טיים אאוט timeout

מעורבבים: הברים הטובים בתל אביב

מעורבבים
| מאת: גיא פרחי, נועה בונה, נועה רוזין, נעמה רק

המולטי ברים העכשוויים מבינים שאי אפשר למכור דרינק ב-50 שקל בלי שיהיה ברקע מופע סטנד אפ, הופעה חיה, תערוכה, מכירת פופ אפ או הכל יחד. אלה הם 21 הברים הכי נכונים בעיר

  • https://static2.timeout.co.il/media/2016/11/sizes/7_H_wo_680_382.jpg
השיער, החליפה והזקן המחומצן. אריאל לייזגולד. צילום: יח"צ Monkey Business

במובנים מסוימים תל אביב כבר איננה עיר של ברים. מסעדות בתל אביב השתלטו על הבליינים ונראה כי למרות שמקומות בילוי קמים חדשות לבקרים, נדיר למצוא ביניהם מקומות העונים להגדרה המקורית של בר – מקום שאליו מגיעים כדי ללגום כוסית אחר כוסית תוך ליהוג הגיוני למחצה עם הברמן, וחוזרים הביתה בדידוי מסוחרר ומלא ברגשות אשם. עם המיסוי הכבד על האלכוהול (מס קנייה של 85 ש"ח לליטר) והעלייה הכללית ביוקר המחיה, ברים אינם יכולים להרשות לעצמם להיות פשוט ברים, ושתייה כשלעצמה כבר אינה משמשת סיבה טובה מספיק ליציאה מהבית. תגובת הנגד של הברים היא הגשתו של ערך מוסף תרבותי לצד הבירה בצורות מגוונות, החל מתקלוטים ותערוכות מתחלפות ועד ערבי קונספט כ"מסיבת חוף אקזוטית לרגל יום האבטיח הבינלאומי", אירוע אמיתי שהתקיים בבוקסא.

יובל פלג, לשעבר שותף בדייגו סאן וממנהלים המיתולוגיים של התדר, מזהה את פרוץ המגמה עם אנשי התדר. "הם בעצם התחילו את עניין הערך המוסף של ברים בעיר", הוא קובע. "אתה לא יכול לפתוח היום בר עם כמה חברים, להגיד 'איזה מגניב' ופשוט להביא אנשים. לקוחות מחפשים חוויה כוללת. עד שאנשים לוקחים בייביסיטר ויוצאים מהבית הם רוצים להגיע למקום שתהיה בו גם מוזיקה טובה, תפריט מיוחד, הופעות או ערבי קונספט. כבעל עסק אתה חייב להיות גם יצרן תוכן. במקום ללכת לשלושה מקומות שונים, הלקוח מצפה לקבל הכל במקום אחד".

ברוח המגמה רבים מהברים מגייסים לשורותיהם אנשי תוכן, לעתים אפילו במשרה מלאה. בסבב השותפים הקודם של הוסטל 51, לדוגמה, הפקידו על המלאכה את איתמר לוי (קין והבל 90210), ובדייגו סאן פלג שיתף פעולה עם מנהל הלהקות דן בסמן. "תוכן חינמי מביא קהל ונותן לו תחושה של מקום שאפשר גם לחזור אליו", מוסיף איתמר אבן מהחלל, בר שנפתח הקיץ בכרם התימנים. "אנשים שיוצאים פעם או פעמיים בשבוע רוצים להגיע למקום שהם יקבלו בו הכל – אמנות, אוכל, הופעה, תקלוט ואפילו תיאטרון".

מולטי בר

בוקסא

ההוכחה החותכת שאפשר להיות גם וגם – גם לפעול במרכז המיינסטרים של שדרות רוטשילד וגם להישאר פינה כמעט סודית, גם להציע חוויית בילוי מגוונת וגם לא לבלבל את הקהל, גם למשוך סקייטרים והיפסטרים וגם לצפות כל שישי בערב לתור אימתני. בשלוש השנים האחרונות לבוקסא אין ליינים, אין מארחת ואין מישהו לסמס לו "תכניס אותי, בחייאת", אבל יש מוזיקה טובה, הופעות חיות, ערבי קונספט משכנעים ואוסף בובות ענקי בוויטרינה.

חומר אנושי: מאמני רחוב מוערכים דרך צעירים חובבי קעקועים ו/או סוקולנטים ועד תיירים שהצליחו למצוא את "מקומות הבילוי של המקומיים".

משקה הבית: אפרול בריז – וודקה פינלנדיה, אפרול, מחית אבטיח, סירופ אשכולית אדומה ומיץ לימון (53 ש"ח).

ברזים: פאולנר, ניוקאסל, גולדסטאר אנפילטרד או מכבי 7.9 (31 ש"ח), גולדסטאר (29 ש"ח), מכבי (27 ש"ח), מרדסו או קסטיל רוז' (36 ש"ח) ונגב (35 ש"ח).

