הטרנד היפני שמשתלט על כל חלקה טובה משאיר מעט מאוד מקום לשאר אסיה. בוגרי הודו, למשל, נידונים להתגעגע ולהסתפק במסעדות ותיקות ו/או עממיות, שרובן מתאימות את עצמן לטעם הקהל. "קפה בוליווד" מנסה להפיח רוח חדשה בז'אנר, ולהביא לתל אביב את אוכל הרחוב ההודי האמיתי – זה שפגשתם כשיצאתם מהגסטהאוס לרחוב. "במומבאיי עוברים מבסטה לבסטה, וכאן ריכזנו הכל במסעדה אחת עם מזגן", צוחקים הבעלים פוג'ה ומסקין מוזס. ועם הקדימון לקיץ שנחת עלינו, כבר עכשיו ברור שמזגן הוא מאסט.
>>כמה רפי: אחרי יותר מדי זמן בהפסקה, המיני קלאב של התדר חוזר

קפה בוליווד ממוקם במתחם רביעיית פלורנטין, שלאחרונה מפגין פעילות ערה (מפגש שאבי במיל', בית הקפה LOKI). בחלל שבו פעל פופ אפ השיפודים סיח נתלו קישוטים מהודו, ואת ריח הגריל מחליף ניחוח ממכר של תבלינים. התפריט נבנה בהשראת מנות סטריט פוד איקוניות כמו סב פורי – דסקית שטוחה ועליה תפוחי אדמה מתובלים, צ'אטני חמצמץ ו-סב (Sev), סוג של חטיף מאטריות דקיקות מקמח חומוס.

יש כאן גם ואדה סבודנה (לביבות מטוגנות שמנמנות ועסיסיות מתפוחי אדמה, בוטנים וטפיוקה), פאב באג'י (תבשיל ירקות חריף עם חמאה ולחמניות קלויות), דוקלה (חטיף מאודה אוורירי מקמח חומוס מותסס, שהולך מעולה עם צ'אטני) ועוד מנות פריכות שכיף לנשנש, עם שמות שעד לא מזמן היו מוכרים רק למטיילים חוזרים. המטבח צמחוני ומשולבים בו עקרונות איורודיים, לפי התורה ששואפת להשיג הרמוניה בין גוף, רוח ונפש.

"בהודו אנחנו רגילים לאכול 6-7 פעמים ביום, ומלא חטיפים",מספרים בני הזוג, שנפגשו במומבאיי ועלו לארץ לפני 13 שנים. "בארץ אפשר למצוא את הקלאסיקות, אבל אוכל רחוב הודי אין כמעט בשום מקום". פוג'ה, שהתגעגעה לטעמים מבית ילדותה, החלה לבשל ולמכור מהבית אוכל הודי. עם הביקוש בא התיאבון והחל חיפוש אחר מקום מתאים בתל אביב, "כי היא דומה למומבאי ואנחנו מרגישים כאן בבית". כשהלוקיישן נמצא הביאו בני הזוג כלים מהודו, למשל ספל וצלוחית לצ'אי שמיועדים לשתייה משותפת וקערות מרוקעות בעבודת יד, והתיישבו להרכיב תפריט שמתבסס בעיקר על מגוון רחב של מנות אוכל רחוב.

עבור מי שיישאר רעב – ואין לנו מושג איך זה יקרה, כי הפומו פה אדיר – נוספה מחלקה של מנות עיקריות כגון פאניר באטר מסאלה, מלאי קופטה, פלאק פאניר, דאל ועוד – הכול נעשה כמובן בעבודת יד, כולל הפאניר. המחירים לא הודו אבל הכי קרוב שאפשר: אוכל רחוב ב-30 ש"ח בממוצע למנה, ועיקריות באזור 50 ש"ח. כל מנה עיקרית מוגשת עם אורז או נאן פריך ולוהט, ולקינוח ממש מומלץ לטעום קולפי – גלידה קטיפתית שמנטרלת את טעמי התבלינים וסוגרת את הארוחה במתיקות עדינה.

