Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מקום קסום לצייר בו וקפה עם אווירה. זאת העיר של רוני הירש
רוני הירש (צילום: אוסף פרטי)
"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים ממליצים על המקומות האהובים עליהם. והפעם: רוני הירש היא אמנית אוטודידקטית בת 21, ובסופ"ש נפתחה תערוכת היחיד השנייה שלה, "שדה כחול". ניצלנו את ההזדמנות כדי לקבל טיפים על חנויות וינטג', בתי קפה שווים וחוף קסום אחד שכבר קצת פחות קסום
>> רוני הירש, 21, היא אמנית אוטודידקטית המציירת מאז ילדותה המוקדמת ופנתה ליצירה בשנים האחרונות כמקום לעיבוד רגשות ואירועים. בסופ"ש האחרון נפתחה תערוכת היחיד שלה בגלריה ספקטרום (בר יוחאי 20), "שדה כחול". תהליך העבודה על סדרת הציורים נבע מצורך עמוק להביע את רגשותיה בצורה גולמית ובלתי מסוננת על הקנווס. עיבוד הרגשות על הקנווס בשילוב בחירת גודל העבודות מאפשר שבירה של השתיקה שאפפה את חויותיה עד כה.בואו תראו.
יש חוף ליד שדה דוב שפעם היה חוף טבעי ושקט באמצע כל הרעש של העיר, היו בו הרבה צדפים והייתה בו אווירה של טבע מנותק. קראנו לו "החוף הקסום" כשהייתי קטנה, ובשנים האחרונות התחילו לבנות מסביב ולסדר את החוף. למרות שעכשיו יש אליו יותר גישה, הבועה הקסומה שלו קצת נהרסה עבורי.
פעם היו כאן מטוסים וחוף פראי. חוף רידינג/שדה דב (צילום: שאטרסטוק)
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב? אני אוהבת לצפות במחול. לאחרונה צפיתי ב"עבודה אחרונה", "מומו", "שלוש" ו"אנאפאזה". הצפייה במחול מרגשת אותי ומדהימה אותי תמיד. אני לרוב הולכת להופעות מחול עם סבתא שלי ואלה חוויות שמאוד קרובות לי ללב.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? אני אוהבת לקרוא ספרים. אני מוצאת שלווה בקריאה .הספר הכי מרגש שקראתי בתקופה האחרונה היא סדרת הספרים של אלנה פרנטה – "החברה הגאונה". הספר מדבר על חברות בין שתי בנות שגדלות יחד. הקריאה של הסדרה והצפייה בסדרת הטלויזיה של הספר הייתה חוויה מסקרנת עבורי. בספר, המחשבות של הדמויות כתובות בצורה אנושית ואמיתית. אני כותבת יומן מאז שאני קטנה והקריאה של מחשבות של דמות בספר הייתה עבורי חוויה מדהימה.
לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה? אני מתנדבת כל שנה במרכז לנפגעות ונפגעי תקיפה מיניתבתל אביב, עוזרת לארגן את הבזאר השנתי שהמכירות בו הולכות לתרומה לעמותה. אני מוצאת את ההתנדבות הזאת משמעותית.
מה יהיה? מקווה מאוד שהחטופים יחזרו במהרה ושהלחימה הבלתי פוסקת תסתיים בשובם של החטופים הביתה בשלום.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
תל אביב החדשה ירוקה: אושרה הקמת שלושה פארקים בשדה דב
הפארק החופי, רובע שדה דב (הדמייה: שלמה אהרונסון אדריכלים)
זה נראה טוב: הוועדה המקומית אישרה את תוכנית העירייה להקמת שלושה פארקים חדשים ברובע שדה דב - הפארק החופי הענק (כ-260 דונם), פארק המסלול על תוואי מסלול ההמראה של שדה התעופה שעמד שם פעם, והפארק הליניארי שיחצה את הרובע ממזרח למערב. עברנו לגור שם עכשיו
מזל טוב תל אביבים, ובעיקר מזל טוב לתושבים העתידיים של רובע שדה דב:הוועדה המקומית של תל אביב-יפו אישרה היום את תכניות העיצוב לשלושת הפארקים הגדולים שקבעה התכנית המתארית לרובע שדה דב: הפארק החופי, פארק המסלול והפארק הלינארי. הקמתו של האחרון תצא לדרך מיידית, בעוד שני הפארקים הגדולים יותר טעונים אישורים נוספים, אבל העתיד נראה ירוק.
