שנים גדלנו על התפיסה שבראש דיקטטורה עומד איש מפחיד עם שפם (קטן או גדול) שמגיע למרכז העיר רכוב על טנק. אבל במאה ה-21, הדיקטטור המודרני נכנס לעיר עם עורך דין, מזוודה ומסמכים משפטיים. ההפיכות של ימינו הן לא פוטש צבאי מדמם; הן תקיפה של הדמוקרטיה באמצעים "דמוקרטיים".התחלנו לצלם את "התעוררות" ממש עם תחילת ההפגנות בתחילת 2023, והרבה לפני ה-7 באוקטובר. הפריזמה המרכזית שלנו הייתה – מהי בעצם דמוקרטיה, איך אפשר לזהות את טקטיקת ההחלשה שלה, ומה אפשר לעשות נגד ההחלשה הזו?
>> זה לא אותו הבית: האמנית שמנסה לתפור מחדש את הפצע הקיבוצי

כשחשבנו שהסרט כמעט ומוכן, ערכתי טריילר קצר שמסכם את כל הצילומים של עד סוף ספטמבר 2023, ושמתי שעון ל-9:00 בבוקר ביום שבת כדי לסגור תיקונים אחרונים. השבת הזו הייתה השבעה באוקטובר.לקח לנו שנתיים נוספות של צילומים עד שהבנו מחדש את הסיפור, או יותר נכון עד שמצאנו איך לספר את הפרק השני בסרט – פרק על דמוקרטיה בהחלשה בזמןמלחמה,על המחיר הכמעט הכרחי שדמוקרטיות משלמות בעת מלחמה, ועל הדילמות המורכבות שאנשי המחנה הליברלי בישראל ספציפית מתמודדים איתן.

שבוע אחר שבוע המשכנו לצאת לרחוב עם מצלמה, חיפשנו מה נשאר מההפגנות. הרחובות, שהיו בהתחלה ריקים, התחילו שוב להתמלא במפגינים. אבל היו להם פנים אחרים; פנים מודאגים, רציניים, כואבים, לפעמים ממש אבודים. זה כמעט בלתי נתפס שלמרות המלחמה הקשה והארוכה הזו, עדיין יצאה כמות אדירה של אנשים לרחוב לדרוש עתיד טוב יותר.

את העריכות של הסרט עשינו בין היתר בגרמניה, שם אני גר בשנה האחרונה. בקפה למטה אוכלים שטרודל, והרמקולים בחדר העריכה אצלי בבית צועקים בעברית "ד-מוק-רט-יה". חשוב לי לספר לקהל באירופה, שבשנה האחרונה בתוכו אני יושב, את הסיפור של הישראלים שמתנגדים לממשלה הזו, אנשים שלפני ה-7 באוקטובר הפגינו שבוע אחר שבוע במשך כמעט שנה, האמינו בשוויון, זכויות אדם, ובשלום – ובסוף אותו יום ארור הרגישו שכל תפיסות העולם שלהם נשטפו עם נהרות הדם שזרמו בעוטף עזה.ממשלה סמי-פשיסטית רכבה ממש טוב על הבעתה שאחזה בציבור הישראלי אחרי הטבח, בעתה הישרדותית שהפכה מהר מאד לכעס ושנאה, ובהמשך לעיוורון והכחשה למעשים חמורים שנעשים נגד הפלסטינים בשם ובחסות הממשלה. ככה נראית מדינה שהדמוקרטיה שלה נוזלת ממנה.

במהלך שלוש וחצי השנים שעבדנו על הסרט, הבנו דבר אחד מרכזי: החוזה הישן בטל. החוזה הישן אומר שבדמוקרטיה תפקיד האזרחים מתחיל ומסתיים בקלפי פעם בארבע שנים, ובין לבין הפוליטיקאים מנהלים את המדינה. התפיסה הזו כבר לא רלוונטית. דמוקרטיה זה לא אירוע חד-פעמי – דמוקרטיה חיה, ומשתנה, דווקאביןמערכות הבחירות.

התפקיד שלנו עכשיו הוא לזקוף קומה, להשמיע את הדעות שלנו בקול רם, לא לראות ממטר את ההייטרים, לאטום אוזניים אל מול ניסיונות ההשתקה והדה-לגיטימציה, להפסיק לתת לפחד לנהל אותנו ולהגדיל את המשקל הסגולי שלנו – ברשתות, בארוחות שישי משפחתית, בוועד הכיתה, במטבחון בעבודה ובפרלמנט השכונתי, בהצטרפות לארגונים אזרחיים (יש מאות מהם בכל תחומי החיים) ובהתנדבות.

התפקיד שלנו הוא להחזיר לשיח את הערכים של הקשבה, ספק, צניעות, סקרנות, פלורליזם ושוויון ואנושיות. מערך הערכים הליברלי וההומניסטי שלנו, שנמצא תחת מכבש בשני העשורים האחרונים, הוא לא דבר שיש להתבייש בו או להתנצל עליו – הוא הכוח המניע של כל חברה בריאה קדימה.
"התעוררות – המאבק על הדמוקרטיה הישראלית",לפרטים נוספים, מיקומי הקרנות ורכישת כרטיסים

• יוצרים כותבים
• התעוררות
• מחאה
• מחאת הדמוקרטיה