עם שוך הדי המונדיאל, וכשמזג האוויר עדיין לא קטסטרופלי (אם כי בהחלט מסויט), אפשר עוד לחשוב על לצאת מהבית. פסטיבל בירות הוא סיבה טובה וצוננת לצאת מהמזגן, לשתות ולהשתכר קצת, כדי שהמציאות תהיה טיפה יותר נסבלת. "בירמייל נוצר כדי לפתוח את עולם הקראפט לקהל רחב יותר. למי שאוהב לשתות טוב ורוצה לגלות דברים חדשים בלי להרגיש שהוא נכנס למועדון סגור עם מבחן קבלה", מסביר איתי לייפר, מבעלי השניט, הלאוטר והפורטר אנד סאנס, קבוצת ברי הבירה שעומדת מאחורי האירוע, ומספר שבישראל קיימת התעניינות בבירות קראפט, הבן הקטן והפרוע של הענף. "יש קהל שמוכן לנסות בירות חדשות כשהן מוגשות לו בצורה נגישה ולא מתנשאת".
>>מתחמקים מהיאקוזה: 20 המקומות הכי טובים לאכול בהן סושי בתל אביב

בלב שני ימי הבירמייל עומדים יותר מ-50 ברזי בירה שישתלטו על כיכר גבעון. עגלות מזיגה של חברת הכרם ימלאו כוסות מקציפות בבירה מתוצרת מלכה, נגב, BrewDog ועוד מבשלות ישראליות ובינלאומיות, לצד מהדורות מיוחדות ועונתיות ממבשלת שניט, שלוקחות את המשקה הקלאסי למחוזות דמיוניים. לדוגמה: בירת בריוש אוכמניות מתקתקה, ששלוק ממנה מרגיש כמו ביס מאפה בוקר חמאתי ועשיר, Tea Party בארומת לימונית לואיזה, בירת גויאבה לחובבי הז'אנר, Orange Blossom בניחוח פריחת הדרים ו-Hopsy Daisy בטעמי פירות טרופיים ופירות יער.

אם נדמה שמדובר בגחמה או טירלול, לאופר מפריך את ההנחה ומגלה שהבירות המיוחדות הן פרשנות מקומית לדברים שקורים כבר שנים בעולם הקרפאט. "אנחנו לא מנסים לייצר בירה שתהיה רק בדיחה פנימית אלא לקחת רעיון מעניין, לפעמים אפילו קיצוני, ולבנות ממנו בירה שאפשר באמת לשתות. בירת בריוש יכולה להישמע כמו משהו מאוד נישתי, אבל כשהיא עשויה נכון היא פותחת לאנשים דלת להבנה שבירה יכולה ללכת גם למקומות של מאפה, קינוח, פירות או זיכרון של טעם מוכר. אנחנו לוקחים השראה ממה שקורה בחוץ ומייצרים משהו שמרגיש שייך לפה, לעיתים אפילו מצמחיה ופירות שגדלים ממש כאן בישראל. הקהל היום פתוח יותר לטעמים חדשים, אבל הוא עדיין רוצה שזה יהיה טעים, מאוזן ולא רק 'מוזר בשביל להיות מוזר'."

טרנד נוסף שיבוא לידי ביטוי בפסטיבל מתחבר למגמה שמוכרת בעולם המשקאות כ-low ABV – כלומר, תכולת אלכוהול נמוכה. Easy Rider, שתושק כאן לראשונה, היא בירת רדלר אשכולית אדומה עם תכולת אלכוהול נמוכה, שני אחוז בלבד, למי שרוצה לשתות אבל מסיבותיו מעדיף להישאר פיכח. מאחורי ההמצאה עומד סיפור על קבוצה גדולה של רוכבי אופניים שהגיעה לבירגארדן ליד מינכן, וכשמלאי הבירה התחיל להיגמר ערבב הבעלים פרנץ קוגלר בירה עם לימונדה מוגזת וקרא לה Radlermass, כלומר "ליטר של רוכב אופניים". הקהל עף על הפיתרון הפשוט והחכם, שמערבב חצי בירה וחצי לימונדה או סודה הדרית, והרדלר הפך למשקה קיץ פופולרי בגרמניה ובהמשך גם בשאר העולם.

כעת אנשי השניט מתאימים אותו לשוק המקומי במה שנראה כמו דרינק אידיאלי נגד החום והלחות. "הרדלר יושב בדיוק על מה שהרבה אנשים מחפשים – משהו קליל, מרענן, לא מאיים, עם טעם ברור ועם פחות אלכוהול. זו בירה שמאפשרת גם למי שלא תמיד מזמין בירה להיכנס לעולם הזה בצורה נוחה יותר. לא צריך להבין בזני כשות או לדבר על גוף וסיומת. אפשר פשוט לשתות ולהגיד 'זה טעים לי'."

בהמשך ישירלפייסטה הספרדית שמשתלטת על העירולניצחון הדחוק אמש, יגיעו לפסטיבל בירות מתוצרת ברצלונה ביר קומפני (Barcelona Beer Company), מבשלת הקראפט העצמאית הגדולה ביותר בספרד, שפועלת מתוך חיבור חזק לעיר ולחומרי הגלם ומייצגת פן עכשווי של התעשייה. ספרד אמנם אינה מעצמת קראפט כמו בלגיה, גרמניה או ארצות הברית, אך בשנים האחרונות מתפתחת בה סצנה רצינית, מגוונת ומוערכת, עם מבשלות שמקבלות הכרה בינלאומית וקהל שמחפש סגנונות וטעמים מגוונים יותר. הבירה הספרדית ואחיותיה יימזגו בבירמייל בפורמט מוקטן ומוזל כדי לאפשר לטעום כמה שיותר: כוס בנפח 100 מ"ל ב-15 ש"ח או בכרטיסיית טעימות של 3 ב-36 ש"ח, 5 ב-55 ש"ח ו-10 טעימות ב-100 ש"ח.

במקביל, בשניט יתקיימו סיורים במבשלה במחירים מיוחדים שיאפשרו הצצה אל מאחורי הקלעים של ייצור בירת קראפט תל אביבית, וליד הבירות תוכלו לרפד את הבטן בכריכי ביס מושחתים עם בשר מפורק מהמעשנה של הפורטר אנד סאנס, פיצות מהטאבון של הלאוטר, נאצ'וס, נקניקים איכותיים ועוד מנות מנצחות לפתיחת התיאבון לטעימה הבאה. "כשנפתחים לעולם הקראפט מבינים שבירה היא לא רק משהו ששותים כשצופים במשחק או פחית שמורידים מהמדף בסופר", מסכם לאופר. "אנחנו מקווים להוריד את המחסום ולהראות שקראפט לא מיועד רק לאנשים שמדברים על בירה כאילו היא עבודת דוקטורט, אלא משהו מפתיע, חברתי, מקומי, מצחיק, מרענן ולגמרי חלק מבילוי רגיל, פשוט עם יותר טעם ויותר סיפור".
בירמייל תל אביב,כיכר גבעון, שני-שלישי (20-21.7), 23:00-18:00, הכניסה חופשית

• אוכלים שותים
• בירה
• שניט
• פסטיבל בירה