Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

30 שניות שרתם, זוז: באמת סיננתם מתחרים בדרך האכזרית הזו?!

מי מכם היה עובר תוך 30 שניות אקפלה? שופטי ומנחי "הכוכב הבא". צילום מסך/ קשת 12
מי מכם היה עובר תוך 30 שניות אקפלה? שופטי ומנחי "הכוכב הבא". צילום מסך/ קשת 12

עם שעון ענק שסופר לאחור, מתמודדי "הכוכב הבא" נעמדו מול שופטי ומנחי התכנית ונאלצו לזקק את כישרונם וחלומותיהם לחצי דקה של אקפלה. האם זו באמת הדרך הכי טובה למצוא את הכוכב? לפחות לא הצלחתם לפספס את כפיר צפריר ככה

23 באוגוסט 2022

אפשר להעלות הילוך: "הכוכב הבא" עברה רשמית את שלב האודישנים (ותודה לאל על זה) והגיע אל שלב בניית "הנבחרת", שתורכב מ-18 מתמודדים שילחמו איתנו עד לגמר הגדול. תשעה מתמודדים נכנסו לרשימה אתמול, עוד תשעה ייכנסו בפרק שישודר הערב (שלישי).

ובאווירת ההגענו לתכלס – קצת נרגענו עם הסיפורים האישיים המרגשים (למעט אחד מרגש באמת שעוד נגיע אליו בהמשך), וההתעסקות היא יותר במוזיקה עצמה. מה שכן נשאר, וזה קצת לא ברור לי בשלבים האלה, הוא העיסוק הנמשך בדאחקות לא קשורות במועדים לא ברורים.

המשחק התחיל. יהלום דוד, "הכוכב הבא", צילום מסך/ קשת 12
המשחק התחיל. יהלום דוד, "הכוכב הבא", צילום מסך/ קשת 12

קחו למשל את ההחלטה להכניס את אסי עזר ורותם סלע לפאנל השופטים. הממ, מדוע? המסך מרגיש עמוס מאוד, גם הפאנל, ונראה שהשופטים יודעים לתחזק את העניינים מספיק טוב לבדם. זה כמובן מעלה שאלות לגבי נחיצותם הכללית של המגישים בפורמט – אבל העולם עוד לא מוכן לשיחה הזאת.

עוד החלטה קצת תמוהה היתה המבנה של השלב הזה בתכנית: את הפרק התחלנו עם לא פחות מ-60 מתמודדים ש"הרימו מסך", על פי עגת התכנית. איך מגיעים מ-60 ל-18 בשני פרקים? בעזרת הסינון הראשון, שלב "האקפלה", שבו המתמודדים המסכנים היו צריכים לשיר ב-30 שניות (עם שעון גדול שרץ מאחוריהם) כדי להרוויח את מקומם.

באמת שמתם להם שעות מתקתק? ליבי פנקר "הכוכב הבא". צילום מסך/ קשת 12
באמת שמתם להם שעות מתקתק? ליבי פנקר "הכוכב הבא". צילום מסך/ קשת 12

ועל זה נותר לשאול שוב: מדוע? גם אם אני שם את עניין הלחץ בצד, אילו יכולות קוליות אתם יכולים לראות ב-30 שניות? מי יכול לבטא את עצמו ככה? מה ב-30 השניות הללו מעיד על היכולות שלו כאמן? בכל מקרה, בשלב הזה 20 "לוזרים" שלא הצליחו לבטא את עצמם תוך שנייה וחצי זזו הצידה, ונשארנו עם 40 שעברו לשלב הבא – שלב האודישן.

ובפרק לא השאירו שום מקום לדמיון או לבניית מתח – והלכו מההתחלה על החזקים ביותר: מיטב שרמן, אילון שאלתיאל ויהלום דוד עלו בתור שלושת המועמדים הראשונים. שרמן הפגינה שוב את היכולות העילאיות שלה כשבחרה שיר מאוד מוכר, "מישהו שומע אותי" של איפה הילד, והצליחה לצבוע אותו בגוון חדש. שאלתיאל בא עם "תשירי ילדה" של ישי לוי (שיר שאת מילותיו כתב היועץ הפוליטי משה קלוגהפט, מיינד יו) ונכנס ישירות לנבחרת (אפילו בלי "שלב ההתלבטות"), ויהלום דוד נתנה את הביצוע הכי איכותי בפרק – לטעמי – עם "I'm Tired" של לבירינת'.