ממחלקת המשקאות כדאי לנסות לאסי ורדים צונן, שבעינינו הוא מוצלח בהרבה מגרסאות המנגו והאננס. מסקין מספר שבהודו קיימים יותר מעשרה זני מנגו שזמינים כל השנה, אך בארץ זהו פרי עונתי. כדי לא לאבד ערכים תזונתיים בהקפאה נבחר לאסי ורדים כפיתרון שקיים בהודו, ומתאים לאג'נדה של המקום ולתל אביב. באופן כללי, נושא חומרי הגלם מעסיק את בני הזוג. אמנם עלי קארי מגיעים ממישהו שמגדל שיח, ותבלינים הודיים כבר זמינים ("הגיעו לארץ הרבה עובדים זרים מהודו, אז אפילו בוויקטורי יש"), אבל על המחסור בחלב שמטריד גם ישראלים מלידה הם עוד לא הצליחו להתגבר.

האווירה עדיין לא לגמרי הודו, אבל היא בדרך לשם. "אנחנו רוצים לעשות מודרני. לפני כמה ימים שמנו ברקע שירים ישנים מפעם, ומישהו שהיה בהודו לפני שנה שאל 'למה אתם שמים שירים של הסבתא? שימו משהו חדש'. לכן החלטנו להביא את הסטייל שקורה עכשיו בבוליווד ושהאוכל ייראה כמו במומבאי, שאפשר לצאת מהבית ולמצוא בדיוק אותם סמוסה ופאני פורי". אז נכון שמנגו אין, אבל כשהאידלי נראה כמו במומבאי והטעם מעיף להודו – למי אכפת אם השירים ברקע עושים עוול לסבתא של מישהו.
מעון 5 א' (רביעיית פלורנטין), 054-5141114, ראשון-חמישי 22:00-16:00, שישי 16:00-10:00, שבת סגור

• אוכלים שותים
• אוכל הודי
• רביעיית פלורנטין
• הודו
• אוכל רחוב

בוקר טוב תל אביב: יש לך מקום חדש לשתות בו קפה. ולא רק בית קפה אלא בית קלייה של ממש, עם טונות אג'נדה ואפס פוזה. אם אתם אנשים של קפה אבל סולדים מהסנוביזם שאופף אותו, שימו ווייז לפלורנטין ותרגישו כמו ילדים בחנות ממתקים.

>>ילד טוב תל אביב: הקיוסק המיתולוגי של לב העיר הפך לקפה שכונתי
>>ככה עושים סופ"ש: 29 הבראנצ'ים הכי מומלצים בתל אביב

"מעבדת קפה זו קלישאה חבוטה ומעייפת. אנחנו מדברים על קפה בגובה העיניים, אבל חומר הגלם הוא ברף הגבוה ביותר. זה משחק של אינטיליגנציה רגשית", אומרים הבעלים סער אברשי ואנדריי בורדיוג, שבהתאם לגישה הקלילה בחרו לקרוא לבייבי החדש שלהם LOKI, על שם הכלבות הפרטיות לולה ואוקי. מאחורי הקלילות מסתתרים ניסיון רב, רצינות ואהבה אינסופית לקפה: אברשי הקים את בית הקפה בבוסר ובורדיוג ניהל את קפליקס והיה מבעלי ומייסדי בית הקפה והקלייה נומנה. כעת הם משלבים כוחות ומביאים קפה איכותי, טעים ונגיש שמדבר לכולם – מקפהוליקים ועד עוברי אורח שעוצרים לאספרסו זריז על הדרך.

LOKI ממוקם ברביעיית פלורנטין, בחלל תעשייתי-מינימליסטי. אין כאן קירות בהירים ועיצוב סקנדינבי אלא התמקדות בנושא שלשמו התכנסנו. לב העסק נמצא בחדר האחורי: תנור קלייה נוצץ (אפשר להציץ דרך החלון) שכדי ללמוד לתפעל אותו ייבאו בראשי ובורדיוג 50 ק"ג קפה ספיישלטי ("יחסית פשוט כדי שלא יכאב לנו בכיס"), והסתגרו ערב אחר ערב במקום על מנת לערוך טסטים.