הרובע החדש, שרק בשבוע שעבר עבר משוכה נוספת כשנדחו ההתנגדויות לאחד מפרויקטי הדיור המרכזיים שלו ואושרה בו הקמתן של 7,000 יחידות דיור, יהפוך על פי התוכנית מיד עם הקמתו לנקודת חיבור לרשת הפארקים והשטחים הפתוחים הקיימים והמתוכננים לקום בסמיכות לו, ויכיל בסופו של דבר כ-320 דונם של מרחבי פארק ירוקים. יש לציין כי הקמתם של הפארק החופי ופארק המסלול עדיין טעונה אישורים נוספים, ומהווה תנאי מקדים למתן אישורי בנייה לכעשרת אלפים יחידות דיור נוספות (כלומר, הצפי הזהיר הוא שהיא תאושר). אבל למה להתבחבש עם הפרטים הבירוקרטיים כשאפשר בינתיים לפנטז על העתיד?
הפארק החופי: הפארק הגדול הבא
הפארק החופישל רובע שדה דב הוא גולת הכותרת בחזון של עיריית תל אביב-יפו להכשיר ולהנגיש לציבור מקסימום של שטחי טבע על רצועת החוף, מאמץ שטיילת הפארק החופי הנפלאה שנפתחה לפני כשנתיים הייתה רק הסנונית הראשונה שלו באזור. הפארק החופי עצמו מתוכנן כפארק באורך של כ-2 ק"מ ובשטח של כ-240 דונם שהטיילת החופית היא גבולו המערבי ומתחם רדינג בגבולו הדרומי, המתוכנן להיות מרחב ציבורי איכותי רציף ומזמין הפעיל בכל ימות השנה ומאפשר מגוון רחב של פעילויות, לצד שימור וקידום מרחב טבעי.
זאת רק ההתחלה. טיילת הפארק החופי, מבט מחוף הצוק (צילום: יותם מונק)
שטח הפארק עתיד להיות השטח הפתוח הגדול והמרכזי ביותר לתושבי רובע שדה דב והשכונות הקיימות הסמוכות לו, אך הינו בעל חשיבות גבוהה לכלל תושבי העיר תל אביב-יפו והסביבה כפארק עירוני. בעירייה מסבירים כי הפארק החופי יהווה רצף עשיר של מרחבים שנותנים מענה פרוגרמטי לפעילויות נופש, בילוי, תרבות וספורט הייחודיות לחוף הים ולטבע בסביבה החופית. כמו כן, הוא יהווה חלק וישמור על קיום רצפים אקולוגיים שונים, ביניהם הטבעת הירוקה של צפון תל אביב.
פארק המסלול, רובע שדה דב (הדמייה: שלמה אהרונסון אדריכלים)
פארק המסלול: מקום טוב להמריא ממנו
איזה מוזר זה שפעם היה כאן שדה תעופה חצי-צבאי? ממש מוזר. על תוואי מסלול ההמראה של שדה התעופה שעמד כאן, מתוכנן פארק עירוני על ציר דרום-צפון של הרובע, המשך רציף לפארק החופי ולטיילת העירונית שתהיה כלולה בו.לצד העובדה כי הפארק הינו בעל חשיבות בקנה מידה עירוני, הוא נותן מענה גם לפעיליויות בעלות אופי שכונתי.שטח הפארק מחולק לששה מקטעים בין רחובות חוצים, חלקם משיקים לדופן הבינוי וחלקם מלווים ברחוב.במספר מיקומים לאורכו הפארק מתרחב ומתחבר לצירי הולכי רגל בכיוון מזרח-מערב, ביניהם לפארק הליניארי המדובר.
