>> ליאור תבורי (כדאי מאוד שתעקבו) הואכוריאוגרף ישראלי ומנהל להקת המחול ליאור תבורי, הפועל בין תל אביב לבמות המרכזיות בעולם וממשיך לבסס את מעמדו כאחד הקולות הבולטים במחול העכשווי. היוצר עטור הפרסים, בהם פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה, חוזר בשבוע הבא עם "Succus",יצירה חדשה ואינטימית העוסקת במפגש שבין גבריות, פגיעות ותשוקה, ומזקקת את שפתו הפיזית היצרית והרגשית אל הלב. הבכורה העולמית תתקיים ב-27.12 במרכז סוזן דלל, מופעים נוספים ב-9.1-8.1,וכן, אתם רוצים ויכולים להיות שם.

>> פוטנציאל של יצירתיות ודיסוציאציה בים // העיר של תמרה מובשוביץ
>> כוך קסום להופעות ושביל סודי אל הילדות // העיר של הילל סנדמן
>> מאפה שהוא טיול הביתה ומקום פשוט להיות // העיר של סאמר סלאמה

1. בריכת גורדון

האויר לנשימה שלי, כל בוקר. התמכרות. מקום שהוא פלא. שחייה במי תהום כשמעלי יש שמש, וברקע הים. אני אדם תחרותי מאד וה-Being של להיות אדם שמאמן את הגוף לאתגרים הוא משהו שטמון בי מגיל צעיר. השחייה נותנת לי את השילוב של אתגר פיזי והתמסרות לנפש. כשאני שוחה אני רואה את המחשבות שלי באופן צלול ובהיר, מקבל החלטות ומדייק את עצמי ואת המשך היום. אני זקוק להטענה הזו לפני שאני נכנס לסטודיו כדי ליצור.
אליעזר פרי 14 תל אביב (הטיילת/מרינה תל אביב)

2. מרכז סוזן דלל

כשהייתי צעיר מרכז סוזן דלל היה בשבילי מקדש. גם היום הוא למעשה מקדש. מקדש לאמנות המחול. הסביבה שלו היא אווירה של חו"ל, רחובות קטנים וציוריים, מעין בועה איטלקית-צרפתית. היום המרכז הזה הוא בית לבכורות שאני מעלה בפעם הראשונה, כשהפנטזיה פוגשת קהל. הרגע שבו יצירה עולה לבמה הוא רגע מדהים ומפחיד בו זמנית. אני מרגיש שאני חושף את הלב שלי לעיניי כל. עירום לעיניי כל. ממש בקרוב נעלה את "Succus", יצירתי החדש ללהקת מחול ליאור תבורי ואני נרגש ונפעם מהמעמד הזה.
יחיאלי 5 תל אביב (נווה צדק)

3. ויטרינה

יש המבורגר אחד שהוא הכי טוב בעיר ואין על כך עוררין. הוא מזכיר לי קצת את ניו יורק והוא הגילטי פלז'ר האמיתי שלי. נוהג לפקוד את המקום אחת ל… ולהתחרע. צ'יזבורגר נוטף וצ'יפס מטוגן. יאמי.
אבן גבירול 36 תל אביב

4.אנגל5

במקום הזה נמצאת הדירה הראשונה ששכרתי בתל אביב. יש לה פינה חמה בליבי תמיד, גם עכשיו כמעט 15 שנה אחרי. אני מגיע לתל אביב פעם ראשונה, בן 23. העיר הגדולה, מחאת האוהלים. רחוב אנגל הוא למעשה סמטה הולנדית על רחוב רוטשילד הסואן שהיה סמל התלאביביות בשבילי לפני שעברתי לעיר. בכל פעם שירדתי למטה אספתי לדירה פריטי וינטג' שווים, לפני שזה נהיה טרנדי… גם היום אני פשוט אוהב לעבור דרכו ולהסתכל על חלונות הדירה. פינה של שקט במקום הכי מרכזי בתל אביב.

