Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

שמרים

כתבות
אירועים
עסקאות
תבלנו את חייכם. תבלינים. צילום: איליה מלניקוב

יש עם מה לעבוד: 14 חומרי הגלם הנכונים של הרגע

יש עם מה לעבוד: 14 חומרי הגלם הנכונים של הרגע

יש בחוץ כמה המבורגרים ומרקי ראמן שעוד לא הספקתם לטעום, אבל למה שלא תעצרו רגע כדי לבשל עם חומרי הגלם המעניינים, הטעימים והפוטוגניים ביותר של התקופה? הכירו את חומרי הגלם הנכונים, נכון לעכשיו, אבל ממש עכשיו

תבלנו את חייכם. תבלינים. צילום: איליה מלניקוב
תבלנו את חייכם. תבלינים. צילום: איליה מלניקוב
22 בפברואר 2017

גם חומרי הגלם שעובדים איתם במטבחי העיר (והעולם כמובן) מושפעים מצו האופנה. חלקם נישאים לצלחת שלנו על גבי גל גדול יותר (מטבחים אסייתיים, טבעונות, פליאו), חלקם מזוהים עם שפים מסוימים וחלקם פשוט מקבלים את 15 דקות התהילה שלהם שאולי ייראו מגוחכות ממרחק השנים. היי, זוכרים שהסלק היה בכל מקום לפני עשור? אלה חומרי הגלם של הרגע, מוזמנים להכניס אותם גם למטבח הביתי.

אבוקדו

הכוכב הכי גדול בקולינריה העולמית השנה. מטוסט האבוקדו שהוא כבר קלישאת אינסטגרם ממוחזרת (אבל עדיין טעימה, לעזאזל) עד מסעדת האבוקדו שנפתחה בהולנד והווריאציות לפרי האהוב והוורסטילי במיטב מסעדות העיר: קרם, סביצ'ה או על הגריל.

אבוקדו. צילום: Shutterstock
אבוקדו. צילום: Shutterstock

יוגורט

לא מדובר ביוגורטיות המאוסות שחשבו שזה לגיטימי להחליף לנו את הגלידה בקיץ, אלא על יוגורט כחומר גלם שלאו דווקא מגיע מפרה: יוגורט עזים, כבשים, סויה או חלב קוקוס. כל מה שלבן, חמצמץ ופרוביוטי.

קמח טף

קמח הטף, וחבריו קמח העדשים והמש השחור, הם מקרה מבחן מעניין לאיך טרנדים קובעים מה נרצה לאכול: מצד אחד הם היו חומרי גלם שוליים כמעט לגמרי עד לא מזמן, אבל ההתחזקות של המטבח ההודי, הטבעוני, נטול הגלוטן והאתיופי דאגו להפוך אותם למרכזיים יותר גם בבישול הביתי.

קמח טף. צילום: איליה מלניקוב
קמח טף. צילום: איליה מלניקוב

ספירולינה

עם ההבנה שאצות הן מרכיב סופר מגוון ולגיטימי בצלחת – וההייפ המוגזם ממילא שמקבלים סופר פודס – די ברור שהספירולינה תשתלב, בצורה אלגנטית יותר או פחות, לא רק באוכל אלא גם בקוקטיילים ובשייקים.

ספירולינה. צילום: איליה מלניקוב
ספירולינה. צילום: איליה מלניקוב

מאצ'ה

יחד עם האבוקדו והחוק נגד איסור ההפללה, מדובר בשנת הירוק בתל אביב: אבקת התה הירוק שכבשה את היקום עשתה סוף סוף עלייה וכבר עכשיו קשה להתחמק ממנה. יימאס לכם ממנה בהמשך אז כדאי לזכור כבר עכשיו – זהו אחד מחומרי הגלם הוורסטיליים ביותר. אומרים שאפילו אפשר להכין ממנה תה!

מאצ'ה. צילום: איליה מלניקוב
מאצ'ה. צילום: איליה מלניקוב

חובזה

העלייה של המטבח הערבי החדש הביאה איתה חומרי גלם שהיו ממש מתחת לאף של רוב הציבור היהודי וזכו להתעלמות לא ברורה, בטח בזמנים של קושי כלכלי. לדוגמה, החובזה שצומחת בכל שטח פתוח (כן, גם בגינות בעיר). מוזמנים להזמין אותה ב־9 ש"ח ל־200 גר' או פשוט לצאת לקטוף.

