אהובים מהלילה. בפעם אחרונה שהייתי שם הייתה תערוכת גרפיטי עם די.ג'יי, בדיוק מה שצריך על מנת לנקות את הראש מכל החדשות. אני אוהב לשבת שם עם אשתי ומאוד אוהב את הדרינקים. רוטשילד 9 תל אביב
קפה אירופה (צילום אנטולי מיכאלו)
2. AKA
מקום של שותפים שלי, דן קרייצר ויובל סופר, עם אוכל נדיר. אני אוהב לשבת בקומה השנייה ולהשקיף על הנחלה, והכי אוהב את מנת התירס של קושמרו – תמיד עם התיבול הכי מדויק, שהופך את הערב למוצלח יותר. וכמובן האווירה של נחלת בנימין שגדושה באנשים. נחלת בנימין 44 תל אביב
הכי כיף להשקיף מהקומה השנייה. AKA (צילום: נועם רון)
3. הקוסם
בסופו של יום אני בן אדם פשוט שמחפש אוכל טוב וטעים. כשיש לי זמן אני אוהב לקחת שניצל בצלחת כי זו המנה הכי מפנקת בעיר, וכשאין זמן אני פשוט חוטף מנה פלאפל גדושה בכל טוב. שלמה המלך 1 תל אביב
הקוסם (צילום נדב מרגלית)
4. הלנה
בבר היין הקסום ליד הבימה תמיד ניתן למצוא הפתעה חדשה. יש שם תחושה אורבנית ותרבותית בגלל הקרבה להבימה וכל האנשים והשחקנים פוקדים את המקום לפני ואחרי הצגות. האוכל מאוד טעים אבל הוא סתם תירוץ, כי מה שכובש זה האווירה והקוקטיילים. תרס"ט 6 תל אביב
רק תירוץ. הלנה (צילום אפיק גבאי)
5. בית לחם 3
בר אוכל באזור מגוריי בחסות השף אשר חביבי, שיש לו ידי קסם ואירוח למופת, עם תפריט יווני שמח כמו בטברנות שביוון. כשבא לי אוכל קליל ואווירת חו"ל אני מגיע לשם עם אשתי וחברים ותמיד הערב מוצלח. אני מת על הלביבות זוקיני שלו. בית לחם 3
טברנה יוונית בתל אביב. בית לחם 3 (צילום מהאינסטגרם beit_lehem_tlv)
צפון העיר, שאני פחות מתחבר אליו. אני גר בעיר עוד מהתקופה שהג'רמיה ז"ל היה מוסד תל אביבי בשיאו, והיינו מבלים שם את רוב זמננו. היום מרגיש שהאזור השתנה – יש בו יותר משפחות והוא רדום יותר. אני עדיין מגיע לשם בשביל לאכול אצל אסי, אבל הרבה פחות מאשר פעם.
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב? הייתי בכנס של פצועי המלחמה, שם דיבר ראש אכ"א דדו בר כליפא על ערכים, על מסורת, על העם שלנו ועל העתיד. הוא הראשון שנתן לי תקווה אמיתית.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? ראיתי לא מזמן את "הראש" בכיכובו של יהודה לוי. בתור אחד שמכיר טיפה את המערכות, הוא הראה לי את קו השני המחבר בין האישי לבטחוני, בין המותר לאסור, בין הטוב לרע. מומלץ בחום.
ד"ש מסער פדידה ונדב אסולין. יהודה לוי, "הראש" (צילום מסך: קשת 12)
לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה? כל דבר שקשור בשיקום של הפצועים במלחמה הוא מבורך וערך עליון.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע? דוד טור הוא מלך חיי הלילה ויודע לזהות, לאפיין ולעצב את חווית הבילוי שהולכת ומתפתחת במדינת תל אביב.