5. רחוב יפת22

יש סמטה ליד יפת 22 שבה נכנסים לעולם היפואי. יפו היא עולם מורכב של יופי ושל כיעור, של התחלה וסיום, של קצוות, של שונות וקבלה, של דחייה והסתרה. אני מרגיש שביפו יש פינות חמד קטנות שאני מגלה בכל פעם מחדש. אחת מהן היא זו, סמטה קטנה שהיא אי של פנטזיה. אני מדמיין שזה כמו בחורף, להתרחב על ספה חמימה ממש, לעמעם את האורות, לשתות יין ולעשות אהבה.
יפת 22 יפו

מקום לא אהוב בעיר:

פחות אוהב את התחנה המרכזית החדשה. מקום מלוכלך, עמוס, מנותק. אני חושב שהוא לא מנוצל כראוי. לא נותן תחושה של בטחון.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הייתי בתערוכה של איליה ואמיליה קבקוב במוזיאון תל אביב לאמנות, "מחר נמריא". המיצבים שלהם יוצרים עולם אחר שבו המציאות והדמיון מתערבבים, והמבקר מוצא את עצמו מוקף גירויים חזותיים ושמיעתיים שמזכירים גם את היומיום וגם משהו אוטופי ומוזר. התערוכה קודרת ומאתגרת, אבל בדיוק בגלל זה היא מרתקת: היא שואלת שאלות על כוח, דיכוי וזיכרון, ועדיין מצליחה לתת תחושת בריחה. יצאתי משם עם ראש עמוס מחשבות, לב פתוח ותחושה שהאמנות הזו יודעת לדבר על מה שאנחנו שוכחים לשאול בעצמנו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
מרגיש שראיתי את הסרט "קרא לי בשמך" כמה וכמה פעמים, וזה בלשון המעטה. השפיע עלי עמוקות. לאחרונה מצאתי את הספר עצמו בבית והרגשתי שאני חייב לקרוא אותו. הוא נתן לי השראה רבה ליצירה החדשה שאני יוצר עכשיו ותעלה בקרוב על הבמה. המראות שחקוקים לי בראש מהסרט המשיכו להתפתח דרך דפי הספר וזה היה מדהים ומיוחד. ממש פיוטי.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ממליץ לתרום תמיד, ולא רק עכשיו,לאגודה למען הלהט"בכדי שתוכל לעזור לקהילה בתחומים רבים אבל בעיקר בשיוויון זכויות בפונדקאות ולקדם את ההזדמנות שמגיעה לנו להיות הורים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
צריך הכי להרים לעומר רז שכטר, מנהלת מרכז קהילתי בית תמי, שמאפשרת, תומכת ומקדמת אמנים ואמנות בתוך המרחב הקהילתי שלה, וגם נתנה ללהקת המחול שלי בית אמיתי מקום שבו אנחנו יכולים ליצור, להתאמן, לא להתאמן לפעמים, ולגדול. היא אישה מעוררת השראה, והלוואי שאנשים רבים ילמדו ממנה שהיציבות והבסיס האיתן שהיא מעניקה מאפשרים הגשמה אדירה לאמנות.

מה יהיה?
יהיה טוב, אין ברירה.