חוביזה. צילום: איליה מלניקוב
חוביזה. צילום: איליה מלניקוב

בזיל תאלינדי

תל אביב רוצה אסייתי אבל יש חומרי גלם שלא ניתן לייבא או לגדל טריים באזורנו, למשל קפיר ליים או גלנגל. מה עושים? מתמקדים במה שיש. בזיל תאילנדי למשל, יכול לגדול פה בכל פינה, ויש משהו כמו 40 סוגי בזיליקום לחקור.

בזיל תאילנדי. צילום: איליה מלניקוב
בזיל תאילנדי. צילום: איליה מלניקוב

ארטישוק

ההתעסקות איתו מעצבנת ודורשת מיומנות, אז מזל שבעונה הקצרה שלו, שהיא ממש עכשיו, המוני מסעדות מציעות מנות על בסיס ארטישוק טרי. הבשורה המשמחת באמת היא שלשם שינוי לא מדובר רק בפסטה או פיצה אלא (בחלק מהמקרים) במתכונים שנותנים לארטישוק את הבמה לבדו.

ארטישוק. צילום: איליה מלניקוב
ארטישוק. צילום: איליה מלניקוב

כרובית

נכון, נכון, גילינו את הכרובית הרבה לפני שבצרפת למדו לבטא "מזנון", אז הנה הזדמנות לתפוס קצת תחת על חשבון הגויים שרק עכשיו מגלים את השימושים השונים של הירק הזה: מקוסקוס כרובית מגורר, דרך מרק ועד כרובית צלויה.

כרובית אלמוגים. צילום: איליה מלניקוב
כרובית אלמוגים. צילום: איליה מלניקוב

תמנון

ההוכחה הניצחת לדומיננטיות של הרשתות החברתיות: לא זול כמו קלמרי, דורש הכנה יותר מורכבת אבל מצטלם נהדר וגם טעים ובשרני ומתאים מאוד לרוב חומרי הגלם המקומיים.

תמנון. איליה מלניקוב
תמנון. איליה מלניקוב

קארי

מכל הסוגים: מהודיות כגון קפטן קארי של רושפלד, דרך תאילנדיות בכל פינה ועד מסעדות שעושות שימוש בעלי קארי טריים (האנוי, למשל). מנות הקארי, שזוכות לפרשנות שונה בכל מדינה, הן בול מה שאתם צריכים בחורף.

קארי. צילום: איליה מלניקוב
קארי. צילום: איליה מלניקוב

בשר אדום

לא רק כמנה עיקרית משעממת ויציבה. אופנת הפליאו והדרישה הכללית לחומרי גלם איכותיים דאגו לשמור את הבשר האדום המושמץ באופנה. רק תעשו טובה ותבדקו ממי ומה אתם קונים, זה מה שעושה את כל ההבדל.

בשר אדום. צילום: איליה מלניקוב
בשר אדום. צילום: איליה מלניקוב

ליקר אמרו

הדג'סטיף האיטלקי, שעשוי מעשבים ובעל טעם מריר־מתוק, כאן כדי להחליף סוף סוף את הייגרמייסטר, או לפחות לתת לו פייט. העובדה שמדובר במשקה שהולך נהדר בקוקטיילים ושהישראלים נוטים לשתות קוקטיילים יותר ויותר מרירים בטח לא עושה לא רע.

ליקר אמרו. צילום: איליה מלניקוב
ליקר אמרו. צילום: איליה מלניקוב

שמרים טבעיים

הכוונה היא למה שקרוי בין השאר שמרי בירה. נכון, מדובר ברכיב שהיה משויך מסורתית למטבח הטבעוני ונמצא בסביבה כבר כמה שנים, אבל סוף סוף הוא עומד לזכות בהכרה בזכות עצמו ולא כתחליף פרמזן, כזה שגם קרניבורים מושבעים יסכימו להכיר בטעם האומאמי הייחודי לו.

שמרים טבעיים. צילום: איליה מלניקוב
שמרים טבעיים. צילום: איליה מלניקוב
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

יש בחוץ כמה המבורגרים ומרקי ראמן שעוד לא הספקתם לטעום, אבל למה שלא תעצרו רגע כדי לבשל עם חומרי הגלם המעניינים,...