מה אוכלים? פרשנות תל אביבית למנות וייטנאמיות, למשל באן חזה אווז ברוטב אויסטרים, בצל ירוק, מלפפון וצ'ילי אדום מוחמץ (33 ש"ח).

לבוקסא

בוקסא. צילום: עמרי קליין

בוקסא. צילום: עמרי קליין

מולטי בר

תדר

פגשנו אותו לראשונה בבית הכנסת הגדול, עברנו איתו למכון הצרפתי, משם לרחבה של בית רומנו ובקיץ שעבר התרוצצנו בעקבותיו בכל העיר. השנה אנשי התדר – דרור שר, צח בר, איתי דראי, שלומי זידן ושחר סגל – החליטו למסד את היחסים עם בית רומנו ולהפוך לדיירי קבע. גם אחרי שבעה קיצים, העיקרון נשאר זהה – הדי.ג'ייז הכי משובחים בניידת שהיא גם אולפן רדיו והקהל זורם בהמוניו גם ברגעים הנדירים שבהם אין הופעה, מכירה או הקרנה.

חומר אנושי: תל אביבים צעירים לוהטים וכל מי שהיו רוצים להיות כאלה, מצוידים באאוטפיט ובפרצוף הכי קולי־בקטע־אגבי שלהם.

משקה הבית: אבסולוט בריינפריז – ברד עם וודקה בטעם אגס, אננס, קוקוס וליים (37 ש"ח).

ברזים: מכבי (26/23 ש"ח).

מה אוכלים? התפריט של אייל שני מלווה את התדר עוד מתחילת הדרך, ובקרוב תושק שם גם הפיצה שלו.

תדר

תזמורת ארמון בתדר. צילום: אריאל עפרון

תזמורת ארמון בתדר. צילום: אריאל עפרון

פיק אפ שכונתי

פיקוק

בלייני העשור הראשון של המילניום כבר הפכו להורים צעירים, והפיקוק – פעם המקום הכי נכון להיות בו – נדרש להתבגר יחד איתם. לאפיל הזימתי הוסיף הבעלים שמעון משל תפריט משודרג, וברוח הזמנים שולבו בתוכנייה ערבי שירה והקראת סמסים ותערוכות מתחלפות. האווירה הפמיליארית והפלייליסט הנעים שנשען על מוזיקת אינדי עדכנית, שרדו ללא פגע. אם לא מלכלכים את ההיגיון בנוסטלגיה, מבינים שגרסתו החדשה מוצלחת לפחות כמו הקודמת.

חומר אנושי: בוגרי סצנת הלילה של העשור הקודם לצד פרילנסרים שפרשו מיום עבודה בנחמה וחצי ושחקני תיאטרון הבימה בדרינק שאחרי הצגה, ובהם גם רווקות ורווקים המשוועים לפיק אפ מחוץ לגבולות הטינדר.

משקה הבית: קוקטייל נגרוני לפי מתכון רומאי מסורתי (45 ש"ח).

ברזים: גולדסטאר (28/25 ש"ח), ניוקאסל (30/27 ש"ח), פאולנר (30/27 ש"ח) והייניקן (29/27 ש"ח).

מה אוכלים? מנות ביסטרו מביתו של השף ערן שרויטמן, שהרכיב גרסאות מחוכמות למאכלי ברים שומניים.

פיקוק

פיקוק. צילום: יח"צ

פיקוק. צילום: יח"צ

מולטי בר

זויפער

מתברר שגם בעידן שאחרי הרוקסן יש שוק לברים מגניבים ברמת החייל. זה ארבע שנים שהספוט הכי צפוני ברשימה הזאת – שפירוש שמו הוא "שיכור" ביידיש – מקפיץ את ממוצע המגניבות בשכונה עם תקלוטים האוס, טכנו, היפ הופ וכל מה שבא, לצד אירועים מיוחדים כמו הרצאות ומכירות בגדים. הכיף מתחלק בין החלל הפנימי המעוטר בציורים, פסלים ותמונות לבין החצר המעוצבת, שמגשימה את פנטזיית השתייה בגן ציבורי מינוס בני ה־15 והרדבולים שלהם. בימי שלישי מוגשים כאן יינות ובירות ללא תחתית ב־60 ש"ח לראש.

חומר אנושי: היפסטרים מצפון העיר שחיים על חשבון ההורים שלהם, צעירי הרצליה שחסכו על מונית, תושבי מרכז ודרום העיר שהעזו להוציא את האוטו מהחניה.

ברזים: מכבי (31 ש"ח), גולדסטאר (29 ש"ח), פאולנר (30 ש"ח) וקסטיל רוז' (46 ש"ח).

מה אוכלים? פאסט פוד אסתטי כמו כריך רוסטביף בג'בטה (45 ש"ח).