דוד טור. צילום: אנטולי מיכאלו
מה יהיה? יהיה טוב אבל ממש טוב. זה רק עניין של זמן ואמונה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
חיים כמו רוטשילד: מיפינו את השדרה שהיא הכי תל אביב. חלק א'
בלב של הלב. Hive. (צילום: עמוד אינסטגרם @hive_tlv)
תאהבו, תשנאו, לא ממש אכפת לנו - שדרות רוטשילד היא השדרה הכי נודעת של תל אביב, ואחרי שנים קשוחות ושינויים רבים, נראה שהיא חוזרת לעצמה עם שלל מקומות חדשים. יצאנו למפות את כל המקומות שחשוב להכיר בשדרה ונזכרנו למה היא תמיד המקום הכי חם בעיר (כי היא יפה ומרכזית, נו, זה לא מסובך)
שדרות רוטשילד היו מרכז עירוני שמושך אינספור תיירים ותושבי ערי לוויין לעיר מאז שאנחנו זוכרים את תל אביב. אבל גם עבור תושבי העיר, שיותר טסים על שבילי האופניים מאשר יוצאים לשדרות בחמישי בערב, מדובר בנקדה תל אביבית קרובה ללב – גם ברמה פרקטית, וגם ברמה הסמלית. השדרות המוריקות, שמתחילות בהרצל ונגמרות בהבימה, מציגות גרסה נגישה לכל מה שעושה את תל אביב – מסעדות גורמה לצד אוכל רחוב סליזי, מקומות בילוי שנשארים טרוטי עיניים עד השעות הקטנות של הלילה שפוגשים מוסדות אוכל ותיקים שמשכימים קום. יצאנו למפות את השדרות הכי נודעות לשמצה בעיר, ומכיוון שיש כל כך הרבה עסקי אוכל – עשינו זאת בשני חלקים (וכאן תמצאו את השני). התחלנו בראשית הרחוב והמשכנו לצפון-מזרח כדי לסקור את כל העסקים ששווה להכיר ברוטשילד, על חשבון הברון.
עוד מימים ימימה המסעדה הזו התקיימה בכל מיני גלגולים ומיקומים, עד אשר נחתה סופית בפינת רוטשילד והרצל, כבר 15 שנה ליד החניון. שף דיוויד פרנקל הוביל אותה עד לאחרונה, ובימים אלהנכנס לנעליו הגדולות עידו סמואל כהן. בעוד במירוץ השנים יצא קצת פרנקל מגבולות ארץ המגף והגיש אוכל שהוא לא איטלקי למהדרין, סמואל מבקש להחזיר עטרה ליושנה ואת פרונטו למחוזות הריזוטו והפסטה. ברור שכמו בפרונטו, התוצאה מצוינת. הרצל 4 פינת רוטשילד
פרונטו (צילום אמיר מנחם)
מייזון קייזר
המאפיה הצרפתית שהגיעה מפריז העניקה לנו משב רוח רענן כשהתמקמה בלוקיישן מפתח, בתחילת השדרות התל אביביות ביותר. הויטרינה הגדולה מציעה מבחר מאפים מפתים בנוסח פטיסרי צרפתי החל מפחזניות סנט אונורה מלכותיות וכלה בקרואסונים, כשבדרך יש כמובן מון בלאן אלגנטי כמו שאוכלים בצרפת. יש גם לחמים מצוינים שנאפים במקום, דוגמת לחם תאנים או סלק משגעים, כריכים טובים ורעננים בבגט טרי, סלטים ועוגות מרשימות. רוטשילד 7
הרכבת הקלה אל הקרואסון המושלם. מייזון קייזר (צילום: יח״צ)
אסתר המלכה
ההמבורגר הכשר של אדל בספלוב ובעלה מאץ' עבד (מבית מיתוס) הוא הגורם מספר אחת בימים אלו לתור ברוטשילד. זה לא שהשדרות אי פעם היו ריקות מאדם, אבל מדובר בתור מכובד להמבורגר המלכותי, שגם כמה חודשים אחרי הפתיחה ממשיך להשתרך. האווירה בפנים המונית וכשרה משהו, עם מתקן נטילת ידיים מקושט ותפילה ממוסגרת שתלויה בגאון על הקירות. האם זה מה שנהיה מתל אביב? ובכן, אנחנו מקווים שלא, אבל גם מודים שההמבורגר טעים לאללה, בעזרת השם. שדרות רוטשילד 8
