במקום לאתגר את נתניהו על המחדלים והמלחמה, מגיש הפודקאסט הפופולרי בחר להקדיש את הזמן לפנטזיות על רכבות מהירות, מור״קים על האח יוני והבטחות בחירות מופרכות שאמורות להעליב כל הורה בישראל. כך נראה ריאיון כשהמראיין הופך, מרצון או מחוסר מודעות, לשופר של השלטון
בשבוע שעבר קיבל הקומיקאי בן בן ברוך הזדמנות שרבים בתקשורת עדיין מחכים לה – לראיין את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעד כה לא התראיין לכלי תקשורת אמיתי בישראל (ולא, ערוץ 14 הוא לא ערוץ חדשות, אלא ערוץ תעמולה). הסיבה לחרם של נתניהו על ערוצי החדשות ידועה – הוא לא אוהב שאלות קשות. במקום, הוא מעדיף ריאיון מלטף שמונה את הישגיו ומלקק לו את התחת – וזה בדיוק מה שבן בן ברוך עשה בפודקאסט שלו, "המוג'ו של בן בן ברוך". למעשה, במקום ריאיון עם ראש ממשלה שיכול להיות לו ערך, נתניהו קיבל בחינם תשדיר בחירות באורך של כמעט שעה וחצי.
>>> הסכתו ושמעו: 16 פודקאסטים ישראלים מומלצים לכל בעל אוזניים
הפודקאסט מתחיל בהקדמה קצרה, שבה רואים את אנשי הצוות של ראש הממשלה נכנסים לאולפן של בן ברוך על רקע מוזיקה פומפוזית של סרטי אקשן, כשהמנחה מסתכל על המצלמה ומכריז שזהו יום גדול לפודקאסט. עכשיו יש לציין מראש שבשום שלב לא ציפיתי לפודקאסט עיתונאי חד ונוקב והסיבה שנתניהו בחר לבוא דווקא לפודקאסט הזה הייתה לי ברורה מראש גם כן, אבל אפילו בציפיות הנמוכות ממילא הוא לא הצליח לעמוד, ופשוט נתן לנתניהו לעשות ככל העולה על רוחו.
בתור התחלה – ביסוס השליטה במרחב. הפודקאסט לא מתחיל משאלה שהמגיש שואל את המרואיין, אלא ההפך. נתניהו קודם כל מתחיל בשאלה על התוכנית "בי פאני" של בן בן ברוך, שכמובן ענה בשמחה ופירט על התוכנית שלו והיה ברור שלנתניהו זה מעניין את הביצה. זה המשיך עם שאלה מאוד תמוהה של בן בן ברוך – איך זה להיות שני עשורים בלי פקקים? עם כמה שזה עצוב, זאת אולי השאלה הלגיטימית היחידה בכל הפרק, עליה נתניהו השיב בהבטחת בחירות חדשה חמש דקות לתוך הפרק – רכבת קליע מהמרכז לכל מקום בארץ.
ואז הגיעה ההקדשה המאוד מביכה של הפרק לזכרו של יוני נתניהו. שלא תטעו, אין ספק שמדובר באח המוצלח ושיוני נתניהו הוא גיבור ישראל, אבל זה פשוט מוזר להקדיש פרק שלם לאחיו של המרואיין. זה כמובן מוביל את נתניהו לברבר את נשמתו על אחיו ואביו ומבצע אנטבה ושירותו הצבאי. כל אלה נועדו להראות לנו את הצד האנושי של נתניהו בריאיון הזה – כדי שנחשוב "היי, ביבי הוא ממש כמונו". חבל שיוצא בדיוק ההפך.
נתניהו מעולם לא הרגיש מרוחק יותר מהעם. בתור התחלה, מעבר לפתיחה הרשמית, בן בן ברוך עובר לקרוא לו רק ביבי, לא כבוד ראש הממשלה, לא נתניהו – ביבי. כאילו טופז לוק אמר לבן בן ברוך מראש לקרוא לו ככה. וכמובן שאי אפשר בלי אזכור לשרה, אך הפעם בתור "אשתי". אולי זה משהו שהוא התחיל לעשות רק לאחרונה, אבל אני לא זוכר ששמעתי את נתניהו אי פעם מכנה את שרה "אשתי".
ראש הממשלה מצליח גם לנתב את השיחה לנושא החינוך ונותן הבטחת בחירות מטומטמת לחלוטין – חינוך ב-AI וחוגים בבינה מלאכותית חינם לכל ילד. מהבן אדם שלפני ארבע שנים הבטיח חוק חינוך חינם, כן? מעבר ליכולת שלו להוציא את ההבטחה לפועל, יש גם בעיה עם העובדה שבן בן ברוך פשוט נתן לבליל השטויות הזה לקרות. הרעיון הזה לא עוסק בשיפור החינוך, אלא מנסה להתמודד בדרך עקומה מאוד עם נושא המחסור החמור במורים ואנשי צוות בתחום החינוך. במקום להעלות את שכר המורים ולתת להם תנאים ראויים, מעדיפים לתת לצ'אטבוט חסר נשמה ללמד את הילדים. בן בן ברוך, אב לארבעה, לא התעכב על הדבר שאמור להיות הכי דחוף עבורו וכך נכשל כמראיין, ואם תשאלו אותי – גם כאב.