זויפער

מוסד בהתהוות 

יבנה

מה קורה שהכולי עלמא, בית מעריב, אלפאבית הוסטל 51, קלרה ושלוותה משתפים פעולה? הרסטו בר המעוצב יבנה (או בשמו המלא "יבנה קומיוניטי קלאב"). יחד עם גיא בן הרוש, יוצא קבוצת אייל שני שהופקד על תפריט, יצרו אנשי היבנה מקום הפונה אל כולם בלי הגדרות ואווירה מחייבת. החלל רחב ידיים, נקי ומודרני, המשלב בין קירות בטון, תאורת נאון באווירת ניינטיז אמריקאית בעיצובה הגרפי של תום מלניק וטלוויזיה ישנה המקרינה וידאו ארט מתחלף. הרבה צמחייה. היבנה, שנבנה על חורבות בר הגייז המיתולוגי אוויטה, משלב בין אוכל טוב, תקלוטים מהסצנה, אירועי ענק ואמנות מקומית.

חומר אנושי: אנשי סצנה וחבריהם, לצד ילדי חוץ שראו אנשים מגניבים מעלים תמונות מהשירותים של היבנה ורצו גם. אולי האקסית שלכם או הבחור שהקיא לכם על הנעליים באלפא גם יושבים פה.

משקה הבית:  יבנה (פינלנדיה, סן ז'רמן, מלפפון, נענע, לימון, סירופ סלק, 44 ש"ח).

ברזים: מכבי (29 ש"ח), גולדסטאר (30 ש"ח), מכבי 7.9 (31 ש"ח), מגנרס (32 ש"ח), ניו קאסל ופאולנר (34 ש"ח).

מה אוכלים? התפריט בן הרוש מתכתב עם האוכל המוערך של הבוס, אייל שני, בו מנות מתחלפות מדי יום. תוכלו למצוא, למשל, מנת ירקות פשוטה לכאורה, המכילה בטטות (סגולה וכתומה), תפוח אדמה ובצל שרופים במעשנת, בתיבול שמן זית ומלח ים; סלט נאון – סלט ירקות שורש זוהרים כגון סלק סגול, ורוד וצהוב, גזר צהוב ואדום, קולרבי, צנון וחסה (עד 70 ש"ח למנה).

יבנה

מעוז ההיפסטרים. יבנה. צילום: נמרוד סונדרס

השירותים המפורסמים. יבנה. צילום: נמרוד סונדרס

מולטי בר

ספוטניק

כשהספוטניק נפתח, לפני קצת פחות משנה, התזמון הסמוך לסגירתו של ההרסי הי"ד הפנה אליו מיד את כתר יורש העצר. במהרה התברר שמדובר במקום עם וייב שונה לגמרי וחיבה לערבי קונספט מושקעים ולתערוכות ואירועי אמנות. מדובר באחד ממקומות הבילוי היפים בעיר והעודף העיצובי בו רחוק מלהעיק. בהתאם לשמו, המוטיב העיקרי במקום הוא רטרו פוטוריזם. העיצוב מבית Plazmalab מתרפק על שיאי טכנולוגיה שחלפו ועל חלומות לכיבוש החלל. בפנים רוקדים ושותים לצלילי מוזיקה חזקה, בחצר הגדולה מפטפטים בנינוחות ובשקט יחסי.

חומר אנושי: תל אביבים בנשמה ופריפריאלים שמחפשים "משהו שונה". שני המחנות יחליפו מבטים שיפוטיים במשך כל הערב.

משקה הבית: מוחיטו ליצ'י (46 ש"ח).

ברזים: סטלה ארטואה (32 ש"ח) וטובורג (31 ש"ח).

ספוטניק

ספוטניק (צילום: מאור גוזלן)

ספוטניק (צילום: מאור גוזלן)

בר קוקטיילים

אימפריאל קוקטייל בר

לא בכדי הוכתר האימפריאל על ידי "Drinks International Magazine" כבר הטוב ביותר במזרח התיכון. מאז שנפתח בקיץ 2013 הוא מתחזק את טרנד הקוקטיילים המהוקצעים ואת גאוות היחידה התל אביבית עם תפריט משקאות קוסמופוליטי בניצוחם של המיקסולוגים בר שירה, גלעד לבנת ודרור אלתרוביץ'. בשעות 18:00־20:00 כל הקוקטיילים מוגשים בחצי במחיר, כך שאפילו סטודנטים מהפקולטה למדעי הרוח יכולים להתרווח על ספות העור הרחבות ולשחק אותה דון דרייפר בהוואי.

חומר אנושי: תיירים שהצליחו לדלג על המלכודות שבאזור הטיילת, תיירי פנים שרוצים להרגיש כמו בחו"ל ומקומיים החוגגים אירועים מזדמנים כימי נישואים או פיטורים משמחים ממשרה בלתי רצויה.

משקה הבית: הולי גוואקמולי (טקילה הרדורה ומזקל דל מגיי וידה מנוערים עם ליים, כוסברה, אננס וריבת עגבניות, 48 ש"ח).

