ה"ריאד קומדי פסטיבל" משך את עילית הסטנדאפיסטים האמריקאים תמורת סכומי ענק לשבועיים של הופעות. כל אותם קומיקאים מבריקים שעשו קריירה ממאבק על חופש הביטוי, הסכימו לצנזורה סעודית והלבינו בכיף את המשטר הדכאני של רודנות הנפט. איך מישהו יוכל להאמין להם שוב? ומה אפשר ללמוד מזה בישראל?
אחד העקרונות הכי חשובים בארצות הברית – ובדמוקרטיה בכלל, אבל בארצות הברית בפרט – הוא חופש הביטוי. זאת זכות כל כך חשובה מבחינתם, שהם מוכנים להכיל צעדות נאציות ברחובות, מזעזעות ככל שיהיו, רק על מנת לא לפגוע בחופש הביטוי של אותם ניאו-נאצים מסכנים. זכות כל כך חשובה שסטנדפאיסטים יצאו למלחמת עולם על זכותם לצחוק על טרנסיות ושאר מיעוטים מוחלשים. זכות כל כך חשובה שמתברר שרק דבר אחד יכול לגבור עליה: כסף סעודי גדול.
>> יש עתיד קומי: תומר פישמן הוא האיש הכי מצחיק בארץ כרגע
>> מצחיק אז צוחקים: 15 הסדרות הקומיות הכי טובות בדיסני+
>> אנד צ'יל כמובן: הקומדיות הרומנטיות הכי טובות בנטפליקס
בשבועיים האחרונים בילוטובי הסטנדאפיסטים בעולם בביקור בערב הסעודית כמשתתפים ב"ריאד קומדי פסטיבל", מגה-איוונט בעלות עשרות מיליוני דולרים שהפיקו הסעודים כחלק מהמאמץ המתמשך שלהם לקנות את דרכם אל תוך העולם המערבי. אותם סטנדאפיסטים בחרו לחתום על חוזה שעל פי הדיווחים נאסר בו עליהם להריץ צחוקים על המדינה המארחת ומנהיגיה. זה הדיל: ויתור מוחלט על חופש הביטוי – בשביל חופשה ושכר מאד גבוה.
כל השמות הגדולים של הסטנדאפ בארצות הברית קיבלו הצעות ענק, רובם בחרו להתייצב. הרשימה מסחררת: קווין הארט, כריס טאקר, דייב שאפל, ביל בר, ג'ימי קאר, לואי סי.קיי, עזיז אנסארי, מו עמאר, טום סגורה ועוד ועוד. טים דילון חשף שהוצעו לו 375 אלף דולר, בעוד שלקומיקאים בכירים יותר הוצעו סכומים בגובה מיליוני דולרים להופעה אחת. השאלה שנשאלה הכי הרבה באירוע הזה היא למה, לעזאזל, קומיקאים שרובם התבטאו לא פעם בעד הרעיון הבסיסי של חופש הביטוי וזכויות אדם, מוכנים לוותר על עקרונות חשוב כל כך ולתמוך במשטר האכזרי של מוחמד בן סלמאן (MBS). אני אקצר לכם את זה: התשובה היא כסף. אבל הפגיעה התרבותית והפוליטית הרבה יותר עמוקה.
בעשור האחרון מנסה השלטון הסעודי מנסה לתקן ולהלבין את המוניטין שיצא לו בעולם. זהו אותו שלטון שחיסל את העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י בקונסוליה בטורקיה וניסר אותו לחתיכות, הטיל עונש של אלף מלקות (התחילו ב-600 אבל החליטו לפנק) על בלוגר שביקר את המשטר ונאסר לעשר שנים, וערך טיהור פוליטי בין 2017 ו-2019 במהלכו יורש העצר כלא נסיכים, פוליטיקאים ודמויות בעלות השפעה אחרות במלון ריץ קרלטון ועינה אותם עד שמסרו את כל הונם לשלטון ונשבעו אמונים לMBS. לא נתפלא אם באופן אירוני שהולם את רוח הפסטיבל, יתברר כי זהו גם המלון בו שהו הקומיקאים המפורסמים.
Comedians at the Riyadh Comedy Festival are proving Ricky Gervais right once again.
Anyone who performed there are no longer allowed to complain about billionaires or free speech in America ever again.