רגע נדיר בלי תור. אסתר המלכה (צילום: יעל שטוקמן)
קיוסק אורבי
קיוסק מתוק שהוא למעשה גרסת מיני לבית הקפה הסובייטי של רביעיית פלורנטין. הדגש במקום הוא על משקאות ייחודים ומקוריים ומיני נשנושים לקחת לדרך, דוגמת טאקוס של בוקר, זוג פנקייקים פלאפיים עם שמנת חמוצה ופירות העונה, פודינג בננה בנוסח אמריקאי, קינוח שוקולד דובאי בתוצרת ביתית, קפה מצוין (כולל קפה עם טוניק), מאצ'ה ושאר דרינקים שאנחנו יכולים להבטיח לכם שלא טעמתם בעבר. לאטה לוונדר מישהו? על שדרות רוטשילד, פינת הרצל
וכך רוטשילד נהיתה קצת יותר טעימה. קיוסק אורבי. צילום: מאיה קלוגמן
קפה אירופה
מקום שכבר הפך למוסד, בזכות 13 שנות פעילות תוססות ומלאות עניין וחידושים. אם במרפסת שבחוץ, בחלל הפנימי או בחלל האפלולי העליון, אף פעם לא משעמם ותמיד כיף וטעים בקפה אירופה, וזה ממש לא עניין של מה בכך כשמדובר בזמן כזה מכובד. חידוש מעניין שרשמו לאחרונה הוא הצטרפותה של גלריה אירופה, החלל שצמוד למסעדה ומארח אירועים פרטיים, עסקים וגם תערוכות, פופ אפים קולינריים וערבי תרבות. רוטשילד 9
החצר הכי כיפית בעיר כבר יותר מעשור. קפה אירופה (צילום: גיא חביב)
ZO
מסעדה פאן אסייתית מבית סרפינה שנפתחה במהלך השנה האחרונה, המשלבת את המטבח התאילנדי, הוויאטנמי והיפני, עליה מנצח השף דון טרן שהגיע לישראל כפליט מוויאטנם. אתהדרמה מאחורי סיפורו האישיניתן בהחלט לראות גם במסעדה עצמה, שמעוצבת בדרמטיות שיא עם דרקון ענק לאורך כל התקרה, קירות שמחופים בקטיפה אדומה ותאורה עוצמתית. האוכל, נהדר ומשלב אוכל מסורתי עשוי היטב עם נגיעה חדשנית. רוטשילד 11
סופר סאיין. דרגון בול. ZO (צילום: אסף קרלה)
רוסטיקו
אם כבר מדברים על מוסדות ברוטשילד, אז ברור שגם מסעדת רוסטיקו היא דוגמה מובהקת. המסעדה התחילה את פעילותה בשדרות רוטשילד לפני 20 שנה בדיוק כמסעדה איטלקית נעימה וטעימה שמתאימה לכולם, ומאז ועד היום בהחלט עומדת בהבטחה. פיצות גדולות וערבות לחיך עם שוליים פריכים, פסטות טריות ונהדרות, ריזוטו וקינוח אייקוני של קלצונה עם מסקרפונה ונוטלה. תמיד עובד, תמיד קולע. רוטשילד 15
רוסטיקו. צילום: יח"צ
אדמתי
ביסטרו חדש ומסקרן שלא ציפינו למצוא על שדרות רוטשילד בהכרח, אבל נדמה שהוא משקף את מגמת ההתחדשות התמידית של השדרה. על המקום מנצח השף אביב אטינגר, והוא מבשל בו אוכל שמקורו באדמה ובשורשים שלנו. או במילים אחרות – אוכל מקומי שמבוסס על חומרי גלם עונתיים, שכולם גדלים ממש באדמתנו הישראלית. התוצאה מעניינת, מקורית, ערבה לחיך ובהחלט לא שגרתית, ולא בכדי הפך לאחד המקומות המדוברים ביותר בקבוצות הפודיז. רוטשילד 15
מישהו פעם באמת התעמק במילים של השיר הזה? אדמתי (צילום אנטולי מיכאלו)
תמרה