מה אוכלים? מנות הודיות, תאיות ווייטנאמיות קטנות ומצוינות. מדי פעם יש גם אויסטרים טריים.

אימפריאל

בלאדי מרי של אימפריאל. צילום: תומר יפת ואפי צים

בלאדי מרי של אימפריאל. צילום: תומר יפת ואפי צים

מוסד

המנזר

כשליאור הרגיל פתח את המנזר ב־1997 הוא ניסה לתרגם את חיבתו הצנועה לאלכוהול לכדי בר נטול יומרות. אז כמו היום, למקום היה מבנה מפותל (כולל קומה מוזרה למדי של שולחן אחד) והתפריט הוצף בבירות בתעריפים לא מרתיעים. זה ושירות דוגרי
על סף הגס היו כל הדרוש כדי
לרכוש את אמונו של הקהל
התל אביבי, שיודע להעריך גם מקומות שפשוט יודעים מה הם עושים ולא עושים מזה עניין.

חומר אנושי: ערב רב של טיפוסים, החל מדייטים מוזרים או צמדי חברים ועד שתייני העיר הכבדים אך חמודים. בבקרים, בשבתות ועל פי האגדה האורבנית גם בימי תענית – תמיד יש מישהו במנזר.

משקה הבית: מגנרס מחוזק בזוברובקה (36 ש"ח).

ברזים: גולדסטאר (21/16 ש"ח), מגנרס או גולדסטאר אנפילטרד (23/18 ש"ח), בקס או ניוקאסל (25/20 ש"ח), ויינשטפן או גינס (28/23 ש"ח).

מה אוכלים? במפתיע או שכבר לא, האוכל כאן פשוט מצוין. צפו לתפריט בשרי קשוח (נקניקיות דם, פסטה עם מוח עגל, אוזני חזיר מטוגנות) עם זיקה עמוקה למטבח הצרפתי, אבל גם לנגיעות אסייתיות הרפתקניות.

מנזר

המנזר. צילום: איליה מלניקוב

המנזר. צילום: איליה מלניקוב

מוסד בהתהוות 

רעמסס

מזל שקם הרעמסס כי אנחנו לא יכולים לראות עוד ברי מדרחוב. האח הצעיר של הבוקסא הממוקם במתחם השוק היווני הביא את הבשורה בדמותו של בר חצר מעוצב, עם התאורה והתפאורה היפואית הנכונה, אוכל טוב של השף אלי שטיין, תפריט קוקטיילים של המיקסולוגית ריי וואייט ואווירה קז'ואלית המתאימה לחגיגות יום הולדת, ישיבה עם חברים אחרי שהולכים לים בסופ"ש וגם לדייטים אינטימיים.

חומר אנושי: די.ג'ייז מהסצנה, חברים של קבוצת הבוקסא, שכנים יפואים והרבה חוץ תל אביבים שרוצים לספוג קצת מגניבות. יש מצב שתפגשו כאן מישהו שהיה איתכם בצבא.

משקה הבית: נפרטרי (מסקל, מנגו, תה סרי לנקה, מלח שחור וכוסברה, 54 ש"ח)

ברזים: מכבי (24/27 ש"ח), גולדסטאר (25/31 ש"ח), מכבי 7.9, פאולנר ומגנרס (27/31 ש"ח), מרדסו (36/42 ש"ח)

מה אוכלים? על הפן הקולינרי אחראי אלי שטיין (לשעבר אדורה ביסטרו) שבנה תפריט ים תיכוני עם נוכחות מרשימה של דגים וירקות המתחבר לנטיות הטבעיות של רובנו: בלקן, תורכיה, יוון וצפון אפריקה. לכל אלו מצטרפת המאהבת הקולנרית של שטיין, הודו. לא תמצאו כאן חלוקה לראשונות ועיקריות כי אם מנות בינוניות שמחולקות ל״מיוחדים ופתיחים״, “הקרש והסכין״, “גריל פחמים״ ו״כלי חרס בתנור אבן״.

רעמסס

רעמסס. צילום: יח"צ

רעמסס. צילום: יח"צ

חמארה

בר ברבוניה

בחלל מלבני הכולל כ־30 מקומות ישיבה מצטופפים ומברברים מדי יום החל משעות הצהריים או שעות הערב המוקדמות כל המכורים והמכורות לחטיפי הים התיכון ולמשקה הערק. כמתבקש מחמארה לבנטינית האווירה מרוממת כמעט תמיד, והסועדים שלא מצאו עצמם במסעדת האם הסמוכה והמנומנמת זולגים אליו בעקבות ריחות הסרדינים והאניס, ואולי גם קריאות ה"לחיים" התכופות.

חומר אנושי: את השולחנות המעטים סובבים פרלמנטים ותיקים וחבורות קטנות עם רצון כן לדפוק את הראש ולהספיק ללכת לישון לפני חצות.

