יוצר "פאודה" כותב סדרות לנטפליקס – ועדיין לא מאמין שזה קורה

העיתונאי אבי יששכרוף יוצר עם ליאור רז שתי סדרות חדשות לנטפליקס וכותב עונה שלישית של "פאודה". איך נראים הוויכוחים עם שחקנים פלסטינים בסדרה שכתובה מנקודת מבט ישראלית ולמה דווקא בתל אביב הוא מרגיש זר?

אבי יששכרוף (צילום: איליה מלניקוב)
אבי יששכרוף (צילום: איליה מלניקוב)
31 ביולי 2018

אף אחד לא הופתע מההצלחה הישראלית והבינלאומית של "פאודה" יותר מצמד יוצרי הסדרה, השחקן ליאור רז והעיתונאי אבי יששכרוף. גם ביקורות בעיתונות הזרה שתוקפות את הפוליטיקה של הסדרה – שעוקבת אחר פעילות השב"כ בשטחים – יוצאות מנקודת המוצא שמדובר בלהיט בינלאומי שבנטפליקס מגדירים כ"תופעה גלובלית", וב"ניו יורק טיימס" הכתירו כאחת הסדרות הבינלאומיות הטובות ביותר של 2017.

"אני לא מצליח להבין את התופעה. באמת. בשיא הכנות", אומר יששכרוף (45), שעובד עכשיו עם רז על שתי סדרות חדשות, אמריקאיות, עבור נטפליקס, במקביל לעבודה על העונה השלישית של "פאודה" עבור yes. "בשנה שעברה נטפליקס הזמינו עונה שלמה של 'רדואן' ופיילוט של 'Hit and Run'. עכשיו הם קראו את הפיילוט, התלהבו ורוצים עונה שלמה. אנחנו כותבים את שתי הסדרות עם שותפים אמריקאים. ב־4.9 ייפתח חדר הכתיבה של העונה הראשונה של 'Hit and Run'. מביאים דיאלוגיסטים, אומרים להם מה רוצים שיהיה בכל פרק, מחלקים את הגזרות, וכל אחד רץ עם הפרק שלו. מעולם לא עשינו את זה. ליאור עובר ללוס אנג'לס לכמה חודשים להיות הנציג הקבוע שלנו בכתיבה. אני אסע לשם פעם בחודש ואהיה נציגנו פה לענייני 'פאודה', ונתגלגל".

"רדואן" מגוללת את סיפור חיסולו ב־2008 של עימאד מורנייה, ראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, ונעה בין ישראל, ארצות הברית ומעוזי חיזבאללה. "Hit and Run" מתוארת גם היא כסדרת מתח וריגול אבל יששכרוף אומר שהיא מתמקדת יותר בתהליך האישי של הגיבור. "היא מלווה גבר ישראלי שנשוי לאישה שעשתה עלייה ומתמודד עם מותה בתאונת פגע וברח. מהר מאוד הוא מוצא את עצמו מסובך בתוך פרשה מסתורית ומבין שאשתו לא הייתה מי שהוא חשב שהיא. מעל לכל זה סיפור על גבר שמנסה להבין אם אשתו אהבה אותו או לא". רז ויששכרוף כותבים את הסדרה עם שתי תסריטאיות עתירות ניסיון, ניקול יורקין ודון פרסטוויץ', שעבדו בין השאר על "דה קילינג". "הן באו לכאן לעבוד איתנו, ואחרי זה נסענו לארצות הברית לעבוד איתן".

ליאור רז ואבי יששכרוף בהקרנת "פאודה" בניו יורק (צילום: GettyImages)
ליאור רז ואבי יששכרוף בהקרנת "פאודה" בניו יורק (צילום: GettyImages)

אתה וליאור בעצם לא למדתם תסריטאות.

"שנינו אוטודידקטים יחסית מהירים ועם הזמן אתה קולט כלים של תסריטאות. וחשוב לציין שגם בארץ וגם בחו"ל מלווים אותנו אנשים מאוד טובים. זה לא רק ליאור ואבי. זה צוות שלם של אנשים שירקו דם והפכו את 'פאודה' למה שהיא. במאי העונה השנייה רותם שמיר ממשיך איתנו לעונה שלישית ואין לי מילים לתאר את כישרונו ויכולת ההובלה שלו. בימים הכי חמים של אוגוסט שעבר הוא הביא אנשים לסיים כל סצנה בחיוך. כל פעם שהיה רעש של מואזין ואי אפשר היה לצלם הוא הוריד את הצוות לשכיבות סמיכה, ואתה מבין שהדבר הזה מחזיק צוות, כי אחרת זה היה מתרסק בגלל המצב הפיזי של השחקנים. איציק כהן התמוטט מהחום ואושפז, שאדי מרעי איבד את ההכרה. כשאתה מצלם בכפר קאסם, בחוץ, בלי מזגן, בא לך למות".