"שנינו מכוונים לקלייה נקייה ובהירה. יש בתפריט סוגי קפה שהם יותר קז'ואל, אבל ככלל אנחנו מביאים חומר גלם ייחודי שקשה להשיג בארץ. הידע שלנו מתבטא בכך שאנחנו מכירים את החוות ויודעים כיצד לקלות כדי לתת לחומר הגלם ביטוי. שנינו באים מסצנת הקפה ורוצים לקחת אותה קדימה", אומר בורדיוג. בראשי מוסיף שתפריט הפולים כולל קפה ממגדלים, חוות וקואופרטיבים שנדיר לראות בארץ. "אצל חובבי קפה יש דיבור על כך שיש בתי קלייה לא רעים בישראל אבל מאוד קשה להשיג חומר גלם, שזה נכון. מעטים העסקים שבוחרים לתעדף את חומר הגלם הירוק ולשים עליו הרבה כסף, וגם לדעת לקלות – ובעקביות. אלה האתגרים הגדולים ביותר".

בתהליך אוצרות קפדני נבחרו 11 סוגי קפה מאתיופיה, קולומביה, הונדורס, ברזיל ועוד, שמוגשים כמשקאות קפה קלאסיים. לכל משקה כלי הגשה המיועד רק לו, למשל סט קנקן וכוס זכוכית לקפה פילטר שמיוצרים במיוחד על ידי נפח. חלב שיבולת שועל אינו כרוך בתוספת תשלום, שזו מחווה נאה, אבל אל תנסו אותם עם שיגועים בהגשה. "סער של לפני כמה שנים היה עונה בסנוביזם כמו שבתי קפה בעיר לימדו אותו. היום אני אגיד בחיוך שיש לי רק שיבולת שועל, וסורי", אומר אברשי בחיוך. גם תה ירוק ושחור יש אבל מאצ'ה לא, כדי לא להסיט את תשומת הלב מהעיקר. "זה לא יביא לכאן את הקהל הנכון. שנינו מאוד אוהבים מאצ'ה וזה המשקה הכי רווחי שיש, אבל רוב בתי הקפה שעובדים עם מאצ'ה הופכים להיות בית מאצ'ה ולא מתמקדים בקפה כי אין להם את הזמן לכך".

מתוך הבנה שקפה הולך יד ביד עם מאפה, נבחרו שלושה ספקי פחמימות מהשורה הראשונה: חגי והלחם ("הוא שכן שלנו אז בבוקר אנחנו פשוט עוברים אצלו ולוקחים לחמים טריים"), מאפיית לה מולאן הנהדרת והקונדיטורית נטי אן, הייטקיסטית שהחלה לאפות רק לאחרונה ומכינה סקונס, מאפינס, עוגיות ו"קנלה מושלם, כי אין קנלה מושלם בארץ. חיפשנו בנרות עד שהגענו אליה ועבדנו קשה מאוד יחד איתה כדי לפתח אותו".

פרט לקפה ומאפה תוכלו לקנות ב-LOKI פולים לטחינה בבית, במחירים שנעים בין 40 ש"ח ל-100 ש"ח וצפונה עבור 200 גרם. על כל שקית מודבקת תוית מעוצבת, שכל צבע בה מסמל תו אחר בקפה – מלמון גראס ולוונדר ועד ליים זסט ואפרסק. בעתיד יתווסף תוכן בסדנאות, אירועים, הדרכות ואירוח שפים שהם גם חברים.

במסיבת הפתיחה (שישי, 9.1) יתארח רועי זומר מחוד המחט, שיתקלט במערכת וינטג' שנבחרה גם כן בקפידה כמובן. אבל זה יקרה רק מחר, לא כדרך קבע כי "לא יהיה פה ווייב של מסיבות קפה כמו שנהיה טרנדי באירופה. יהיה כיף והרבה דיבור על קפה בצורה הכי טובה, שהיא גם מנגישה אך גם מלאה בידע ובגובה העיניים". בינתיים אפשר כבר להתחיל לגלגל על הלשון דיופאנור רואיס מקולומביה ואודאקו פרוג'קט מאתיופיה, שניים מתוך ארבעת הזנים שיוגשו בפתיחה. זה בטח עדיף על פני אספרסו שרוף ממכונה בכוס חד"פ.
מעון 5 (רביעיית פלורנטין), ראשון-שישי 14:00-07:30 (שעות פתיחה בהרצה)