משקה הבית: בלנטיין עזרא, על שם הבעלים עזרא מרמלשטיין, שפשוט אוהב את הוויסקי שלו עם הרבה קרח (35 ש"ח).

ברזים: בקס (26/21 ש"ח), ארדינגר (28/23 ש"ח), גינס (30/25 ש"ח), עלמה (23/18 ש"ח) ובזלת (26 ש"ח ל־400 מ"ל).

מה אוכלים? סלטים, ברבוניות וקוביות לוקוס באיכות יוצאת מן הכלל. לא זול (80־120 ש"ח למנה).

בר ברבוניה

בר ברבוניה. צילום: זיו ממון

בר ברבוניה. צילום: זיו ממון

מחייה את השממה

סטלאר

הנקסט דור של פונדק דה לוקס מציע חוויה אחרת ממה שיש ליפו להציע. להבדיל ממסעדת האם, שמגישה בשרים מעושנים עם שלל תוספות אמריקאיות על מגשי נירוסטה, ב-Stellar (שמיימי), תמצאו מספר מצומצם של מנות מצולחתות ומוקפדות. הקונספט: Keep It Simple – לא תמצאו כאן קוקטיילים מפונפנים ומנות מתחכמות כי אם התמקדות בחומרי גלם איכותיים ומקומיים במינימום התערבות. בר הקטן, שהקפיד לשמור על הרוח הוינטג'ית של חנות הרהיטים ששכנה במבנה קודם לכן, מרגיש קצת כמו מקום של יודעי סוד. התפריט המינימליסטי יאפשר לברמנים, ככל הנראה, להכיר את ההזמנה שלכם בעל פה בלי שתצטרכו לחזור עליה בפעם הבאה שתגיעו. תוסיפו לזה את השנדליר העתיק שמשתלשל מהתקרה הגבוהה, מאפרות הזכוכית עם הלוק הקריסטלי (כן, אפשר לעשן בפנים) ומוזיקת הגרוב-סול שמגיעה בדיוק לווליום בו אפשר לדבר אבל גם להיות בשקט – וקיבלתם יהלום בלתי מלוטש בלב שוק הפשפשים.

חומר אנושי: יפואים, חבר'ה ממרכז העיר שמבינים עניין ועובדי קבוצת דה לוקס לדורותיה הבאים אחרי משמרת להרים.

ברזים: לונדון פרייד (29 ש"ח).

משקה הבית: נגרוני (44 ש"ח).

מה אוכלים? בתפריט תמצאו נשנושים קטנים לפתיחה הנוטים לתרבות המזרח אירופאית כמו פיצוחים שנקלים ומעושנים במקום כמו סלט סלמון כבוש עם סלק מוחמץ, בצל סגול, אורוגלה ושמנת חזרת (39 ש"ח).

סטלאר

סלט תפוחי אדמה עם חזרת. סטלאר. צילום: בן יוסטר

סטלאר. צילום: בן יוסטר

בר קוקטיילים

ג'ספר

ברוכים הבאים לג'ספר ג'ונס. בכניסה תפגשו את ג'ונס: בר שכונתי קלאסי עם אווירה מפונפנת, ובבק־דור, אם אתם בני מזל ויכניסו אתכם, תמצאו את ג'ספר: בר קוקטיילים ברוח התקופה, כלומר ברמנים בחליפות וסינרי עור שמפליאים בשקשוקים באוויר. הבעלים הם אנשי הלילה צחי בן עמרם, אסף "שופי" ביר ועידן לוין, והאגדה מספרת שנבחרת העובדים של מועדון הברקפסט נוהגת לבקר ולפרק פה את הבר בסוף כל משמרת.

חומר אנושי: קהל מגוון – סחים שגרים בעוטף דיזנגוף בצד אנשי חיי לילה שחשקו בדרינק איכותי.

משקה הבית: נאצ'ו ליברה – טוויסט מתובל למרגריטה הקלאסית (48 ש"ח).

ברזים: גינס או ויינשטפן (31 ש"ח), קרלסברג או טובורג (28 ש"ח).

מה אוכלים? פיצה, באן וייטנאמי ואפילו ארוחות בוקר.

ג'ספר

נאצ'ו ליברה של ג'ספר. צילום: לימור טל

נאצ'ו ליברה של ג'ספר. צילום: לימור טל

בר חאפלות

אנה לולו

קשה להגדיר את האנה לולו בר כמקום בילוי בלבד. השנה זכה הבר היפואי באות האקטיביזם מטעם האיש ההולך ו־Time Out על יצירת מרחב פוליטי ים תיכוני בועט, ועבור לקוחותיו הקבועים הוא משמש בית של ממש (לפני כשנתיים שבעה מהם רכשו אותו כדי להצילו מסגירה עקב עזיבת הבעלים המקוריים לברלין). התוכנייה עמוסה בתקלוטים המשלבים מוזיקה ערבית וישראלית (ולעתים נודדים עד אפריקה), ומדי חודש מתקיימים בו ערבי שירה וקריוקי סוערים.