פארק המסלול, רובע שדה דב (הדמייה: שלמה אהרונסון אדריכלים)
הפארק הליניארי: לכו על זה ישר
הפארק שיחצה את רובע שדה דב ממזרח למערב, יחבר את השכונות ממזרח לרובע אל הים, ויתחבר בעצמו אל פארק המסלול והפארק החופי. ממש כמו פארק המסלול, גם הוא מתוכנן כך שיאפשר פעילויות שכונתיות ויציע רצף מרחבים הנותנים מענה לספורט, בילוי ונופש, תוך שמירה על רציפות שטחים פתוחים וניהול מי הנגר. שטח הפארק יחולק לששה מקטעים בין רחובות חוצים, ארבעה בתוך מתחם אשכול ושניים נוספים במרכז הרובע. בנקודות המפגש שלו עם צירי התחבורה יוקמו קיוסקים, ובאוזירם הבנויים שבדפנותיו תתאפשר פעילות מסחרית. יש למה לחכות (לחכות לשנת 2047 שיהיה לנו כסף לקנות שם דירה, אנחנו מתכוונים).
הפארק הליניארי, רובע שדה דב (הדמייה: שלמה אהרונסון אדריכלים)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אחד הנושאים הבוערים והמדוברים של השבועות האחרונות הוא סגירת נמל התעופה שדה דב. הטיסה האחרונה מהשדה המריאה בתחילת השבוע ובעיריית תל אביב-יפו כבר מתכננים את השימוש העתידי בשטח. תוכנית המתאר העתידית מדברת על רובע חדש שיכלול בנייני מגורים, בהם מגדלים של 34-45 קומות מחד ודירות המיועדות לדיור בר השגה מאידך. אופיו של הרובע החדש עוד ידובר רבות בעתיד, אך כבר עכשיו יש מי שמזהים בעיות אפשריות בתוכנית המונחת על שולחן הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. עמותת אדם טבע ודין הגישה התנגדות לתוכנית, בין היתר כיוון שהיא מאפשרת לדיירים בשכונה החדשה להקים תחנות כוח גזיות, דבר שלדברי העמותה "צפוי לפלוט רמות זיהום אוויר בדומה למפעל תעשייתי גדול וזה על חשבון קידום אנרגיות מתחדשות".
על פי הנתונים שכוללת ההתנגדות לתוכנית, במידה ויוקמו ברובע החדש 7 יחידות ייצור "קטנות" של MW5 כל אחת, הפליטה השנתית הכוללת מרובע שדה דב תהיה בסדר גודל של פליטה תעשייתית. יחידות כאלה צפויות לפלוט 157.6 טון של תחמוצות חנקן בשנה. לשם ההשוואה, המפעל של חברת חיפה כימקלים באזור התעשייה מישור רותם פולט 70.2 טון בשנה. דוגמה נוספת היא פליטת הפחמן דו חמצני, שצפויה לעלות על 130 טון בשנה, בהשוואה לאסדת תמר של נובל אנרג'י הפולטת כ-57.9 טון בשנה.
העמותה אף מתנגדת לבניית מבני מגורים בקו הבינוי הראשון לים ולבינוי המתוכנן בפארק החופי הסמוך. על פי התוכנית יוקמו 10 מוקדים מסחריים בתוך שטח הפארק החופי, השטח הגדול והפתוח היחיד באזור. מתוך ההתנגדות: "אישור שימוש למגורים בקו הבינוי הראשון לים פוגע באופייו הציבורי של קו הבינוי הראשון בפרט ושל הסביבה החופית בכלל, שכן הוא יוצר מגורי יוקרה אקסקלוסיביים ומטיל מגבלות על שימושים ציבוריים ומסחריים מסביבו".
