>> אפרת שטיגליץ (כדאי שתעקבו) היא סופרת בהווה ועיתונאית לשעבר, דור רביעי בתל אביב. ספרה הרביעי,"החיים שיש לנו עכשיו", יוצא לאור בהוצאת "שתים" בשבוע הספר הנוכחי. חמישה סיפורים קצרים ונובלה אחת מכונסים בספר, ובהם נמסרים יחסים ואירועים שמתרחשים בסביבה אורבנית ישראלית, ונפרשים על פני יותר משלושה עשורים, בסגנון מתומצת ומדויק. בקרוב ייצא לאור "פורסם בעיתון", אוסף טורים אישיים של שטיגליץ, שהתפרסמו בכל העיתונים ובמקומונים של תל אביב.אבל קודם תקראו את הנוכחי, כן?

>> המוזיקאים שאתה ממש מעריך והבר הנסתר. העיר של אבשלום קיגלר
>> פלאפל עם סיפור ומקום קטן של נחמה // העיר של איתמר אבנרי
>> גינה שהיא סוד שמור ואווירת שכונה של פעם // העיר של אורנה לנדאו

"החיים שיש לנו עכשיו", מתוך כריכת הספר/הוצאת שתים

1. הים

תמיד הים. אני גרה במרחק 10 דקות צעידה אליו על גדות הירקון עד רידינג פינת המגדלור. או עשר דקות רכיבה על התלת-אופן החשמליות שלי עד חוף תל ברוך. או עשר דקות נהיגה במכוניתי לחוף הצוק הצפוני.

2. המרכז הקהילתי חוף תל ברוך

מדובר בשני צריפי עץ סמוכים לשביל הטיילת, מול הים. בצריפים האלה נעול הציוד הנדרש למתאמנים בים וביבשה – חליפות וגלשנים לגולשים, מחצלות ומזרונים למתאמנים על הדשא או על הדק. מנהלת המרכז הזה, סגניתה וכל יתר העובדים שם, המאמנות והמאמנים, המורות והמדריכים, כולם וכולן נחמדים ונעימים, מסבירי פנים ומקצועיים. אני שם בבקרים, משתתפת קבועה בשיעורי יוגה מעולים ובהתעמלות שמכונה בימינו אימון פונקציונאלי. והים שם ממול, כל הזמן וממש קרוב.
>> ארצי יצחק 34 תל אביב

3. ג'אווה

בחנות המתנות של דורית ואמיר, שאני מכירה מאז שהיא קיימת, שזה כבר המון שנים, מעולם לא הפסקתי לבקר ולרכוש בה מתנות לכל גיל, לכל תקציב, לכל חג ולכל אירוע, וכמובן לרכוש לי גם כל מיני, כי צריכה, כי רוצה את כל מה שיש שם בחנות הזאת, שיש בה פריטים מקוריים של עבודת יד ואמנות, כולל רהיטים מקסימים שזוג החמודים האלה מייבאים מאינדונזיה. בשבילי, לבקר שם זה כמו לבקר באופן קבוע בחנות מוזיאון ביתית, שתמיד, בכל מצב רוח ולכל מטרה, אני מוצאת שם משהו יפה ומשמח להתחדש בו.
>> כיכר מלכי ישראל 17 תל אביב

4. אפרים החייט

אין על אפרים. גם אותו אני מכירה ומחבבת כבר המון שנים, ומתקנת אצלו כל מה שצריך ואפשר לתקן בבגדים ובתיקים של בני ביתי, של קרוביי, או של מי שצריך לפתור בעיה כלשהי בתחום ומתייעץ איתי. כמובן שהוא עושה גם מכפלות, קיצורים, הרחבות, הצרות ורוכסנים. בכוך, בחדרון קטון, אפרים יושב מול מכונת התפירה שלו שמול חלון הראווה שלו, ותוך זמן קצר מאוד עושה נפלאות. כשמשלמים, רק במזומן, על מה שמוכן, אפרים מגהץ את השטרות שהוא מקבל. אפילו רק כדי להסתכל על גיהוץ השטרות הזה שלו – שווה לבקר אצל אפרים. וכמו בביקורי האחרון אצלו, אפשר למצוא שם לפעמים איזה פריט לבוש יד שנייה, תחפושות לפורים, חגורות, כובעים ומיני הפתעות למחטטות.
>> אבן גבירול 187 תל אביב

