קראנץ החלומות: הקריספי צ'יקן של אגאדיר ושף תומר טל באמת אדיר

כבר שנים שאני מהלל את הקריספי צ'יקן של אגאדיר בפני כל מי שרק מוכן לשמוע. במהלך גל העוף הפריך שתפס את ישראל (סוף סוף!) בחמש פלוס השנים האחרונות, גם רשת ההמבורגרים הצטרפה עם גרסה משלה לכריך הנוסק, ומספיק רק ביס אחד כדי למוסס את הסקפטיות ולהודות שמדובר באחד מכריכי העוף המטוגן הטובים בהיצע המקומי – הר מכובד של חתיכות פרגית עסיסיות, פריכות מוצלחת, שילוב טעימי חריף וקולסלאו מוצלח שיוצרים ביס מסורתי מושלם שאין באמת סיבה לשנות. אבל מי צריך בכלל סיבה?
>> קאוואיי: בית הקפה היפני "קוהי" מספיק חמוד בשביל לחסוך לכם טיסה

כחלק מהמאבק מול המבורגריות בוטיק טרנדיות שמקבלות (באופן טבעי) הרבה יותר אהבה מרשת וותיקה, במהלך השנתיים האחרונות החליטו באגאדיר לפתוח את המטבח ואת הקציצה שלהם לכמה מהשפים היותר מוכשרים פה בארץ, ויצאו עם מהדורות מיוחדות של השפים יונתן רושפלד, ארז קומורובסקי ורז רהב – לא תכסיס חדש, אבל בהחלט כזה שהביא כמה המבורגרים יצירתיים במיוחד, וגם טעימים לרוב. עכשיו הגיע תורו של הקריספי צ'יקן, שהופקד בידיו של לא אחר מהשף הנהדר תומר טל (ג'ורג' וג'ון, ובקרוב מסעדה בדה ג'ורג').

כאב לילדה צליאקית, השף לקח על עצמו משימה באמת מאתגרת – להכין קריספי צ'יקן ללא גלוטן, שגם יצליח לעבוד כמנת רשת גדולה. הוא גם קרא לו "קריספי צ'יקן אדיר" (66 ש"ח, 76 עם צ'יפס), שזה שם שצריך לעמוד מאחוריו. לשם כך יצר טל בלילה של 5 קמחים ללא גלוטן, והוסיף הברקה יצירתית במיוחד עם ציפוי דבאייל, אותו חטיף חומוס מטוגן שתמיד בילדות חשבתם שהוא ביסלי פלאפל ותמיד טעיתם. בתור בן זוג של צליאקית, אני מבין עד כמה התוצאה היא לא פחות ממהפכנית. ולא רק כי גם צליאקים ונמנעים מגלוטן יכולים לאכול אותו (בהזמנה עם לחמנייה לל"ג, ותוודאו שקיבלתם את זו עם השומשום), אלא גם כי הוא משנה את המשחק בכל הנוגע לפריכות.

יש הרבה דרכים לייצר פריכות, כמו שיודעת כל אמא שטיגנה שניצל בביסלי, אבל הדבאייל הוא תגלית גאונית – יצירת שכבה מחוספסת ופריכה מראש, שמצליחה להחזיק גם זמן רב במשלוח ועדיין להישאר קראנצ'ים כשם שיצאה מהטיגון. חתיכת הפרגית הגדולה (שבניגוד למנת הקריספי הרגילה כאן, לא מגיעה בשני חלקים) תופסת יותר מקום מהלחמניה, ושילוב הטעמים הרענן של של גסטריק (רוטב צרפתי מתוק-חמוץ) פלפל שיפקא, עגבניות, כוסברה וג'ינג'ר חותכים את הטעם באומאמיות נהדרת, גם אם הג'ינג'ר לא לגמרי מורגש. חרפרפות מצטיינת מכסה את הכל, והביס הכולל מתערבב בפה בסחרחורת של טעם, מרקם וצליל קראנץ' נאה.

לצד המנה הפריכה שלחו לטעימה מאגאדיר גם את המבורגר הנאם טוק, שנוצר בשיתוף פעולה עם מסעדת נאם המעולה והושק אי שם בחודש מאי. בניגוד לקריספי שבאמת הצליח להביא משהו חדש, המנה הזו הרגישה יותר כמו גימיק – אמנם מוצלח מאוד יחסית, אבל עדיין גימיק. מדובר בהמבורגר רגיל שמקבל מעטפת טעם משמעותית בעזרת איולי נאם טוק חריף, חמוץ ומלוח (בפרסומים אומרים "כמו בתאילנד", אני אומר "כמו בנאם"). עלי נענע, כוסברה וחתיכות שאלוט מוסיפים רעננות, ופיזור של קאו קוואה (אורז קלוי טחון) וצ'ילי יבש מוסיפים מרקם מחוספס שמאפיין את הבישול התאילנדי, וכמובן את החריפות המתבקשת.

הביס הכולל מהנה, אבל הופך למונוטוני יחסית במהרה, ולא סתם סלט הבקר הנפלא נאם טוק מגיע בכמות מדודה – די מתיש ללעוס כל כך הרבה בשר עם הטעם הדומיננטי הזה בפה. עד חצי ההמבורגר כבר איבדתי רגישות בחוש הטעם, והתעייפתי. מזל שנשאר עוד ביס מהצ'יקן לריענון הטעם, בין היתר כי זוגתי הצליאקית לא יכלה לאכול עם הלחמנייה הרגילה שהגיעה.

אגב, לידיעת עובדי אגאדיר – בפעם הבאה שאדם מחייג לסניף בתהייה אם הלחמנייה שהגיעה אליו נטולת גלוטן או רגילה, קל מאוד לגלות זאת: הביטו בלחמנייה רגילה, ואז הביטו בלחמנייה ללא גלוטן שמוגשת ברשת. כמו שתראו, על נטולת הגלוטן תמיד תמצאו שומשום, ועל הלחמנייה הרגילה שלכם אין. כדאי שתתרגלו להבדל, כי עם הקריספי צ'קן אדיר שכזה (לעזאזל, השם היה נכון), הצליאקים והנמנעים מגלוטן ינהרו לסניפים, ולא רק הם.