חומר אנושי: ייצוג נאה לכל תת הזהויות הדומיננטיות במרחב התל אביבי־יפואי – ערבים, יהודים, להט"בקים, קלאברים, הייטקיסטים ומי יודע, אולי אפילו ימנים.

משקה הבית: בקבוק טייבה (28 ש"ח).

ברזים: סן מיגל (26/19 ש"ח) ושניידר (29/22 ש"ח).

מה אוכלים? את הראש של הברמן. אין תפריט אוכל, אבל במורד הרחוב ממתין הסמבוסק של אבולעפיה.

אנה לולו

אנה לולו. צילום: ענת מרטקוביץ'

אנה לולו (צילום: ענת מרטקוביץ')

מולטי בר

כולי עלמא

מאז הפתיחה לפני כשנתיים וחצי אין בכולי עלמא רגע דל. כולם היו שם, התאהבו וחזרו לעוד, ניסו לסגור שם אירוע, שתו שם יותר מדי ושכחו באיזו פינה בבר הם יושבים בדרך חזרה מהשירותים. אמרי קלמן, נדב נאמן, משה חסון, ירין לידור, רועי חזום, אבירם כרמלי ויונתן ליפיץ בנו מקום שהוא קולי כמו שהוא עמוס באנשים, אלמנטים עיצוביים ואירועים – החל מהופעות, דרך תערוכות שבועיות ועד תקלוטים של די.ג'ייז.

חומר אנושי: איכשהו כולם מרגישים פה בנוח בלי יוצא מן הכלל. גם הבחור הסחי מהתואר וגם השחקנית המעורערת בנפשה שיצאת איתה בקיץ שעבר.

משקה הבית: תה אריזונה מחוזק בוודקה, רום או קמפרי (59 ש"ח).

ברזים: גולדסטאר (29/26 ש"ח), מכבי (28/25 ש"ח), היינקן (31/27 ש"ח) ופאולנר (32/29 ש"ח).

מה אוכלים? פיצה טבעונית מהטאבון עם תוספות לבחירה (42 ש"ח).

כולי עלמא

כולי עלמא (צילום: בן פלחוב)

כולי עלמא (צילום: בן פלחוב)

יורש עצר

K

ממשיך דרכו של השסק האהוב שנסגר הוא מקום לא גדול במובן המטרי, אבל יש לו נשמה שמפצה על הצפיפות. הקיי הוא מפלט ביתי וסקסי לבלייני השעות הקטנות ולכל מי שמעדיף את הדי.ג'יי שלו עם ערמת וינילים ומידה מסוימת של סנוביזם. לבר של סיון לוי, דנה ינקלביץ ורועי זקהיים יש אחד הליינאפים הכי איכותיים באזור, והקו המוזיקלי נע מסול, Fאנק ודיסקו עד רוקנ'רול וסרף או האוס וטכנו. אנשי סלון אאורבך הם הקבועים של ימי ראשון, בעוד בשלישי מתארחים במקום בשלנים שבוחרים לא רק את התפריט אלא גם את הדי.ג'יי.

חומר אנושי: "יודעי דבר", אספני תקליטים, אספני חוויות בשעות הלילה המאוחרות.

משקה הבית: ג'ין הנדריקס (44 ש"ח).

ברזים: טובורג (29 ש"ח), סטלה (32 ש"ח) וגינס (33 ש"ח).

קיי

K בר. צילום: גנדי שקולניק

K בר. צילום: גנדי שקולניק

בר שכונתי

סילון

משה "שוגון" כהן ואורן פסטרנק העמידו בצפון רחוב קינג ג'ורג' מוסד בעל ותק של 13 שנים (230 בשנות ברים בתל אביב), שנוסחת ההצלחה שלו פשוטה מכדי להיות אמיתית: תפריט אלכוהול זול, אוכל חביב והפי האוור נדיבה במיוחד השולפת רבים מתושבי האזור היישר מהמשרד. כיאה למקום שהוקם בשיא תקופת הפיק אפ ברים של העיר, הצפיפות היא חלק אינטגרלי מאופיו, כמו גם מוזיקת הרוק השתלטנית הדורשת מהלקוחות להתקרב זה לזה ולצרוח באינטימיות זה באוזנו של האחר.

חומר אנושי: עובדי צווארון לבן הנהנים מכמה דרינקים של אחרי העבודה, לפני שירדמו על המיטה עם הבגדים ובבוקר ידרשו לחזור על אותו היום מההתחלה.

משקה הבית: מוחיטו על בסיס קלבדוס (36 ש"ח).

ברזים: טובורג או שפאטן (26/19 ש"ח), שפירא פייל אייל, בלו מון או גינס (30/22 ש"ח).

מה אוכלים? נקניקים, גבינות ושאר נשנושים בסיסיים נוסח 2003.