מאתאורן ברזילי28 בפברואר 2017
ארז קומרובסקי. צילום: ארז בן שחר

המוציא לחם: ארז קומורובסקי ילמד אתכם להפסיק לפחד משמרים

המוציא לחם: ארז קומורובסקי ילמד אתכם להפסיק לפחד משמרים

בספרו החדש והמפתיע, "אפייה מהירה", האופה ששינה את היחס ללחם בארץ מנגיש את האפייה לאנשים עסוקים עם חרדת שמרים

ארז קומרובסקי. צילום: ארז בן שחר
ארז קומרובסקי. צילום: ארז בן שחר

ארז קומרובסקי – השם הזה מעלה בועיות של מחמצת שאור בתודעה, לחמי בולנז'רי כבדים, אירופיים, שנוצרו בתהליכים אטיים של התססה, עיסה שתובעת התמסרות וגידול כמו חיית מחמד לפחות, שלא לומר בן טיפוחים. האופה ששינה את פני האפייה בארץ כשהקים רשת מאפיות משגשגת (לחם ארז, שכבר לא קשורה אליו), מוציא לאור את הספר "אפייה מהירה. לחמים ועוגות ללא שמרים", שחיבר בביתו שבבוסתן בגליל.

אפייה מהירה? קומרובסקי?! לפני שמתחילים לנחור בבוז במבטא צרפתי ולחשוד בו בהתקרנפות קולינרית, קומרובסקי כבר מגיע לריאיון מוכן ומנומק, עם הסברים בהירים לתפנית החדה שעשה. "כתבתי עד היום שבעה ספרים, שבהם התעסקתי באפייה כבדה, אטית, עם שאור ובצקים מקדימים – הגעתי מהשפה הזאת. אבל אני מעביר כל הזמן סדנאות ואני שומע מה אנשים אומרים לי בהן: הם מבקשים משהו אחר, מהיר ופשוט יותר".

לחם ערק ועוגת לימון משכרת: מתכונים חדשים של ארז קומורובסקי

דרישת הקהל היא לא הסיבה היחידה שבגינה עשה את התפנית. "חיפשתי גם לעניין את עצמי", הוא מודה. "רציתי ללמוד ולהכיר עולם אחר". הספר הוא תולדה של ביקור שערך באירלנד, סקוטלנד וויילס. "שם הבנתי שיש עוד אסכולות של אפייה, שהן לא פחות מוצלחות מהאסכולה שאני בא ממנה, הצרפתית. כל חיי רציתי להאט תהליכים של בצקים, להוריד את המטבוליזם שלהם כדי שישנו את הטעם, אבל החשיפה לאפייה האנגלוסקסית הדליקה אותי: במקום קרואסון סקונס, במקום בריוש ביסקיט, במקום שמרים פופ אוברס, במקום לחם שאור לחם סודה אירי".

בקיצור, אנגלוסקסים מאמינים בקיצורי דרך, טיים איז מאני?

"ממש לא. כשהתחלתי ללמוד את הנושא גיליתי שיש לזה סיבה. באירלנד קר ולא יכולה לגדול שם חיטת לחם. הקמח רך ודל גלוטן וצריך לטפל בו אחרת ולהתפיח בדרך שונה. לכן התפתחה שם מסורת אפייה שונה. זה לא קיצור דרך, אלא עוד שיטת עבודה מקבילה לשיטה הצרפתית – וכן, זאת שיטה שמאוד מתאימה לאורך החיים המודרני".

כי אנשים מגדלים קריירות וילדים ואין להם זמן לגדל מחמצת.

"זה נכון. אנשים בסדנאות אמרו לי כל הזמן שאין להם זמן להתפיח. יש לי טכניקות איך להתמודד עם התפחה גם כשעמוסים, אבל אנשים מבקשים משהו אחר ואני מקשיב; זאת חוכמה להקשיב. תפיסת הזמן של אנשים השתנתה. הם כבר לא קוראים את 'אנה קרנינה' אלא הודעות בווטסאפ. אבל חשוב לי להדגיש שאפייה מהירה היא לא פשרה מבחינתי, אלא שפה שונה שהרחיבה גם את הרפרטואר שלי כאופה, שאפשרה לי לעזוב את הטייס האוטומטי שלי ולחקור. זה לא ניגוד, זה גם וגם. נכון שבברנז'ה, אסכולת השאור ממוקמת יותר גבוה בהיררכיה, אבל גם הבישול הצרפתי שלט פה במטבחים עד שהגיע רפי כהן ואמר 'הקוסקוס של סבתא שלי לא פחות טוב מקסולה'".

אם אין לחם. צילום: ארז בן שחר
אם אין לחם. צילום: ארז בן שחר

הספר הזה הוא גם הדרך שלך לפנות לקהלים חדשים, צעירים יותר?