עו"ד לי-היא גולדנברג, ראש תחום כלכלה, סביבה ומשאבי טבע באדם טבע ודין, מסרה: "לא ייתכן שבזמן שמדינת ישראל פועלת להוציא את הזיהום ממרכזי הערים עיריית תל אביב בוחרת לקדם תכנית אשר תחזיר את הזיהום לגובה האף של תושביה. לאור התחייבויות המדינה להסכם פריז והמאמצים לעבור לכלכלת דלת פחמן, תמוה שעיריית תל אביב מקדמת שכונה חדשה שתוזן מתחנות כוח המונעות מגז טבעי על חשבון התבססות על אנרגיות מתחדשות ובפרט פאנלים סולאריים כמקור אנרגיה נקי בשכונות אלו. תושבי שכונת שדה דב העתידית יהוו שפני ניסיונות של טכנולוגיה זו, אשר לא נבחנה עד הסוף עד כה".
להתנגדותה של אדם טבע ודין מצורפת חוות דעת של ד"ר אריה וגנר, ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה בעמותה. בין היתר נכתב בה: "תוספת של יחידות ייצור חשמל משריפת דלקים מנוגדת למדיניות הלאומית של הפחתת פליטות גזי חממה. היא מוסיפה פליטות במקום להוריד אותן, ובפרט כאשר ממשלת ישראל טרם עומדת ביעדי האנרגיות המתחדשות וההתייעלות האנרגטית. פרט לשאלה הלאומית, על פי התרשמותי גם ברובע שדה דב עצמו לא מוצה כל הפוטנציאל של אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית. מדוע לייצר חשמל באמצעות שריפת דלקים פוסיליים במרכזה של שכונה חדשה ומתקדמת עוד בטרם מוצה בה הפוטנציאל הסולארי".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אגדה אורבנית: ניצן הורוביץ מדבר עירוניות בתוכנית חדשה
הוא הגיע הכי קרוב ללהוריד את חולדאי מהכס עם קמפיין על טוהרת האורבניות. עכשיו ניצן הורוביץ חוזר עם תוכנית רדיו ופודקאסט על עירוניות, ויש לו כמה טיפים לטוענים החדשים לכתר
לפני חמש שנים, בבחירות המוניציפליות האחרונות, ניצן הורוביץ כמעט עשה זאת. כלומר, הוא לכל הפחות עשה זאת טוב יותר ממתחריו האחרים של חולדאי במרוצת השנים. אף על פי כן מדובר בעובדה שנוטים לשכוח, שהרי תחת הרצף הנמשך מאליו של שנות חולדאי, המשתכן בממלכה הנמצאת כאילו מעבר לזמן, קל להטביע את קמפיין מרצ ההוא בתהום הנשייה, עם עיר לכולנו של דב חנין וכמה אחרים מוצלחים פחות. חולדאי גרף 53 אחוז, הורוביץ 15 אחוז פחות. היום הראשון מתמודד בביטחון יחסי על בחירתו לקדנציה חמישית; השני, שעוד לא אמר נואש בכל הנוגע לענייני הדיומא העירוניים, משיק תוכנית רדיו ופודקאסט בכאן –"איך עושים עיר טובה"– שתעסוק בעירוניות על שלל צדדיה: אדריכלות, תחבורה, תרבות וכדומה. להשפיע, הוא גורס, אפשר גם בדרכים אחרות.
"מראשית הפעילות שלי עסקתי בעירוניות, כי זה התחום הכי מוזנח ובה בעת הכי חשוב", אומר הורוביץ. "אין לבן אדם הממוצע הרבה דברים גורליים יותר מאשר הדירה שהוא קונה. עבור רוב הישראלים, המיליונים שהם שמים בדירה תהיה העסקה הגדולה ביותר שהם יעשו בחיים שלהם. אבל כמה באמת הממשלה, הכנסת והעיריות משקיעות בכך שלאדם שרוכש את הדירה יהיו שירותים בקרבת הבית? חושבים אמנם על הדירה עצמה, אבל לא על איך שנראית השכונה, על אילו שירותים יהיו בה, מה יאפיין את הרוח ואת האופי שלה. מכיוון שישראל היא מדינה קטנה ושטח הבנייה פה הוא מהצפופים בעולם, חשוב שכשבונים – שיעשו זאת נכון. שגיאות בתחום הן לדורות – שכונות שבונים אותן היום ויתקעו אותנו בפקקים לשנים רבות, ושלעולם לא תהיה בהם אווירה קהילתית אמיתית".