המיטב של המיטב. מיטב שרמן, "הכוכב הבא". צילום מסך/ קשת 12
המיטב של המיטב. מיטב שרמן, "הכוכב הבא". צילום מסך/ קשת 12

מי ששילמה מחיר על בחירה אמיצה, כי כבר הסכמנו שאומץ עובד פחות, היא סוזן בכר – שבשלב הקודם הרימה ציפיות ומסכים לשמיים עם לא פחות מ-95%, והתקשתה להתמודד עם רף הציפיות הזה בביצוע שלה ל"חורף בחלון" של פאר טסי. הפרידה ממנה היתה כואבת במיוחד. מי שכן הרשימו אותי היו ינאי בן דוד, שסיפק יופי של פרשנות חדשה ל"מלאך" הקלאסי של אביב גפן; וליבי פנקר, שאני מודה – לא כ"כ התרשמתי ממנה בפרק הפתיחה, וחזרה עם "Natural Woman" של אריתה פרנקלין בביצוע ממיס – דווקא בגלל שהוא היה יחסית נטול מניירות. בחירה אמיצה שדווקא שירתה אותה, בסופו של דבר.

אבל עם כל הכבוד לאלה שציינו (וללא פחות מחמישה מועמדים שנכנסו לנבחרת במהירות הבזק), הכותרת של הפרק הגיעה לקראת סופו – עם כפיר צפריר. צפריר הוא ראפר, דבר שהופיע מעט מאוד פעמים בהיסטוריה של "כוכב נולד"/"הכוכב הבא", ואף פעם לא זכה לכבוד שמגיע לו. בישראל, למיינסטרים תמיד היתה בעיה לעכל ההיפ-הופ כסגנון מוזיקלי – בטח אם הוא לא מגיע בעטיפה מרשרשת של תרבות רחוב וטייפים על הכתף. צפריר, לשמחתי, היה רחוק מכל הקלישאות שהכרנו בתקשורת על הז'אנר. ולכן הוא הצליח לעבוד.

כפיר צפריר ודניאל קרוז. "הכוכב הבא". צילום מסך/ קשת 12
כפיר צפריר ודניאל קרוז. "הכוכב הבא". צילום מסך/ קשת 12

אחרי שבאודישן הראשון הוא הפתיע עם "סרט פשע" המחוספס, הפעם הוא עלה עם שיר נוסף שכתב (שימוש נכון במדיום: לקחת את החומרים שלך מהעולם האמיתי, שאתה מכיר היטב, ולהופיע איתם על הבמה הגדולה ביותר) בשם "אש" – שאותו הקדיש לדניאל קרוז, ילד שמשפחתו נמצאת בסכנת גירוש למרות שנולד בישראל. הרגע של צפריר וקרוז על הבמה היה ללא ספק מרגש, אבל גם הביצוע הצליח לשמור על איכות – ולשלב בין ראפ טהור לשירה מעולה בפזמון שהצליחה לצמרר כל אחד שצפה בזה. צפריר עבר בגדול, ואפשר להגיד שזה לא קרה רק בגלל המטרה שאותה הוא ייצג.

תכנית ריאליטי כמו "הכוכב הבא" תמיד נמצאת על הגבול הדק שבין האסקפיזם למציאות: איך מצליחים לספק שואו מופק היטב, ובכל זאת לתת נגיעה ממה שהולך שם בחוץ? במקרה הזה, נראה שהם הצליחו לעשות זאת בדרך מאוד מכובדת ובאופן שלא מובן מאליו, גם לשלוח מסר דרך אחת הפלטפורמות הכי חזקות שקיימת בעולם – מוזיקה.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!