• העיר שלי
• מחול
• בריכת גורדון
• סוזן דלל
• ויטרינה
• רחוב יפת
• שדרות רוטשילד

>> הילל סנדמן (כדאי שתעקבו) הוא יוצר וזמר מבטיח שיופיע במסגרתפסטיבל "בכורות תל אביביות"הראשון, פסטיבל חדש שנותן במה לאמנים מבטיחים בתחומי המוזיקה, התיאטרון והאמנות בשבוע של אירועים בבתי התרבות של תל אביב-יפו, כולל"פסטיבל בכורות מוזיקליות"במרכז ענב לתרבות. הפסטיבל כולל כ-20 אירועים (כמחציתם מופעי מוזיקה) המתפרשים על פני שבוע (30.12-24.12) ויתקיים במרכז ענב לתרבות, תיאטרון הסמטה, תיאטרון המשולש של המרכז הגאה, מוזיאון בית העיר תל אביב-יפו ברחוב ביאליק, מרכז המוזיקה ביפו, בית ברודט, מרכז המוסיקה ביפו ובית שטראוס. הופתו של הילל סנדמן תיערך ב-25.12 בשעה 22:00 במרכז ענב.עוד פרטים וכרטיסים? למה לא.

>> מאפה שהוא טיול הביתה ומקום פשוט להיות // העיר של סאמר סלאמה
>> שער בין העולמות ומקום של מפלט ונחמה // העיר של אתי ציקו
>> הספונטניות של הלילה ומקום שאי אפשר לתאר // העיר של ירדן ברקת

1. לדין

בסמטת בית הבד מסתתר כוך הופעות קסום ורועש במיוחד.מעבר לכך שאני כבר מרגיש כמו רזידנט במקום הנפלא הזה,פרקש יודע בכל חודש מחדש להמציא ליין אמנים מדהים ומגוון וחשוב לא פחות מכך, המחיר בעבור הבילוי הזה הוא – תקשיבו טוב טוב – 40 שקלים חדשים לכרטיס + בירה צוננת.פשוט כיף.
בית הבד 5 תל אביב

2. תוצרת הארץ

אם במקרה נקלעתם לצד השקט של תל אביב, הנה לכם פינה להעביר אחר צהריים עם בירה ועיתון.תוצרת הארץ של מישל ממוקמת בפיאצה הכי תל אביבית בעיר – כיכר מסריק. לצד גזוז קפוא או בירה מהחבית, החוויה בקפה הוותיק של מישל גדולה מסך חלקיה. המוזיקה שמתנגנת לא הייתה מביישת פלייליסט של קוטנר ועל כל שיר תוכלו לקבל הרצאה שלמה ממישל בשמחה ובחיוך.
שדרות מסריק 12 תל אביב

3. מספרת תומר ובתו

מספרה באווירת הברונקס וטיול גדול בהודו.זו המספרה היחידה בה יעדיפו שתשלמו בשישיית בירות יותר משטר. אם תבואו למספרה של תומר אל תמעיטו בערכו, הוא יודע לעשות הרבה יותר מקצוץ בצדדים.אמנם אתם יכולים למצוא את עצמכם עם חצי ראש מסופר וחצי בקבוק בירה לכמה דקות באמצע התספורת, אבל אל תחששו, זה חלק מהאקספיריאנס.
המכבי 4 תל אביב

4. גברת קוטיאו

לקראת החורף שנראה שלא מגיע, הנה המלצה רותחת ממני.באחת הסמטאות בשוק הכרמלמתחבאת מרקייה תאילנדית ואותנטית. באמת לא משנה מה תבחרו מהתפריט, שבכל אופן לא תבינו, זה יהיה לכם טעים ומנחם וכנראה שלא תצאו באותו מצב צבירה בו התיישבתם במרקייה.
יום טוב 1 תל אביב (שוק הכרמל)

5. שביל הנביאים

בין רחוב הנביאים לגן קראוון ישנו שביל סודי סבוך בצמחייה ירוקה ומדרגות שבורות. אני די בטוח שעיריית תל אביב אפילו לא מודעת לקיומו.בכל בפעם שיצא לי לעבור בשביל הזה, משולב ידיים עם אמי או אבי ז"ל, הוא היה מרגיש כאילו הוא רק שלי. הוא זורק אותי לתחושת הילדות התל אביבית הקצרה שהייתה לי. אני מרגיש שכנראה הגיע הזמן שהוא יהיה גם השביל הסודי שלכם.