• אוכלים שותים
• בתי קפה בתל אביב
• קפה
• רביעיית פלורנטין

לקח לו זמן להגיע, ולמען האמת משהו בנו עדיין קצת חושש שהוא תיכף יעלם, אבל נראה שהחורף התל אביבי סוף סוף כאן. זה אומר שהגיע הזמן לשלוף את המעיל החבוט שקניתם באירופה, לזרוק כובע גרב אופנתי שיסתיר שלא הסתרקתם הבוקר ולצאת למצוא איזה מסעדה טובה לחורף. כבר סיפרנו לכם עלהמנות החורפיות הכי טובות לעונה, וגם עלהמרקים ששווה לצאת עבורם, אבל יש כמה מסעדות שכדי לאכול בהן תצטרכו להספיק בזמן, כי הן מגיעות רק לעונה הזו, ותיכף יעלמו בחזרה – בין אם בסיום החורף, או בסיום הפופ-אפ. אלו המסעדות החורפיות שכאן רק לתקופה, חוץ מאנחנו מאמינים שתישאר.

1. סופלייר

איך יודעים שהחורף בא? זה קורה עוד לפני הגשם, כשהחשק למרק מהביל מתחיל להציק. וכבר 6 שנים שבכל עונת חורף חוזרת המרקייה העונתית "סופלייר", שמציעה מגוון רחב ובינלאומי של מרקים לכל דורש – כתום קלאסי, בצל צרפתי, חרירה מרוקאי, בשר תימני, מוליגטוני הסיינפלדי ועוד אופציות חמימות לכל עדה, אם כי לא לכל סדרה. פתרון מושלם לכל יום חם, בין אם בעמידה ליד הסניף החדש בנחלת בנימין העמוסה, או במשלוח עד הבית, איפה שיבש וחמים ונעים.
לפרטים נוספים

2. WinterFest

שף ארז קומרובסקי ושותפו לקייטרינג חנן עזרן מנצלים את העונה הקרה למסעדת פופ-אפ שפועלת רק למשך העונה הגשומה, ורק במהלך יומיים בשבוע, ורק בתפריט טעימות קבוע שעולה רק 350 ש"ח לאדם (רק שזה לא כולל שירות ואלכוהול). אבל רק הביקור במקום שווה את הזמן והכסף, כי במטבח של ארז וחנן משתמשים בחומרי גלם שבשיא העונה, ובטכניקות מרחבי העולם ליצירת ארוחה שתזכרו בה בערגה גם בעונת החורף הבאה. או רק.
לפרטים נוספים

3. בבל'ה (יוליה בנמל)

לאורך הניינטיז, בבל'ה היתה מגישה חמין בסירי ענק, גולאש הונגרי סמיך, כבד קצוץ עם בצל מטוגן ורגל קרושה עם חזרת לאוהבי המטבח האשכנזי, ואם תתבגרו רגע מבדיחות קלישאתיות אולי תיזכרו שזה מזון החורף האולטימטיבי ,ולא רק בזכות מרק העוף. לרגע העונה החורפית בעלי מסעדת "יוליה בנמל" מיכה סול, שהיה האדם מאחורי בבל'ה, החליט להחזיר את המנות האייקוניות לשבועיים של פופ-אפ שהחל אתמול, ויסתיים רק בסוף השנה הלועזית. המחירים כבר רחוקים מאווירת הפועלים של הניינטיז, אבל הגולאש יחמם אתכם בדיוק באותה הצורה.
לפרטים נוספים

4. מפגש שאבי

המקום החדש שהתמקם ברביעיית פלורנטין ונושא בשם "מפגש שאבי" הוא מסוג נדיר במיוחד של מקומות, שמשלבים בין אמנות המטבח המסורתית – זו שראיתם את סבתא עושה – משתלבת עם קולינריה מודרנית באופן שמייצר משהו חדש מהישן. כל מתמודד ריאליטי שלישי מתיימר לעשות זאת, אבל רק מעטים עושים זאת טוב באמת. ודניאל שמיר, הידועה בכינויה שאבי, עושה זאת בקסם וסטייל שמזכירים לנו את בורטגה המצוינת. ולמרות שמדובר במטבח חורפי במובהק, לשמחתנו שאבי כאן כדי להישאר – אבל אל תחמיצו הזדמנות לאכול קוקלה באווירה גשומה.
לפרטים נוספים