תכלס, אין על תמרה. בעיקר כי זו הדרך להתפנק ולהתקרר בקיץ הלוהט מבלי להרגיש אשמה, כי כל מה שדחפתם כרגע לפה הוא פרי ועל כן זה בריא. אל תכנסו איתנו לקטנות, אנחנו יודעים שגם בפירות יש מלא סוכר. אז בסדר, נכנענו – נתמקד בשלגוני הפרי המושלמים והמרעננים, צנצנות פודינג הצ׳יה או הטפיוקה שמכינים במקום, השייקים המפנקים והיוגורט המושלם שמגיע עם שלל תוספות בריאות ברובן. תצחקו על המקום כמה שאתם רוצים, יש סיבה שהוא עובד. רוטשילד 19
מה שרואים זה מה שמקבלים. תמרה ברוטשילד. (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם tamara.telaviv)
גולדה
אם אתם לא מכירים, סביר להניח שלא הייתם בישראל בחמש השנים האחרונות. גלידה במתיקות עזה וטעמים שמוסיפים להתחלף כל העת לצד קלאסיים (קוקימן לנצח), יוגורט עם תוספות ושאר ממתקים. שהקנאים יקנאו. רוטשילד 22
אתם כבר יודעים עליו כל מה שצריך. סניף גולדה ברוטשילד. צילום: יעל שטוקמן
בנדיקט
פנקייק, פרנץ' טוסט, בייגלים טריים ושאר מנות ארוחות בוקר. בנדיקט הפכו פורמט קטן ואמריקאי למוסד מקומי עם הברקה פשוטה – להישאר פתוחים בכל שעות היממה, כי ארוחת בוקר באחת בלילה טעימה לא פחות מארוחת בוקר בארבע אחרי הצהריים. מהמוסדות האחרונים של תרבות ה-24/7 שפעם שלטה בעיר, והיום בעיקר אוכלת קרוק מדאם ב-5 בבוקר. רוטשילד 29
בנדיקט רוטשילד (צילום: יחסי ציבור)
ארקפה
כולם מכירים את ארקפה. זהו, מה עוד צריך? רוטשילד 31
כולם מכירים. ארקפה ברוטשילד. צילום: יעל שטוקמן
Jome
ג'ומה היא לא בדיוק מסעדה ולא בדיוק מועדון. היא גם וגם, כמו חצי מהמקומות שנפתחו מאז המלחמה. או כפי שמכנה את המקום הבעלים, "בדינר פארטי". זה אומר שמתחילים בכמה ביסים טובים בנוסח אסייתי דוגמת סושי, פוקי בול ושלל דגים נאים, ממשיכים עם דרינק צונן או קוקטייל מכובד כדי להתחמם ומסיימים במסיבה שמתחילה בסביבות 22:30. במהלך השבוע מתארחות גם הופעות חיות, כך שאף פעם לא משעמם ואפשר להדחיק את המציאות המחרידה. כיף! רושטילד 32
ג'ומה. צילום: יעל שטוקמן
HIVE
מתחם ההייב מזכיר לנו שעוד שרדו כמה מקומות של נייט לייף בתל אביב. מלבד קלאב אנדרגראונד לבליינים אמיתיים, מהסוג שמפזז עד הבוקר שלמחרת, נפתח בימים אלה גם רופטופ בר חמוד ומדליק שנמצא על הגג ועונה לשם סטינג. הוא משקיף על העוברים ושבים מלמעלה ומציע קוקטיילים קלאסיים מופלאים, מנות נהדרות והופעות חיות אורחות של הרכבים שמנגנים ג'ז, סול ושאר ירקות. רוטשילד 33
לא יודעים אם שמעתם על הרשת הארטיזנלית הקטנה שהגיעה ארצה מאמריקה, ומציעה המבורגר ייחודי וצ'יפס שהוא יצירת אמנות. עם שעות פתיחה נדיבות (עד 1 בלילה בימי חול, ועד 6 בבוקר בסופ"ש) זה עוד עשוי להפוך ללהיט. מבטיחים להמשיך לעדכן, אם נצליח לעקוף את ההומלס ההוא בתור. רוטשילד 33
המקום הסודי שתל אביבים לא יספרו לכם עליו. מקדונלדס ברוטשילד. צילום: יעל שטוקמן
בית גולדברג
במבנה לשימור משנות השלושים של המאה הקודמת שעונה לשם בית גולדברג שוכן לו בר אוכל מהנה וקליל שנפתח לאחרונה, ומתאים לרוח התקופה כמו כפפה ליד. קליל, טעים, ולא מחייב. תמצאו בו מנות קטנות לחלוקה שלא עולות על מאה ש״ח למנה, קוקטיילים צוננים ומהנים והאפי אוור נדיב במיוחד שמציע 30% הנחה על כל התפריט כולל אלכוהול בין 17:00-20:00. רוטשילד 35
