אפס ביחסי אנוש: מצעד האמירות האומללות של אמני ישראל

1981 – נאום הצ'חצ'חים

הדובר: דודו טופז, עצרת בחירות של המערך.

האמירה האומללה: "הצ'חצ'חים הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות".

חומרת האמירה: חמורה מאוד, אפילו ביחס לגזענות המושרשת באותה התקופה.

הנזק: נאום תגובה היסטורי של מנחם בגין, וככל הנראה כמה מנדטים נוספים לליכוד. הפך לדוגמה המייצגת של אמירות מתנשאות וגזעניות מצד השמאל.

 

[tmwdfpad]

1999 – האספסוף

הדוברת: תיקי דיין, כנס של אמני ישראל בהשתתפות אהוד ברק.

האמירה האומללה: כינוי תומכי נתניהו "אספסוף מהשוק".

חומרת האמירה: ברמה של "מה חשבת לעצמך לעזאזל".

הנזק: לא משמעותי במיוחד. בליכוד עשו כמיטב יכולתם להפוך את התקרית לצ'חצ'חים 2, אבל בסופו של דבר ברק זכה בבחירות.

 

2006 – מדינה זונה

הדובר: ג'קו אייזנברג, הזוכה הטרי ב"כוכב נולד", ריאיון ל"ידיעות אחרונות".

האמירה האומללה: התגאות באי שירותו בצה"ל, במקביל להצפתו של שיר ישן שכתב כמה שנים קודם שכלל את השורה "מדינה זונה, מדינה מוצצת".

חומרת האמירה: ילד בן 18 .

הנזק: עצום, עבורו ועבור ה"משתמטים" בכלל, שהפכו לאויבי האומה על רקע מלחמת לבנון השנייה. אייזנברג הוקע מכל וכל עד שעזב לאמסטרדם.

 

2014 – בושה שזה העם שלי

הדוברת: אורנה בנאי, ראיון לידיעות תל אביב בעקבות לינץ' פייסבוקי על דעותיה השמאלניות

האמירה האומללה: "יש לי תחושה מאוד קשה שזה העם שאני חיה בו. שאני שייכת לעם שלצערי, לפי הטוקבקים והתגובות, אני קולטת שרובו מתלהם וגס רוח והוא באמת חושב שצריך לתת לצה"ל לכסח (…)בושה שזה העם שלי".

חומרת האמירה: צורם בשמיעה ראשונה, אבל לגיטימי.

הנזק: פיטורים מתפקידה כפרזנטורית "מנו ספנות", ועוד לינץ' פייסבוקי, איך לא.

2014 – מתביישת להיות ישראלית

הדוברת: גילה אלמגור בראיון לידיעות אחרונות, בעקבות רצח הנער מחמוד אבו ח'דר

האמירה האומללה: "איך אפשר להגיע לרמות שפלות כאלו של אכזריות מצד ילדים, לשרוף ילד חי, בושה להיות ישראלי בימים כאלו".

חומרת האמירה: באמא שלכם?

הנזק: לינץ' פייסבוקי, איומים ברצח שהובילו לתלונה במשטרה.

 

מרץ 2015 – מנשקי קמעות

הדובר: יאיר גרבוז בעצרת מחנה השמאל.

האמירה האומללה: "מנשקי הקמעות, עובדי האלילים והמשתחווים ומשתטחים על קברים קדושים – רק קומץ! אפילו המטרידים המיניים והאנסים קומץ".

חומרת האמירה: אשמאי זקן.

הנזק: גינויים מכל קצווי המפה הפוליטית ודחיפה רצינית לקמפיין הימין לבחירות שנערכו עשרה ימים אחר כך.

 

אפריל 2015 – השוקולדים יוצאים מהחורים

הדוברת: ענת וקסמן בריאיון לדני קושמרו.

האמירה האומללה: השוואה בין מצביעי הליכוד לכוכבי סרטון "טיסת השוקולד" וגם "הוא רק אומר 'ערבים' והם יוצאים מהחורים (…) זה גדול עלינו. זה קשי יום… זה עמים אחרים, לצערי".

חומרת האמירה: למי לעזאזל אכפת.

הנזק: ברגיל – לינץ' פייסבוקי והתנצלות.

 

מרץ 2015 – תשתו ציאניד

הדוברת: אלונה קמחי בסטטוס פוסט בחירות

האמירה האומללה: " לכל עם יש את השלטון שהוא ראוי לו. תחי הטיפשות, הרשעות והתודעה הכוזבת. תשתו ציאניד ניאנדרטלים מזויינים. ניצחתם. רק המוות יציל אתכם מעצמכם".

חומרת האמירה: קרואלה דה ויל.

הנזק: הלהטת הרוחות אחרי בחירות קשות במיוחד. התדמית של קמחי כשמאלנית מתנשאת לא ספגה פגיעה.

 

יוני 2015 – נאום הבהמות

הדובר: עודד קוטלר, השבוע, בתגובה לדברי מירי רגב.

האמירה האומללה: "חוגגים 30 מנדטים, שאחריהם צועק עדר של בהמות מלחכות קש וגבב".

חומרת האמירה: נו מה, לא למדת כלום?

הנזק: ע"ע ענת וקסמן והמוני שמאלנים בסטטוסי "חלאס עם זה כבר".