מקום לא אהוב בעיר:

שדרות רוטשילד– מה קרה לך נשמה?!!!!פעם היית שדרה של השראה, תל אביב במיטבה. והיום?היום את מוקד עלייה לרגל של מראייני טיקטוק, מנהלי אקדמיות להצלחה עם בחורות ואופנת בלייזר נשים. באמת תודה שהרסתם לי את הדרך לדרום העיר בחמישי בערב.
(סורי אם הגזמתי)

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הופעת סולו של רני אביב בלבונטין 7.הוא יוצר צעיר ומוכשר שנוגע בלב של הקהל ומוחץ אותו מהתרגשות. אחד הכותבים והמלחינים המבטיחים של הסצנה התל אביבית.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אני אמליץ דווקא על פודקאסט שהוא לא פחות מיצירה:"הבלתי מאוזנים". דנה מודן ויובל מנדלסון זה כנראה השילוב הטוב ביותר מאז סטטיק ובן אל תבורי. שני לרלרנים חמודים ועוקצניים שאומרים בקול ובהומור גדול מה שהרבה מאיתנו חושבים ומקווים. תנו האזנה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עמותת אליפלט למען ילדי פליטים.יש בעיר הנפלאה שלנו ילדים שגדלים עם כפית זהב בפה ובשכונה ליד יש ילדים ללא מעמד, ללא בית שמתפקד כראוי וללא הזדמנות שווה. הם נולדו פה, הם יודעים רק עברית והמדינה והעיר לא לוקחות את הכוח ומנסות לעזור ולשלב את אותם ילדים, ולכן כל כך חשובה עמותת אליפלט שנותנת להם מקום להיות ולהרגיש כמו ילדים נורמטיביים וישראלים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
בעיניי התל אביבי שהכי צריך להרים לו כרגע זה דן הירש. דן חזר למולדת אחרי שנים רבות בברלין, שם הקים משפחה גרמנית לתפארת ויחד איתם בא ארצה. לדן יש פרויקט מיוחד מאוד שנקרא "שיר לשייח׳", שבו הוא נותן במה למוזיקאים לבצע שיר בלייב ללא תשלום ובזמנו הפנוי. דן נתן לי הזדמנות לבצע שיר שמאוד נוגע לליבי שנקרא "ל-אבא". הוא צולם והוקלט יום לפני שאבא שלי שם קץ לחייו. דן, באיזה מקום, עזר לי לסגור מעגל בזכות הקלטת השיר הזה שישב לי כמו אבן על הלב.

מה יהיה?
לצערי התשובה שלי היא כאוס מאורגן. מרגיש כאילו ישראל-תל אביב נקלעה למצב של טורקיה-איסטנבול. תהיה פה בועה ליברלית, זה לא ישתנה, אבל מסביב המצב יהיה פשוט שונה לגמרי.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• מרכז ענב
• גברת קוטייאו
• אוגנדה
• מספרות
• תוצרת הארץ
• שדרות רוטשילד
• אליפלט

רק אתמול דיברנו על נקודות ציון מיתולוגיות בעיר, בהקשר שלשיתוף הפעולה החדש בין הבסטה לתדר סוף, שהתמקם בחלל שבו פעלה מסעדת סנטה קתרינה של שף תומר אגאי. בפיתול משעשע כמו שרק החיים יכולים להמציא, אגאי עצמו התמקם בלוקיישן אייקוני לא פחות – סניף הדגל של מותג השוקולד מקס ברנר ברוטשילד. את ויטרינות הפרלינים וצינורות השוקולד החליף O (או, כמו האות באנגלית), בר מסעדה סקסי בבעלות האחים אבידן – קבוצת חיי לילה ותיקה ומנוסה (At8, קונסיירז' ועוד), שמגייסת את השף הוותיק לצורך שדרוג כללי של מערך הקולינריה.
>>דצמבר של טעמים: 10 מסעדות, ברים ובתי קפה שיעשו לכם את החודש

