כל כך הרבה דברים שלא ידענו על אהבה, מוות ופלסטיק

את האמנית אוולין אנקה (30) הכרתי במקרה לפני מספר חודשים, כשחיפשה עזרה עם כתיבת טקסטים לתערוכה שלה. אוולין (או אווי) היא אמנית אקטיביסטית רב-תחומית המקדישה את עבודותיה להצלת הסביבה הימית באמצעות מדיומים שונים כגון פיסול, ציור וצילום. גוף העבודה שלה נאמן לתפיסה הסביבתית ומבוסס כל כולו על שימוש בפסולת הימית שהיא אוספת בחופי ישראל. לקראת תערוכתה החדשה של אנקה, Love Death & Plastic, התיישבתי איתה לשיחה קצרה שהיתה מעניינת והפכה לארוכה. קחו אוויר והיכנסו למים, אין מה לפחד, זו לא מדוזה שם – זו שקית פלסטיק.

אז מתי ולמה האמנות והקיימות השתלבו בחיים שלך?
"למדתי בפנימיית הכפר הירוק ועבדתי בתור מורה להחלקה אומנותית על הקרח ועוזרת וטרינר. סיימתי תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה – מסגרת לימודים שאפשרה לי הרבה מרחב, חופש לחקור, לטייל בעולם ולהכיר את עצמי. התחלתי ללמוד פסיכולוגיה בגלל שסבלתי מהפרעות אכילה ותת-משקל בגללם לא גייסו אותי לצבא ושירתתי בשירות לאומי במחלקה לטיפול נמרץ". 

בכל שנה מעל 10 מיליון טון של פלסטיק מגיעים לים ולאוקיינוסים. זאת בנוסף ל-150 מיליון טון פלסטיק שכבר נמצאים בסביבה הימית

איך מגיעים משם לאמנות וקיימות?
"רציתי לעזור לאחרות ואחרים כמוני. טיילתי והתנדבתי בעולם, במזרח, בדרום אמריקה ובאפריקה, וגיליתי שהאהבה שלי לטבע ולבעלי חיים שהייתה לי תמיד היא התשוקה שלי בחיים והייעוד שלי. התנדבתי במקלטים לחיות בר באפריקה, שם נחשפתי לראשונה לסחר הלא חוקי בחיות בר ולצייד האריות בכלובים – הצעד הראשון שלי לעולם שימור הסביבה ובעלי החיים. התחלתי להשתתף במחאות, להתחפש לאריות ונמרים, לצעוק במגפונים, לצייר אריות וקרנפים לקדם את הנושאים האלו בכל דרך אפשרית. פשוט להיות אקטיביסטית". 

אוולין אנקה בפעילות ניקוי חופים (צילום: דימה פוליוקין)

ומשם למאבק נגד זיהום הפלסטיק?
"עם המודעות הסביבתית והידע שצברתי באופן עצמאי על מערכות אקולוגיות ובעלי חיים, עלה גם התסכול הרב מבני אדם ואיתו המחשבה שמי שבאמת זקוק לעזרה שלנו זה הטבע שאנחנו מחריבים. תוך כדי הטיולים שלי – במעל 50 מדינות – הייתי במקומות די נידחים ופשוט הופתעתי לראות כמה הם מזוהמים, הופתעתי לא לראות בעלי חיים מאוד נפוצים בגלל שהאוכלוסיות שלהם מדלדלות ואנשים צדים אותם ופוגעים להם בסביבת המחייה, וראיתי באמת המון זיהום של פלסטיק".

ופלסטיק הפך לאישיו מרכזי אצלך.
"באחד מהטיולים שלי נסעתי לאתיופיה לעמק האומו בתור 'אנתרופולוגית' (מה לא עושים כדי להגיע למקומות נידחים) וראיתי איך פלסטיק הגיע לאחד המקומות הפחות נחקרים בעולם. יש שם שבטים שלא נחשפו לעולם המערבי אבל עדיין נחשפו לפלסטיק שלנו. התחלתי לנקות במקומות בעולם שטיילתי בהם, וכשחזרתי לארץ מאחד הטיולים, לפני שלוש וחצי שנים, התחלתי להיות פעילה בפלסטיק פרי ישראל, ארגון להעלאת מודעות על נזקי הפלסטיק מונחה פתרונות, תוכן וחינוך – והפכתי לחלק ממובילי הארגון ופעילותו. כיום אני מנהלת פרויקטים ומובילה את צוות ניקוי החופים". 

זיהום פלסטיק באתיופיה (צילום: אוולין אנקה)

והאמנות, איך היא משתלבת?
"המעורבות שלי בניקיון החופים והרצון לגרום לאנשים להבין את ההשלכות של מעשיהם, עם טיפה כאב ואשמה אבל גם עם מעט תקווה, החזיר אותי חזרה לאמנות שתמיד עסקתי בה מגיל קטן. מעולם לא למדתי אמנות אבל תמיד ציירתי ופיסלתי. לא יכולתי להתאפק מליצור עם הפסולת שנאספת בחופים, תוך כדי הבנה שזו דרך חזקה מאוד להעביר את המסרים שאני רוצה להעביר על החברה שלנו ועל נזקי הפלסטיק לאוקיינוס ולסביבה. בעיית הפלסטיק מאוד נגעה לי, המחשבה על בעלי החיים שצריכים לשאת את הנטל של הפסולת שלנו, להיחנק ממנה ולמות בייסורים… איך הנוחות שלנו עולה לבעלי חיים בחייהם ותעלה גם לנו בבריאות שלנו ובהרס הסביבה שלנו". 