חגי לוי לא היה מרוצה מהסדרה האמריקאית שלו "הרומן", למרות הזכייה בגלובוס הזהב. הוא רצה לקחת אותה לכיוון שונה מזה שרצו האמריקאים.

"זה מטריד אותי אבל מהיכרותי אותנו, אנחנו מאוד דומיננטיים. ובכלל, נטפליקס הם סיפור אחר. אני שואל את עצמי למה הם באו אלינו. בשביל לקבל סדרה אמריקאית? לחלוטין לא. הם באו לקבל סיפורים שנראים אחרת ונשמעים אחרת. אז גם הם ירצו שהדבר הזה ייראה אותנטי ואמיתי – מה שהבאנו ב'פאודה'".

אני משערת שתעבדו עם תקציבים יותר גדולים.

"פרק אחד של 'Hit and Run' יעלה יותר משתי העונות הראשונות של 'פאודה'. אני לא מגזים. אלה מספרים מדויקים. במקביל אנחנו עובדים על העונה השלישית של 'פאודה' עם תקציב ישראלי. הצילומים אמורים להתחיל בפברואר וכל מה שאני יכול להגיד לך זה שחלק מהעלילה מתרחשת בעזה. גם ב'פאודה' יש לנו צוות כותבים. בעונות הקודמות היינו חלק מהכותבים של הדיאלוגים, אבל בעונה השלישית לא נכתוב כי אין לנו זמן".

אל מקדסי אליל הבנות (צילום: נתי לוי)
אל מקדסי אליל הבנות (צילום: נתי לוי)

איך השחקנים הערבים מתמודדים עם נקודת המבט של "פאודה"?

"עם פיראס (פיראס נסאר, שגילם בעונה השנייה את איש דאעש המכונה אל מקדסי – י"ש) היו לי אינספור ויכוחים על הדיאלוגים ועל דברים שהוא אומר ולא אומר. לפעמים הוא משכנע אותי ולפעמים אני משכנע אותו. היה לו קשה שאל מקדסי קורא לחמאס 'כלבים' ו'בוגדים' ושאר תארים. אמרתי לו שזה איש דאעש שמסתכל על חמאס כחבורה של פוליטיקאים רקובים מושחתים. ככה זה. אחרת הוא היה נשאר בחמאס".

בכוונה ליהקתם לתפקיד בחור כל כך יפה שיאתגר את המבט שלנו על דמות הטרוריסט שהוא מגלם?

"לא ראיתי אותו כגבר מושך. לא הסתכלתי עליו ככה אלא על איכויות המשחק שלו. כך גם ליאור והבמאי רותם שמיר. מה שקרה איתו הפתיע אותנו לא פחות. פתאום בת הזוג שלי אומרת 'וואו איזה הורס הוא', ואתה קולט שהבחור הפך לסמל סקס".

איפה המחבל החמוד

בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2015 השתתפה לטיסיה איידו, המגלמת את הרופאה הטרגית שירין, באחד מצוותי השיפוט. פגשתי אותה בארוחת ערב ואחריה הלכנו יחדיו מאוחר בלילה ברחובות העיר. בדרך חלפה על פנינו חבורת נערים יהודים שהתרגשו לזהות אותה, זרקו לעברה כמה מילים מחמיאות והמשיכו הלאה. היא סיפרה לי שזה קורה לה כל הזמן. יששכרוף מתאר את הרומן של דמותה עם איש השב"כ דורון (ליאור רז) כ"מעין רומיאו ויוליה נוסח 'פאודה'. שירין היא היחידה שאין בה רוע. היא לא חלק מהמלחמה הזאת והיא נגררת לתוכה".

היו שחקניות פלסטיניות שקבלו על כך שליהקתם שחקנית צרפתייה ולא מישהי מכאן.

"עשינו אודישנים ללא מעט שחקניות, ובלטיסיה היה משהו הורס, שובה לב. ידענו שהיא לא מדברת ערבית אבל היא כבר שיחקה בערבית, ונורא התרשמנו מהאודישן שלה. אז התאמנו את התסריט אליה והחלטנו לתת לה סיפור של צרפתייה שחוזרת הביתה. זה היה שווה את זה".