• אוכלים שותים
• ארז קומורובסקי
• מטבח עונתי
• חורף
• רביעיית פלורנטין

ההתאוששות האיטית (מאוד) של סצנת האוכל המקומית מהמלחמה לא מתרחשת ברעש ולא בכמויות, והאתגרים מולם עמדו בתי עסק אמנם פחתו, אבל לא נעלמו. עם זאת, דווקא האתגרים שולפים מהשפים והמסעדנים התל אביבים יצירתיות בלתי רגילה – פורמטים חדשים, מנות ייחודיות, הרפתקאות ללא גבולות וניסיונות למצוא את טעם הקהל. לא הרבה מסעדות נפתחו בחודש דצמבר, אבל כל אחת עולם ומלואו. אלו עשרת המקומות שאתם רוצים לטעום במהלך חודש דצמבר, כדי שתבואו שבעים לקראת השנה האזרחית הבאה.
>>גדולים בתחומם: 7 מתחמי הבילוי החמים ביותר בתל אביב
>>שולחן שפע: 11 מסעדות שאפשר לפתוח בהן שולחן כמו שצריך

1. סניור

מסעדה קטנה ומקורית שמתעלמת מטרנדים, ממוקמת מחוץ למרכז הלוהט ועושה דברים בדרך שלה, ורק בדרך שלה. שף אייל סניור (קרפצ'יו בר, מטבחצר, יפו תל אביב) יוצר תפריט משתנה מדי יום, וכך גם הפלייליסט והאווירה לא תהיה כקודמתה. ללא חוקים או מגבלות, יציאות טעימות כמו ריזוטו שרימפס קטיפתי עם אבקת לימון פרסי, אבל גם הפתעות מאתגרות דוגמת כבד עגל צלוי, רך בפנים ופריך־שרוף בחוץ, עם בצל מוחמץ ועלי חזרת. פשוט לבוא להיות מופתעים בכל פעם מחדש.
לפרטים נוספים

2. הבלקון

14 שנים אחרי שסגרה את מסעדת "הביסטרון" הקטנטנה והנהדרת, שף יהלומה לוי שוב אוחזת במקום משלה: קפה־מסעדה־מעדנייה שנפתח דווקא בבן יהודה ההפוך מרוב עבודות רכבת, מקום שנוחת במטרה להישאר בסביבה גם אחרי שיתפזר האבק. אוכל מוכן שמגיע מהמטבח האחורי (כולל רביולי מוצרלה פרמז'ן, אמאל'ה), מוצרי מעדנייה, מתוקים לקינוח והבטחות לערבי תוכן קולינריים בעתיד. קאמבק השנה.
לפרטים נוספים

3. מפגש שאבי

חמארה מפתיעה שנפתחה ברביעיית פלורנטין, ולמרות שהיא לגמרי לא הראשונה שמציעה פיוז׳ן מסורתי עם חומרי גלם וטכניקות חדשניות, אוכל כמו של דניאל שמיר לא טעמתם. מקציצות מספקות דרך תבשילים שמבלים שעות על האש ועד למנת הסרדינים המטוגנים מז׳וז׳ים, כאן מוצאים אוכל שנותר נאמן למקור, אך גם מספק משב רוח רענן ומכה לחושי הטעם. קצת בית מחוץ לבית.
לפרטים נוספים

4. מצפור

מחסור הפינות הירוקות בחלקה הדרומי של העיר הביא לנו את פארק החורשות, ואחרי תקופה ארוכה מדי בה הרגיש המקום כמו אזור נטוש, המצפור מזין בו חיים עם בית קפה-המבורגריה-פיצרייה ומרכז עירוני בלב ריאה ירוקה מגולגלים לאחד. במבנה מהמם שהיה בעבר גן אירועים נפתח המקום, שמגיע מבית אנשי המגדלור המצוין, כך שהם יודעים מצוין איך להפוך נקודה נידחת למרכז עירוני בלב טבע. מתנה למשפחות של שפירא, חפשו שם את נועה קולר.
לפרטים נוספים

5. WinterFest

מסעדה עונתית – שלא לומר פופ-אפ – בהובלתו של ארז קומרובסקי, שמציעה תפריט אוכל משתנה, המבוסס על חומרי גלם בשיא העונה לצד השראות וטכניקות מרחבי העולם, במחיר קבוע של 350 ש"ח. הכל קורה בחלל האירוח "בת אביגדור", ורק פעמיים בשבוע – אבל מהיכרות שלנו עם הנפשות הפועלות, הולך להיות טעים ואפילו לא יקר מדי ביחס לתמורה.
לפרטים נוספים