So much hypocrisypic.twitter.com/kxFelm7lnp
— EricFromGalt'sGulch (@EricFromSTL)October 3, 2025
על כל הפשעים הנוראיים האלה אי אפשר לצחוק מעל במת ריאד. על מה כן אפשר? על רצח צ'רלי קירק כמובן, נושא שסיכן את הקריירה של ג'ימי קימל לפני מספר שבועות. סביר להניח שהעונש בסעודיה לקומיקאי שסוטה ממסרי השלטון יהיה טיפה ארוך וקשה יותר ויכלול כמה הצלפות לא נעימות במיוחד. דייב שאפל חרטט במהלך המופע בריאד ש"יותר קל לדבר בערב הסעודית מאשר בארצות הברית", אבל המציאות היא שקומיקאים רבים ביקרו את התנהלות השלטון הסעודי, ביניהם טרוור נואה וחסן מינאג', שלא הוזמנו כמובן לפסטיבל. הזמנתו של טים דילון לפסטיבל בוטלה אחרי שהתברר לשלטונות כי השמיע בעבר הלא רחוק ביקורת קשה על משפחת המלוכה הסעודית.
ג'ורג' קרלין אמר פעם: "אני סבור כי מחובתו של הקומיקאי למצוא את גבולות המותר ולעבור עליהם בכוונה תחילה". במקרה של פסטיבל סטנדאפ בסעודיה הדבר אינו בר ביצוע, ולפני עשר שנים זה לא היה כלל מתקבל על הדעת.בשנים האחרונות קונה ערב הסעודית יחס אוהד מהמערב במאות מיליארדי דולרים, כשהיא שופכת כסף על כוכבי קולנוע, כדורגל, טניס, E-Sports ועוד, שמשמשים כשגרירים ל"שינוי" בגישתו של בן סלמן. פסטיבל הקומדיה בריאד הוא פשוט ניסיון נוסף להתחזות למדינה מערבית שאפשר לדבר איתה, ולא רודנות נפט אכזרית שרומסת את אזרחיה ואזרחיותה.
Dave Chappelle criticized the status of free speech in the United States while on stage at the Riyadh Comedy Festival in Saudi Arabia.
He said he feared returning to the U.S., stating, “They’re going to do something to me so that I can’t say what I want to say."…pic.twitter.com/mqkFXPv2TT
— The Hollywood Reporter (@THR)October 2, 2025
דווקא עכשיו, לאחר החתימה על השלב הראשון בהסכם הפסקת המלחמה שצפוי לקרב מדינות ערביות נוספות להסכמי אברהם, זה רלוונטי יותר מתמיד. למרות שאין עדיין נורמליזציה רשמית ביחסים בין המדינות, אנחנו רואים בשנים התקרבות משמעותית בין ערב הסעודית לישראל, וייתכן מאד כי לא רחוק היום בו יוכרז על הצטרפותה להסכמים. להרבה אנשים שהם לא אתם יש הרבה כסף להרוויח מזה. זה בערך הרגע האחרון לשאול: האם אנחנו מעוניינים לבנות קונסוליה עבור מדינה שרוצחת עיתונאים בקונסוליות שלה? האם אנחנו רוצים תמיכה של משטר שכולא ומענה אנשי ציבור? האם נאפשר לסעודים לקנות אותנו, כמו שאפשרנו לקטארים?
האמת מאחורי פסטיבל הקומדיה בריאד לא מצחיקה בכלל ועגומה עד מאוד. בערב הסעודית פועל משטר אכזרי שאנחנו, מסיבות כלכליות ומדיניות, מוכנים לחבק. יש מי שיגדירו נורמליזציה איתה כצעד היסטורי. לפני שאנחנו בכלל מתחילים לשקול נורמליזציה עם מדינה כזאת, הסעודים צריכים לעשות צעד ראשון: ללמוד לקבל ביקורת. להזמין את מיטב הקומיקאים שישימו אותה על הגריל, ולהתחייב שלא יאונה להם כל רע. אחרי שצחקנו, אפשר יהיה לדבר על שינוי השלטון בחוקה דמוקרטית, עצמאות למערכת המשפט וסוף לאפליית נשים ומיעוטים. ישנן מדינות נוספות במזרח התיכון שלא יזיק להן כל זה, אחת מהן אתם אולי מכירים.
My thoughts on the Riyadh Comedy Festival.https://t.co/yRSj3GjwDtpic.twitter.com/6OFZ0hcQsU
— david cross✍ (@davidcrosss)September 29, 2025
במציאות, שילובה של ערב הסעודית בהסכמי אברהם עם הדמוקרטיה הישראלית המידרדרת היא ככל הנראה בלתי נמנעת, גם אם תוחלף ממשלה. נתניהו ייקח על זה קרדיט ויגרוף הון פוליטי, הטראמפים והקושנרים יגרפו טריליונים, וביחד עם תקשורת המיינסטרים הם ינסו להאכיל אותנו בחרא ולהגיד שזו קצפת. זאת לא קצפת, כשם שסעודיה אינה מדינה מערבית ולא משנה כמה היא משלמת לדייב שאפל, לואי סי.קיי וביל בר להגיד שהיא כן. על הצביעות של האחרונים יהיה קשה להתגבר.