"חלק מהמקומות שלנו הם יותר ברים, אבל בכולם אנחנו נותנים מענה לאוכל. O הוא גולת הכותרת, עם המענה הכי רציני מבחינתנו עד היום, החלק של הפאזל שהיה חסר לנו", אומר רז אבידן, ומספר על קליק מיידי עם אגאי. "המומנט טוב לכל אחד מהצדדים. חיפשנו שף שירים את המטבח והמפגש עם תומר היה כל כך חיובי ברמה האישית, עוד לפני האוכל, שהרגשנו שהחיבור יכול להיות חזק גם ברמה המקצועית. הוא אדם שאפשר לעבוד איתו ולנהל איתו שיח, פרט חשוב עוד לפני הדמות של תומר אגאי השף המוערך".

לקראת הפתיחה עבר החלל שיפוץ מקיף, אולי כדי להיפטר מרוח השוקולד הרודפת. המבנה המעוגל נשמר ונתן למקום את שמו המינימליסטי, ובתוכו עיצב האח מור אבידן בר ישיבה שמקיף מטבח פתוח, טבעת של פינות ישיבה בסגנונות שונים – משולחנות ועד ספות – וטבעת נוספת של הושבה בחוץ. ארון יין גדול, שעוצב בהשראת ארון היין שהיה בטיילור מייד (עוד עסק של האבידנים) קורץ לנוסטלגיה, ועבודות של האמן רמי מאירי מזהות את O עם תל אביב.

התפריט מותאם לאופי הבלייני של המקום, ואין בו שום איזכור למטבח המקומי מסנטה קתרינה. במקום זאת אגאי מרגיש נוח להמציא את עצמו מחדש. כך למשל הוא אצר צלחת גבינות מהעולם – שני סוגי גרוייר מיושנת, לה-קאווה מספרד ומנטיולי מאיטליה, שמוגשות עם פירות יער, רוקט ודבש (62 ש"ח). "אני רוצה ליצור מסורת של ארוחת ערב מוקדמת, שאנשים יוכלו להגיע ישר מהעבודה ולשבת על גבינות ויין טוב", הוא מסביר. באגף המנות הקרות בולטים סלט ירוקים עונתיים פריכים בוויניגרט יוגורט ושמן שמיר (68 ש"ח), סשימי שולה ותותים (84 ש"ח) וטטאקי טונה ברוטב פונזו בחמיצות מאוזנת עם בייבי תירס ובמיה תאילנדית (84 ש"ח). חלק מהמנות מעוטרות בפרחים, "עוד סימן לתומר אגאי החדש".

מחלקת המנות החמות מציעה בייבי תירס בג'וספר עם פטריות מלך היער, כמהין ותירס לבן (74 ש"ח), אקווה פאצה – פילה בר ים עם טבעות פסטה, צלפים ועגבניות צלויות ביין לבן, חמאה ומרווה (138 ש"ח) וניוקי רכים ברוטב בר בלאן ואוכמניות טריות (84 ש"ח), "המנה הכי קרובה לבישול שלי מפעם". הקינוח היחיד בינתיים הוא לא פחות מאשר הברקה: גלידה רכה ממכונה, בארומה עדינה של מי זהר, עם קונפיטורת משמש אוזבקי חמוצה־מתוקה ופיסטוקים קלויים (32 ש"ח). אם לאבידנים יש חוש עסקי – ובהחלט יש להם – הם ימצאו מקום לארון מעדנייה, וימכרו צנצנות של הקונפיטורה הזו. ההצלחה מובטחת.