בעונה הראשונה היו מוקדי הזדהות חזקים בשני הצדדים. בעונה השנייה פחות.

"אני לא לגמרי מסכים. הכוונה הייתה לייצר הזדהות עם אל מקדסי אפילו שהוא יותר קיצוני, וההתנעה של ההזדהות איתו מגיעה מאוחר יותר. אבל היא מגיעה מתוך זה שאתה רואה כמה הוא בודד ודחוי ואף אחד לא רוצה אותו. החברה הפלסטינית מקיאה אותו. הרשות הפלסטינית והחמאס רודפים אותו. המשפחה שלו מוקיעה אותו. והוא רוצה אהבה, אפילו מהשכנה.
"חלק מהאנשים ציפו למשהו דומה לעונה הראשונה. 'הבאתם את אבו אחמד. עכשיו תביאו לנו מחבל כמוהו, אחד שמחבק את אחיו בחתונה ואתה ישר מתחבר אליו'. אבל אתה לא רוצה לעשות מה שעשית בעונה הראשונה. בעונה השלישית תהיה דמות שונה לחלוטין, של אנטגוניסט. היה מי שניסה למצוא מניעים אידיאולוגיים בהבדלים. איתי שטרן כתב ב'הארץ' שבעונה השנייה יש קריצה לשוק המערבי. הקטע המצחיק הוא שסיימנו לכתוב את העונה השנייה לפני שידענו שיש עסקה עם נטפליקס".

קראתי ביקורת ב"גרדיאן" הבריטי שטענה שאתם לא מראים את הכיבוש.

"היו ביקורות והיו ביקורות. הרוב היו מפרגנות. היו שבאו מרקע פוליטי וטענו שאנחנו עושים גלוריפיקציה של הכיבוש. למה? לא יודע. טענו שאין מחסומים ואין חומות, ואתה מבין שצריך להיות דביל כדי לכתוב את זה. בעונה הראשונה יש כל הזמן תנועה של המזל"ט מעל החומה מישראל לשטחים וחזרה. ויש מחסומים בשפע. יש סצנה שבה מתעללים באשתו של אבו אחמד ומפשיטים אותה. אם אתם רוצים שנישא שלטים ונצעק 'כיבוש כיבוש', לא בבית ספרנו. כשאתה עושה סרט על אהבה אתה לא כל הזמן בא וצועק 'אהבה אהבה'. אתה מראה אותה. איך שאתה לא מגלגל את 'פאודה' זו סדרה על הכיבוש. מי שכתבה ב'גרדיאן' (העיתונאית הבריטית ילידת ישראל רייצ'ל שאבי – י"ש) היא לא מבקרת טלוויזיה אלא בעלת אג'נדה רדיקלית שבאה להיכנס בכל מה שקשור בישראל. בחודש שעבר אישה פלסטינית (יסמין סרהאן – י"ש) כתבה מאמר לכתב העת האמריקאי 'אטלנטיק' 'למה אני כפלסטינית צופה ב'פאודה'".

מרגיש בבית ברמאללה

בינואר 2018 סייד קשוע כתב ב"הארץ" טקסט שתורגם גם לאנגלית וצוטט גם ב"גרדיאן": "אני כותב על 'פאודה' בשל ריבוי האמירות, הכתיבה והציטוטים שנהפכו למעין מוסכמה בישראל, ולפיה הערבים, אנשי חמאס, בכירים ברשות הפלסטינית, או 'הצד השני', כפי שנכתב באחד העיתונים, 'משוכנעים שהסדרה משרתת אותם'. מילא ניצחונות צבאיים, שליטה תרבותית בשיווק מדיניות הכיבוש הישראלית – אבל לפחות תנו לפלסטינים את האופציה לשנוא את 'פאודה'".

"מה אני אעשה", מגיב יששכרוף כשאני מקריאה לו את המשפט הזה, "פלסטינים אוהבים 'פאודה'. אני מבין שממקומו באילינוי הוא חש את השטחים. הוא גם למד בבית ספר פלסטיני לתפארת בשם התיכון הישראלי למדעים ואמנויות בירושלים. הוא מנותק מההוויה. מתקשרים אליי חברים ולא חברים שעפים על הסדרה. בטוח שיש כאלה ששונאים אותה, אבל יש פלסטינים שאוהבים. בכיר ברשות התקשר אליי לפני כמה ימים וביקש שאביא לו דיסק של העונה השנייה. ואנחנו רואים תגובות מהעולם הערבי באינסטגרם ובפייסבוק, וגם כתבות שמספרות על ההצלחה של סדרה שמביאה גם את הצד הפלסטיני ב'אל אהראם' המצרי, ב'אל איאם' הפלסטיני ובעיתונות הטורקית. איפה לא. ליאור הראה לי שלשום סרטון שקיבל ממישהי בלבנון שמאוד התלהבה מהסדרה וממנו. היא צילמה את העיר שבה היא נמצאת ושלחה לו".