5. סלון לילי

בדצמבר יחלפו שנתיים מאז שנפטרה לילי היקרה, שהכרתי ופגשתי במשך שנים רבות. בחנות ההלבשה התחתונה שלה, אותה היא פתחה ב-1967, ביקרתי עוד כשהייתי נערה. במהלך השנים מאז המשכתי תמיד לבקר שם, "גם רק כדי להגיד שלום," כמו שלילי הייתה אומרת. אני מכירה את כל בנות המשפחה – את אתי, הבת של לילי, ובשנים האחרונות גם את חן, הבת של אתי, שמנהלת היום את החנות ששומרת על ייחודה. מדי פעם גם אני מתחדשת שם במעט הפריטים הדרושים לי בתחום האופנה המוצנע הזה, אבל באופן תדיר וקבוע דרוש לי ביקור בחנות הפינתית הנשית הזאת, רק כדי להגיד שלום ולדרוש בשלומן של החברות שלי שם.
>> ריינס 20 תל אביב

6. דיט ודוט

"בית קפה אורבני", כלל לא קרוב לביתי, אבל כמוני, גם תל-אביבים רחוקים אחרים, שישבו פעם ב"קפה לואי" שנכחד, רוצים להמשיך לשבת אצל זֶמֶר. אנחנו מגיעים לשם ברגל או באוטובוס, בקורקינט או בקטנוע. אני מגיעה עם התלת-אופן החשמלי שלי.
>> בן יהודה 140 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

בכל מקום וגם בתל אביב אני מתעבת במיוחד את מרכזי הקניות, כולל דיזנגוף סנטר הוותיק. לא מתקרבת לעזריאלי, גם לא לכל מיני קניוני מיני ממוזגים שנפתחו ברחבי העיר. אם אני בכל זאת נכנסת אליהם, זה רק כדי לעשות שימוש בחדרי השירותים הנקיים שיש בהם. ולפעמים גם כדי לראות סרט, פעולה שלא ביצעתי מזמן.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אני דור רביעי בתל אביב, ומלבד שנות נעוריי, אני חיה וגרה בה כל חיי. בשנים האחרונות, מאז פרוץ המלחמות והפסקות האש, ומאז שהפכה עירי לאתר בנייה פעיל, אני נמנעת מלשוטט בה בימים, ותם גם מעט החשק שהיה לי לצאת מביתי בערבים. לכן, אני קוראת ספרים, וכל הזמן, כי אני עושה הכול תוך כדי האזנה להם. בזכות הטרשת הנפוצה שלי, אני מנויה כבר עשרים שנים בספרייה לעיוורים, המעודכנת בכל הכותרים החדשים, וגם בכל הוותיקים, כך שאני "צורכת" לפחות שני ספרים בשבוע. בין היתר האזנתי לאחרונה ל-
"סיפורים" מאת איסאק באבל, מתוך כל כתביו, הוצאת שוקן 2008 בתרגום מרוסית של חמוטל בר יוסף. מקריאה אותם יפה – אורנה ארב.
"אטלנטיס"– אוסף סיפורים של רון מיברג, שיצאו בהוצאת יצירה עברית ב 2025. מקריא אותם יפה – גבי ינון
"הטיטניק טובעת אבל הבופה פתוח", מאת לילך וולך בהוצאת משכל 2022. מקריאה את עצמה יפה – לילך וולך
"אני סופר"– סיפורים מאת עודד מנדה לוי, בהוצאת בבל ב 2024. מקריא אותם יפה – אבי שחרון
"על שפת הים, בקצה העולם", מאת אגרז סולוויג, בהוצאת שוקן 2011, בתרגום מאנגלית של יואב כ"ץ, לרומן המשובח הזה, שמקריא יפה אבי שחרון, אני מאזינה בימים אלה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
התנדבות זה מעשה אישי ואצילי ולכן לא אמליץ למה כדאי להתנדב. ההתנדבות האחרונה שלי הייתה ב"חוות קרן אור", בבית ברל. "חווה שיקומית הדדית לבני אדם ולבעלי חיים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לאמיצים שחיים כאן, בין ההריסות, ועדיין מחייכים, נחמדים, עושים כל מיני ספורט ועוצרים לפני מעבר חצייה.

מה יהיה?
יהיה עוד יותר רועש מדי, עוד יותר מואר מדי, עוד יותר גבוה וצפוף, עוד יותר פקקים ותורים, עוד יותר מהיר ואלים, והלוואי ולא יזוהם הים, לא עוד אזעקות וטילים, ובלי "הותר לפרסום", אמן.

• העיר שלי
• ספרות ישראלית
• שבוע הספר
• חוף הים בתל אביב