יש סיכוי שבעתיד תתמודד בשנית על ראשות העיר כדי לקדם את האג'נדה הזו?
"סיכוי תמיד יש, אנחנו אחרי הכל עוד צעירים. אבל במקביל אני סבור שיש הרבה דרכים להשפיע. תקשורת זו דרך חשובה. עשיתי כמה סרטים בנושא עירוניות, אני משוחח דרך קבע עם ראשי ערים, והדברים הללו בהחלט משתנים. ראש עיר שישמע את הביקורת הזו כבר לא ייפול על הרצפה בתדהמה".
אתה מאמין שיש בקמפיין הנוכחי מועמדים שמשקיעים בזה מחשבה?
"לצערי אין אמירות בולטות של המועמדים המובילים על עקרונות עירוניים נכונים. השיח לא נוגע במהויות ובמדיניות התכנון לעומק. נכון, אלה דברים מורכבים, אבל בסך הכל אם מסבירים אותם כמו שצריך – כולם יכולים להבין אותם. הרבה תל אביבים מודעים לבעיית התחבורה בעיר, כמו גם להיעדר שטחים ירוקים ולזיהום. הבעיה היא שמדובר בנושאים שבהם צריך להתמודד מול בעלי האינטרסים. לא טוב שעיר תהיה רק לעשירים, ובתכנון נכון אפשר לייצר תמהיל של אנשים. תפקיד של ראש עיר אינו מסתכם רק בלהיות מנהל אלא גם בלהתוות חזון מסוים לעיר ולקהילה. לפי זה אני מסתכל על האנשים ועל הרשימות. בונים כאן שכונות חדשות בהשקעה של מאות מיליוני שקלים. זה לא פרויקט שאפשר לשנות אחרי שנתיים. לדעתי, אם מסתכלים על התמונה הכוללת, המתמודדים הבולטים הפעם לא מבטאים את החזון הזה, וחבל".
שדה דב לעשירים בלבד
העיתוי לעליית התוכנית, כמובן, לא מקרי – אך לא רק בשל הבחירות המוניציפליות. "כבר כמה שנים שיש יותר אנשים שגרים בערים מאשר ביישובים אחרים, וזו הפעם הראשונה שמצב כזה מתרחש בתולדות האנושות", אומר הורוביץ. "בישראל המגמה הזו באה לכדי ביטוי משמעותי יותר. יותר מ־90 אחוז מהישראלים גרים ביישובים עירוניים. הסוגיה של עיר ועירוניות היא קריטית". בהקשר זה יש לציין שגם באקדמיה, זה כמה שנים, חקר התכנון והתרבות האורבניים הוא תחום משגשג, הנתפס בעיני רבים כמפלט הטומן בחובו גם חשיבות פוליטית וגם זיקה למדעי הרוח והחברה. במילים פשוטות יותר, מעין הכשרה מחודשת של הדיסציפלינות הנ"ל תוך התאמתן למגמות גלובליות עכשוויות.
"הייתי אומר שיש שני אתגרים עיקריים שעמם ערים בכל העולם מתמודדות", אומר הורוביץ. "הסיפור של התחבורה מתפוצץ לנו בפנים עקב התלות ברכב הפרטי. זו בעיה שניכרת בתחבורה הציבורית, בתאונות הדרכים, אופניים חשמליים, פקקים בשבת וכדומה. הדבר השני הוא קצב בינוי מסיבי, שהופך את כל הסוגיות הללו לקריטיות. יש היום ערים בעולם שמכפילות את עצמן, והשאלה היא איך עושים את זה נכון. כלומר, איך לוקחים בחשבון את האדם שייכנס לדירה ושיהיה לו צורך במקום עבודה, בשירותים עירוניים ובמוסדות קהילתיים.