בניגוד לפרויקטים קודמים שלו כמו הסובלקיה בגרקו ו-MAZA, בהם טיפל והמשיך הלאה, הפעם נראה שאגאי כאן כדי להישאר. העבודה על התפריט נעשתה בשיתוף פעולה בינו ובין האבידנים, כששני הצדדים לומדים לשחרר שליטה. "תומר היה רגיל להיות סוליסט אבל עם כל מה שהוא עבר, הוא מבין שכיום יש מי שמנהל את המסעדה. אנחנו תמיד מאוד מעורבים עם האוכל, וכאן נתנו לתומר להתבטא בצורה משוחררת, להביא את הטעמים שלו", מסביר אבידן. "במקומות שלנו יש אוכל טעים, אבל רצינו שהדרייב הראשוני לאורחים שמגיעים ל-O יגיע מהאוכל ומהסקרנות. בפועל התוצאה איכותית מאוד והתעלתה על הציפיות שלנו".

בחרתם להתמקם בשדרות רוטשילד, שזו זירה צפופה מאוד. אין בכך סיכון?
"אנחנו בוחרים את המקומות שלנו בפינצטה ואוהבים פריים לוקיישנים, ובמיוחד מקומות איקוניים. יש מי שאומרים שרוטשילד איבד מזוהרו, אבל זה רחוב ראשי שכבר הרבה שנים אנחנו רוצים דריסת רגל בו ולא מצאנו נכס שמשך אותנו, עד העסקה הזאת. מראש ידענו שאנחנו נמצאים ליד החבר'ה של ASA, שעשו מוצר מאוד איכותי אבל הוא לא המוצר שלנו, ומולנו נמצאת רותי (ברודו, R48 – ש.ב.ד.) שעושה את מה שהיא עושה הכי טוב במלון, וגם זה לא המוצר שלנו. ידענו שאנחנו פותחים ביניהם, במקום מיתולוגי שאין מי שלא בילה בו, והפכנו את החלל לחווייה קולינרית גבוהה. יחד עם ASA ורותי נוצר משולש שהוא קצת יותר גבוה קולינרית, מגניב ולא המוני".
רוטשילד 45,ראשון-רביעי 19:00-חצות, חמישי-שבת 19:00-02:00,להזמנות

• אוכלים שותים
• רז אבידן
• תומר אגאי
• שדרות רוטשילד

>> קורי לויס, מבר הקוקטיילים ג'וניפר בשוק לוינסקי, מייצגת קול נשי חשוב בענף המסעדנות. לפני ארבע שנים, בגיל 23, היא זכתה באולימפיאדת הברמנים הבינלאומית World Class והביסה אנשי מקצוע ותיקים ממנה בהרבה. "תמיד אמרו לי שאף אישה לא זכתה בוורלד קלאס ובטח שזו לא תהיה אני, והתואר הפך למטרת חיי", היא סיפרה לנו עם השקת הבר, שהוא התגשמות החלום הכמוס שלה בגלל המגע האנושי.
"הבנתי שלא משנה מה אני אעשה, שום דבר לא ירגש אותי כמו לעמוד בארבע בבוקר מאחורי הבר שלי, לדבר עם אורח ולדעת שעשיתי לו את היום". מזווית ראייה של מי שמכירה את חיי הלילה בעיר מקרוב, היא מספרת על תחושת התרוממות רוח לאחר שובם של החטופים החיים, "אבל יש עוד תהליך עד שכולם יחלימו וזמן עד שהעיר תחזור למה שהיתה לפני המלחמה".

1. לוסי

בר הקוקטיילים הקטן והאינטימי הוא המקום המושלם לדרינק טוב ושיחה טובה אפילו יותר עם הברמן.
רמב"ם 5

2. OPA

כמי שעובדת הרבה עם עולם הצומח ומקבלת השראה לקוקטיילים מתוצרת חקלאית, אני אוהבת את מסעדת השף מן הצומח של שיראל ברגר המוכשרת. יש כאן תפריט עונתי מתחלף ולכן תמיד מעניין להגיע, ואף חוויה היא לא אותו הדבר.
החלוצים 8

