היא בונה תוכן (מילת הקסם!) למלא מקומות ברחבי העיר, ולמרות שהיא לא בקטע של יין טבעי, היא יודעת איפה ברי היין הכי טובים, מה המקום החדש מבית האוגנדה/השחורי ואיפה תמצאו אספרסו מרטיני בעשרה שקלים. אנחנו נאלץ לסלוח לה שהיא לא אוהבת את הים
דפנה נקש היא אוצרת ומפיקת תוכן ברחבי העיר, שהופכת את הברים והמקומות הבילוי שלכם להרבה יותר מעניינים. תוכלו למצוא ערבים שהיא מארגנת בימי ראשון בארלי בר, בימי שני בנואיבה, בשלישי ורביעי בבר קאדו מבית OBI, ובימי חמישי בשחורי. ואיזה דברים היא מארגנת? מספיק שתדעו על ערב שיתקיים בארלי בר ב-27.9: פופ-אפ של עידו קבלן הנפלא ממסעדת "הקטן" בלוינסקי, עם תקלוט של יונתן לוי ומזיגת יין מבית מנו וינו. עד אז, תמצאועוד דברים שלה באינסטגרם. ולמרות שהיא אומרת שכל מי שמכיר אותה יודע ששני המקומות האהובים עליה בעיר הם הבסטה והבוסר, היא בחרה להמליץ דווקא על מקומות חדשים יותר. אוקי, למעט המכבסה.
>> ויאגרה לנפש וכל העולם כולו במאה מטר. זאת העיר של דומיניק רומנו
>> המגדלים ליד כיכר רבין והדרך אל הים בשדרה. העיר של נילי ארד
>> החלטות משותפות בדרך לים ופלוטים רותחים. זאת העיר של שיר ראובן
1.פלור
מעבר לזה שהפלור הוא בר יין מושלם, בדיוק עם האוכל הנכון ובדיוק עם העיצוב הנכון, יש להם סלקשן רק של יין טבעי (שאת זה, אני פחות שם) – אבל זה עדיין המוצר הכי טוב שיש בתל אביב כרגע בעייני. מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל, בלי ניסיון להתיימר. ומעבר לכל זה, מה שהכי מדהים אותי זה שהם לאחרונה פתחו לשעות היום, אז מהבוקר זה נהפך למשרד הקבוע שלי. נעים שם כל כך בשעות היום, הצוות מדהים ובכללי יש איזה רגע ביום שאפשר לדמיין שאת בפריז. מקום מושלם.וכמובן שמשעה 13:00 עד 13:10 יש, לעשר דקות בלבד, אספרסו מרטיני בעשרה שקלים.
וילסון 10, תל אביב
2.סנדר
אחת ההתמכרויות הקשות שלי, סנדר בלוינסקי.מקום שאיך שאתה נכנס אליו אתה ישר מרגיש במזרח אירופה, או באיזשהו מקום עתיק בבודפשט הטובה.אמנם המוצא שלי הוא חצי חאלבית וחצי תורכייה, וגדלתי עם האוכל שלדעתי הוא הטוב בעולם, אבל משהו באוכל של סנדר הוא היחידי שנותן לי את התחושה הזו, של אוכל של בית אבל מאוד מאוד טעים.כל כך מכורה שהוולט שלי חוגג עליהם מספר פעמים לא מבוטל בשבוע.מנות מומלצות – לא לוותר על:קרפעלך בשר מטוגנים,קציצות עוף,סלט ביצים,מרק קניידעלך,תפוחי אדמה מטוגנים,גזר מתוקופיתה עם בשר צלי.וכמובן אפשר לעשות חצי חצי במנות.יאמייייי.
לוינסקי 54, תל אביב

3. שחורי
אז משוחדת אני,אבל אני רוצה לספר לכם על השחורי מנקודת המבט שלי.השחורי הוא בר/מפלט לכל מי שרוצה לקבל חווייה שהיא קצת מעבר לבילוי הרגיל בעיר.כשאיתמר ורענן הציעו לי לעשות שם תוכן, הרגשתי שאנחנו מביאים בשורה חדשה בעיר – תקלוטים לאו-קים יותר, פופ אפים בשעות היום בצהריים, ובעיקר לשמור על ההייפ יותר משנתיים, זה לא דבר קל בעיר הזאת, למי שיודע.חשוב לי לתת פה שאפו ענק לאיתמר ורענן, הבעלים של האוגנדה והשחורי, אנשים עם לב זהב שבונים, אוצרים, ומארגנים הכל בעצמם ליטרלי בשתיי ידיים, בלי רצון להתמסחר ועם אותנטיות אמיתית לשמור מסביבם את הנשמות הכי טובות שיש.והם בדיוק פתחו צמוד את הסלון של השחורי – חלל קטן להאנגים, הופעות וקצת מנות סודיות ופאן. תלכו לפני שייגמר.
סמטת בית הבד 5, תל אביב
4.ארלי
המקום המתוק בעולם.ארלי הוא בר בשינקין שהקמנו מאפס, פיסת שפיות מתוקה באמצע אחד הרחובות הכי מאתגרים – שינקין.כשרק התחלנו, עוד לפני ההרצה, כל כך חששתי. אמרתי לעצמי, איך יהיה אפשר להביא קהל לשינקין, מי ייצא לפה? איך זה ישתלב בתוך המשחק של העיר? והופתעתי, כל כך הופתעתי. זה באמת מקום קסום בעיניי שמעניק חוויה של אוכל טוב ופשוט, סלקשן יין מוקפד ושווה, ותוכן – המון תקלוטים, פופ אפים, מוזגים שמגיעים להתארח אצלנו. ובכלל, כל השילוב בין העדינה לארלי הוא מרגש. הרבה שימוש בפרודוקטים מהעדינה בתוצרת מקומית, ובעיקר אירוח של אנשים מדהימים שלוקחים חלק בבר, שהוא הרבה מעבר לסתם בר יין.בליבי תמיד.
שינקין 38, תל אביב

