צפינו בסדרת הרשת החדשה של כאן 11 והגענו לשלוש מסקנות: 1. אנחנו רוצים לראות את גיה באר-גורביץ' ויוגב יפת ביחד ביותר דברים על יותר מסכים; 2. אפשר להתחיל מלהפוך את "אואזיס במדבר" מסדרת רשת לסיטקום; 3. צריך עוד סדרות כאלה
בטלוויזיה הישראלית, כידוע, קשה לעשות כיף. כשעושים טלוויזיה שהמטרה הטהורה שלה היא פאן – זה בדרך כלל נגמר באחת משני דרכים; או שהמבקרים קוטלים, או שהצופים מוקרנג'ים. אין כמעט באמצע. כך זה היה עם השעשועונים ותכניות האירוח של פעם, כך זה עם הריאליטי והדוקו-ריאליטי של היום – וכך זה היה תמיד עם קומדיות. כל הז'אנרים הללו תמיד נראו נחותים לעומת הדרמות – האורים והתומים של היצירה בטלוויזיה.
>>הקונצנזוס האחרון שלנו: יצירה אפית שכל ישראלי צריך לראות
>>פרינס, וופל בלגי וסמים קשים: "פרח" לא קל לצפייה ולא משחרר מהגרון
אולי בגלל זה כל הכיף עבר אט אט למקום הרבה פחות ממושטר: האינטרנט. לא מעט כוחות גדולים בעולם הקומדיה של השנים האחרונות הגיעו משם – אודי כגן היה הדוגמא המובהקת ב"משיח", אבל גם שמות כמו תום יער, רועי כפרי או ניב מג'ר קודם כל שמו את הקומדיה שלהם על הרשת כבר לפני יותר מעשור – ואחר כך עלו על הגל שהביא אותם לטלוויזיה.עוד צמד כזה שלפחות חצי ממנו מאוד הצליח מקבל עכשיו תשומת לב מהתאגיד בסדרת רשת חדשה. מדובר בגיה באר-גורביץ' ויוגב יפת. היא מוכרת לכם כמובן מ"ארץ נהדרת" (בלי שהרגשנו היא כבר שש עונות בתכנית), אבל את הדרך היא התחילה ביוטיוב.
בעמוד מצליח למדי בשם "גיה ויוגב" (כמעט 50 אלף מנויים), שיתפו פעולה באר-גורביץ' ויפת בסרטוני קומדיה קצרים ("בנהאל" הכי הצליח, אבל יש עוד ים קומדיה שהם עשו יחד), ופתחו את השער דרכו באר-גורביץ' פרצה קדימה. יפת, מנגד, נשאר מאחורי הקלעים – למשל, כשביים את "בלאדי מורי" הנהדרת.אבל עכשיו, באר-גורביץ' ויפת חוזרים לשתף פעולה בסדרה קצרה, קומפקטית ומגניבה רצח. קוראים לה "אואזיס במדבר", והיא קצרה מאוד – חמישה פרקים בלבד, שמונה דקות כל פרק. תוכן שמותאם בדיוק למדיום שבו הוא חי – הפלטפורמות הדיגיטליות של כאן 11.
למרות הזמן הקצר שעומד לרשותם, זאת יצירה שמצליחה להיות פרש ובאמת להצחיק. הםלא לבד כאן: יפת ובאר-גורביץ' מחוזקים בלא מעט שחקנים שמצטרפים, כולל כמה שמות מפתיעים (מאיה ורטהיימר קופצת לביקור, גילת פאקינג אנקורי מבליחה ואפילו שחף רז – אקס "האח הגדול" והזוגיות עם טליה עובדיה – עושה יופי של תפקיד). אבל זה בעיקר מפגן עוצמה קומי של שניהם, וגם מפגן מרהיב של כימיה (בכל זאת, הם גם בני זוג), שמצליח לייצר להם משהו מגניב ויפה ביחד.
הבשורה הגדולה ביותר של "אואזיס במדבר" היא הנונסנס – משהו שכבר חששנו שחלף מהעולם, אבל איכשהו חזר ודווקא לשידור הציבורי. יחד עם "יקומות" של רועי כפרי, שגם היא חוגגת את חוסר המשמעות והקומדיה הטהורה (האידיוטית ועם זאת נשגבת), גם הסדרה הקצרה שלפניכם לפעמים דבילית אבל בעיקר מצליחה לגרום לך לחייך עד העומק. לא חשבנו שאפשר ליהנות ככה מיצירה עד שהיא באה ודפקה לנו בדלת.בדרך, היא גם מצליחה להשחיל סאבטקסט. לא בקטע עמוק, כי אין שום דבר עמוק שם, אבל כן בקטע שמצליח ללטף כאב במילים, לומר משהו על חברות, על מערכות יחסים, דרך העטיפה של ההומור הקליל ודרך הכישרון העצום של יוצרי הסדרה. בסוף הפרק אתה צוחק, אבל לאורכו אתה גם מצליח לחשוב על כמה דברים. זה הופך את הפאנץ' לחזק יותר.
"אואזיס במדבר" היא הברקה – אבל אולי גם הבטחה. כי מה שקולטים בסדרה הזו, יותר מכל, זה כמה באר-גורביץ' ויפת יכולים לעשות יותר. העוצמה הדחוסה בשמונה הדקות של פרק ב"אואזיס" – יכולה הייתה גם להתפרש ל-24 דקות, במה שלא רק שלא יפגע – אלא אולי גם יעשיר ויאפשר לפתוח אותה לעוד מקומות. יכול להיות שזה השלב הבא של הזוג הזה ובכל מקרה, יהיה מעניין לראות אותם גם הלאה, בין אם ב"ארץ נהדרת", או בארץ אחרת.