6. תופין

במבט שטחי זה עשוי להיראות כמו עוד ספוט קפה-ומאפה בלב העיר, וזה גם יהיה נכון, אבל השף-קונדיטורית טל יניב מפיקה מהמטבח של תופין יצירות מופת בדימיון פחמימתי פרוע והופכת את המקום השכונתי-איכותי הזה לסוג שעוד לא פגשנו כמותו. השותף יובל נויגרטן ("בל עמי") מתעקש לשמור על השכונתיות של הבייקרי הזה, שעוד יהיה מהמדובר ביותר בעיר.
לפרטים נוספים

7. ספייסהאוס

תל אביבים שהצליחו לשרוד בעיר את הקורונה עוד זוכרים את בר הקוקטיילים ספייסהאוס, שחלש על אזור דיזנגוף לפני שהפך למותג קוקטיילים מבוקבקים ותו לא. אבל הבעלים והמייסד יותם שילה לא שכח, ובעיקר התגעגע להגיש קוקטיילים מתוקים לאנשים שיכורים, כך שספייסהואס חזרה בגרסה משודרגת, כולל תפריט אוכל נלווה ויותר מראוי, וכמובן היצע קוקטיילים חדש שיהפוך להיות שטח הניסיונות האלכוהולי של המותג, ובית לכל כך הרבה אנשים שיכורים. טוב שחזרתם, היינו צריכים איזה דרינק דחוף.
לפרטים נוספים

8. שרקוטרי

הרבה זמן לא היתה לנו כזאת: כריכים שעם שמות יצירתיים, נקניקים מצוינים בייצור מקומי, תוספות שמותססות במקום ושאר ממרחים מסקרנים. מאחורי המקום הזה עומד דור ברנשטיין, רק בן 24 אבל עם ניסיון בייצור נקניקים ב"מושבוצ" המצוינת, וגם במטבח של אסף גרניט ב"לוטה" שליד הכינרת, אבל לעיר הוא הגיע עם כריכי נקניק מפוארים ועמוסי אומאמי, מהסוג שבא לכם לנעוץ בהם את השיניים ולא לשחרר עד טיפת החרדל האחרונה.
לפרטים נוספים

9. מטעמי בוכרה

מסעדת מאכלי עדות שנפתחה במיקום אסטרטגי – ממש על יציאת תחנת אלנבי של הרכבת הקלה – ומביאה את המטבח הבוכרי עמוס הבצקים והתבשילים הנהדרים משכונת קריית שלום לדרום-מרכז העיר. מנטו מאודים בגודל נדיב, דושפרה מטוגנים, תבשילי אושפלאו ובחש, וכמובן מאפי סמסה. עם תכנון לפתוח גם בשעות הקטנות של הלילה, יכול מאוד להיות שבעתיד תצאו מבילוי בתדר ותמהרו לדפוק איזה מנה בוכרית שתחסל לכם את הלילה מושלם.
לפרטים נוספים

10. צ'יקו מיקו קרואסון

שמעתם עליהם, ראיתם אותם בטיקטוק וכנראה אפילו נתקע לכם הג'ינגל הדבילי הזה בראש. צ'יקו ומיקו סניף בוגרשוב נפתח בקול ענות בעיר, וכנראה ישרוד לזמן מוגבל כדרכם של טרנדים, אבל אם במקרה ראיתם את מנת הקרואסון ממולא בשלגון מגנום עם זיגוג שוקולד או ממרחים אחרים לבחירה וקצפת בצד ורציתם לטעום, עכשיו אתם לא צריכים לנסוע לנתניה. אנחנו טעמנו והרגשנו שמדובר באופן חד משמעי בקינוח מתוק מדי, אבל מה אנחנו כבר מבינים בטיקטוק?
לפרטים נוספים

