מרכז לנוער גאה נפתח בסמוך לגן מאיר

לא רבים יודעים זאת, אך אגף הנוער של המרכז הגאה היה למעשה מרכז הנוער הקהילתי הראשון שנפתח בתל אביב ובישראל. מלבד שני מרכזים ביפו שפנו לנוער רחוב, לא פעלו בעיר מרכזי קהילתיים עבור בני נוער, דבר שהיום הפך לשגרתי ומקובל. מרכזים קהילתיים רבים השתמשו במודל שנוצר והקימו תחת קורת הגג שלהם מרכזים ייעודיים לנוער. שמונה שנים חלפו, וכיום יש כבר 22 מרכזי נוער שכונתיים (מנ"ש) בעיר תל אביב. השבוע נסגר המעגל עם חניכתו של מרכז עירוני לנוער גאה, ראשון מסוגו בארץ, ובעובדה שכולו ממומן ומתוקצב על ידי העירייה הוא אפילו ראשון מסוגו בעולם.

המרכז החדש הוקם בהשקעה של חצי מליון ש"ח וצפוי לארח ארגונים וקבוצות נוער שונות של נוער להט"בי, בראשם ארגון הנוער הגאה איגי. מדי שבוע צפויות לבקר בו 15 קבוצות מרחבי הארץ, כ־400 חניכים בסך הכל.

"זהו הישג אדיר. מדובר במרכז נוער גאה ראשון בתל אביב, בארץ ובעולם כולו שהוקם ומופעל באמצעות העירייה", מסביר יניב ויצמן, חבר מועצת העיר ומחזיק תיק הקהילה הגאה. "ישנה כאן אמירה: עיריית תל אביב לא רק מתקצבת את אירועי הגאווה, אלא רואה את הקהילה כחלק אינטגרלי מהחיים העירוניים". מיקי גיצין, חבר מועצת העיר מטעם מרצ, רואה גם הוא בצעד הצהרה עירונית על מערכת יחסים אדוקה יותר עם הקהילה: "עיריית תל אביב מבינה היום שיש צורך לקיים פעילות קהילתית מגוונת לכל הקבוצות השונות של קהילת הלהט"ב לאורך כל השנה. אירועי הגאווה שעד עתה היו מרכז הפעילות העירונית, יהפכו למעין אירועי שיא של פעילות שנתית. הפתיחה של המנ"ש החדש היא מרגשת מאוד, הוא יהיה בית אמיתי לנוער הלהט"בי שיוכל לפעול בתוך סביבה תומכת ומכילה. אין ספק שלנוער שחלקו נמצא בשלבי יציאה מהארון, הבית הזה הוא מהפך של ממש".

המרכז החדש מצטרף למצבת המנ"שים העירוניים הוא המרכז ה־23 במספר אך שונה במהותו משאר המרכזים: הוא אינו פונה רק לתושבי השכונה, אלא לנערים ולנערות מהארץ כולה. "אנחנו לא מועדון שכונתי אלא מועדון כלל ארצי. בחרנו לכנות את המקום באותו השם כדי שהנוער הגאה לא ירגיש מנותק מהשאר, הרי מרכז הנוער החדש לא נבדל משום מועדון נוער עירוני אחר", אומר יובל אגרט, מנהל המרכז הגאה. הוא מוסיף: "ילדים וילדות מקהילת הלהט"ב באים למרכז מהסוג הזה כדי לקבל תמיכה ולראות שהם לא לבד בעולם. זהו מקום נוסף ובטוח שבו אפשר לתת תמיכה לנוער בשלב היציאה מהארון, בשונה מאתרי היכרויות שעלולים לסכן את אותם בני נוער, או מסיבות ומועדונים שהם כלל לא יכולים להיכנס אליהם".

את המנ"ש החדש מנהל רובי מגן, שמספר שמאז הקמתו בשבוע שעבר עברו בו כבר כמה עשרות של בני נוער. הוא מקווה שהחלוץ התל אביבי יהיה דוגמה לערים אחרות, שיפעלו באופן דומה ויעמידו בפני נוער להט"בי שירותים דומים בערים שבהן הם מתגוררים. "אני רואה את המנ"ש החדש כשירות קהילה ארצי, ועוד יותר מקווה שערים אחרות בישראל ייקחו בעצמן את האחריות על הנוער הזה. המודל הזה יכול לשנות את ההתייחסות לנוער להט"בי בישראל, אם ישוכפל ויופעל בערים נוספות".

אילו פעילויות צפוי לארח המרכז החדש? רותם בן־דוד לנדאו, נערה בת 17 הלוקחת חלק בפעילותו, מפרטת: "המנ"ש מרכז את כל הפעילויות הגאות לנוער בתל אביב ונותן מקום לכל אחת מהקבוצות שפועלות כאן – איגי, קבוצת המנהיגות, תל אביב צעירה ועוד. זהו לא מקום סודי, והוא נגיש לכל מי שרוצה להגיע אליו. בשבילי זה פשוט כמו בית שני. המרכז הגאה ואיגי נתנו לי מרחב בטוח לשאלות ולהתלבטויות שהיו לי. היופי הוא שאתה לא צריך להגיע למקומות האלה 100 אחוז מגובש. אחד הדברים הכי חשובים הוא שזה המקום שבו אתה יכול לפגוש נוער כמוך, וזה תורם לתחושת הקבלה העצמית באופן ששום מקום אחר לא יכול לתרום".

מרכז הנוער הגאה, שניאור 15 תל אביב, 5252896־03