במשך עשרות שנים רוצחים סדרתיים הם חלק בלתי נפרד מהתרבות שלנו. ועדיין, כשמפעל סדרות הטלוויזיה האנושי שנקרא ריאן מרפי פתח את אנתולוגיית "מפלצת" עם "דאהמר", הוא הצליח לזעזע מיליוני אנשים עם פירוט גרפי ביותר של המעשים האיומים שביצע ג'פרי דהאמר ורבים שיבחו אותו על הדיוק בפרטים. העונה השנייה, עם סיפורם של האחים אריק ולייל מננדז, לא זכתה לאותה הצלחה ורבים האשימו את מרפי בחוסר דיוק. בעונה הזאת, שנקראת "מפלצת: סיפורו של אד גין", לקח מרפי (יחד עם שותפו הוותיק ליצירה איאן בראנן, שמקבל הפעם את הפיקוד כיוצר העונה) את חוסר הדיוק והפך אותו לכלי אמנותי עוצמתי שמטרתו לדבר באופן ישיר אל הצופה ולגרום לו לתהות על השפיות, לא רק של עצמו, אלא של העולם בו אנו חיים.

העונה עוקבת אחר סיפורו של אחד מהרוצחים הסדרתיים המפורסמים בעולם, אד גין הידוע לשמצה, שנתן השראה להיצ'קוק ב"פסיכו" ול"מנסרים מטקסס" ורבים אחרים. הסיפור של "מפלצת" מתרחק מהסיפור האמיתי של גין ושואל את הקהל, כמעט באופן ישיר, "אז זה מה שאתם רוצים לראות?"; והתשובה לשאלה הזאת לא מאוד פשוטה. ראיתי המון סרטי אימה וזוועות בחיי, חלקם אפילו נאסרו להקרנה במדינות רבות כמו "סרט סרבי" או "מרבה רגליים אנושי" (לא ממליץ על אף אחד מהם), אבל לא יכולתי לעשות בינג' לסדרה הזאת, וזה כי לראשונה בחיי היצירה עצמה גרמה לי לפקפק ברצון שלי לראות אותה. היא מצולמת טוב, מבוימת טוב ויש רעיון חזק שעומד מאחוריה – ועדיין היה לי מאוד קשה להגיע לקו הסיום.

קשה מאוד לצפות בה. "מפלצת: סיפורו של אד גין" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)

מרפי ובראנן בחרו להשתמש הפעם בריחוק מהמציאות באופן הרבה יותר בוטה מבעבר. דוגמה אחת היא הקול של אד גין. צ'ארלי האנם שמשחק אותו הסביר במספר ריאיונות שהוא רצה לתת לאד קול שלא מתאים לגוף שהוא נמצא בו, שזה אומר קול נשי ככל האפשר, כי אמא שלו רצתה ילדה ותמיד נטרה לו טינה על כך שיצא לה ילד נוסף. הבחירה הזאת אמיצה, כי מצד אחד זה באמת לא מרגיש טבעי, אבל הדיסוננס שנוצר הופך את ההופעה של האנם להרבה יותר מצמררת.

עוד ביקורות טלוויזיה:
>> "בית גינס": סדרה מצוינת של יוצר שיוצא מאזור הנוחות
https://timeout.co.il/%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%92%d7%99%d7%a0%d7%a1-%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%aa/>> "אור ראשון": כתב אישום מרהיב נגד ממשלת הימין מלא מלא
https://timeout.co.il/%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%aa/>> ג'ון אוליבר נגד נתניהו: ההסברה הכי טובה שיכולנו לבקשhttps://timeout.co.il/%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%91%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95/

מצד שני – לא כך אד גין נשמע. בנוסף, אד גין מעולם לא השתמש במסור חשמלי וכמו כן לא היה מאורס. ככל הנראה, אכן הייתה מישהי בשם אדלין ווטקינס שטענה שהייתה עם אד גין במערכת יחסים במשך עשרים שנה, אבל אין שום הוכחות לזה, במיוחד מכיוון שגין לא דיבר עליה באופן פומבי מעולם. בנוסף, אין שום הוכחה שמצביעה על כך שגין רצח את אח שלו. מרפי לוקח חופש אמנותי מאד גדול ביחס לכל מה שאנחנו לא יודעים אם קרה או לא, וזה בעיקר מרגיש שהוא אומר "הנה, רציתם את אד גין עם מסור חשמלי, רציתם את הסצנה מפסיכו, הנה, קיבלתם את זה".

רציתם מסור חשמלי, קיבלתם. "מפלצת: סיפורו של אד גין" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)

אבל זה לא רק זה. זה כל מה שאד גין הפך להיות, התוקף שהוא נתן לרוצחים סדרתיים והעובדה שהוא הפך לאייקון תרבותי במקום למוקצה.היצ'קוק הוא דוגמה מצוינת לזה. הפעם משחק אותו טום הולנדר שעושה עבודה מדהימה בגילום הבמאי האגדי, אלפרד היצ'קוק ,בעת שהוא מביים את "פסיכו". למעשה, הסדרה קופצת כל הזמן בין השנים כדי להראות את ההשפעה של גין על התרבות. היצ'קוק הוא רק הצעד הראשון. בסופו של דבר היצ'קוק מבין את הטעות שעשה ביצירת ז'אנר סרטי הסלאשר.

אבל האם זאת הייתה טעות? האם לא היינו צריכים להפוך את כל הרוצחים הסדרתיים האלה לגיבורי תרבות של ממש? האם אנחנו לא צריכים לספר את הסיפור שלהם? כל אלה שאלות שבהן הסדרה עוסקת מבלי לספק תשובות של ממש, ואולי עצם קיומה של האנתולוגיה היא התשובה.

"פסיכו", תאכל אבק. "מפלצת: סיפורו של אד גין" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)

האם אני מכיר את הסיפור של אד גין יותר טוב עכשיו? כנראה שכן, אבל מה נתנה לי ההצצה הזאת למוחו של פסיכופת? אני חושב שזה משהו שנשאל לא פעם ולא פעמיים בעולמות הטלוויזיה והקולנוע, וריאן מרפי ואיאן בראנן מצאו המון דרכים מעניינות לשאול את השאלות האלו באופן חכם. הם לא מבקרים רק את מעשיו של אד גין, אלא גם את הצופים עצמם ואת התרבות שנוצרה סביב רוצחים סדרתיים.

למה אנחנו צופים בזה, בעצם? "מפלצת: סיפורו של אד גין" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)

הצפייה בהחלט לא תמיד נעימה, ואם אין לכם קיבה מספיק חזקה לזה הייתי חושב פעמיים אם להתיישב מול "מפלצת: סיפורו של אד גין". כי עם כל החופש האמנותי שמרפי לקח, המעשים שגין ביצע עדיין מזעזעים ביותר ומאוד לא קל לצפות בהם לאורך זמן. אם אתם פריקים של רוצחים סדרתיים, לכו על זה, תצפו בסדרה, ולו בשביל לשאול את עצמכם: "למה אני לא מסוגל להסיר מזה את המבט?".

• ביקורת טלוויזיה https://timeout.co.il/topic/%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%98%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%99%d7%96%d7%99%d7%94/
• נטפליקס https://timeout.co.il/topic/%d7%a0%d7%98%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a1/
• ריאן מרפי https://timeout.co.il/topic/%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%9f-%d7%9e%d7%a8%d7%a4%d7%99/
• סדרות https://timeout.co.il/topic/%d7%a1%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%aa/
• אימה https://timeout.co.il/topic/%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%94/