לא לבלבל עם וופי. בית גולדברג. צילום: יונתן בן חיים
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
הביסים הכי טובים וחוויה שמוציאה אותי מעצמי. העיר של אריק שנברגר
אריק שנברגר, שף קפה אירופה (צילום איתמר גינזבורג)
"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים ממליצים על המקומות האהובים עליהם. והפעם: שף אריק שנברגר גדל במטבח של קפה אירופה, וחוזר להוביל אותה אחרי שלוש שנים במסעדות מכוכבות בניו יורק. הזדמנות טובה לסחוט ממנו המלצות על הפוד קורט הכי טוב בעולם ומסעדה שהיא רגע של ודאות. בונוס: דיס מדהים ומדויק על חמישי בלילה
>> אריק שנברגר גדל במטבחים של קפה אירופה המתחדש ולאחרונה חזר להוביל את המסעדה אחרי שלוש שנים של התמחויות ועבודה במסעדות מכוכבות בניו יורק. "אני מאמין בבישול ישיר ופשוט שמתבסס על חומרי גלם מעולים", הוא פורש את משנתו. "אני מעדיף להשקיע זמן במציאת המוצרים הכי טובים ולבשל אותם בצורה הכי טבעית שיש,על גחלים ואש,מאשר להסתמך על טכניקות ומניפולציות מתוחכמות. המטרה שלי כשף היא שלמרות שאני מבשל למסעדה שלמה, כל אורח ירגיש כאילו בישלתי רק בשבילו".
שף חדש, אנרגיה חדשה, גלריה חדשה. קפה אירופה (צילום: AVIRA)
1. רומנו
יצא לי בעברי לעבוד עם אייל שני, והפילוסופיה שלו לגבי אוכל היא משהו שאני מכיר ומתחבר אליו. למרות שרשימת המסעדות שלו בעיר כבר בלתי נגמרת, פאשה, השף של רומנו, מצליח לקחת את הקו של אייל ולתרגם אותו בצורה חדשנית ורעננה, וכל זה קורה בסט-אפ האייקוני של בית רומנו. דרך יפו 9
בגלגולו החדש. רומנו הישן (צילום: רומנו)
2. האופרה הישראלית
אני לא הטיפוס של אופרה. בפעם הראשונה שהגעתי לשם הייתי בן 18, נגררתי עם בחורה שהייתה גדולה ממני בכמה שנים והייתי די מאוהב בה. אופרה היא לחלוטין הסביבה הכי לא טבעית שלי, אבל אולי זו הסיבה שאני אוהב את זה. יש משהו בחוויה הזו שמוציא אותי מעצמי, כאילו אני מתחזה למישהו שהוא לא אני, כמו שחקן שנמצא בדמות. שאול המלך 19
לא, פוצ'יני זה לא משהו שאוכלים, ילדים. "מאדאם באטרפליי", האופרה הישראלית (צילום: יוסי צבקר)
3. יפו
אני כמעט ולא מוצא זמן לשוטט בארץ, אבל איכשהו יפו תמיד מצליחה למשוך אותי. יש שם קסם שאין בשום מקום אחר. הארכיטקטורה, הים, התיירים, ואולי זה הדו-קיום – הכול מתערבב יחד ויוצר תחושה של ניתוק. יפו גורמת לי להרגיש תייר בעיר שלי.
כמו חו"ל. נמל יפו בשקיעה (קירק פישר/גטי אימג'ס)
4. שוק הכרמל
אחרי ארבע שנים בניו יורק, עיר שבה הפוד קורטס הפכו לחלק ניכר מהתרבות הקולינרית, אני חוזר לשוק הכרמל ומבין שזה הפוד קורט הכי טוב בעולם. בלי תכנון, בלי יומרות ובלי עיצוב מוקפד. השוק נוצר בצורה הכי אורגנית שיש, וכל פינה בו היא הזדמנות לגלות טעם חדש. פה יש את הביסים הכי טובים, מנות שמספרות סיפורים של תרבויות, של משפחות, של עיר שלמה. השוק הוא בעיקר השראה.