"לכן בכל תוכנית יש לנו שני אורחים – אחד מהעולמות הנחשבים לגבוהים יותר, כראש עיר, פרופסור או מומחה לסוגיה מסוימת, ושני מהשטח. לדוגמה, בפרק על התחבורה הבאנו מומחה לתחבורה וגם נהג אוטובוס, מישהו שרואה את הדברים ביומיום. אלה שנים מכריעות, ובהתחשב בכך שהכוח הדומיננטי הוא האינטרס הכלכלי של קבלנים ויזמים – יש הזנחה מצערת של חשיבה על המכלול העירוני. השיקולים המרכזיים הם לא שימושי התושבים, חינוך או נגישות, אלא כמה רווח קבלנים עושים".
איך זה בא לידי ביטוי בתל אביב?
"בשכונות החדשות שבאזור שדה דב. היקפי הבנייה הם בסדר גודל של עיר חדשה, אבל זה לא נעשה כמו שצריך לפי כללי העירוניות הנכונים. הכל מצריך רכב פרטי. מי שרוצה להגיע מהשכונות הללו לאוניברסיטת תל אביב, מוסד שנמצא ממש לא רחוק משם, יהיה צריך להגיע ברכב פרטי. השכונות לא תוכננו טוב מבחינת הטובה הציבורית והתמהיל של התושבים. זה פספוס. אולי אם אתה עשיר מאוד תוכל למצוא את עצמך שם, אבל זה לא מיועד לכל תא משפחתי.
הדמייה של תכנית העירייה לשדה דב (בר לוי דיין אדריכלים ומתכנני ערים)
"אנחנו דואגים להביא בכל פרק דוגמאות לדברים שאפשר לעשות נכון. כשבאמסטרדם בנו שכונה חדשה, עשו לפני הבניין את הקו של הרכבת התחתית כדי לחבר את השכונה לעיר. גם בתל אביב יש דוגמאות למקומות שבהם דברים עובדים נכון. לדוגמה, היום אנחנו יודעים שקניונים עם רשתות גדולות מתחילים להיקלע לבעיות, גם כי אנשים מחפשים את העסקים הקטנים. בדיזנגוף סנטר יש מדיניות של עידוד חנויות קטנות, והקניון הזה באמת מצליח. ערים מבינות שרחובות עם חנויות הם רחובות נעימים יותר. אותו דבר בנוגע לדירות. כשאני התמודדתי, אמרתי שהעירייה צריכה להיות מעורבת במה שקורה בשוק הזה כי גם לעירייה יש קרקעות, ויש לה יכולת בהקמה ושיווק דיור בר השגה. העניין הוא פשוט תפיסת העולם שממנה באים – אם נקודת המוצא היא שכל התושבים שווים, ולכולם מגיע יחס ראוי, אז יש תכנון נכון".
"איך עושים עיר טובה", ימי חמישי 16:00, כאן תרבות 104.3FMו־105.3FMובאתרkan.org.il
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
חיבוק דב:בשבוע שעבר יצאה עיריית תל אביב־יפו בהודעה דרמטית שלפיה מצאה אתהפתרון שיביא להמשך פעילותו של שדה דב– לשמחתם של האילתים, חברות התעופה וחלק מתושבי השכונות הסמוכות, שמעדיפות את פעילות השדה על אתר הבנייה הגדול שאמור לקום במקום. העירייה טענה שהתוכנית תרצה גם אותם וגם את בעלי הקרקע בשטח העצום והאטרקטיבי על החוף, שמחכים כבר עשורים ליהנות מהפירות. אבל האם זו גם התוכנית הטובה ביותר עבור תושבי העיר כולם, אלה שאותם אמורים העירייה והעומד בראשה לייצג?