3. אדא לוינסקי

בפער הקפה הכי טעים בעיר לפי דעתי. לעולם לא אגיד לא לכוס קפה איתכם באדא, נסו אותי.
זבולון 9

4. בושוויק

אימפריאל, בר הקוקטיילים האהוב והוותיק, המוסד שבו עברו חלק גדול מהברמנים הגדולים של התחום שלנו בארץ, סוגר את הדלת בסוף החודש. כדי להתנחם ולהיזכר אני ממליצה על הבושוויק, הבר היחיד שנותר לקבוצה בעיר, עם קוקטיילים מעולים ואווירה שגורמת לך לשכוח לגמרי מכל מה שקורה בחוץ.
נחלת בנימין 28

5. באן מי 13

מקום קטן עם כריך וייטנאמי מושקע, ותה שכל לקוח שמגיע צריך לזהות איזה תבלינים יש בו. בינתיים הצלחתי לגלות רק שניים.
נחלת בנימין 107

מקום לא אהוב בעיר:

שדרות רוטשילד בלילה. למרות העצים הפסטורלים וההיסטוריה בכול בניין, בלילה אין סיכוי לעבור ברוטשילד מבלי לקבל מקלחת קרה מהממטרות. האופטימים אולי יחשבו שזה מרענן, אבל לדעתי אפשר לוותר על התענוג ולא להרוס לי את הפן, תנקס.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
כאחת שבכלל לא אוהבת מחזות זמר, לאחרונה הייתי במחזמר פריסיליה מלכת המדבר בהבימה. קאסט מעולה עם מלא משתתפים מכל הסוגים, והסיפור עצמו שהועבר במחזמר ריגש אותי מאוד ופתח לי צוהר לתת צ'אנס לעוד מחזות זמר.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
השיר האהוב עלי הוא The jaws of life של pierce the veil. השיר מדבר על איך שהחיים הם מקבץ של עליות ומורדות, אבל כשאתה מסתכל על דברים אחרים אתה מבין כמה החיים נהדרים.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל עמותות שפועלות למען בעלי חיים, כמו הכלבים שנפגעו מהמלחמה של 7 באוקטובר.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
גיא גרלניק, המייסד והבעלים של ליקווידיום – מעבדת קוקטיילים פה בעיר, שיוצרת תפריטים וחומרי גלם לקוקטיילים להמון מסעדנים. הליקווידיום לגמרי פתח דלתות לאיך אפשר לשפר ולהגדיל את התחום שלנו, לעוד תפקידים שהם לא בהכרח עמידה מאחורי הבר.

מה יהיה?
אני חושבת שיהיה מעולה. אני בנאדם אופטימי ומאמינה שאחרי כל דבר רע מגיע יותר טוב.

• העיר שלי
• ג'וניפר
• בר קוקטיילים
• אימפריאל
• opa
• באן מי 13
• אדא חנינא
• שדרות רוטשילד

הגל היפני ממשיך לפשוט על תל אביב כאילו היה קאייג'ו. ראמניות בחורף, איזקאיות בקיץ ועוגות גבינה רוטטות המשיכו את תור הזהב היפני שעובר על העיר, וחלילה לא מתלוננים, כי כל המרבה הרי זה משובח. האיזקאיה החדשה אסא, מבית קבוצת המסעדנים של גיא גמזו, מוש בודניק ואיציק חנגל (שעומדים יחדיו מאחורי הלנה וצ'אקולי המצליחות) היא הנאמנה ביותר שראינו עד כה למקור היפני – וכן, זה בהחלט אומר שהיינו ביפן, ובהחלט אומר שאנחנו מתות לחזור לארץ השמש העולה. עד אז, טוב שלפחות יש איפה לאכול טמפורה או יקיטורי מעולים.
>>אם כל הטרנדים: שף תומר טל ומאיה קיי פתחו פופ-אפ מאצ'ה ברוטשילד