בוא נדבר רגע על איציק כהן. הוא מדהים בתפקיד קפטן איוב. מאיפה באה לכם ההשראה ללהק אותו?

"חיפשנו דמות ממגנטת, כריזמטית, מישהו שיכול לגרום לך למכור את אימא שלך, כי זה מה שהאנשים האלה עושים. זאת המומחיות שלהם. כשפרסמתי ב'הארץ' את הסיפור של 'הנסיך הירוק' (בן של בכיר חמאס שגויס לשב"כ – י"ש) ראיתי איך הם עושים את זה. אסף ברנשטיין שהיה הבמאי של העונה הראשונה בא עם הרעיון ללהק את איציק כהן. אני הגבתי 'בחייאת'. הוא אמר 'מה אכפת לכם, שיעשה אודישן'. עשה אודישן והשאיר אותנו עם הלסת למטה. הוא הצליח לגעת במהות של התפקיד ברמות הזויות.

"ישבתי לא מזמן בקפה התחתית בלינקולן עם מישהו שבמשך עשרות שנים היה מפעיל של סוכנים בעולם הערבי. איציק הגיע, והאיש הזה ניגש אליו כמו ילד – 'תקשיב, אתה לא מבין, אתה אחד לאחד'. ואיציק לא יודע ערבית בכלל. הוא הוסיף לדמות ממד קומי, ממזרי, ואתה לא יכול לא לאהוב אותו למרות שהוא עושה מעשי זוועה נוראים. ואז מגיעה הברברת מכיוון השמאל. אנחנו מראים רכז שב"כ מאיים על מישהי שיפיל לה את התינוק. מה אתם רוצים, יותר רע מזה?.

"צריך להדגיש ש'פאודה' והסרט 'בית לחם' מביאים את הסיפור של הסכסוך הישראלי־פלסטיני מנקודת מבט ישראלית. יובל אדלר עוד היה יחסית צדיק ולקח את עלי ואקד לכתוב איתו את התסריט (של הסרט "בית לחם" – י"ש). אנחנו לא. אני הייתי עלי ואקד. שנינו עבדנו באותו מקצוע ככתבים ואני מכיר את הזירה הפלסטינית מצוין. אבל בסופו של דבר זו סדרה ישראלית שנוצרה על ידי ישראלים יהודים ציונים. הדבר היחיד שדופק את הסיפור זה שהגיבורים לא אשכנזים. אני חושב שאנחנו אומרים משהו על החיבור בין המזרח לערב, היהודים הערבים. בעונה השנייה אבא של דורון (יגאל נאור) מגדיר את זה. הוא אומר לשירין 'יא בינתי, אנא יהודי ערבי'. אין לי ספק שאני יהודי ערבי. לא מתבייש בזה. התרבות שינקתי בירושלים שם גדלתי היא תרבות ערבית. זה לא סתם שהאנשים האלה מרגישים בבית שם. אני מרגיש בנוח כשאני ברמאללה ובבית לחם כי כנראה זה מזכיר לי מקומות נשכחים. עם הזמן אני מרגיש יותר ויותר בבית בתל אביב. אבל בשנים הראשונות לא הבנתי מה זה המקום הזה. נראה לי זר".

"פאודה" שינתה את החיים שלך?

"כן ולא. כן, כי אני כותב סדרות ונוסע הרבה. החיים של ליאור השתנו לגמרי. לאן שלא ילך – אנשים בטרפת. אותי לא מכירים ויש לזה יתרון עצום. היה לי תפקיד אורח של שבע שניות בעונה השנייה, אבל אני לא שחקן, ואני שומר על הדיי ג'וב. כל הזמן שואלים אותי למה. לך תסביר להם שאני אוהב את המקצוע ומת על התחום שלי. בא לי להביא סיפור, להביא פרשנות, לדבר עם עזה ורמאללה, לקבל טלפון מאבו מאזן באמצע הלילה".