כמה מטומטמים אפשר להיות? ב"חם לוהט רותח" הולכים על השיא
אין הרבה הבדל בין המסרים הקתולים של "חם לוהט רותח" ובין פעולה בבני עקיבא, ואלוהים יודע שאנחנו לא צריכות עוד מהשמרנות הזאת שהחברה מנסה להחדיר בנו. יש עם זה רק בעיה אחת: להיט הריאליטי של נטפליקס הוא פשוט כל כך כיף
לכבוד גל הבידודים – אנחנו יודעים שהוא כאן כי וולט טרחו להודיע לנו – באה העונה החדשה של "חם לוהט רותח" להרגיע אותנו בזמן שאנחנו מחכות שהמשלוחים לאיזורנו יחזרו לפעילות. בעונה הזו, במה שמרגיש כמו הסלמה נוספת מהעונה הקודמת, למשתתפים לוקח די הרבה זמן להבין שיש כללים שהם צריכים להקשיב להם. כזכור, הכללים אינם מורכבים מאוד וכוללים בעיקר את הציווי לא לגעת אלה באלו ולהפך. כלומר, זה המשחק. המתחרים והמתחרות פשוט לא באו לשחק.
זה מגיע למצב שלאנה גביעונית הטהרה מכפילה את הקנסות על כל עבירה, והנשיקות כמו כל שאר הזימות האחרות, עולות יותר. ונראה שככל שהעונות מתקדמות – כמות המתמודדים בווילה שאכפת להם מהכסף יורדת. רובם פשוט הולכים על זה. מה שמפתיע במיוחד זה שגם במשימות האולטימטיביות של הסוויטה הפרטית הם די שמים זין ואפילו לא מנסים לשמור נגיעה, ופשוט סתם מבזבזים כסף על נשיקות. בעונה הקודמת היו לנו קנסות על סקס אוראלי, אוננות והנד ג'ובס. איפה זה ואיפה הנסיון העלוב של הולי וניית'ן להתנשק מבעד לבד השורטס שלה.
הליהוקים בעונה הזו לא מאכזבים ויש כמה כיוונים חדשים שעוד לא ראינו. הליהוק הגאוני בעונה הוא ללא ספק פטריק, הבחור הגבוה מהוואי שככל שהעונה מתקדמת התחושה שהוא מונח איפשהו על הספקטרום התבוני מתחזקת. יש לו כוונות טובות אבל הקבוצה בבירור לא ממש מבינה מה הוא רוצה חצי מהזמן. שיא הקרינג' מגיע ברגע שבו הוא מוציא גיטרה, כאחרון הבנים בשבט, ושר "מכה אפורה" (לא באמת) למבוכתה של ג'ורג'יה כסימן לאהבתו. כן, אהבה. הוא ליטרלי אומר לה, "איי לאב יו".
בנוסף, בעונה הזו נרשם איפוק מעורר הערכה כשזה מגיע לנטייה ללהק נשים בריטיות מפוצצות בוטוקס ואלמנטים קומיים של טיפשות (קיו צרצרים בעריכה כשהן טועות באיזו מילה). כשיש פחות כאלה, כל אחת פתאום נהיית "בת עם פנים" – כלומר, הן נפרדות באישיות ובמראה שלהן – ומצאתי את עצמי מתבלבלת פחות בין המשתתפות. זה גם מרגיש כאילו יש פחות משתתפים והעונה מתקדמת יותר לאט מהקודמות, ובעיקר כאילו הם פשוט לא ממש מעניינים אחד את השני.
קסקסת ראויה לציון בעונה הזו היא משולש האהבה של טרות' (ששמו האמיתי הוא רוברט – אם זו לא פלורנטין אני לא יודעת מה כן) עם איזי וג'אז. האמת שאין צורך בהרבה מילים כדי לתאר את מה שקרה שם, מר אמת פשוט שיקר לשתיהן בפנים. שמחתי מאוד לראות איך מהר מאד זה הסלים לשואודאון מול כולם שבו השקרים שלו נחשפו. הוא חשב שאחרי שהוא שיקר לשתיהן ואיזי זרקה אותו – יהיה לו סיכוי עם ג'אז, אבל היא לא כמוני, יש לה אופי, והיא החזיקה אותו במרחק ראוי. כמו כן תענוג לראות את כולם (כולל אותי) מתאהבים בג'ורג'יה בעלת הפנים הטבעיות ללא פילרים וניתוחים, ולאט לאט מבינים לבד שהיא בחורה עם תסביכים קשים שלא מחפשת קשר משמעותי על אף הפרצוף הטהור.
המתמודדים בעונה הזו, כאמור, לא ממש שמים על הכללים ולאור זאת ממהרים להתמזמז אחד עם השני על ימין ועל שמאל. הם נכשלים במשימת החלוקה המתבקשת לזוגות ברבע הראשון של העונה, מה שמקשה עלינו להיקשר אליהם ולרצות בשבילם משהו, כי הם לא ממש רוצים כלום, רק עצבניים על המרמה (באמת, אין טיפשים כאלה, זה בול אותו ריזורט של העונה הקודמת).
בנימה אישית יותר, כל צפייה מחודשת בסדרה הזו מטרגרת אותי לימיי בבני עקיבא – המסרים הקתוליים והדתיים-לאומיים של שמירת נגיעה, אשמה לאחר כל פעילות מינית (שמגיעה להשפלה ציבורית ממש בעונה הזאת, אמנם סביב הכסף, אבל השפלה לכל דבר) – כל אלה הם אחד לאחד המסרים והתחושות שמחדירים לכולנו בחברה השמרנית שאנו חיים בה, אז כאילו, אני לא ממש צריכה עוד מזה. אבל זה כיף.