כבר עם הכניסה לאסא החדשה (שהתמקמה לה איפה שבמשך שנים עמדה מסעדת השושיאל קלאב) מרגישים את הרוח היפנית באופן שונה. העץ דומיננטי במקום, ומעטר את הבר העשוי מעץ, וגם את חיפויי הקירות הנאה. במרכזו של הבר ובלב המסעדה עומד גריל גחלים יפני טיפוני הקרוי הירורי, הראשון מסוגו בארץ, שמתכתב עם העיצוב האלגנטי – שלא לומר נונשלנטי – שכולו ברוח יפנית מדויקת ששואפת לאותנטיות. המעצבים שיר גבע ועומר לייכטר היטיבו ליצור איזקאיה ממש לפי הספר, אשר כל פרט ואלמנט בה יושב במקום ברמה שגם היפנים הקפדניים היו מאשרים. כמעט קשה להאמין שהיא בלב תל אביב.

התפריט מגוון ונע בין מספר עולמות: גריל ופחמים, סושי, ראמן, גיוזות, מנות בטמפורה, מנות אטריות וגם דגה טרייה. גמזו ואשר שמואלביץ' יצרו תפריט שאמנם חולש על מגוון רחב של אזורים, אך עושה זאת בחן רב, ונותן לכל ז'אנר את תשומת הלב המדויקת לו.באגף הגיוזות למשל, לא כדאי לוותר על הגיוזה ממולאת וואגיו (39 ש״ח), וכשתבחרו משהו מאותו גריל הירורי, אל תפספסו את הפורל במיסו (54 ש"ח), או האויסטר בגריל (24 ש״ח), להם ההירורי מעניק טעם ענוג ומעושן קלות.

לצד ההפתעות האלו, תמצאו במקום גם סושי מצוין וטרי במחירים נוחים (28-44 ש״ח), הכולל גם דגים לא שגרתיים כמו סשימי קינטוסגי (82 ש״ח), ושאר דגים וירקות. מאגף הטמפורה נהנינו יותר מהכל. הטמפורה הייתה דקיקה עם מעטה פריך ומתפצח שלא הותירה לנו אצבעות שמנוניות, אלא רק תענוג, ובאופן כללי נשמח לכתוב שיר הלל לתאנים בטמפורה – יציאה יצירתית לכל הדעות – אך גם אהבנו גם את הטמפורה הדלעת (18 ש״ח), והקארה אגה, אותם שניצלונים יפנים ממכרים שרק רוצים מהם עוד ועוד (42 ש״ח).

ועם כל זה, אפילו לא הספקנו לטעום את הראמן (שפותח עם השף יריב בורנשטיין, ממייסדי מנטנטן), או את מנות האטריות, ועוד מטעמים ייחודיים שמוגשים במקום לצד קוקטיילים מצוינים, מגוון סאקה ויינות מהארץ והעולם. והאמת שזה בדיוק מה שטוב באסא – נדמה שבכל ביקור במקום יהיה אפשר לצאת עם חוויה אחרת, כאשר התפריט מוביל למחוזות הרפתקניים תוך שמירה על טווח מחירים הוגן. "אסאהיא אחות של הלנה וצ׳אקולי. מדברת באותה שפה אבל עם ניחוח יפני, והשפה של הקבוצה היא שפה לכל כיס", מסביר גמזו במילותיו. "אוכל יפני לא חייב להיות יקר. אנחנו דואגים לחומרי גלם, הכלים והמוצרים הכי טובים שיש, במחירים הכי טובים שיש. זאת האג׳נדה שלנו".בעתיד יצטרף למסעדה גם נקסט דור בדמות בר ההייבול, ועד שהוא יגיע יש הרבה מה לטעום ולנסות.
ASA. אחד העם 54, ימים ב-שבת בין 18:00-23:00

• אוכלים שותים
• יפן
• אוכל יפני
• שדרות רוטשילד