השמש יצאה?! בוריקה עם ביצה!!!. בוריקה. צילום: מתוך עמוד הוולט של בוריקה בשוק הכרמל
5. הוטל מונטיפיורי
כשאני רעב ואין לי כוח לאתגרים, אני הולך להוטל מונטיפיורי. בתוך עולם שלם של שאלות ותהיות, בהוטל מונטיפיורי יש רגע של וודאות. אתה יודע מה אתה מזמין, אתה יודע מה אתה מקבל ואתה יודע שזה יהיה טעים. מונטיפיורי 36
כל מילה. הוטל מונטיפיורי (צילום: אסף קרלה)
מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:
תל אביב הכבושה ביום חמישי בלילה.לכאורהתל אביב היא עיר גדולה ללא הפסקה, אבל בשבילי היא קיבוץ קטן ואפילו משפחתי. אנחנו מצליחים להתעלם מהקורקינטים ומהנהגים של וולט שדורסים אותנו, אנחנו יודעים מתי להתעלם אחד מהשני ומתי להנהן עם הראש – הרמוניה! –ואז מגיע חמישי בלילה.ההמון משתלט, הרחובות מרגישים זרים, והעיר שלי הופכת למסיבת ענק שלא הוזמנתי אליה, ולא בטוח שהייתי רוצה. אני אוהב את תל אביב כשהיא לא פופ-אפ של גוש דן.
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב? Ball Out Teder– כשספורט פוגש תרבות.טורניר כדורסל הרחוב בתדר היה מהרגעים המיוחדים שהיו בעיר לאחרונה. תדר, שכבר הפך למרכז התרבות האמיתי של העיר, יצר אירוע שחיבר בין עולמות ספורט רחוב וסצנת הלילה התל אביבית. בתקופה מאתגרת, הניצוץ בעיניים של כולם נתן תקווה והזכיר לנו למה אנחנו מאוהבים בעיר הזאת.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? הסרט ״מישהו יאהב מישהו״ של הדס בן-ארויה זו היצירה האחרונה שבאמת נגעה בי. לצערי, אין לי כל כך זמן ללכת לפעילויות מסוג זה לאחרונה. איכשהו, מאז המלחמה מה שהכי מרגש אותי זה בעיקר אנשים.
לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה? חמ״ל ההסברה של אלה קינן ודני בולר.בפרוץ המלחמה אלה קינן לקחה על עצמה את אחד הדברים שגם אותו הממשלה זנחה במשך שנים ועדיין זונחת, וזה הקרב על התודעה. בשבעה באוקטובר הממשלה והצבא נעלמו להם, ומי שהגיע ופעל הם האזרחים. כך קרה גם בקרב על התודעה, ואת זה חמ"ל ההסברה עושה עד היום. הם פועלים בלי מימון ממשלתי, רק עם מתנדבים ותרומות, ואם אנחנו רוצים להישאר פה כדאי שנעזור להם.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע? לצעירים של העיר. המלצרים, הטבחים, הברמנים בני 25-21 (פחות או יותר), הדור שחווה את סגרי הקורונה כנערים, ושהמלחמה ביטלה להם את הטיול הגדול. חלקם במילואים, חלקם איבדו חברים, וכולם למדו מהר מדי איך להתמודד עם מציאות שמשתנה ברגע.הם חכמים, הם חדים והם העתיד. מגיע להם שנרים להם.
מה יהיה? האמת? אני עדיין מנסה לפענח את ההווה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
15 דקות של וואו: אנדי וורהול משתלט על גלריה אירופה לערב אחד
גלריה אירופה (צילום: רותם לבל)
הציור האבוד של אנדי וורהול, "אבסולוט וודקה", נמצא לפתע לפני כמה שנים וזאת סיבה טובה להוציא מהדורה מיוחדת של אבסולוט עם הציור המקורי ולהתכנס בגלריה אירופה עם הרצאה וארוחה בהשראתו, קוקטיילים בהשראתו, להקה בהשראת ולווט אנדרגראונד ואפילו ציורים מקוריים שהושאלו לטובת האירוע. הכי פופ
על שלושה דברים עומד העולם: אוכל, שתייה ותרבות. כל השלושה יתייצבו יחדיו ביום שני הקרוב בגלריה אירופה – חלל האירוח החדש והמעוצב להקסים בבניין לשימור ברחוב הרצל שמאכלס מצדו השני את קפה אירופה – ובאמתחתם חוויה אימרסיבית חד-פעמית לרגל השקת מהדורה מוגבלת של בקבוק וודקה אבסולוט חדש הנושא את שמו ודמותו של האמן ואיש הרנסנס אנדי וורהול.