"אני מנגיש פה אפייה לאנשים עם חרדת שמרים – וכן, גם למי שצעיר או לא מכיר; זאת אפייה פשוטה וידידותית יותר. בשבת בבוקר, כשמפתיעים אותי אורחים, גם אני מכין סקונס, וזה לא פחות טעים. הספר הזה מצמצם את הפער בין מה שאני מכין בבית לבין מה שאני עושה מחוץ לבית, אז יש בו גם הרבה כנות. בספר הזה גם הכנסתי רק מצרכים שכבר יש בבית כחלק מההנגשה. זה מדהים לאפות בעצמך לחם. בעצמי גיליתי שלחם ממאה אחוז קמח שיפון תופח הרבה יותר טוב עם אבקת אפייה".

אפשר לומר שעברת תפנית בחיים?

"אפייה מהירה זה לא לגמרי חדש אצלי. אחת המהפכות הכי גדולות שעשיתי בלחם ארז הייתה הכנה של עוגות בחושות. הייתי הראשון שמכר בדלפק עוגת גזר, דלעת או זוקיני; היום יש את זה בכל מאפייה בארץ. אני עדיין אוהב קרואסונים, אבל עוגות בחושות יותר מתחברות להיסטוריה המקומית, ומעמול טוב לא פחות מבריוש".

מהפכות קטנות

קומרובסקי עצמו גדל על עוגות פרי פשוטות ממטעי המשמש של אביו, שהיה סמנכ"ל אגודת השקד וגידל שקדים ומשמשים. "אלה עוגות מושלמות שכל כך אהבתי", הוא נזכר; כמה מהעוגות מופיעות בספרו החדש. "אלו עוגות פשוטות וטעימות של קיץ. מכיוון שכל קיץ היינו נוסעים למטעים האלה, עד היום רב העוגות שלי מתבססות על פירות או ירקות".

ארז קומרובסקי. צילום: חיים יוסף
ארז קומרובסקי. צילום: חיים יוסף

בני הדור שלך חוללו את המהפכה הקולינרית בארץ כשייסדו את המטבח הישראלי החדש. אתה רואה היום את ניצני המהפכה הבאה?

"אני רואה את זה כל יום בצלחת של שף או קונידיטור כזה או אחר. כשבני דורי התחילו לעבוד היה להם קל יותר לחולל את השינוי, כי לא היה כאן הרבה והם פעלו בתוך ואקום. עכשיו קצת יותר קשה.

"אבל אני אוכל אצל צעירים כמו אוראל קמחי (פופינה), מוטי טיטמן ואור מיכאלי (מלגו ומלבר), מתן אברהמסון (האדסון), מידן סיבוני (איש סושי), ועוקב אחרי מה שקורה במקומות כמו ברוט וחוות צוק – ואני מוריד בפניהם את הכובע. אז אולי זאת לא מהפכה גדולה, אבל זה הרבה מהפכות קטנות ומדויקות בצלחת. חוץ מזה, גם הדור שלי ממשיך לחדש. פעם חיים כהן היה אוכל סופריטו בבית ובמסעדה מגיש צלעות טלה. היום הוא מגיש סופריטו במסעדה, ומרשה לעצמו יותר לבשל את מה שהוא אוהב".

בסוף החודש (24.2) ייפתח קורס אפייה ראשון מסוגו בארץ בבית הספר לבישול החדש של מאיר דנון. קומרובסקי מכהן כראש המגמה. "אני מתכוון להכניס לתוכנית הלימודים הרבה ידע על אפייה מקומית. אני רוצה שהבוגרים יכניסו לכל ויטרינה גם עוגות בחושות ויידעו להכין לחוח, אינג'ירה, סאלוף, קובנה ופיתה עירקית לא פחות טוב משיידעו להכין קרואסון מושלם ולחם שאור צרפתי".

טרנד ההימנעות מגלוטן גורם לך להרגיש מאוים באיזשהו אופן?

"אין לי מאפייה, אז זה יהיה מוגזם להגיד 'מאוים', אבל זה בהחלט משפיע עליי. בכלל, אני לא אוהב שאנשים שמים סייגים כדי להרגיש שהם שולטים על החיים שלהם; זה מזכיר לי דת או צו אופנה. חוץ מזה שבאופן אישי, אני ממש אוהב פחמימות. באמת, אם לא סובלים מצליאק אז למה להימנע מלחם? הוא כל כך טעים".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

בספרו החדש והמפתיע, "אפייה מהירה", האופה ששינה את היחס ללחם בארץ מנגיש את האפייה לאנשים עסוקים עם חרדת שמרים

מאתשירי כץומרב סריג24 בפברואר 2016
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!