פלא טבע רומנטי וביסטרו שהוא חוויה. העיר של אלה ניקולייבסקי

>> אלה ניקולייבסקי (למה שלא תעקבו) היא במאית תיאטרון ישראלית שנולדה וחיה תיאטרון בתל אביב, ומביימת בימים אלה את הקומדיה החדשה "סביצ'ה" מאת אור ישראלי שעולה בתיאטרון צוותא, עם קאסט מופלא שכולל את ליליאן ברטו, עידן אלתרמן/מעיין בלום, יעל לבנטל וליאור אביבי. ההצגות הקרובות ב-20.8 ו-5.9, והכרטיסים מחכים לכם כאן. לנו זה נשמע כמו להיט.

1. כתום פרחים

על רחוב קינג ג'ורג' צמוד לאם:פם, יש חנות פרחים קטנה וותיקה. היא שייכת למיכל ויהודה, זוג מקסים וצנוע. מיכל היתה בעברה הרחוק ספרית. תחת המספריים שלה עבר ראשו של לא פחות ממשה דיין. היום יהודה מנהל את הקופה והיא שוזרת. בתוך שדה שהפך להיות מתאמץ ויקר הם מצליחים לשמור על פשטות, יופי ומחירים שפויים. אין יום שישי שבן זוגי ואני לא פוקדים את המקום וחוזרים הביתה עם זר משמח.
המלך ג'ורג' 99 תל אביב

2. ביסטרו טשרניחובסקי 6

מעבר לטעמים המצוינים, מבחר היין המיוחד והאווירה האינטימית, חוויית האירוח של השף אייל ודליה, אשתו ומנהלת המקום, היא חוויה שונה בנוף התל אביבי. דליה תמיד תברך אתכם לשלום בכניסה ומתישהו במהלך הארוחה גם אייל יצא מהמטבח לוודא שהכל טעים והיין זורם. המסעדה הזאת עובדת כבר יותר מ-20 שנה וזה לא תמיד היה קל. רק לאחרונה נפגע המקום מאחת מנפילות הטילים הקשות שחוותה העיר. ובכל זאת, הם תמיד שם באוירה טובה ואין ספק שהם אוהבים את מה שהם עושים.
טשרניחובסקי 5 תל אביב

3. מרכז סוזן דלל

כשהייתי קטנה אמא שלי, שהיא אשת תיאטרון – במאית וכותבת, ניהלה את תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער. אולם הבית של התיאטרון היה במרכז סוזן דלל. כילדה אהבתי להתלוות אליה, להציץ בחזרות ולהסתובב מאחורי הקלעים. עד היום המקום הזה מעלה בי זכרונות נעימים מהילדות ובלי שום קשר רחבת המתחם היא אחד המקומות היפים בעיר.
יחיאלי 5 תל אביב

4. קפה לב

הקפה של בית ליבלינג. אחת לכמה זמן, יוצא לי להגיע לאזור היפהפה של כיכר ביאליק. אם יורדים ממנה מעט על רחוב אידלסון, מגיעים לבית ליבלינג – מרכז העיר הלבנה. בחצר האחורית נמצא בית הקפה של המקום, שהאוירה בו תמיד גורמת לי להרגיש קצת אירופה.
אידלסון 29 תל אביב

5. רצועת החוף שבין בוגרשוב לדולפינריום

לאחרונה הגיעה לאוזניי שמועה שבריא ללכת לפחות 10,000 צעדים ביום. המסלול שלי מתחיל באזור דיזנגוף סנטר. אחרי ששרדתי את רחוב בוגרשוב אני מגיעה לטיילת ופונה שמאלה לכיוון דרום. אני יכולה לסלוד מצפיפות, חום ומוזיקה רועשת עד מחר, ובכל זאת משהו במפגש החי הזה עם העיר נותן לי אוויר וממלא לי את הלב. אם מצליח לי, אני מגיעה למתחם הדולפינריום החדש בדיוק לקראת שקיעה. פלא הטבע הרומנטי הזה תמיד מוכיח את עצמו.

>> פחמימה של נחמה והבית של דודו טופז // העיר של אופירה רחמים
>> מאפים של שחקנים ומוזיקה לעתיד הילדים // העיר של יובל ברגר

מקום לא אהוב בעיר:

כל רחבת דשא סינתטי. שדרות רוטשילד, שדרות בן ציון, אפילו גן מאיר! ועוד מקומות רבים וטובים שהדשא הסינטטי מוריד את ערכם. כלבים עושים על זה את הצרכים שלהם (גם הכלבה שלי!), ילדים מורחים גלידה, וכולנו דורכים על זה עם הסוליות שלנו. זה לא מתנקה, הלכלוך והריח נשארים וכל חוויית ה"נשב רגע על הדשא עם הקפה שלנו כאילו אין לנו צרות בעולם" הולכת פייפן. יוחזר הדשא הטבעי לאלתר!

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסטנדאפ של אודי כגן. הגעתי במצב רוח לא משהו, אני לא מתה על סטנד אפ אז קיוויתי שיהיה קצר ונחזור הביתה מהר. אבל הוא פשוט קרע אותי מצחוק, יצאו ממני קולות שלא הכרתי. הוא גם מדבר חשוף ומהלב על הפוסט טראומה שלו, ומצליח להעלות את הנושא החשוב הזה לסדר היום ולשלב אותו בצורה רגישה לצד הומור חכם וקולח.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לאחרונה סיימתי את הספר "התגנבות יחידים" של יהושע קנז. הוא מתאר את החוויה הצבאית הישראלית של אמצע שנות החמישים מנקודת מבטה של מחלקת טירונים המיועדים לתפקידים של ג'ובניקים. הצעירים האלה מגיעים משכבות ועדות שונות והספר נותן הצצה לחברה הישראלית של פעם – תמימה יותר ופחות פוליטיקלי קורקט. הנפשות הצעירות של גיבורי הספר מתוארות במילותיו של קנז בצורה פיוטית ונוגעת ללב שלא חוויתי כמותה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מטה משפחות החטופים. לא מוצאת מטרה דחופה יותר בימינו.

 מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כלנית שרון, מנכ"לית שותפה של "החזית הוורודה". מבחינתי היא השראה אמיתית. זאת אישה שלא יושבת בחיבוק ידיים, אלא קמה ועושה מה שהיא יכולה על מנת שיהיה פה טוב. כלנית והחזית נמצאות ברחובות מאז ההפגנות בבלפור בתקופת הקורונה. הם תמיד בראש המחאה, מובילות ומחדשות בדרכים יצירתיות את פועלן.

מה יהיה?
נחזיר את החטופים, נסיים את הלחימה בעזה, ובתקווה נחליף את הממשלה הכושלת הזאת. רק ככה נוכל להתחיל לתקן, ולפעול למען עתיד טוב ופתרון לסכסוך העקוב מדם וארוך השנים הזה, שלוקח מאיתנו ומשכנינו את הזכות לחיות בשלום.