דירה להשכיר

גיל אקרמן ממש לא רוצה לשעמם אתכם אבל אין לו דרך אחרת לנסח את זה: בית תאילנדי היא עדיין אחת המסעדות הטובות ביקום

עדיין עושה לו את זה, בית תאילנדי. צילום: אנטוליל מיכאלו
עדיין עושה לו את זה, בית תאילנדי. צילום: אנטוליל מיכאלו
18 בדצמבר 2013

הביקורת הזאת הולכת להיות משעממת כי הבית התאילנדי היא מהמסעדות הטובות בתל אביב. היא תמיד הייתה כזאת, היא תמיד תהיה כזאת. היא אף פעם לא מאכזבת, היא תמיד מחזירה תמורה טובה עבור הכסף. היא תמיד שולחת אותך החוצה מתנודד ומשהק כמו מַלח תאילנדי על ספינת קיטור. אני אוהב את בית תאילנדי. אתם אוהבים את בית תאילנדי. בית תאילנדי הוא הבית של כולנו. ואין מקום כמו הבית. רק שיחליפו את כיסאות העץ הפוגעניים.

בית תאילנדי הוא מוסד, אבל הוא לא מוסד סטטי ומפוהק. הוא מקום שמתפתח. בכל פעם שאני מבקר במסעדה, אני נתקל בעוד משהו שהפך טוב יותר. מאז 1996 – כשפתחו יריב מלילי ואשתו לק סונן את בלוטות הטעם שלנו למטבח המסורתי של חבל סיאן (צפון מזרח תאילנד) – לא היה יום שבו הרשו לעצמם לנוח על זרי הלמון גראס, ודוגמאות לא חסר: חוות הירקות הטרופיים המשגעת שהקימו; ניירות האורז, חלב הקוקוס ומחית הקארי שהשניים מתעקשים להכין בעצמם; מתיחת הפנים שהמקום עובר בכל כמה שנים; התפריט הטבעוני שהושק לפני כשנתיים והפך לסנסציה עירונית. ספוילר: האם כבר ליקקתם את הארטיקים הטבעיים הטובים ביותר בעיר ואולי אף ביקום?

וכאילו אין די בכל אלה, בביקורי האחרון במקום הפך גם עקב האכילס היחיד של המקום – השירות – למוצלח במיוחד. שיר, מלצרית ללא דופי, לא רק הפגינה ידע נרחב בכל מרכיבי המנות (לדבריה היא גם מכינה אותן בבית), אלא בכישרון רב גם ערכה את סדר המנות בארוחה שלנו על פי מוטיב טעם מתפתח. הארוחה נפתחה בשתי קלאסיקות של המקום – הסום טאם, סלט הפפאיה הנפלא ואגרול שרימפס מפירות ים טריים. הסלט היה פריך הודות לרוטב המדויק והעובדה שרצועות הפפאיה מקולפות בעת ההזמנה. האגרול המריא מן הטיגון והיה מלא בטעם של ים בזכות טריות החסילונים.

הנה עוד ממד של חתירה למצוינות: כשנפתחה המסעדה הגישו בה פירות ים קפואים. במשך השנים הבינו שנחוץ שדרוג ועברו להשתמש בפירות ים שגודלו בישראל. את ההצלחה המשיכו הפסה והקנה. הפסה הוא שני ביסים נהדרים של דג לברק צלוי עטוף בחסה, המוגשים עם רוטב תמרהינדי מתקתק ועוקצני. הקנה הוא ירק המכונה גם "ברוקולי סיני", והוא מגיע לאחר שהוקפץ בוואק עם שום ועם ציר צדפות. שילוב של מתיקות עם תחושת החיות של השדה, שליד אורז דביק מהווים את מנת "הירוקים" הטובה בעיר.

אלמנט נוסף שהופך את בית תאילנדי לאחד המוסדות האהובים על פני כדור הארץ הוא התמסרות הצוות למנות העיקריות. זוהי אחת המסעדות היחידות שמצליחה לשבור את הכלל המסעדני הארור, שעל פיו הראשונות תמיד טעימות יותר. בבית תאילנדי העיקריות הן חגיגה. גנג קייאו וון גאי: תבשיל חלב קוקוס בקארי ירוק עם רצועות עוף וחצילים תאיים היא אחת המנות האהובות עליי בעולם. צ'אנקים של תרנגולת שהוקפצו על מחבת רותחת לפני שנוספו לרוטב מתוק חריף משגע בעל ארומה מלטפת של ריחן תאילנדי ועלי כפיר ליים טריים. בשר העוף נשאר מלא בטעם וקוביות החציל מתבשלות בדיוק במידה הדרושה עד הגיען למרקם מושלם של נימוחות. חלום עם כרבולת.

עוד מנה שהיא בית ספר לשימוש נכון בחומרי גלם היא המו טוט קאתייאם פריק תאי: קוביות בשר לבן מטוגנות עם שום ופלפל שחור, לצד רוטב חמוץ חריף. מנה נהדרת שהודות למלאכת טיגון מיומנת מוציאה את כל הטוב שבבשר הלבן ומדגישה את מתיקותו של השום – כך ששניהם הופכים ליחידה אחת מלאת טעם מלוכסן (בקטע טוב). החמוץ והחריף היו לנו כל כך טעימים בפה עד שלא ראינו שום צורך להחליפם בטעמים מתוקים, אך כמו שני גרגרנים עם עיניים גדולות החלטנו להזמין עוד שתי מנות ראשונות לקינוח – לביבות שרימפס ושייטל צרוב ברוטב פלפלים חריפים, שום ולימון. סורי לאכזב: שתיהן היו מצוינות (נסו לטבול את הלביבות ברוטב של השייטל – חוויה).

הבטחתי ביקורת משעממת ועמדתי במילתי. כיף לחזור בכל פעם לבית תאילנדי. אשוב ואחזור לבית תאילנדי. לכו גם אתם שוב לבית תאילנדי ואמרו אמן.

למסעדה

חשבון בבקשה:

סלט פפאיה 32 ש"ח

קנה נאמו הוי 42 ש"ח

Shrimps Eggroll 28 ש"ח

תוספת אורז פריך 9 ש"ח

פסה 32 ש"ח

בשר לבן מטוגן 76 ש"ח

קארי ירוק עוף 72 ש"ח

בירה סינגהה 24 ש"ח

סאקה ג'ינג'יו נמה 68 ש"ח

שייטל צרוב 34 ש"ח

לביבות שרימפס 32 ש"ח

שירות 100 ש"ח

סה"כ 549 ש"ח