סילון

סילון

סילון

לסבו־בר

בית אריאלה

המקום בעל השם הכי מבלבל בעיר הוא גם הספוט הנוכחי של האישה, האגדה והג'ורה הכי פואטית בעיר. אריאלה לנדה, שעמדה מאחורי הבר הלסבי המנוח מינרווה והג'ואיש פרינסס בשני גלגוליו לא אמרה די, ואחרי תקופה קצרה כמנהלת המנזר פתחה השנה מקום חדש לשתות בו עד לא ידעה. חובבי משקה וחיות לילה אמיתיות התאהבו בקלות באווירה הסקסית והאינטימית, ובסופי השבוע הקהל מציף את הבר האפלולי ואת המרפסת בקומה העליונה מהערב המוקדם עד שעות האפטרים. יש גם סטנד־אפ וערבי קריוקי.

חומר אנושי: טכנואידים, פליטי הריף ראף ותיירים שהלכו לאיבוד בדרך להוסטל.

ברזים: שפאטן (23/28 ש"ח), אוהאר'ס (24/29 ש"ח) או מגנרס (23/28 ש"ח).

מה אוכלים? בינתיים כלום, בקרוב יהיה תפריט טבעוני.

בית אריאלה

בית אריאלה

בית אריאלה

מעוז ברנז'אי

לוציפר

אף שמעולם לא נחשב לאיש לילה בולט, לוציפר הוא המיזם המוצלח ביותר של המסעדן שאול טבת (סטפן בראון ורדיו רוסקו ז"ל רמלה). מדובר במקום אפלולי שאינו מסביר פנים ללקוחות מזדמנים המבקשים לאתרו (מומלץ לעשות שיעורי בית, לפני שתימצאו כלואים בחדר זבל באלנבי). החלל דחוס ומתבסס על בר גדול וכיסאות המצטופפים מסביבו, ועל הקירות תלויים מסכים המשדרים את המתרחש ברחוב. כלל לא מפתיע שהשיק הלונדוני והגישה הלא מתאמצת הפכו אותו לביתה החם של ברנז'ת התקשורת ולסיכוי היחיד שלכם לפיק אפ עם סלב סוג ח'.

חומר אנושי: אנשי תוכן סמי מובטלים שיכולים להרשות לעצמם לשתות עד מאוחר ודמויות בעלות יוקרה ברנז'אית כמו דפנה לוסטיג או מודי בר און. בערב חזק תצאו מפה עם סלפי אירוני לצד איציק זוהר.

ברזים: טובורג (30/26 ש"ח) או גינס (31/27 ש"ח).

מה אוכלים? פיצות נהדרות שנאפו ברוחה ובדמותה של רדיו רוסקו.

לוציפר

בר יין

אקסטרה ברוט

במתחם ברוט הצעיר הפיינשמקריות היא ערך עליון. הברוט עצמו הוא בר יין עם מטבח צרפתי משובח, והאקסטרה ברוט – שנועד לשמש כגרסתו הרעננה של האח הגדול – מיועד גם לבילוי קז'ואלי יותר (בהנחה ששליקת אויסטר עם הבירה נחשבת בעיניכם לעניין שבשגרה). שמח כאן בעיקר בשישי בצהריים, עם הגשת תפריט זקוסקי מיוחד הכולל מנות מזרח אירופיות קטנות לצד וודקה צוננת. בכל שעות הפעילות מוצע כאן דיל שווה במיוחד של שלישיית אויסטרים טריים ושליש גינס מהחבית ב־100 ש"ח.

חומר אנושי: פודיז מושבעים הנוהגים לחלק שליש ממשכורתם בין בתי האוכל המובחרים ברחבי העיר. אחרי הכל, מי שמוכן להפקיד יותר מ־200 ש"ח בישיבה חטופה בבר רוצה לוודא שכספו נמצא אצל האנשים הראויים ביותר למשימה.

ברזים: גינס (32/26 ש"ח) וסטלה ארטואה (29/26 ש"ח).

מה אוכלים? מרק דגים, טרטר בקר ושלל מנות פרנקופוניות עשויות היטב בניצוחם של השפים עומר בן גל ויאיר יוספי.

אקסטרה ברוט

ברוט. צילום: חיים יוסף

ברוט. צילום: חיים יוסף

בר בבית מלון

Library

בר הספריה שבקומת הלובי של מלון נורמן הוא נציגה הסנובי ביותר של סצנת הברים בעיר, אך כמו הסנובים מהסוג המרגיז ביותר – כל יומרותיו מגובות בהוכחות בשטח. הוא מעוצב כלאונג' אנגלי מרהיב משנות ה־40, וכדי להצדיק את שמו שוכנת בו ספרייה המלאה בספרים עתיקים שיובאו בהזמנה אישית מהממלכה. תפריט האלכוהול קורץ לחובבי הוויסקי והקוניאק האנינים, מדי אחר הצהריים מקיימים כאן שעת תה וקוד הלבוש אלגנטי. אבוי לזוג שילכלך את החלל המעוצב והסטרילי בתענוגות ארציים כדוגמת מזמוז משולח רסן על הבר.

