טיים אאוט timeout

משחק מקדים: שלומי איגר רוצה להחזיר את הילדים לימי הלגו

| מאת: שני הררי

הכירו את שלומי איגר, המעצב שחולם לגרום לילדים להתנתק מהמסכים ולחזור לשחק בצעצועים

  • https://static2.timeout.co.il/media/2015/03/sizes/BEN_0188_h_wo_680_382.jpg
שלומי איגר. צילום: בן קלמר

כששלומי איגר היה ילד, הוא בילה את מרבית זמנו בפירוק צעצועים והרכבתם, בהמצאת משחקים בבנייתם וביצירה של כל מיני חפצים ואובייקטים מחומרים שונים, כמעט כל שנקרה בדרכו . היום, כשהוא כבר בן 35, הוא עוסק, במידה רבה, בדבר זהה לכך בדיוק – המצאה, פיתוח, עיצוב ויצירת צעצועים ומשחקים, רובם מיועדים לילדים, אך הם מקסימים גם מבוגרים ומפתים אותם, או לפחות גורמים להם לרצות להיות שוב בגיל שישיבה על השטיח והתעסקות עם קוביות לא מוגדרת כבטלה, אלא כפיתוח הכישורים המוטוריים והדמיון.

"תמיד אהבתי להמציא משחקים ואף צעצוע שהיה לי לא ניצל מהסקרנות שגרמה לי לפרק את כולם", מספר איגר, "הייתי ילד אמנותי מאוד וגם יצירתי, והיה ברור לי שאני הולך לכיוון הזה גם בהמשך. נרשמתי לבצלאל ללימודי עיצוב תעשייתי, ובמהלך קורס שמוקדש לעיצוב צעצועים הבנתי באופן חד משמעי שזה מה שאני רוצה לעשות".

קל להגיד, לא תמיד פשוט ליישם. גם במציאות הכל הלך כל כך חלק?

"פחות או יותר כן. סיימתי את הלימודים ב־2009, עבדתי שנתיים ב- WHITE innovation – חברה למחקר ופיתוח פטנטים ומאז אני עצמאי. בהתחלה עבדתי עם שותף בעיצוב מוצר, אבל המשיכה שלי לצעצועים הפנתה אותי למסלול יותר ממוקד שבו אני נמצא כבר שלוש שנים. אני עובד בסטודיו משלי בדרום תל אביב, מרבה לשתף פעולה עם חברות צעצועים גדולות כמו טאף טויס או רמיקוב וגם עובד על פרויקטים עצמאיים ומלמד קורסים לעיצוב צעצועים בתוכניות לילדים מחוננים בבתי ספר יסודיים".

שלומי איגר. צילום: בן קלמר

צילומים: בן קלמר

איך היית מגדיר את הצעצועים שאתה יוצר? מה מייחד אותם לדעתך?

"כדי לענות על השאלה הזו אני צריך ללכת קצת אחורה ולהסביר את פרויקט הגמר שלי בבצלאל, כי הוא מהווה בסיס קונספטואלי לכל מה שאני עושה בתחום מאז. עבדתי על הפרויקט בהנחיית עידו ברונו, והחלק התיאורטי שלו עסק בניתוח האסתטיקה וההפשטה של צעצועים פרמיטיביים, כלומר, כאלה שנעשו בסביבות דלות מבחינה טכנולוגית או חומרית – צעצועים עתיקים או כאלו שמיוצרים במדינות מתפתחות – מתוך הבנה שצעצועים הם לרוב דימויים של אובייקטים בעולם האמיתי. בדלות הזו, התברר לי, נוצרת הפשטה מרתקת של הדימוי. החלק המעשי של הפרויקט היה תרגום של העקרונות הללו לתעשיות ולטכנולוגיות בנות זמננו. ניסיתי לחשוב על צעצועים טהורים שהדימוי בהם מופשט, צעצועים שאינם העתקה מוקטנת של אובייקטים במציאות. גם היום, כשאני ממציא צעצועים, מהדהדות בראשי התובנות האלה. אני מקדיש מחשבה רבה להפשטה, לדימוי, למהות המשחקית, ואף שאני לרוב משתמש בטכנולוגיות מתקדמות לייצור, בצעצועים שלי יש משהו בסיסי מאוד ופרמיטיבי".

היום ילדים כל כך מגורים, מפותחים וטכנולוגיים. יש בכלל טעם לנסות לעניין אותם בצעצועים שאינם על מסך?

"ודאי שכן. אף שאני לא יכול להיכנס לראשו של אף ילד, וגם אם אנסה להיזכר בילד שהייתי, זה לא יהיה מדויק, כי העולם השתנה מאז, אני כמעט משוכנע שמשחק הוא צורך בסיסי. חלק מהקסם של עיצוב צעצועים, שאף מבדיל אותו משאר תחומי העיצוב, הוא העובדה שאני מעצב משהו ומייצר מוצר שרק לכאורה גמור. בפועל, המשתמש הרי ממציא לו כל שימוש שירצה ומשנה לחלוטין את הסצנריו שתכננתי. אתה למעשה יוצר צעצוע, אבל הפוטנציאל שלו למשחק תמיד יכול להתפתח ולהיות נתון לשינוי. זה נהדר בעיניי".

אתה בעצמך אוהב לשחק? בשעות הפנאי שלך אתה משחק בדברים שאחרים המציאו?

"הצורך הבלתי נלאה שלי להתעסק בדברים בידיים ולהמציא משחקים חדשים בא לידי ביטוי מספק בסטודיו וגם בפרויקטים שכוללים ייעוץ לחברות שונות ויישום חדשנות טכנולוגית וחומרית, דברים שאני עושה מדי פעם. ברוב היום הידיים שלי עסוקות בעשייה פיזית, ואם לא הידיים, אז הראש, ככה שכשאני נמצא מחוץ לעבודה או לסטודיו, אני מרגיש צורך לנוח. בשעות הפנאי המעטות אני דווקא מקפיד לא לשחק. אני מניח שכשיהיו לי ילדים, דברים קצת ישתנו. בינתיים בבית אני נח".

שלומי איגר. צילום: בן קלמר

אתה מעצב גם משחקים למבוגרים?

"לא באופן מוגדר. המשחקיות היא משהו שאין לא ממש גיל, ולכן, לדעתי, רק הוויזואליות משייכת את הצעצוע למבוגרים. הזמינו ממני פאזלים למבוגרים, אז עיצבתי פאזל עם דימויים של חיידקים, של צלחות פטרי מוגדלות, דברים כאלה".

ומשחקי מחשב?

"אף שדי צורם לי לראות באיזו מידה הרגלי המשחק של ילדים השתנו בשנים האחרונות לטובת המחשבים והמסכים למיניהם, אני מבין שהעולם הולך לכיוון הזה ולכן למדתי קצת 'גיימינג', בעיקר כדי להבין קצת את שפת המתכנתים. אין לי עניין אמיתי ליצור משחקי מחשב, ובכלל, אני חושב שצריך למצוא דרך להחזיר ילדים לעולם הפיזי. אולי דווקא כן מהכיוון של משחקי מציאות מדומה, אבל לא אני אמציא את המשחקים האלה".

איזה משחקים אתה עדיין חולם להמציא?

"הכי מדליקים אותי קונקטורים למיניהם, כלומר כל משחקי ההרכבה כמו לגו. יש כאלה בלי סוף, אבל אני רוצה להמציא משהו ממש מתוחכם וחדשני. זה ישמח אותי באמת".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: ea568bea4078947