מזה אחד עשר שבועות שמתקייםשוק איכרים בשוק הפשפשים, שיתוף פעולה של קבוצת "מִפֹּה" עם עיריית תל אביב, ועכשיו כשהשוק כבר מבוסס הגיע הזמן שלנו לצאת אל השוקה, ולהבין אם הניסוי המעניין הזה צלח. חזרנו ממנו עמוסים ומלאים בכל טוב הארץ, אופטימיים במיוחד לעתידו ועם בקשה חד משמעית מעיריית תל אביב – אנחנו רוצים עוד כאלו ברחבי העיר, ובהקדם, תודה רבה.

השמועה הגיעה לאוזננו שאם רוצים להספיק לטעום מהכל וחלילה לא להיתקל בהודעה המצערת "אזל", כדאי להגיע מוקדם. מה זה מוקדם? תכננתי להגיע לשוק ברחבת הפשפשים ב-15:30 – בסך הכל חצי שעה אחרי הפתיחה – וכשהגעתי ראיתי שהמקום הומה אדם. מי פנוי לטיול בשוק ביום רביעי ב-15:30?! מסתבר שאנשים רבים. סיבוב בשוק העמוס למדי הראה דוכנים שהציגו בזה אחר זה את מרכולתם המפוארת, והאווירה הרגישה מקומית ואירופאית בעת ובעונה אחת: ירקות, פירות, גבינות, פרחים ושאר טובין מאדמת ארצנו מוצגים לתפארת, בליווי ניחוח אירופאי מוקפד שמושג הודות ליין חם, ערמונים על האש וירקות שנקטפו באותו הבוקר – שינוי משמעותי מהירקות הסמרטוטיים שפוגשים בסופר.

״זו פעם שלישית שאני משתתף בשוק וכל פעם זה תענוג גדול", סיפר אסף גרושקובסקי, שאתם אולי זוכרים מפופ-אפ הקנולי שפעל לזמן מה ברביעיית פלורנטין, וכיום מציע בדוכן האיטלקי בשוק פסטות טריות, ספוליאטלה, טירמיסו משכר וכמובן גם את הקנולי הבלתי נשכח. "בכלל, כיצרן המסגרת הזאת מאוד נוחה ומאפשרת, הרבה יותר מליזום מכירה בעצמי ולדאוג לכל הלוגיסטיקה", הוא מסביר, וגם מוסיף עוד זווית ללמה שוק שכזה חשוב כל כך לתרבות האוכל המקומית. "נוצרים פה שיתופי פעולה מהממים. אני, למשל, התחלתי לקנות ירקות וגבינות לסדנאות שלי ממשק חביביאן וממחלבת פלורה שהכרתי כאן. יש פה הזדמנות ומפגש מדהים גם בין יצרנים, וגם עם הקהל, שחלק גדול ממנו חוזר ואני פוגש כבר בפעם השלישית״.

מעבר לבית נהדר ליצרנים, השוק הוא גם חוויית קניות כיפית וייחודית עבורנו, הצרכנים – כיף להסתובב ולשוטט בשוק, לפגוש חקלאים ויצרנים קטנים מכל רחבי הארץ (מהצפון הרחוק ועד עוטף עזה), ולהרגיש את החקלאות הישראלית חיה ובועטת אחרי שנים לא קלות. גם היצירתיות הגדולה של האנשים העוסקים בה, ובשאר המלאכות המוצגים בשוק, עושה טוב על הלב. הצמד של "ילקוט הרועים", למשל, החזיר לחיים מלאכת יבוש הפירות באופן מסורתי, לצד החייאת זני מורשת וליקוט זעתר וסומק מקומיים.

עוד פגשנו במקום את בנות הדוד אמירה אבו-דיה והודא אבו-חליפה, בעלות "קווין קפה" היפואי, שמוכרות מאפים ערביים בעבודת יד, שזה לא רק יצוג יפואי מכובד, אלא גם תענוג לחיך. לא יכלנו להחמיץ גם ביקור של השף קונדיטורית נעמה גאון שהגיעה כל הדרך מחיפה עם עוגיות רכות, שיצרו תור משמעותי לעמדה שלה, אבל בכל זאת חזרו איתנו הביתה. כן, עוגיית שוקולד צ'יפס במילוי קראק פאי, אנחנו לגמרי מדברות עליך. "אני משתדל לבוא לכאן כמעט כל שבוע״, מספר לנו גל קולוג, תושב העיר שדווקא לא גר ביפו, אבל מגיע במיוחד. ״זה חלק מהקצב הפועם של עיר, וזה חשוב מבחינה חברתית וכלכלית – לפגוש את היצרנים מקרוב, ולדעת בדיוק מאיפה אתה קונה את האוכל שלך״.

משיחה עם ניב טובול, שיחד עם לוטם ארז יזם ואוצר את השוק, אנחנו יודעים שהתכנית לאיזה יצרנים מגיעים לשוק מוכנה כבר שבועיים קדימה, לצד מספר יצרנים קבועים כמו אדון שיפון, שמגיע עם שלל לחמים בעבודת יד, או הדוכן המרשים של משק חביביאן. עוד שמענו ממנו כי פונים אליו יצרנים מרחבי הארץ שמעוניינים להשתתף בשוק כל הזמן, ושבעתיד הוא מקווה לפתוח שוק במתכונת דומה באזורים נוספים ברחבי העיר, ואף בארץ. כן, בבקשה, זה בדיוק מה שהעיר שלנו צריכה.
שוק האיכרים ברחבת שוק הפשפשים, מדי יום ד', 15:00-21:00

• אוכלים שותים
• שוק איכרים
• שוק הפשפשים
• יפו