• אוכלים שותים
• מסעדות מומלצות
• יהלומה לוי
• רביעיית פלורנטין
• ספייסהאוס

רביעיית פלורנטין ממשיכה ללבלב עם מקומות חדשים שמתחרים על בטניכם: אחריפתיחת סיח המצוינת, הכירו את "מפגש שאבי" שמצטרף למגמה המשמחת, וכנראה שרק אחרי שתשבו ותאכלו שם תבינו עד כמה מדובר באירוע משמח. אווירה נעימה, מוזיקה ערבית עדכנית ברקע ובעיקר אוכל מצוין ובלתי שגרתי שמשלב טעמים חמימים של בית עם טכניקה מורכבות יותר. למעשה, כמה מהמנות שטעמנו שם עוד נשארו איתנו ימים אחרי, ואנחנו עדיין מחכים להזדמנות הנכונה לחזור לשם ולאכול בשנית.
>>יש כמו בבית: 21 המסעדות העממיות הכי טובות בתל אביב

מאחורי מפגש שאבי עומדת דניאל שמיר, הידועה בכינויה שאבי (כן, כך היא גם מכנה את עצמה) – שפית שהחלה בפיצה תלפיות החיפאית, ומשם המשיכה לעתו המצוינת שגם היא בחיפה, ועל הדרך הספיקה לבשל גם במסעדה בברלין. בעת הסרוויס של "מפגש שאבי" היא מסתובבת בין הסועדים ונותנת תחושה שנמצאים בסלון ביתה, ואחרי שתטעמו מהאוכל תבינו שלא מדובר רק בתחושה, אלא בהלכה למעשה.

שאבי מבשלת מנות ערביות וים תיכוניות מהמטבח עליו גדלה, ומוסיפה להן אינטרפרטציה אישית, שמיטיבה להוסיף להן נופך ייחודי ולבנות מנות מרתקות. עוד לפני התבשילים, תוכלו להתחיל בפתיחת שולחן נדיבה שכוללת מאזטים מבוססי ירקות: סלט בישבש, סלט גזר, סלט סלק, ציזיקי, חריפים וחורטיה (6 סלטים ב-64 ש"ח). אחריהם יגיעו קסם המנות:קובנייה מסורתית (32 ש"ח), המבוססת על תערובת בורגול טבעונית ומתובלת היטב, ולא על בשר כנהוג, שמספקת ביס מרענן מכל הבחינות. ישנם גם קוקלה (58 ש"ח) – קציצת לחם כה מנחמת שממולאת בבשר מפורק ותמרים, מפגש מעניין בין מתיקות לעומק הטעמים של הבשר שהפך להיות בין הביסים הטובים שאכלנו לאחרונה.

משם תמשיכו לתבשילים עמוקים ומטעמים נפלאים שמתבשלים על הסירים שעות ארוכות, וזה כמעט נדמה שיד מיומנת של סבתא עיראקית או טריפוליטאית עומדת מאחוריהם: עוגת עלי גפן ממולאת תמרים פקיילע; מז׳וז׳ים מרוקאיים, מנת סרדינים מטוגנים שרצינו לטעום מאז שראינו אותה מוכנת ע"י סמדי ממאסטר שף, ואכן לא התאכזבנו, מסחאן עוף בקונפי יוגורט שמוגש על לחוח, ביס ערב לחיך ולבטן; ניוקי ברינגה, פרשנות של שאבי עצמה למנה הטריפוליטאית המסורתית עסידה ברינגה, שכאן מוגשת כדג מקרל מעושן על בסיס ניוקי סולת ברוטב עגבניות (57-62 ש״ח).

לקינוח תמצאו קלאסיקה כלילות ביירות או ברד פודינג מהביל (28 ש״ח), ואי אפשר לסיים באמת בלי תה וקפה שחור, על חשבון הבית כמובן, כמו שעושים בחמארות שמכבדות את עצמן.שאבי היא לא הראשונה שמבשלת פיוז׳ן מסורתי עם חומרי גלם וטכניקות חדשניות, אבל אוכל כמו שלה עוד לא טעמנו – הוא לא מתאמץ להיות משהו חדש, ואינו מנסה להרגיש מהוקצע ופוטוגני מדי. הוא נותר נאמן למקור, אך גם מספק משב רוח רענן, וזה סוד הקסם שלו. אה, ואולי חשוב לציין את זה בנוגע לרביעיית פלורנטין – בניגוד למקומות רבים שנפתחו במתחם, לא מדובר בפופ-אפ. שאבי כאן כדי להישאר.
מפגש שאבי. המעון 5, רביעיית פלורנטין, ג'-ה' 17:30-23:3, ו'11:00-16:00

• אוכלים שותים
• רביעיית פלורנטין
• אוכל ביתי
• חמארה