חומר אנושי: באי מלון נורמן הבינלאומיים והעמיתים המקומיים הבוחשים בעסקיהם, בצד שתיינים מביני עניין שלא באמת שמחים לראות אתכם. זה רק סיגר בכיס שלהם.

משקה הבית: Piñacartel, מעין פינה קולדה מחוכמת (54 ש"ח).

מה אוכלים? מדובר בלוקיישן המושלם לשליקת אויסטרים כפייתית. שווה לנסות גם את טרטר הבקר הנהדר.

לייבררי

בר הלייבררי בנורמן. צילום: סיון אסקיו

בר הלייבררי בנורמן. צילום: סיון אסקיו

בר בבית מלון

בל בוי

בר הקוקטיילים של אריאל לייזגולד ואבירן אבידן (אנשי 223) במלון ברדיצ'בסקי הוא קודם כל ממתק לעיניים. הוא מעוצב כחלל רדוף רוחות מראשית המאה הקודמת עם וילונות קטיפה כבדים, בקבוקוני זכוכית עתיקים, היפופוטמים מעור המתפקדים כהדומי רגליים ועגלת תינוקות ישנה המשמשת להגשה. הקוקטיילים המוקפדים נרקחים על ידי ברמנים בעניבות פפיון, ונראה שהשמועה על מות הסקס אפיל המהוגן עדיין לא הגיעה לכאן.

חומר אנושי: בעיקר זוגות שנמלטו מהעולם לשעה של אסקפיזם מופלא וכנראה ישגרו את עצמם מהמונית ישירות למיטה.

משקה הבית: קוקטייל Not a Vesper המוגש בבטן כלי מרתיע בצורת דג (54 ש"ח).

מה אוכלים? שלל מנות יפהפיות (להלן: זרוע תמנון על חומוס שעועית לבנה).

בל בוי

בלבוי. צילום: יח"צ

בלבוי. צילום: יח"צ

מולטי בר

חלל

כשמנהלת אותך קבוצת האמנים לס, מה הפלא שאנשים קוראים לך "החלל הכי יפה בעיר". הבר הטרי ביותר ברשימה נפתח רק הקיץ, ואל ציורי הקיר המופלאים של ברוקן פינגאז, שאריות מתקופת חייו הקצרה של המקום כ"הקרטל", התווספו כלים בעבודת יד, פסקול היפ הופ ותפריט קוקייטלים קאריבי. המקום צפוי לשנות קונספט לעתים קרובות ומבקש לשמש בית לאמנים, כסטודיו או כמארח של תערוכות ואירועי אמנות.

חומר אנושי: תל אביבים אורגינליים, יוצאי תלמה ילין לדורותיהם, אנשים שרצו לצלם את ציורי הקיר לאינסטגרם ונשארו בגלל האווירה, ולידוי.

משקה הבית: מוחיטו אננס או קוקוס (39 ש"ח).

ברזים: גולדסטאר או מכבי (27/23 ש"ח), פאולנר או גולדסטאר אנפילטרד (32/29 ש"ח).

מה אוכלים? פיוז'ן אורבני שנסמך על הקרבה לשוק הכרמל עם מנות כמו סלט קערה סגול (29 ש"ח), המורכב ממיטב הסחורה הסגולה בדוכנים.

חלל

חלל (צילום: ניר קאמי נווה)

חלל. צילום: ניר קאמי נווה

בר שכונתי

דיזי פרישדון

הבר המוביל בתת הז'אנר הנפוץ בחיי הלילה המקומיים "ברים שכונתיים בדיזנגוף". דיזי פועל זה שש שנים ומופעל על ידי קבוצה שמחזיקה שבעה בתי עסק (בהם המזג, טנג'יר והחוג הצפוני). הקו המוזיקלי נע בין להיטי מיינסטרים לקטעים פאנקיים מאגפי הדיסקו והעיצוב אורבני ולא שגרתי, עם קיר תיבות דואר, ציורי קיר ואפילו נדנדות לשיכורים אמיצים. היום העמוס ביותר במקום הוא דווקא ראשון, המוקדש לליין הדגל "יין וגבינות ללא תחתית".

חומר אנושי: סטודנטים שזופים מדי לכלכלה וחשבונאות.

משקה הבית: קוקטייל בזיל סמאש – וודקה קטל ציטרון, מחית מנגו, מיץ לימון ובזיליקום (44 ש"ח).

ברזים: טובורג (29 ש"ח), מרדסו (37 ש"ח), סטלה, ויינשטפן או גינס (33 ש"ח) וויטוס (35 ש"ח).

מה אוכלים? התפריט החדש של השף יהודה טגרנסקי מורכב ממנות רחוב עם טוויסט, שמיועדות לחלוקה.

דיזי פרישדון

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 53d3ab1e9d120e