"כלל שמקום עני יותר – כך תמצאי בו יותר סטייל". ראיון עם צלם האופנה המוערך אדם כץ סינדינג

עבור אדם כץ סינדינג, אחד מצלמי אופנת הרחוב המוערכים בעולם, הרגעים המעניינים ביותר של שבועות האופנה מתרחשים מחוץ למסלול. לקראת ביקור שני בתל אביב הוא מדבר על איך מתלבשים בישראל ולמה הביקור הקודם היה כישלון

צילום מתוך הבלוג של אדם כץ סינדינג
צילום מתוך הבלוג של אדם כץ סינדינג
11 במרץ 2018

עבור אדם כץ סינדינג, אחד מצלמי אופנת הרחוב המוערכים כיום, שבוע האופנה של גינדי TLV שבו ביקר לפני כשנתיים היה כישלון מקצועי. "זה היה בתוך הקניון הזה, שהיה עדיין בבנייה. היה שם איזה 50 מעלות, מאוד לא נעים", הוא נזכר, "נראה שהאנשים הגיעו מאוד מוכנים לחום והיו מאוד מודעים אליו, אבל לא הייתי מסוגל לתפקד. חוץ מזה היה בולט מאוד שהמבקרים בשבוע האופנה הזה התלבשו אליו כמו אל אירוע שטיח אדום, בעוד שבאירופה הגישה היא בדיוק הפוכה, יותר קז'ואלית. זה לא דבר רע כמובן, זה פשוט הבדל תרבותי".

אדם כץ סינדינג בפעולה
אדם כץ סינדינג בפעולה

הביקור ההוא היה הראשון בישראל של כץ סינדינג, יליד סן פרנסיסקו בן 34 המתגורר כיום בקופנהגן. כעת הוא מתכנן ביקור נוסף בארץ הקודש, לרגל צאת ספרו החדש "This Is Not a F*cking Street Style Book", שיימכר ברשת סטורי ב־299 ש"ח. סניף מתחם התחנה של הרשת גם יארח את הצלם לשיחה במהלך שבוע האופנה (שני 12.3 בשעה 19:00). אם דבר לא ישתבש הפעם, כץ סינדינג יתעד את מתלבשי שבוע האופנה המקומי כפי שהוא עושה בכל העולם במסגרת הבלוג שלו, Le 21ème, אבל גם עבור לקוחות מרשימים כגון "ווג", "אל", WWD, "הארפרז בזאר", כריסטיאן דיור, מארק ג'ייקובס וטום פורד.

מאז 2007 מתעד כץ סינדינג את עולם האופנה באמצעות פורטרטים, תצלומים אינטימיים מאחורי הקלעים, תיעוד של מתלבשי רחוב והתחקות אחר ראשי התעשייה. בתקשורת הבינלאומית הוא מוזכר בנשימה אחת עם הצלמים סקוט שומן ("הסרטוריאליסט") וטומי טון, שנחשב לחלוץ צילום אופנת הרחוב בגלגולה הנוכחי. עם זאת, כפי ששמו של הספר מעיד, כץ סינדינג אינו מעוניין להיות משויך לאסכולת הבלוגרים הרחבה יותר, שבשנים האחרונות הפכה למסחרית מאוד עם המצאתו של כפתור ה־Shop the Look.

צילום מתוך הבלוג של אדם כץ סינדינג
צילום מתוך הבלוג של אדם כץ סינדינג

הריאיון הטלפוני עם כץ סינדינג מתקיים בזמן שבוע האופנה של פריז, ברגע של אתנחתא נדירה. לאורך השיחה הוא שוב ושוב חוזר לרעיון האמת ולחשיבותה של הכנות בעבודתו. בהתחשב בהנחת היסוד של עולם האופנה, שמושתת על מכירת אשליות, הצורך שלו להיאחז בערכים אלה ראוי להערכה.

מה הציפיות שלך מהביקור בישראל הפעם?

"קשה לי לומר. לא ממש הצלחתי להתרשם בפעם האחרונה כי בחלק גדול מהזמן הייתי מחויב לקבוצה המאורגנת שאיתה הגעתי ובשאר הזמן הייתי בתוך הקניון ההוא. במעט הזמן שיצא לי להסתובב ברוטשילד בעיקר התרשמתי מהעובדה שהרבה אנשים מסתובבים שם במדים ושלא נראה שמישהו שם לב לזה. בשבילי זה היה מאוד יוצא דופן".

אילו אנשים אתה נוטה לצלם? מה מעורר בך השראה?

"בזמן האחרון אני נזכר הרבה במשהו שאימא שלי הייתה אומרת לי כשהיינו הולכים ברחוב ומישהו בפרארי או משהו כזה היה עובר לידנו: 'נראה שיש לו יותר כסף ממוח'. פעם לא הבנתי מה היא רוצה ורק חשבתי שגם אני רוצה פרארי, אבל היום, בעיקר במעגלים שאני מסתובב בהם ומחוץ לתצוגות האופנה, יש הרבה אנשים שדי ברור שיש להם הרבה כסף. הם בעצם יכולים לקנות כל מה שהם רוצים ואולי אפילו סטייליסט הרכיב את התלבושת שלהם וזה קצת מגעיל אותי. אפשר להגיד שאני מחפש אנשים שלא מתלבשים באופן מוגזם לאירוע אחד כדי למשוך תשומת לב, אלא נושאים עמם סגנון ייחודי וכן גם בחיי היומיום שלהם, אנשים שפשוט עושים את הדבר שלהם".

צילום מתוך הבלוג של אדם כץ סינדינג
צילום מתוך הבלוג של אדם כץ סינדינג

החיפוש אחר כנות וייחודיות הוביל את כץ סינדינג הרחק מבירות האופנה המרכזיות לכ־30 מדינות, שבהן הוא תיעד את האופנה המקומית – הן של דמויות בולטות והן של אנשי שוליים. "אני מאוד נהנה לצלם במקומות כמו קופנהגן, טביליסי וסיאול", הוא אומר ומוסיף: "גם קייב מאוד הרשימה אותי. באופן כללי אפשר לומר שככל שמקום עני יותר תמצא שם יותר סטייל מקורי, כי אנשים צריכים לאלתר. הצעירים בקייב לבשו רק זיופים אבל הם עשו את הסטיילינג יותר טוב מכל מי שראיתי".

צעירים כאלה, אומר כץ סינדינג, הם הדרייב העיקרי שלו. לדבריו הוא תמיד חושב עליהם כשהוא מתעד אופנה, בעיקר בבירות העיקריות: "כשהייתי בשבוע האופנה בסרביה, רק אחת מהצעירות שעבדו מאחורי הקלעים שם הייתה על מטוס, וגם אז זה היה בטיסה פנימית. הסיכויים שהיא יודעת איך נראה שבוע האופנה בפריז הם מינימליים, ואני מאוד רוצה להראות בדיוק את הדברים בשביל אנשים כמוה".

מה לדעתך תהיה בירת האופנה העולמית הבאה?

"אני חושב שסיאול. יש להם גם הכישרון וגם התשתית המקצועית לגרום לזה לקרות, כי יש חברות ענקיות כמו סמסונג שמשקיעות במותגים ומפעילות מערכי יחסי ציבור מטורפים. לפני חמש שנים אף אחד עדיין לא שמע על מעצבים מדרום קוריאה והיום הם בכל מקום".

צילום מתוך הבלוג של אדם כץ סינדינג
צילום מתוך הבלוג של אדם כץ סינדינג