5.מכבסת הוד
אני גרה באותה שכונה כבר 13 שנה, ומכבסת הוד היא מבחינתי מוסד שכונתי אגדי.מנהלת אותו משפחה אחת, ואין כתם שהם לא מצליחים להוריד. מדובר בהתמכרות קשה ויקרה, אבל באמת שהיא שווה כל שקל. העבודה שלהם מקצועית ברמות, והבגד חוזר אלייך כאילו הרגע קנית אותו. הם אפילו מהאנשים שאם חסר לך כפתור, ישלימו אותו בלי לשאול. מעבר לזה, הם פשוט אנשים עם סטייל, יחס חם ושירות ברמה הכי גבוהה שיש. זה כבר מזמן לא רק מקום שאני מביאה אליו בגדים מוכתמים, אלא מקום שאני אוהבת לעבור בו ולומר שלום.
שינקין 55, תל אביב

מקום לא אהוב בעיר
רצועת החוף/הים בתל אביב.אני יודעת שזה כמעט לא חוקי להגיד את זה כתל אביבית בורן אנד רייז, אבל אני פשוט לא אוהבת ים. לא את החול, לא את המים, ולא את כל האירוע באופן כללי. בקלות יכולתי להיוולד בירושלים או בפריז, ולחיות חיים שלמים ומאושרים בלי לדעת שיש ים בקרבת מקום. איכשהו יצא שנולדתי בעיר שלא לאהוב את הים זו כמעט עמדה פוליטית, ואני עדיין מסרבת להתרגש ממנו.מה שכן, אם כבר יצא ונקלעתי למאורע, מעדיפה לשים גופיית סבא על הפנים, לעצום עיניים, לשמוע צרפתית ולדמיין שאני במרסיי. (אבל אני כן חולת בריכות).

השאלון
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון (הצגה, מופע, סרט, תערוכה, הרצאה) סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לא מזמן הייתי באופרה בהופעה של קרן אן שרה סרג' גינסבורג, במסגרת סדרת "השתקפויות" בניהולו האמנותי של שלומי שבן.קרן אן ביצעה אתHistoire de Melody Nelsonעם תזמורת הקאמרטה, וזה היה אחד הערבים היפים שהייתי בהם לאחרונה. יש לי חולשה די קשה לכל דבר צרפתי, ולגינסבורג בפרט (חיה באילוז׳ שאני ג׳יין בירקין), אז לשבת באמצע תל אביב ולרגע להרגיש שנקלעתי לפריז של תקופה אחרת היה פחות או יותר כל מה שהיתי צריכה מאירוע תרבות. זה היה יפה, אפל, רומנטי וקצת סקסי, בדיוק במידה שאני אוהבת.
איזו יצירה (סרט, סדרה, ספר, שיר) נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
העונה ה-5 החדשה של הסדרה האהובה עליי "הדוב"! (מלבד סנייפלד לנצח כמובן).מזמן אחת הסדרות האהובות עלי, כרמי הוא דמות וואו וריצ׳י הוא דמות ששינתה את חיי, ובכלל כל ההשקפה שלי על אוכל מאז הסדרה הזו השתנתה – על מטבח, על אירוח, על הפרטים הקטנים. זה פתח אותי לעולמות שלא הכרתי, וכל זה עוד לפני הצילום המטורף והמונטאז׳ים שאני כה אוהבת.כן ירבו עוד כרמי וריצ׳יז בעולם.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מבחינתי כל גוף שפועל עכשיו לשיקום ולבנייה מחדש של המציאות שלנו הוא מקום שראוי להיות בו ולעזור לו. המלחמה אמנם "נגמרה", אבל ייקח לנו עוד הרבה זמן לתקן את מה שנשבר, ויש הרבה מה לתקן, והרבה אנשים שעדיין זקוקים ויזדקקו לתמיכה, למעטפת ולעזרה כדי להתחיל מחדש.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
באופן אולי קלישאתי, אבל אני רוצה להרים לקבוצה של בר 51, מונא, בוב ופרונטו בר.לפני הכל, אצלי הכי חשוב הוא המוצר עצמו – שיהיה טוב ושיהיה בסטייל ומרגיש לי שהקבוצה הזו עושה משהו אחר וכרגע הכי עדכני ורלוונטי בעיר.מונא בירושלים תמיד היתה המסעדה האהובה עליי, והיחידה ששומרת על ירושלים כמקום לגיטימי.יחד עם זאת כל העשייה שלהם בעיר תל אביב בעיניי יוצאת דופן. הם מביאים איזושהי בשורה מאוד קז׳ואלית וחדשנית, לצורך העניין הבוב שהוא בר יין שהם פתחו בבן יהודה, הסלוט על הבר שם הוא אחד הסלוטים החשובים בעיר כרגע – וגם הפרונטו בגרסתו החדשה היותר מותאמת לימינו.בין אם זה ספר הבישול של המונא שהם הוציאו לא מזמן, ובין אם זה צנצנות של חריף מותסס שפה ושם נמכרו בבר 51 בשעות היום, יש תחושה שהם לא עוצרים במסעדות עצמן, הם מביאים כרגע מוצר אחר, חדש ומרענן עבורי.ועכשיו רק חסר לכם אוצרות תוכן :).
מה יהיה?
יהיה ביג, נשמור על זה אמיתי.