הרומן בין וורהול לוודקה אבסולוט החל ב-1985, אז פגש וורהול את הבקבוק האייקוני המעוצב באסתטיקה נורדית-מינימליסטית וביקש "לעשות איתו משהו". הציור הצבעוני שלו לא רק הפך לקמפיין פרסום בינלאומי פורץ דרך, אלא גם פתח את הדלת לעשרות שיתופי פעולה של המותג עם אמנים מכל רחבי העולם. ב-2014 הושקה המהדורה המוגבלת הראשונה של אבסולוט וורהול כשהבקבוק לבש את היצירה הצבעונית, אך הציור הכחול המקורי שיצר וורהול נעלם ולא נמצא במשך שנים. 35 שנה אחרי יצירתו, נמצא הציור במפתיע וכעת נסגר המעגל עם מהדורת אבסולוט מיוחדת נוספת הנושאת את הציור המקורי.
גלריה אירופה תלבש וורהול באמצעות יצירות מקוריות של האמן (!) שהושאלו לערב המיוחד מגלריה תירוש ומאספני אמנות פרטיים, כשחלקן אף עומדות למכירה. הערב, שהופק כולו על ידי צוות הקריאייטיב של הגלריה, מבקש ולו לרגע להשיב את וורהול לחיים באמצעות חוויה אימרסיבית החושפת את שלל גווניה של הדמות האייקונית והאניגמטית של אחד האמנים הגדולים בהיסטוריה.
אנדי היה אוהב את זה. גלריה אירופה (צילום רותם לבל)
את האירוע תפתח ההיסטוריונית ואוצרת האופנה יערה קידר עם ההרצאה "האופנה על פי וורהול". קידר תעקוב במילים ותמונות אחר מסלול חייו המרתק של וורהול, מראשית ימיו כמאייר נעליים ועד להפיכתו לאמן מסעיר שהשפעתו על עולם האופנה ועל העולם בכלל נמשכת שנים לאחר מותו ועד לימינו אנו.
עומר אלוני, השף הצעיר והמבטיח שמאחוריו אירועים קולינריים-קונספטואליים מלאי השראה וצבע, יגיש לאחר ההרצאה תפריט תחת הכותרת "אוטומט", המאמץ את האובססיה של וורהול לג'סטה המכאנית. המנות שיצר אלוני יוצגו בצורה חזרתית ומסודרת כמו סדרות האמנות הרפטטיביות של וורהול: מנות זהות בשורות ובטורים מדויקים, בדומה להדפסי המשי המפורסמים של האמן. הטבחים יצלחתו וישבצו את המנות בחלל בתנועות חזרתיות, כמו במפעל ייצור, מתוך דגש על העקרונות האמנותיים של וורהול – אייקוניות, צבעוניות, חזרתיות ומכאניות תוך שימוש בפלטת צבעים עשירה ועזה בהשראת בקבוקי הוודקה. בין המנות: פסטה וודקה בפחית קמפבל, פופ בננה ספליט ועוד.
דה בייסיק קונפליקט (צילום: ניב ארזי)
היישר ממימד אחר בזמן, בהפקת ניב ארזי (Red Axes), התקבצו להם 5 אמנים ישראלים מבכירי סצינת האינדי – עדן עטיה ועומר פרקש (קטיבו), עילאי קדוש, יונתן לוי ורועי חן. יחדיו הם יצרו את הסופרגרופ The Basic Conflict, שתבצע בלייב את המוזיקה של ולווט אנדרגראונד וניקו מהתקליט האלמותי, לו תרם וורהול גם את איור הבננה האייקוני. הלהקה, שוורהול היה מייסדה הרוחני ומנהלה, תחזיר אותנו לרגעים המהפכניים ויוצאי הדופן של התקופה, ולאחריה ניב ארזי ימשיך את הקו המוזיקלי עם סט סולו דיג'יי עד חצות. גם הקוקטיילים שיוגשו במהלך הערב (ואינם כלולי במחיר הכרטיס) נוצרו במחווה לוורהול על ידי עידו סולומון, שגריר פרנו בישראל. הערב פתוח לקהל הרחב ברכישת כרטיס. נראה לנו שכדאי להזדרז. >> גלריה אירופה מציגה: אבסולוט וורהול, שני 10.2, הרצל 3.פרטים וכרטיסים כאן
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו