לפני שנתיים בערך, כשאימצתי את ג׳יני, הכלבה הנסיכה שלי, רציתי ליזום במסגרת לוסיל קרו פרויקט צילום ענק של מוזיקאים ומוזיקאיות שסובבים אותנו (כי אני מוזיקאי) והכלבים שלהם.ן (כי אימצתי כלבה ואני לא יכול שלא להגזים). כדי שיהיה לפרויקט תירוץ סמי-הגיוני, חשבתי שיהיה מגניב לעשות אותו ביום ההולדת של אחד הכלבים והאנשים האהובים עלינו בעולם – סנופ דוג.

שנתיים אחר כך, הגיעה הקורונה ועשתה שני דברים:

1. שיעממה אותנו מספיק כדי שנקדם את הפרויקט החמוד בהיסטוריה של העיתונות הכתובה.
2. גרמה לנו לרצות להוסיף דברים כיפיים, חמודים וטובים לעולם. בימים כאלה, בהם אתה לא יכול לסמוך על כלום חוץ מעל וולט ונטפליקס, היצורים המדהימים האלה הם החיים עצמם, גם אם סתם בשביל הזכות לטייל בחוץ כמה שעות בזמן סגר (סוג של "חומות של תקווה", גרסת הדיסני).

אז התקשרתי לצלם אלון לוין ויחד נסענו לאסוף רגעים ייצוגיים ויפים של מוזיקאים והכלבים (וגם כמה חתולים, כי תכלס כבר 2020 ואנחנו בעד אהבה מכל הסוגים). הנה הם לפניכם:

אייל דוידי, AKA ״שקל״

איתי בתמונה:ביגי
דגם:כנעני
האוכל האהוב על שקל:אורז פרסי וחומוס
האוכל האהוב על ביגי:עוף וחומוס
איך נפגשנו:קיבלתי מתנה מחבר (רביד פלוטניק)
המוזיקה של שקל

ישגב דותן,מפיק מוזיקלי וגיטריסט (Lucille Crew)

איתי בתמונה:ג׳יני, כמעט בת שנתיים
דגם:מעורבת עם מליון דברים
האוכל האהוב על ישגב:סוכר ופחמימות
האוכל האהוב על ג׳יני:במבה
איך נפגשנו:אימצתי אותה ביום אימוץ של עמותת DOGS R US. גל דה פז אימצה את אחיה התאום והנסיך, פייבל

המוזיקה של Lucille Crew:

גל דה פז, זמרת ויוצרת (The Paz Band, Lucille Crew)

איתי בתמונה:פייבל, בן שנה ו-11 חודשים. כמו העכבר המצויר הקטן
דגם:מעורב (השערות לפינצ'ר, פאג, מלינואה)
האוכל האהוב על גל:אסייתי, בדגש חמור על דים סאם
האוכל האהוב על פייבל:אבטיח ומלון
איך נפגשנו:בשישי אימוץ של עמותת DOGS R US בפלורנטין, וזו באמת היתה אהבה מליקוק ראשון

המוזיקה של גל דה פז:

שי חזן, בסיסט

איתי בתמונה:שופו, בן 3
דגם:גולדן רטריבר מעורבת
האוכל האהוב על שי:פאד תאי טופו
האוכל האהוב על שופו:נקניקיות עוף
איך נפגשנו:אני ומיכל בת הזוג שלי אימצנו אותה כשעברנו לגור יחד מעמותת sos

המוזיקה של שי חזן:

גל ניסמן, סולן להקת פול טראנק

איתי בתמונה:עמוס, בן 4 וחצי
דגם:ג׳ק ראסל מעורב
האוכל האהוב על גל:המבורגר וצ׳יפס
האוכל האהוב על עמוס:כל מה שאפשר ללעוס
איך נפגשנו:עמוס נולד לכלבה של חברים מהאזור, אימצנו אותו עמוס כעבור שלושה חודשים

למוזיקה של פול טראנק:

הוד מושונוב, קלידן ומפיק (BEMET)

איתי בתמונה:צ׳ופי, בת 13
דגם:פקינז
האוכל האהוב על הוד:צ׳יקן מסאלה
האוכל האהוב על צ׳ופי:חולה על רוטב בולונז
איך נפגשנו:צ׳ופי היא כלבת האולפן שלנו עם שותפיי דימה ו-69

המוזיקה של BEMET:

סימה נון, ראפרית וזמרת

איתי בתמונה:דורה
דגם:חתולה מעורבת טריקולורית
האוכל האהוב על סימה:אוכל תאילנדי (אם אפשר בתאילנד)
האוכל האהוב על דורה:משוגעת על דגים
איך נפגשנו:היא נולדה בשכונת שפירא בתל אביב והגיעה בכלל אל השותף שלי לשעבר, אבלהחליטה שאני שייכת לה והיא לי, ישנה איתי כל לילה ומאז אנחנו יחד

המוזיקה של סימה נון:

עומר מושקוביץ, זמרת ויוצרת

איתי בתמונה:בובה, בת 9
דגם:מעורבת
האוכל האהוב על עומר:כל דבר שאמא מכינה (קלישאה!)
האוכל האהוב על בובה:כל דבר שסבתא מכינה (אבל לא בשר, כי היא אלרגית)
איך נפגשנו:היא הגיעה קומפלט עם הבן זוג שלי יוני וישר ידעתי שאני מאוהבת (בה). יוני אימץ אותה עם האקסית שלו אבל אותי היא אוהבת יותר.

המוזיקה של עומר מושקוביץ:

מיכה דייוויס, נגן בס טרומבון בתזמורת הפילהרמונית

איתי בתמונה:ז'קלין, בת 8
דגם:מעורבת
האוכל האהוב על מיכה:מנגו וסלט פירות
האוכל האהוב על ז׳קלין:בשר בקר
איך נפגשנו:מצאתי אותה רועדת בכלוב בצער בעלי חיים

המוזיקה של מיכה דייוויס:

צליל דנין, זמרת

איתי בתמונה:לוסי/לוסון/סושי/סושון ועוד. בת 6.5 אבל נראית גורה לגילה
דגם:חצי פינצ'ר חצי פקינז
האוכל האהוב על צליל:פחמימות ועדיף ריקות
האוכל האהוב על לוסי:טונה
איך נפגשנו:לוסי גדלה כגורה אצל אחותי ובן זוגה ואחרי כמה שנים כשנוספו עוד אחייניות גורות, ההרגשה הייתה שלוסי זקוקה ליותר ממה שיש להם לתת. יום אחד הם הביאו לי אותה ל"חופשה" של סופ"ש עם דוגלי וחצי. הבנתי את הרמז ומהרגע שהיא נכנסה לדירה לא נפרדנו ליותר מכמה שעות קצרות. לוסי מגיעה איתי לכל מקום: למשרד, לאולפן ואפילו לפסיכולוגית

המוזיקה של צליל דנין:

IRO, זמר ויוצר

איתי בתמונה:סמי, בן 5
דגם:פומרניאן
האוכל האהוב עלIRO:שאלה בלתי אפשרית בעיקרון, אבל פיוז׳ן ים תיכוני
האוכל האהוב על סמי:כל מה שלא האוכל שלו
איך נפגשנו:קסם

המוזיקה של IRO:

יפעת בלסיאנו, סולנית להקת הזאבות

איתי בתמונה:מיקה, בת 8
דגם:פיטבולית
האוכל האהוב על יפעת:מתרגשת מכל פחמימה
האוכל האהוב על מיקה:המילה "טונה" מוזיקה לאוזנייה
איך נפגשנו:לפני ארבע שנים גרתי בשנקין ומדי שישי היה יום אימוץ של עמותת "אדופט" ממש מול הבית שלי. באחד מימי שישי הלכתי לעשות קניות וכשהתחלתי לצעוד חזרה לכיוון הדירה עם כל השקיות, העיניים שלי נפלו ישירות על מיקה. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. עד היום אני לא יודעת לאן נעלמו כל השקיות עם המצרכים בדרך מרוב שהתרגשתי ממנה.

המוזיקה של הזאבות:

דוד מעיין, ראפר ומפיק

איתי בתמונה:בנג'י, בן 4.5
דגם:בורדר קולי ורועה הולנדי
האוכל האהוב על דוד:סטייק, קוסקוס של אמא ואינג'רה
האוכל האהוב על בנג׳י:כל דבר שיש בו בשר
איך נפגשנו:בגיל 3 חודשים (שלו, כן?), אהבה ממבט ראשון ביום אימוץ של עמותת אס או אס.

המוזיקה של דוד מעיין:

אופירי, ראפר ומפיק

איתי בתמונה:אומה וטוויל, בני פחות משנה
דגם:חתול נסיך מצוי
האוכל האהוב על אופירי:ג׳חנון של שבת
האוכל האהוב על אומה וטוויל:ג׳חנון של שבת (ספציפית את זה שאבא אוכל כרגע)
איך נפגשנו:אני ובר חיפשנו בפייסבוק גור לאימוץ. הסגר הראשון הגביר את החיפושים וכך מצאנו את אומה. עכשיו בסגר השני חיפשנו לאומה חבר ומצאנו את טוויל. מקווים שלא יהיה סגר שלישי כי זה ממכר כמו קעקועים.
למוזיקה של אופירי

בני אסתרקין, ראפר

איתי בתמונה:ברוס, בן 4
דגם:בלגי מעורב
האוכל האהוב על בני:המבורגר
האוכל האהוב על ברוס:שניצל
איך נפגשנו:מודעת אימוץ בפייסבוק

המוזיקה של בני אסתרקין:

יאיר יונה, חבר ב-Water Knives

איתי בתמונה:מרתה, בת 6
דגם:בורדר קולי
האוכל האהוב על יאיר:כל מה שיש בו עדשים
האוכל האהוב על מרתה:המגבת שהיא קוראת לה 'תשומת לב מיאיר'
איך נפגשנו:פגשתי מישהו ברחוב שאמר לי שמצא אותה ושאל אם אני יכול לקחת אותה. לא תכננתי כלב. זו הייתה הפתעה מופלאה
המוזיקה של Water Knives

יוסי עדי, מתופף (Lucille Crew) ודוקטור למדעי המחשב

איתי בתמונה:ווטסון, בן 7
דגם:ג׳ק ראסל מעורב
האוכל האהוב על יוסי:פיצה
האוכל האהוב על ווטסון:פיצה
איך נפגשנו:בפייסבוק. מכר משותף מצא אותו ברחוב

עוד קצת מוזיקה של Lucille Crew:

והנה כל העמותות שהוזכרו בכתבה, למקרה שבא לכם חבר או חברה חדשים להעביר איתם את תקופת הקורונה ואת החיים עצמם:

עמותת אדפוט
עמותת אס.או.אס
עמותת DOGD R US
עמותת צער בעלי חיים

• אימוץ כלבים
• צער בעלי חיים
• בעלי חיים
• חתולים
• אימוץ
• אינדי ישראלי
• שקל
• מוזיקה
• סנופ דוג

• Facebook
• Twitter
• Email

שקל איבד את עצמו. איבד את עצמו לציפיות להתפרנס, איבד את עצמו לזוגיות עם איטלקייה משגעת (לאו דווקא לטובה), איבד את עצמו ושקע לתוך מערבולת שמשכה אותו למטה. בסופו של דבר יצא מזה אלבום המפיק הראשון שלו, "רדיו ג'ונאם" – סוג של הפרויקט של עידן רייכל רק עם ראפ אפלולי, סול זועם, סימפולים אוריינטליים ממסטלים ולב מדמם שמוגש על ביטים מורכבים.

האזינו ל־"רדיו ג'ונאם" במלואו

אבל עד שזה הגיע, שקל היה בשפל. אחרי שהפיק לנצ'י נצ' את אלבומיו הראשונים ובנה ניצני קריירה בחו"ל (דווקא כמפיק דאבסטפ), שקל בחר להיעלם. חצי שנייה לפני המפץ הגדול של ההיפ הופ הישראלי למיינסטרים. חרא טיימינג. "הרגשתי שאני דועך כאמן עצמאי, שלעשות מוזיקה כל היום רק בשביל להרוויח כסף גובה מחיר כבד ממני", מספר שקל (אייל דוידי) על התקופה המחורבנת. "התחלתי להרגיש שאני רוצה להתרחק מזה. פשוט הלכתי לעשות דיי ג'וב".

רק שהדיי ג'וב הפך לדיי ג'ובז. "ניסיתי לעבוד בכל דבר שאני יכול להרוויח ממנו כסף", הוא נזכר. "ניסיתי להתקבל לעבודות היי־טק בלי שום ניסיון – משקר בקורות חיים והולך לראיונות ולא מתקבל, ואז מתבאס וחושב שאני מאכזב את החברה וההורים שלי. ניסיתי לעבוד אצל אבא שלי כפועל בניין. אפילו הלכתי לעבוד בניקיון של תחנות אוטובוס. שם אכלתי את הכאפה".

זה היה רק עניין של זמן. תקוע בעבודה שאף ילד לא חולם עליה, במערכת יחסים הרסנית ובשפל חסר תקדים בחייו. "באותו הזמן בורגור, שהתחיל יחד איתי בדאבסטפ, כבר עבד בחו"ל ונחשב למצליחן של הז'אנר. הוא בא לעשות הופעה בגני התערוכה והיו פוסטרים שלו בכל תחנות האוטובוס שניקיתי. היה לי חלומות אבל ויתרתי על המוזיקה, ועכשיו אני מנקה את הפרצוף שלו בתחנות אוטובוס".

[tmwdfpad]מערכת היחסים ההיא התרסקה, ואיתה שקל. "הגעתי למקום שבו אין לי כלום. ויתרתי על המוזיקה שלי, ויתרתי על החלומות, ניתקתי קשר עם החברים הכי קרובים שלי, הייתי ביחסים גרועים עם המשפחה שלי. הגעתי לתחתית ופתאום לא הייתה לי ברירה. הייתי הולך ברחוב והיו עולות לי שורות בראש. כל פעם רשמתי אותן ועלה לי חזון של לעשות אלבום ראפ. פתאום התחלתי לקבל את עצמי. לבנות את היחסים שלי עם אנשים מחדש. את האהבה שלי למוזיקה מחדש".

איך מוציאים את כל המערבולת הזו לתוך אלבום, ועוד אלבום שבו אתה משתתף כמבצע רק בשלושה שירים?

"כיוונתי שיהיה פה משהו שמספר סיפור אישי, אלבום שלוקח אותך לאיזה שהיא צלילה לתוך עצמך. כל מי שהגיע אליי לכתוב שירים לאלבום, אמרתי לו 'תחשוב על כיוונים אישיים, לא מה שאתה רגיל אליו'. מיכאל כהן (מכהן@מושון) הגיע אליי ושמע את הביט של 'לשנות את דרכי', הסתכל עליי ואמר 'מה, אני אכתוב עוד פעם על בנות?'. אמרתי לו 'פאק בנות, תחשוב על הרגע שבו אתה שוכב בלילה לבד, מה המחשבות שעולות לך'. פשוט כתב שיר מדהים. כיוונתי למקום שבו לא נוח לך עם עצמך".

גם הבאת קולות שלא דומים לך. יש כמה קטעי ראפ של בחורות באלבום. זה חסר לך בראפ ישראלי?

"היה מאוד חשוב לי שיהיו קולות נשיים שהם לא רק קולות רקע באלבום. הז'אנר שאנחנו עושים נורא גברי, וגם אם יש ראפרים שמדברים לבנות היום, עד שהן לא ישמעו אישה שרה ואומרת את האמת שלה הן לא יוכלו באמת להתחבר לזה. כשהופענו בפעם הראשונה עם 'לא ישנה' של סימה (ברמי, סולנית להקת הפאנק רוק Not on Tour ומשתתפת במחזמר "תיכון מגשימים" – מ"ש), קלטתי את התגובות בקהל. הבנות בקהל הסתכלו עליה פעורות פה, בהשתאות. בפזמון השני הן כבר שרו איתה. זה נגע בהן".

גם השיר שסוגר את האלבום מבוצע על ידי זמרת: אביגיל קובארי, שהייתה בזוגיות עם שקל בזמן הקלטת האלבום, מבצעת חידוש מפתיע ומהפנט ל"פרפקט דיי" של לו ריד. הבחירה אולי שחוקה, אבל טוויסט טריפ־הופי מלוכלך, ועוד בעברית, הופך אותו לפנינה של ממש. "אני מת על השיר הזה. מחובר אליו מאוד מהבית, עוד מאבא שלי. אני מבסוט על השיר הזה בטירוף. הטון הטריפי שלו נוצר כמו קסם. זה מאוד התחבר לי לעשות אותו טריפי ומעושן. השיר של לו ריד בא ממקום מאוד כואב, ושלנו דווקא יצא מהמקום הכי מאוהב. מהתחלה של משהו יפה".

אני חייב להודות שבפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה, פרצתי בבכי. הוא נגע לי במשהו מאוד אישי והוציא ממני משהו מפתיע גם עבור עצמי.

"זה מרגש ממש לשמוע את זה. עברתי כל כך הרבה עם האלבום הזה וכל כך הרבה ממקום של אמן שרוצה להוציא מוזיקה שאנשים יאהבו אותה ויזדהו איתה ושזה יעשה להם משהו. במודע או לא במודע, כל מוזיקאי שבאמת חייב להוציא את המוזיקה שלו, פשוט רוצה שיזדהו איתו. זה כל המהות. אתה רוצה לגדול, להצליח, לעשות בארבי. אבל בסופו של דבר אתה רק רוצה שאנשים יגידו 'אני מבין אותך'. להיות חלק מחיים של אנשים זה מדהים. זה שאתה לא תשכח את הרגע הזה, זה מדהים מבחינתי".

שקל, "רדיו ג'ונאם"

• מוזיקה
• נצ'י נצ'
• שקל
• רדיו ג'נאם
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

"שירה כבר התחתנה / היית צריכה לראות / כמה יפה היא הייתה בשמלת לבנה", שר נצ'י נצ' בשיר "חסידה צחורה". השיר הוא מעין מכתב לאמו המנוחה. "אחותי סיפרה לי שקיבלה על השיר הזה כל מיני תגובות שהחזירו אותה למקומות כאובים. לאובדן. לא התכוונתי לגרום לה צער", אומר נצ'י ומוסיף שלמרות הצער שבדבר, אחותו שיתפה את השיר ברשת וקראה לחבריה לדרג אותו במצעד של גלגלצ. בשיר היפה (המבוסס על שיר של צלילי העוד באותו השם שנכתב למילותיו של אלכסנדר פן) מוזכר גם אביו: "אבא עדיין ממלא לוטו, חולם ז'יטונים / משוכנע שיום יבוא והוא יביא כמה מיליונים / אני לא יודע אם זה יקרה, מקווה שכן / אומר תודה על מה שיש ולא מרגיש מסכן".

באמת אין לו על מה להרגיש מסכן. נצ'י נצ' (27) הוא כבר שם שגור בפי כל מי שמעורה, אפילו במקצת, במה שקורה בהיפ הופ ישראלי בשנים האחרונות. נצ'י (רביד פלוטניק) גדל בפתח תקווה, היה חבר בהרכב פרודוקס והוציא עמם את אלבום הקאלט "תחיית המתים", עם כמה מהיציאות הגדולות והכיפיות שנעשו כאן בתחום ("סשנים בחדר", "איצ'יבאן"). כעת רואה אור אלבומו החדש, השלישי במספר – "ברוכים הבאים לפתח תקווה".

קראת לאלבום החדש "ברוכים הבאים לפתח תקווה". זה בקטע של represent, כלומר של לייצג את המקום שממנו באת או דאחקה לחבר'ה?

"זה פיוז'ן של מסורת ה־represent עם דאחקה ומקריות. הקטע עם פתח תקווה? וואלה, אין בה הרבה סיבות לגאווה. היה לי קטע בשני האלבומים האחרונים, להביא שמות שמצחיקים אותי ולראות אם הם מצחיקים גם את החבר'ה שלי. למשל באלבום הקודם, 'בור ועם הארץ – סיפורו של הבום שאקה לאק'. אמרתי להם את זה והם צחקו. אז הלכתי על זה".

האלבום "תחיית המתים" של פרודוקס היה בגדר "יאללה, אף אחד לא ישמע את זה גם ככה, אז בואו נעשה קצת כיף", אומר נצ'י. אחריו יצא אלבום סולו ראשון, "צדיק אחד בסדום" שהיה מעין גישוש אחר קול אישי. האלבום זכה להצלחה חלקית. "באלבום השני אמרתי לעצמי 'אה, לא הלך? אוקיי, אתם תראו – אני אזיין אתכם. אז מה אם 'צדיק בסדום' היה בוסר. השכלתי להבין שאני צריך לגדל ולאהוב גם את הילד הלא מוצלח שהיה האלבום הזה".

והוא גדל להיות "בור ועם הארץ".

"נכון. לאלבום השני באתי ממקום אחר. לי הכי קל לבוא מהמקום הזה – של דחייה, של חוסר הערכה – ואז להפיל את מה שאני הכי שלם איתו. באלבום השלישי נתפסתי עם המכנסיים למטה, כי זכיתי להערכה ופתאום לא ידעתי איך לבוא ממקום של מנצח. הייתי אבוד. אז אמרתי לעצמי, אני הרי בא ליהנות, אני צריך לבוא לזה ממקום של הנאה וסיפוק, לא ממקום שכלתני של 'אה, השיר 'איידשע ראסטה מאן' עבד, אז נעשה עוד אחד כזה. אה, 'קפה וסיגריה' עבד, נעשה עוד מזה. לא".

צריך לא מעט בטחון עצמי כדי לכתוב שיר ראפ כמו "חסידה צחורה", אך נצ'י אומר שלא היו לו עכבות. "אין לי חששות מאז האלבום 'בור ועם הארץ'. מה שעומד לנגד עיניי זה לפרוק. זה הטיפול הפסיכולוגי הכי טוב שיש. אני חושב שאנחנו לא צריכים הרבה מעבר להבנה ואמפתיה ועצם העובדה שכאב לי אז הקלטתי שיר ואתה שמעת והתחברת אליו – הוא חלק מפתרון הבעיה אצלי. כי אתה מבין מה עובר עלי. זה ממקום מאוד אנוכי, של צורך שלי. אתה הולך לשמוע עוד הרבה טיפולים פסיכולוגים כאלה באלבומים הבאים".

בניגוד לאלבומיו הקודמים, באלבום החדש המפיק "שקל" (אייל דוידי) פחות מעורב וחתום על שיר אחד בלבד ("הללויה"). את מקומו תופסת סוללה שלמה של מפיקים, בהם מיכאל כהן (כהן@מושון), סנדק ההיפ הופ הישראלי אורי שוחט, עידו מימון, טונה ושותפו ניר דנן, אביטל תמיר (מלהקת המטאל בצפר) וזוהר כספי; אך יותר מכל מורגשת עבודתם של המוזיקאים איציק פצצתי וג'ימבו ג'יי (המופע של ויקטור ג'קסון, האחראים בין היתר על מחזמר הראפ "העיר הזאת").

"הוא גאון!", אומר נצ'י נצ' על איציק פצצתי (עומר מור), "ראיתי אותם (אותו ואת ג'ימבו ג'יי) בהופעה, אשכרה בונים עיבודים מאפס. ג'ימבו ג'יי מסתובב בהופעה אל פצצתי ואומר לו, 'תן לי מקצב של ייאוש עם קמצוץ של תקווה'. ומה שיוצא מזה – וואו. אחרי הופעה בירושלים ניגשתי אליו ואמרתי לו 'תקשיב, אתה הולך להפיק את האלבום שלי'. הוא הכי צנוע והכי חרוץ".

וג'ימבו ג'יי עבד הרבה על הטקסטים.

"כן, הוא ופצצתי עשו לי טירונות".

הוצאת שני אלבומי סולו, אלבום עם להקה, ומכרת את כל הכרטיסים להופעות בבארבי. עכשיו זה הזמן לטירונות?

"כן. רציתי להשתפר מבחינת ניסוח, בבחירת מילים, מבחינה הפקתית. רציתי לעלות רמה וידעתי שהם יכולים לעזור לי".

בשיר "סשנים בחדר" של פרודוקס היית שר: "כותב שיט / שר בעברית חצי דיסלקטית". אז מה, נמאס לך מזה?

"לא, אני אוהב את הדיסלקטיות שלי, אוהב את הילדותיות הזאת. אבל יש גם לאן לשאוף ולצמוח. לפצצתי וג'ימבו ג'יי יש רף מאוד גבוה וידעתי שאיתם אפשר להתקדם, אבל זה לא הלך חלק. היו ויכוחים, ריבים. היו דברים שלא הסכמתי לוותר עליהם".