הרבה אנשים יכולים להתחבר לאמנות ולקיימות, אבל מה גרם לך ממש לקום מהכורסא והניע אותך לפעול?
"הנתונים הבלתי נתפסים וההבנה של כמה בעיית הפסלטיק גדולה וקריטית לכל היצורים החיים, הניעה אותי לפעול בכל דרך אפשרית כדי לגרום לאנשים להבין זאת ולשנות את ההרגלים השגויים שלהם. אי אפשר להמשיך להתנהג בדרך שלא מקיימת אותנו ואת הסביבה שלנו".

נביא קצת מהנתונים הבלתי נתפסים האלה? בכל שנה מעל 10 מיליון טון של פלסטיק מגיעים לים ולאוקיינוסים. זאת בנוסף ל-150 מיליון טון פלסטיק שכבר נמצאים בסביבה הימית. פלסטיק גורם למותם של מאות אלפי בעלי חיים מדי שנה וחודר גם לגוף האדם, לאוויר, למלח שולחן, למי השתייה ואיפה לא.

אוולין אנקה בפפואה ניו גיני (צילום: אוולין אנקה)

"בנסיעה שלי לאיי טרובריאנד שבפפואה ניו גיני, לצורך עבודת הסמינריון שלי בפסיכולוגיה בן תרבותית, ראיתי איך באי כל כך קטן ומרוחק הפלסטיק פשוט פוגע בכל כך הרבה אספקטים בחייהם של תושבי האיים", היא מספרת. "ניגשתי לניקיון קהילתי והסברה לילדים והשארתי יצירת אמנות בבית הספר היסודי באי, אבל זו דוגמה קטנה כל כך למה שאפשר לעשות כשהרבה ממה שנדרש זה תשתיות ופתרונות שבאים מהממשלות עצמן ברמה הפוליטית והחקיקתית". 

בלי לעשות יותר מידי ספוילרים, מה הולך להיות בתערוכה Love Death & Plastic?
"Love Death & Plastic היא תערוכה שאני עובדת עליה לא מעט זמן עם הארגון Up to Us. היא שמה במרכז את כל מה שאני רוצה לייצג, האהבה לטבע ולבעלי החיים, המוות והסבל שאנחנו גורמים להם, ופלסטיק ככלי הנשק שלנו, כשבחוסר מודעות ואחריות כלפי העולם הטבעי אנחנו גורמים לנזק בלתי הפיך בגלל ההתנהגות שלנו עם החומר הזה. אני רוצה שכולם ידעו כמוני מהן ההשלכות של השימוש המוגזם והאובססיבי שלנו בפלסטיק, לשים את כל פריטי האמנות שנבנו בהשראת הידע שצברתי ומחקרים מדעיים – בצורה אמנותית, כיפית ומעניינת והכי חשוב – נוקבת. המחקרים נתנו השראה להרבה מהיצירות שלי בשל העובדות המרעישות והלא נתפסות שאנחנו ממשיכים לגלות על פלסטיק – כמו למשל שהוא נמצא כבר גם בשלייה אנושית בצד העוברי והאמהי".

אוולין אנקה עם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג בהצצה לתערוכה בשבוע שעבר (צילום: מיכל ברונפמן)

ואת האמנות את מייצרת מפסולת, בעצם.
"כל האמנות שאני יוצרת והפסלים נעשים מפסולת 100 אחוז. אני אוספת אותה בעיקר בחופים, שטחים פתוחים, פארקים, מה שאנשים זורקים לצדי הדרך, פסולת מתעשיית הרכב, החקלאות והבנייה. הכל נעשה ללא שימוש בצבעים וחומרים נלווים כמו דבק. רק ברגים או תפירה, במטרה ליישם את גישת האפס פסולת". 

יש לך כבר תוכניות וחלומות ליום שאחרי התערוכה?
בחודש ספטמבר אני נוסעת ללמוד תואר שני באנגליה, באוקספורד ברוקס, תואר בשימור פרימטים עם דגש על ההשלכות של המפגש ביניהם לבין בני האדם. הניצול, הפגיעה וההרס שאנו מביאים על בעל החיים הקרוב אלינו ביותר אבולוציונית  – מזעזעים אותי. סחר לא חוקי כחיות מחמד, השמדת סביבת המחיה שלהם ועוד דברים שמדירים שינה מעיניי. אני מקווה שאצליח להשפיע בעתיד ולו במעט".

>> התערוכה Love Death & Plastic תוצג בין ה-17 ל-21 באוגוסט ב"שרעביה", השוק היווני ביפו. עוד פרטים כאן