תופעת אור אדרי: "הלב שלי הוא משאבה והחברים שלי זורמים בתוכו"

>> אם אור אדרי (תעקבו) לא הייתה קיימת, סצנת המוזיקה של ישראל הייתה מוכרחה להמציא אותה. מוזיקאית, מפיקה, בסיסטית, זמרת, נגנית ליווי, חברת להקה או סולנית – לא משנה איפה תשימו אותה, משהו מעניין בדרך כלל יקרה. היום (שלישי 11.11) היא משגרת לאוויר העולם את אלבום הסולו השלישי שלה, "הלב הוא משאבה", אלבום דרים-פופ יפהפה שאנחנו שומעים בריפיט מאז הבוקר; הוא מדגים היטב את הכישרון הנוצץ והוורסטילי שהיא. האלבום בנוי כולו משירים שכתבה על הנפשות הצבעוניות שמקיפות אותה בשדות המסקרנים של סצנת המוזיקה הישראלית, סוג של שירי אהבה. ביקשנו ממנה לספר את הסיפורים שמאחורי השירים ולשמחתכם היא גם הסכימה. מופע ההשקה של האלבום יתקיים ב-11.12 בלבונטין 7 ואתם רוצים להיות שם.

1. קרקעית האגם

השיר שפותח את האלבום כי כתבתי אותו ראשון. השיר נכתב על אסף תלמודי, המכונה מזכ״ל המסע לפולין. הוא המפיק המוזיקלי שלנו ופסנתרן על, והוא מספר על נסיעה בת יומיים להופעה בכנרת של להקת יובל מנדלסון והמסע לפולין. כל הטיול היה נגוע בשיבושים קטנים, כשבסוף הטיול הוא קופץ למים להתרענן לפני הנהיגה הארוכה בוואן מהכנרת למרכז, כשהמשקפיים שלו עליו. המשקפיים צללו לקרקעית האגם ואבדו לנצח, ובשביל לשרוד את הנסיעה מבחינה אופטומטריסטית הוא לקח מינון מתון של פטריות הזיה (לכאורה!) כדי לחדד את ראייתו, כי אף אחד אחר בלהקה לא יודע לנהוג על רכב עם גיר ידני. מדובר בפעולה שתלמודי עצמו אינו ממליץ לקיים, אך מעיד (לכאורה) שסייעה לו (לכאורה!!!) מאוד להביא אותנו הביתה בשלום.

2. הבלדה לנדב

סיפור על מתופף המסע לפולין, המכונה "שר הביטחון של המסע לפולין" שאיתו יש לי את צמד הפאנק "וייב נקי". השיר מתעסק בזה שאנחנו צמד אחים (יאחתי ואחונה, תבדקו בתמונות, אנחנו די דומים!) שמנגנים יחד, חוגגים יחד ותומכים נפשית אחד בשני בקטע פאנק, שזה משהו שאפשר לעשות עליו דוקו לא פשוט.

3. איש לא יחליף אותי

שיר שכתבתי על מנהיג להקת יובל מנדלסון והמסע לפולין, יובל מנדלסון, אדם בן גילי פחות או יותר שמסלולי החיים השונים בינינו הפגישו אותנו רק בגיל 34, ומיד הפכנו לחברים טובים ושותפים לנגינה ועשייה רבה. השפיות והאהבה העצמית המעולה שלו מרתקים אותי, הוא אדם שלם ומעורר השראה. השיר מדבר על המפגש שלנו גם לפני ההיכרות, בתחילת שנות האלפיים, כשאני תקועה כקצינת התחזוקה של גדוד חי"ר ושומעת אותו ברדיו, כשהוא כבר כוכב רוק גדול בארצנו ואני מדלגת עם הגדוד וחיילים בעייתיים בין מוקדי לחימה. הפזמון מתייחס לפראזה שהוא חורש עליה בהופעות, על זה שהוא מורה ואיש לא יחליף אותו כי יש לו קביעות במשרד החינוך. שיר שמח ופסיכדלי על איש מתוק וחכם מאוד שמשמח אותי מאוד, שנותן בראש אותו דבר מול 8 אנשים בפאב קטן על גבול מצרים ומול האנגר מלא של שייגעצ. בשיר השתתפו 11 נגנים שהם תזמורת חוף חולון.

4. אל תעיר

נכתב בשיא המלחמה עם עזה בסוף שנת 2023, מתי שהנגינה הייתה רק בהתנדבויות בקווי האש או מול מפונים. מתייחס לסוג של דכדוך שגרם לי לישון הרבה מדי שעות מהיממה, פתאום היצור החברותי שאני הרגיש משותק. המשאבה שעליה מדבר "הלב הוא משאבה" נתקעה ונסגרה זמנית. הפחד והעצב שיתקו אותי, מה ששלח אותי לכל כך הרבה זמן של שינה. השיר הוא שילוב בין תחושת פומו, דיסאוריינטציה וחרדה כללית, על מצע בוסה נובה מלטפת.

