תשוקה קולינרית על הבר וקצת ירוק בעיניים. העיר של נועה צפריר

>> נועה צפריר (כדאי שתעקבו) היא שחקנית, יוצרת וטייסת. כן, טייסת, עם רישיון טיסה מסחרי והכל. היא שיחקה על במות הבימה, בית ליסין, צוותא והיכלי התרבות ברחבי הארץ, וגם בסרטים למגזר החרדי, הפקות לילדים, טלוויזיה ועוד. היא גם קצינה במיל' בחיל האוויר ומאחוריה מאות ימי מילואים במלחמה. ביום ראשון הקרוב (23.11) תיערך בתיאטרון הקאמרי קריאה מבוימת של "הבת של אליס מילר", מחזה חדש שכתבה צפריר בבימויה של ענת ברזילי ובהשתתפותם של מרים זוהר, גל פרידמן וצפריר עצמה. אתם בטח רוצים להיות שם, אבל זה כבר סולד אאוט.

1. ביינה

אני "פודי" רצינית ביותר ולכן עיקר תשוקותיי בעיר הולכות לתחום הקולינריה. וביינה, אני פשוט מאוהבת במקום הזה! מנות שף מהממות ומדויקות, אווירה נעימה ושירות מעולה – במיוחד על הבר!
טשרניחובסקי 4 תל אביב

2. פארק הירקון

כי צריך להתנחם בקצת ירוק בעיניים, בתור מושבניקית אורגינל 🙂

3. אל וסינו

תמיד כיף ונעים לחזור… אוכל טעים, מוזיקה טובה ואנשים טובים! אורבני שנושק לטבע. מושלם לדייטים, חגיגות מרובות משתתפים במרתף היינות למטה או ערב חברים בשולחנות המפנקים בחוץ.
אבן גבירול 192 תל אביב

4. הולי בר

גיליתי את המקום ממש לאחרונה – שילוב של אוכל מטריף וכיפי במנות קטנות, טריות ועסיסיות, לצד מופעי ג'אז לייב! נדיר במחוזותינו ולגמרי מרפרר למקומות שווים בחו"ל… וכן, כל כך קשה להיות כאן אמן (שלא לומר מוזיקאי), ולכן מרגש לפרגן לנגנים המעולים שנותנים פה בראש!
הר סיני 1 תל אביב

 

5. שכונת דובנוב המתוקה

השכונה הנוכחית שלי. גינת דובנוב מרגישה כמו קיבוץ בלב העיר – עם קפה ספסל המתוקתק שמשרת את כל הגילאים שחולפים במקום. יש גם ספסל נתינה מקסים, מרחבים, מתקנים לילדים ולכלבים, מקלט דובנוב – שבו הכרנו את כל השכנים במלחמה (איראן, דונט שוט! מיצינו) – ובשגרה משמש לחוגים ופעילויות, וגם הגינה האקולוגית הצמודה – עם פינות חמד שיצרו התושבים.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

על קצה המזלג נוגעת ב"מקומות הכואבים":
דרי-הרחוב – מתנדבת שנים, מכירה את היחידה לדרי רחוב ועדיין, קשה לראות – על בסיס יום-יומי – אנשים במצוקה. בחיים לא נותנת כסף (שלצערי הולך לרוב לסמים) אלא מציעה אוכל וקניות בסופר. זמן טוב לשים כאן ספוט לעירייה – כשהחורף בפתח…
קורקינטים = סכנת נפשות (תקצר היריעה)…
וסמאללה: התנים בלילה במרכז העיר – פחד אלוהים ישמור! חייבים לטפל בזה. לפני כמה ימים התן ואני יצאנו לריצה (לא מתוכננת) ביחד. הוכתר כחוויה פחות נעימה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
עומלת בימים אלה לקראת ערב קריאות מבויימות בקאמרי (23.11, שעה 19:00, באולם קפה תיאטרון. כן, זאת לגמרי פרסומת לא סמויה). תקבלו טעימה מ-4 מחזות מקוריים חדשים,ביניהם מחזה הביכורים שלי – "הבת של אליס מילר": "בשמונה באוקטובר, אנפה, שמועמדת לתפקיד מפקדת הטייסת הראשונה בחיל האוויר, נפצעת עקב תאונת-טיסה קשה. מפגש עם המנחה בסדנת הדרמה-תרפיה אליה היא נשלחת מוביל אותה למסע מטלטל שבסופו תידרש לקחת החלטה; האם לפשוט את המדים לטובת הבמה. המחזה מציף את השפעות המלחמה בראי החברה הישראלית; טראומה, תשוקה ושיוויון מגדרי".

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
סרטה המרגש של פז שוורץ – "מבחן בגרות – תיכון ה-7 באוקטובר" – דוקו שמלווה את סיפורה מעורר ההשראה של שכבת י"ב ביישובי העוטף, שהתפרקה לאחר אירועי השבעה באוקטובר ונלחמה כדי לסיים את השנה המשמעותית ביחד. לא הפסקתי לבכות כל הסרט. כמעט כל תוכן שקשור למלחמה נוגע בי בעוצמות. נצטרך עוד הרבה כוחות כדי לצמוח יחד כחברה; נוער העוטף הוא מודל לתקווה להצליח בזה.

וגם: בסבב המילואים האחרון שלי, כקצינה בחיל האוויר, זכיתי להכיר חיילת שבלטה ברוחב הלב שלה באופן מיוחד – מיקה מורבצ'יק.מתחילת המלחמה, כיוזמה פרטית ומדהימה – ציירה מאות פורטרטים – של חללים, חטופים ופצועים. מיקה נגעה בכל כך הרבה לבבות של משפחות, כשהעניקה להם את הציורים של יקיריהם. בין היתר, ריגשה מאוד את משפחתי כשציירה את הדוד של גיסי, אלי (אליהו) אורגד ז"ל, שהיה איש תרבות ונרצח בכפר עזה, וכן את רס"ל עומר סמדג'ה ז"ל, בנם של חבריי ליאת ואורן.

3/לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?

וואו, יש המון… אוכל זה הצורך הכי בסיסי של בני-אדם – אני מעריצה של עמותת "לשובע" (דברו עם רוית, מנהלת המטבח והחיים עצמם – מלאכית בדמות אדם!); ומי שמחובר לבני-נוער, לגמרי מוזמן להעביר הרצאה/פעילות/לבשל ב"מקום אחר" (בית חם לנוער בבזל. זו לא קלישאה – להגיע ולהשפיע!); ובגדול, פשוט להרים את העיניים מהניידים מדי פעם, ולגלות עולם שלם. להושטת היד שלנו יש עוצמה אדירה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
מפרגנת מכל הלב ל"אחים ואחיות לישראל – חמ"ל אזרחי" (A.K.A"אחים לנשק") – שמהיום הראשון למלחמה פשוט הפכו כאן עולמות כדי שיהיה הכל למפונים, לוחמים, פצועים ותושבים, וזאת תוך כדי שרבים מהם נמצאים במילואים בעצמם. כשהגיעו חברים מפונים מהדרום היינו בשוק מהסדר המופתי, כמות התרומות – ביגוד, מזון, ציוד אישי וכו'. החבירה שלהם לטובת יצירת מתחמים בטוחים, יד ביד עם עיריית תל אביב-יפו במבצע מול איראן – הייתה מעוררת השראה. ובכלל, תודה לכל האנשים שעושים לילות כימים – מתנדבי העיר, באשר הם!

מה יהיה?
טוב. חייב להיות! אין לנו אפשרות אחרת, אין לנו ארץ אחרת – נעשה שיהיה טוב!