האם תל אביב ויתרה על הבחירות?
מערכת הבחירות לא מורגשת כלל בעיר, אחוזי ההצבעה צפויים להיות נמוכים מתמיד ולא ברור אם אחוזי הצבעה גבוהים יותר ישנו משהו מבחינת השמאל המרוסק. מדור חדש: המספרים שעושים את תל אביב
1.לתל אביב יש ריח של תבוסה. המספר הזה שמופיע פה למעלה נראה כמו מספר גדול ורציני, אבל מדובר בסך הכל ב-63 אחוזיםמבעלי זכות ההצבעה בעיר שמימשו את חובתם הדמוקרטית באפריל שעבר. החופש, השוויון, הפתיחות, הנאורות, החילוניות, כל אלה יחדיו הצליחו להביא בבחירות הקודמות כ-180 אלףשמאלנים תל אביבים מודאגים לקלפי (רובם,122,271איש ואישה, הצביעו לרשימת כחול לבן). כחמישה וחצי מנדטים בסך הכל מתוך השמונה שהיו לנו לחלק. לא מעט. גם לא הרבה.
2.אנחנו שומעים את זה בכל מערכת בחירות: אחוזי ההצבעה בתל אביב נמוכים מדי ואם כולם היו יוצאים להצביע במקום לבלות על החוף הכל היה נראה אחרת. זה, כמובן, קשקוש גדול. מדי מערכת בחירות מפרסמת וועדת הבחירות המרכזית משהו קטן שנקרא "אחוזי הצבעה מתוקנים" – חישוב הקולות הכשרים מתוך בעלי זכות ההצבעה, בניכוי בעלי זכות הצבעה שאינם חיים בארץ. הפער נע בין10ל-15אחוזים. כלומר,63 אחוזהצבעה הם למעשה כ-75 אחוזהצבעה. הרבה פחות אנשים נשארים בבית ממה שנדמה לכם.
3.אבל מה היה קורה, נניח, אם אחוזי ההצבעה בעיר היו משתווים לתנועה הערה שנרשמה כאן בקלפיות ב-1999, עת75 אחוזיםמהבוחרים התל אביבים מימשו את זכותם? חישוב מהיר מעלה שבהתפלגות קולות זהה, זה עשוי היה להגדיל את חזית אנטי-נתניהו במנדט נוסף (מודד המנדט בבחירות2019היה32,860קולות, ועלייה של20 אחוזיםבהיקף ההצבעה בעיר הייתה מביאה עוד כ-36,000קולות למפלגות המרכז-שמאל). ומנדט אחד יכול להיות כל ההבדל.
4.אנחנו חיים בעיר שאחראית לכ-30 אחוזיםמהכנסות המדינה ממסים, מובילה אותה תרבותית וכלכלית, מהווה מחוז כיסופים למרבית אזרחיה הצעירים, מוקד של אקטיביזם אנטי-ממסדי, העיר שישראל מוכרת לעולם כשהיא רוצה להראות איזה חמודים אנחנו ואיך הצמחנו סטארטאפ ניישן מהחולות. והעיר הזאת חסרת כל השפעה פוליטית. הערכים שלה חסרי משקל בזירה הפרלמנטרית. עשרות ומאות אלפי אנשים יכולים להפגין כאן על כל נושא שבעולם מבלי שזה יזיז שערה באפו של השלטון. המשקל הפוליטי הסגולי שלה הוא אפס.
5.המספרים שצריכים להדאיג את תל אביב הם24,027ו-22,794, מספר הקולות שקיבלו באפריל מרצ והעבודה. הם מעידים שתל אביב לא מצביעה למען האינטרסים והערכים שלה. תל אביב לא מצביעה כדי להישאר פתוחה בשבת. תל אביב לא מצביעה לשוויון זכויות ללהט"בים, נשים וערבים, לא לצדק חברתי או סביבתי, לא לשלום או לחופש דת וחופש מדת. ומי שלא מצביע עבור מה שהוא מאמין בו יפסיד תמיד.
6.רק17.5 אחוזמקולות הבוחרים התל אביבים הלכו שמאלה באפריל האחרון. הבייס השמאלני הגדול נמחק. מפלגות השמאל יכולות להאשים בעיקר את עצמן, כמובן. גם בבחירות הקריטיות הנוכחיות, כבקודמותיהן, הן כשלו ביצירת חזית משותפת לשינוי השלטון ועסוקות בעיקר בקטטות פנימיות והשמצות הדדיות. הפוליטיקאים שלהן אוהבים לדבר על מצב חירום, אבל בשביל קצת אש בעיניים ורוח נעורים הם היו צריכים להוציא את אהוד ברק בן ה-77מהנפטלין הפוליטי ולסלוח לו על החרבת השמאל בסיבוב הקודם שלו בזירה.
7.והמספר הנוסף:61מנדטים. זה מה שצריך בסוף כדי להחליף שלטון. תל אביב ויתרה על זה. ויתרה על הערבים, ויתרה על השמאל, ויתרה על מקומה והשפעתה האפשרית בזירה הפוליטית. מערכת הבחירות הנוכחית כלל לא מורגשת בעיר, כאילו מתקיימת במדינה אחרת. איך אוהבים בשמאל לומר, "לא תהיה הזדמנות שנייה"? אז לא. הרמנו ידיים. וריח התבוסה? כמו הביוב באוגוסט. מתרגלים.