5. בהצלחה שיהיה

כל בית בשיר מוקדש לבת אלף אחרת שלא אנקוב בשמן, אבל יודעות טוב טוב שאני מדברת אליהן. מי שמתעסקת, בהצלחה שיהיה. אשה לאשה מלכה, כך יעידו להקת ״האחיות תלמודי״ (נעה סגל – תופים, עדן ליברמן – קלידים, נילי פינק – גיטרה ואנה רז – כלי הקשה) שמככבות בקליפ המשוגע שיצר אחי פז אדרי, שמוכיחות לי כל יום שאפשר וכדאי לעוף יחד ולחזק אחת את השנייה.

6. מאית מהאושר

הטקסט היחיד באלבום שהוא לא שלי, שרון רוטר כתבה על עצמה לבקשתי. זהו מפגשנו הראשון, שהוליד אחריו אין סוף יצירה וחברות עמוקה עם אישה מדהימה. זכיתי אפילו להפיק לה שיר איחוד עם ברי סחרוף! התרגשתי לעבוד עם חלוצת הדרים-פופ הישראלית שנעלמה מהסצינה לשנים רבות. היא מדברת על נושא שמדבר אל שתינו, שחיקה בחיי המשפחה והקושי שמגיע מדי פעם בלהודות בו.

7. הלב הוא משאבה

שיר שמוקדש לכל האנשים שנמצאים איתי כבר 20 שנה על הוואן, על הבמה, מאחורי הקלעים ובלב. חיים שלמים של אנשים שמלווים את המופע המרכזי, עומדים אל מול אורות הבמה אבל נמצאים בצללים. מנגנים במסירות והם במרכז כצופים מהצד. הרבה מהמקרים המתועדים בשיר מתייחסים לחברי המסע, לנגנים בהפקות אחרות ולאנשים שאני יוצרת איתם. אנשים שחיים איתי כמו משפחה. הלב שלי הוא משאבה, והחברים שלי למוזיקה זורמים בתוכו.

להיות נגן הפקות זו לא עבודה רגילה, עם אנשים מאוד לא רגילים, רובם רגישים וחודרים ישר ללב. את השיר הזה נתתי, לראשונה בחיי, למפיק מוזיקלי שהוא לא אני, אותו אסף תלמודי מהסעיף הראשון. הרבה מהמקרים בשיר גם מתייחסים לחוויות איתו, כי אנחנו עובדים יחד המון שנים. הוא עשה על השיר עבודה שריגשה אותי מאוד.

8. אנה 

שיר שכתבתי על חבר טוב, מוזיקאי ותיק ומוערך, שבצעד אחד מפיל לסתות החליט ללכת עם האמת שלו ולחיות כאישה. זה הצעד הכי אמיץ שראיתי מישהו עושה אי פעם. היום אנה מנגנת כלי הקשה בהרכב שלי והיא בין חברות הנפש הקרובות אליי.

9. רשם הכתות

שיר שכתבתי על חבורת הנגנים של הזמרת המהממת יובל דיין, אותה אני מלווה בגיטרה בס ב-13 השנים האחרונות. הלהקה שלה והיא זה משהו מיוחד שלא מאבד מקסמו, שגם כשבמשך השנים שכולם ישבו בבית כי קורונה ומלחמות, הקבוצה תמיד שמרה על אחדות, חברות עמוקה, תמיכה והמון המון הומור שהפך לקאלט. הם גם היו להקת הלייב הראשונה שלי, לפני "האחיות תלמודי" והחזיקו לי את היד כשהחלטתי לצאת מלהיות בסיסטית בצד הבמה לקריירת סולו. החברות בינינו עמוקה ומגובשת שנים רבות. אנחנו אמנם לא באמת כת, אבל התערבבנו ביחד ואנחנו כבר חלק מהדי אן איי המוזיקלי אחד של השני.

10. אתה ואני ישנים

הוא מעין תאומה סיאמית של "הלב הוא משאבה", באווירה הרבה יותר כבדה ופסיכדלית, סולמות אחרים, לחן קצת יותר מפלרטט, עיבוד, אווירה של דרייב אין באייטיז. ד"ש עיבודי מימי "ריו" (הדואו שלי עם זואי פולנסקי ב-2015), והאלבום הראשון שלי ("כידוד" ב-2017), הוקלט גם הוא עם הלהקה מהסעיף הקודם כמזכרת מחוויות ביזאריות במסעותינו בארץ ולעתים בעולם.