לדוגמה?

"בשיר 'הללויה' אני יורה שטויות של אגו, זובי, אנ'לא יודע מה. פצצתי אמר: 'שמע, זה לא השיר הכי מפוקס'. אז מה? זה הכי אני בעולם".

זה לגמרי חלק מהקסם של נצ'י נצ': חיבור בין דיבור שכונתי עם שפה יותר גבוהה, לירות "אגו וזובי ואנ'לא יודע מה" ולשיר שירים במשקל כבד כמו "חסידה צחורה" או "תהילה".

אני תוהה אם יש אנשים שפספסו את המסר בשיר "תהילה", שהרי הוא לא באמת מדבר על "מרוקאית, ג'ניפר לופז של פתח תקווה", אלא על תהילה במובן המילולי של המילה.

"הרבה פספסו את זה וזה בסדר. רציתי לבלבל בשיר הזה, רציתי לסקרן, לגרום לך לחשוב. בכוונה אני שר על העיניים הכחולות שלה ועל שהיא מרוקאית. אז רגע, היא כן בת אדם?! מבין?".

עושה רושם שהיחס של נצ'י נצ' לתהילה הוא אמביוולנטי, בלשון המעטה. הוא זוכה להרבה כבוד בסצנת ההיפ הופ ומחוצה לה, שיריו מתנגנים ברדיו ומגיעים לקהל הרחב, מעריצים רוצים להצטלם איתו (וכפי שראיתי בעצמי, הוא מחייך ומצטלם איתם, גם כשהדבר מגיע בעיתוי לא נוח). עם כל זאת הוא נשמר לעצמו. שלא יעלה השתן לראש.

"מצד אחד אני רוצה להישאר עצמי, מצד שני לא בא להיות זה שמטיף שתהילה זה הכל הבל הבלים", הוא אומר. "אבל ככל שאני מתקדם אני נהיה יותר קיצוני בדעותיי, יותר סולד מהטפל. הזמינו אותי לאיזה אירוע תקשורתי רק כדי שאראה את הפרצוף שלי. לא הלכתי. לא כי אמרתי לעצמי שאני לא אשתף פעולה עם בבילון, עם הממסד, פשוט חשבתי שאין לי מה לחפש שם". אבל הוא כן משחק את המשחק כשזה מתאים לו. "הופעתי בתוכנית בוקר, אני כן אלך לחלוקת פרסי MTV, הייתי בתוכנית של שאנן סטריט בחינוכית. אני לא אשב בבית כל היום כמו איזה איש מערות ואגיד לא לכל דבר".

כל זה לא מפריע לו לקרוא לעצמו, באחד משירי האלבום החדש, "מלך הראפ של המזרח התיכון". "ההאדרה העצמית היא חלק ממי שאני, אני לא אשחק לך אותה עכשיו מלך הצנועים", הוא מודה. "זה חלק ממני כי זה חלק מהמשחק של ההיפ הופ, אבל זה תחום אפור. יש קונפליקט בין המקום שאני רוצה להיות בו לבין התהומות שאליהן אני נופל לפעמים".

מצד אחד אתה מאוד סולד מהתעסקות בטפל, מצד שני אתה אוהב לכתוב על פאן, וזה בגדר עיקר ולא טפל אצלך לצד שירים רציניים יותר.

"הדבר הכי קשה לי בעולם זה לעשות מוזיקה שמחה, ולכן אני כל כך מעריך אתקפה שחור חזק– כי זה מי שהם. הסבבה והפאן זה משהו שאני מאוד רוצה לעשות, אבל זה צריך לבוא ממקום אמיתי וטהור, אחרת מריחים שזה חרטא".

נצ'י נצ' ישיק את האלבום השלישי שלו, "ברוכים הבאים לפתח תקווה",
בהופעה בבארבי, 10.9

• שקל
• ג'ימבו ג'יי
• איציק פצצתי
• המופע של ויקטור ג'קסון
• ראפ ישראלי
• נצ'י נצ'
• טונה
• אורי שוחט
• היפ הופ
• ראפ
• מוזיקה
• מיכאל כהן
• תרבות