"את לי לילה": דינמיקה כפייתית, אינטימית, עזה ושברירית

חלי (לירון בן־שלוש, שגם כתבה את התסריט) עובדת בבית ספר כמאבטחת השומרת שגורמים לא רצויים לא יחדרו לשטחו. מקצועה הוא דימוי לחייה, כי גם על המרחב הפרטי שלה היא מגוננת בעוז ולא נותנת לזרים להיכנס. חלי מתגוררת בחיפה עם אחותה הצעירה ממנה בשלוש שנים.

גבי (דאנה איבגי בהופעה חסרת פחד ומדויקת להפליא) לוקה במוגבלות שכלית קשה ונוטה להתקפות אלימות כלפי עצמה וכלפי אחרים. חלי זקוקה לעזרה אבל היא מסרבת בעקשנות להודות בכך, והטיפול בגבי הוא כל חייה. הקשר בין השתיים פיזי מאוד, ודי מוקדם (אולי מוקדם מדי מבחינת המהלך הדרמטי של הסרט) אנחנו מבינים שחלי תלויה בגבי לא פחות משגבי תלויה בה.

אמן של השתיים מתגוררת עם בעלה החדש ואינה משתתפת בעול, לכן כשחלי הולכת לעבוד היא כולאת את גבי לבד בדירה. כשעובדת סוציאלית מאלצת את חלי להכניס את גבי למעון היום של סווטלנה (סופי אוסטריצקי) אנחנו לא יודעים מה קורה שם מעבר לדלת, כי חלי נשארת בחוץ, והסרט מסופר כמעט כולו מנקודת מבטה הצרה.

בהקשר זה, הדירה הופכת למרחב סמלי – מעין השלכה של מוחה המוטרד של חלי. זה מתבטא בהדי המוזיקה הרועשת המושמעת יום וליל על ידי שכן בלתי נראה וחודרת מבעד קירות הדירה, בחלליה הקטנים והצפופים, ובעיקר בסצנות המצולמות דרך השתקפויות במראה (שבחים לצלם עמית יסעור). למרות זאת, הצופים מצליחים לראות יותר ממה שחלי מוכנה לראות, ומבינים שגבי עוברת תהליך של שחרור מאחותה.

במקביל מגיע לבית הספר זוהר, מורה מחליף לספורט (יעקב דניאל זאדה), וחלי מחליקה לכבודו את שערה ומסדרת את גבותיה. עם זאת נראה שהיא אינה יודעת איך להתנהג בטבעיות עם בני אדם רגילים, והיא כופה עצמה עליו באותו אופן פיזי שהיא מכירה מיחסיה עם אחותה.

זוהר, שבגיל 34 עדיין מתגורר בבית אמו הפולשנית (ורדה בן חור נהדרת בסצנה היחידה שלה), מתגלה כבחור פשוט אבל גם נדיר, ובמקום לברוח הוא עובר לגור עם האחיות, מודע רק חלקית לאתגר שהן מציבות בפניו. כדי לסמן את כניסתו למרחב שלהן הוא קונה מזרן זוגי – מעין טריטוריה קטנה שנועדה רק לו ולחלי. אבל חלי מתעקשת להכניס את גבי גם לשם, כמו הייתה תינוקת ולא צעירה בעלת צרכים מיניים משל עצמה.

הדינמיקה הכפייתית, האינטימית, העזה והשברירית בין שתי האחיות והבחור בתוך תיבת התהודה המבודדת מייחדת את סרטו הארוך הראשון של אסף קורמן. זהו סרט קשה וכמעט נטול רוך, המאתגר את המבט המקובל על יחסים לא שוויוניים מסוג זה.

השורה התחתונה: רבות עוד ידובר על סצנת האמבטיה