בשבוע שעבר בנט התראיין ליובל קצה. גם במקרה הזה וגם במקרה של נתניהו מדובר בניסיון די מובהק להעתיק את האסטרטגיה של טראמפ בבחירות האחרונות בארה"ב, אבל לפחות בנט עשה את זה במודעות מסוימת וניסה, בדרכו הסחית האופיינית לו, להתאים את עצמו לפורמט עם הרבה יותר הומור. כשנתניהו מתאמץ להראות כמה הוא "אחד מהחבר'ה" זה קרינג' ובעיקר מעיד על כמה שהוא מרוחק.
הריאיון הלקקני הזה לא נובע מטעות של בן ברוך, וגם לא חוסר מחשבה. זאת התעלמות מכוונת, שלדעתי, לפי ההיסטוריה הידועה של ראש הממשלה בראיונות, הוכתבה מראש לקומיקאי, שככל הנראה שמח לקבל בתמורה את האורח המשמעותי ביותר שהיה לו בתוכנית. זה בלט במיוחד כשהוא הגיע לנושא הרגיש ביותר כיום לחברה הישראלית – 7 באוקטובר.
בן בן ברוך נזהר מאוד כשהוא מדבר על הנושא, מלא בהסתייגויות. "אם נדבר רגע על משהו שיכול להיות עקב אכילס, מן הסתם", אומר בן ברוך, "הרבה אמרו שאחרי הכישלון, אולי, של הממשלה שתחתיה היה 7 באוקטובר…" לשאלה עצמה כמובן אין קשר להקדמה הזאת, בן ברוך פשוט שואל כיצד נראה הבוקר של ראש הממשלה באותה שבת. קודם כל, נתחיל מהקטנת האירוע הזה. זה לא "יכול להיות עקב אכילס" וזה לא "אולי כישלון". זה כישלון קולוסאלי שלא נוצר בוואקום וזה קשור באופן ישיר למדיניות שהוביל ראש הממשלה גם במהלך הרפורמה המשפטית וגם במימון החמאס.
לגבי השאלה עצמה – הבוקר של ראש הממשלה נתניהו, דרמטי ומשמעותי להתנהלות המדינה ככל שיהיה, הוא לא הדבר החשוב פה. הדבר החשוב באותו הבוקר הוא שבמשמרת של נתניהו התרחש הטבח הכי נורא שספג העם היהודי מאז השואה. הוא גם לא שאל למה שלוש שנים אחר כך, חמאס עדיין שולט ברצועת עזה, חיזבאללה עדיין בדרום לבנון והמשטר האיראני עדיין על רגליו ועדיין מהווה איום קיומי. נכון, הכוח של איראן ושלוחותיה הוא כלל לא מה שהיה לפני המלחמה, אבל אם הם עדיין מהווים איום אחרי אסון כזה, איך בתור אדם, שלפי הריאיון הזה מחזיק בדעות ימניות, בן בן ברוך לא מפנה שאלה לנתניהו לגבי "הניצחון המוחלט"? התשובה הבלתי נמנעת היא שהוא בחר להיות משת"פ של משטר נתניהו.

אני רוצה להתייחס רגע לתרבות הפודקאסטים. הדבר שהכי מפריע לי בלראות אמנים שבוחרים לשתף פעולה עם השלטון הנוכחי, הוא שממשלות נתניהו במשך למעלה מעשור עשו כל מה שהן יכולות כדי לפגוע באמנים וזה תמיד מזעזע לראות את זה קורה, כי תמיכה בשלטון הזה היא תמיכה בהרס עולם התרבות הישראלית. וזה לא שיש לי בעיה עם אמנים ימנים. אני אוהב את השירים של עמיר בניון, אני אאזין בשמחה למוזיקה של אריאל זילבר, ואהנה מלצפות בכל סצנה שבה השתתף ספי ריבלין הגדול ז״ל. עם זאת, אמנים ביביסטיים, שמתחנפים לשלטון שרק פגע באמנים – זה כבר מגעיל.
שיהיה ברור – אני לא מצפה מבן בן ברוך להיות אילנה דיין. אני לא מצפה לריאיון קשה ונוקב. ציפיתי אולי ליותר מבדיחה אחת לאורך הפרק, ציפיתי גם לזה שנתניהו ינסה להשתמש בריאיון לתעמולת בחירות. הוא לא עיתונאי והוא לא נושא באחריות עיתונאית, אבל הוא אמן ואב לילדים והוא ישראלי, אז כן, ציפיתי שאולי ירים גבה על הצהרות כמו חינוך AI לכל ילד, לזה שאם הוא כבר מעלה את הפקקים שיעלה את ההרוגים בתאונות הדרכים, שלא יחבור לאנשים שהשקיעו שנים בהרס התרבות ובטח לא ציפיתי לזה שהוא ינסה לגמד את מידת האחריות של ראש הממשלה ושל הממשלה לטבח 7 באוקטובר. אני לא דורש ממנו להיות איש שמאל, אני לא מצפה ממנו להיות בן אדם. ומנתניהו… סליחה, ביבי, ורעיית- שוב סליחה, אשתו, כבר מזמן הפסקתי לצפות.