לפי התוכנית של חולדאי, פעילות השדה תמשיך אך תצומצם משמעותית בשטח נוכח עזיבת הפעילות הצבאית. כמו כן ייבנו 18 אלף יחידות דיור – יותר מ־16 אלף בתוכנית המקורית של הממשלה (כך שבעלי הקרקע יהיו מרוצים) – אך ללא המרחבים הציבוריים הגדולים שהובטחו בתוכנית המקורית, למשל פארק גדול, וכן ללא דיור בר השגה שהובטח בתוכנית ההיא. כבר לאחר הצגת התוכנית, חמישה ארגונים סביבתיים – גרינפיס, החברה להגנת הטבע, השל, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה והאיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף – פרסמו מכתב התנגדות לתוכנית של חולדאי, שאותו שלחו לחברי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
הדמייה של תכנית העירייה של שדה דב (בר לוי דיין אדריכלים ומתכנני ערים)
לדברי דפנה גרינשטיין, אדריכלית נוף וחברת הנהלה באיגוד, התוכנית הפוכה לגמרי מהתוכנית של הממשלה – ולא לטובה. "התוכנית של חולדאי מחסלת את הפארק שהיה אמור לקום שם ואת החלק שחיבר את השכונה החדשה שתקום אל חוף הים". זאת בניגוד למדיניות שקידמה העירייה בשנים האחרונות, במסגרתה פינתה וקידמה פינוי תשתיות שהפריעו לרצף החופי בעיר, כמו רדינג והדולפינריום. "העירייה הורסת את התפיסה שהיא עצמה הובילה. התוכנית המקורית נותנת מענה גם לטבע וגם לתושבים. אנחנו בעד צמצום פגיעה בשטחים פתוחים חדשים לבניית דיור".
"לדעתי הסוסים כבר ברחו מהאורווה", אומר האדריכל הלל שוקן. "מאחר שכבר בנו את השכונות החדשות מצפון לירקון סמוך מאוד לשדה דב, אני מניח שזה תוכנן ונבנה בהנחה שבבוא היום הוא יפונה. אלה שכונות מנותקות והסיכוי היחיד להחזיר אותן לתל אביב הוא בעזרת תוכנית נכונה וזו יכולה להיווצר רק בתוכנית שתפנה את השדה לגמרי".
תוכנית אחרת שהוצגה באחרונה היא של סגניתו של חולדאי, מיטל להבי. לפי תוכנית זו, מתחם הנחיתה של השדה ימוקם מחדש על גבי סוג של גשר על המים, שירחיק לטענתה ולטענת המומחים שגיבשו את התוכנית את הרעש והריח של המטוסים. הרעיון הזה דווקא מוצא חן בעיני שוקן. "אפשר לחיות בלעדיו אבל אפשר לחיות גם איתו. יש לו יתרונות ללא ספק. זאת בעצם הקרקע הכמעט האחרונה של הדיור בתל אביב וצריך לזכור את מחירי הדיור כשאנחנו מדברים על השטח שבין מנדרין לצומת גלילות – אפשר לבנות שם עוד עיר אחת גדולה. מה שכן, אסור לבנות בצפיפות נמוכה כמו שעשו ברמת אביב. אם זה יקרה, זה כאילו לא עשו כלום".
שדה דב (צילום: שאטרסטוק)
אם שואלים את ישראל גודוביץ', אופוזיציונר ותיק של חולדאי, כלל אין צורך בשדה הזה. "המרחק בין שדה דב לבן גוריון הוא 25 ק"מ. לא צריך אותו. יש מספיק בעיות אחרות כאן בתל אביב, לא בזה חולדאי צריך להתעסק".
מהעירייה נמסר בתגובה:״אנו מצרים שהארגונים הירוקים לא פנו ישירות לעירייה ולא נחשפו למאמצי התכנון בגיבוש התוכנית החלופית על ידי צוות מקצועי רב תחומי הכולל אדריכלות, תעופה, איכות סביבה, נוף, תנועה ותכנון עירוני. התכנון החדש משפר היבטים סביביים ביחס לפעילות השדה. בניגוד לנטען, הוא משמר את הטיילת והפארק החופי כפי שהן מתוכננות כיום. השדה הוא עמוד השדרה של התעופה הפנים־ארצית בישראל, ונתב״ג העמוס לא יכול לספק לו תחליף הולם, כך שהריסת שדה דב תפגע בקשר המרכז לפריפריה. התכנית החדשה מאפשרת את המשך פעילות השדה לצד פיתוח שכונה מבוססת על פיתוח בר קיימא. פינוי השדה אינו מונע דיור בר השגה, ואם יוחלט להשאיר את השדה יטופל גם נושא זה בתוכנית״.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
