אותה מסעדה וגישה כל כך שונה: ג'ירף אבן גבירול נפתחת מחדש

לפני עשרים ושתיים שנה חלף רימון בן יקיר על פני מסעדה שניצבה נטושה באבן גבירול לאורך זמן רב. קודם לכן פעלה שם מסעדת זליג ואחריה כשתי מסעדות ניסו את מזלן לתקופה קצרה. בן יקיר לא היה בטוח שיש די תנועת אנשים ברחוב, שאכלס אז בעיקר חנויות קטנות של בעלי מלאכה. בן יקיר כבר היה בעל נסיון בתחום: בשנת 1976 הקים את מסעדת פירושקי, ולאחר מכן היה מעורב בכמה פרוייקטים שאפתניים כמו מסעדת ההארד רוק קפה ושיקגו פיצה פאי. אחרי שסייר בשבעה לוקיישנים נוספים בעיר נפל הפור על אבן גבירול: בן יקיר חזר אל הנכס ולתדהמת המשכיר, חתם על חוזרה לעשרים שנה.
למרות ההתחייבות ארוכת הטווח, בן יקיר לא השקיע סכומים גבוהים בשיפוץ. הוא שמר על המבנה המקורי של מסעדת זליג, שבו שכן המטבח בעומק המסעדה, והסתמך על עיצוב אורבני קשוח ואפרורי. "מבחינתי היה לי מוצר מדהים של אטריות טעימות באופן יוצא דופן, ויכולתי למכור את המוצר הזה בכל מקום, גם על ענן. לא הייתי צריך לשכנע בשום דבר מלבד האטריות." הוא מסכם את הרציונל של המהלך.
אלא שדווקא העיצוב המנוכר של לבני בטון חשופות ומפות נייר הפכו את ג'ירף, מסעדת הנודלס שפתח, לעדכנית לתקופתה ולזירת פיק אפ סוערת והאטריות האסייתיות, שהיו אז עניין חדש למדי בעיר, הפכו למאכל הכי נחשק וסקסי בסביבה. לפני שנתיים חתם בן יקיר שוב על חוזה לעשרים שנה, והצליח אפילו לשים את ידו על שתי חנויות שכנות, ואתמול (רביעי 10 בינואר) פתח מחדש את הג'ירף אחרי שיפוץ עומק, כשהמסעדה חולשת כמעט על פני בלוק שלם, והמטבח הפתוח כולו פונה לחזית. עכשיו כבר יש לבן יקיר תשעה סניפים של ג'ירף פזורים בכל הארץ, אחד מהם ברמת החייל. עדיין הוא לא רגוע לקראת הראיון ומבקש מהשותפה שרון רלוי להצטרף.

ג׳ירף המחודשת. משתרעת כמעט על פני בלוק שלם. צילום: עירד נצר

המנות היפניות שאנחנו אוהבים

פייב אוקלוק דרינק: מבצעי ההפי האוור הטובים בעיר 

בראיונות בעבר אמרת שאתה לא מאמין בלהשקיע בעיצוב ובשיפוצים, כי הערך של מאני פור ווליו של המוצר חשוב לך מידי, והנה לקחת קבלן צמרת, שהקים את טופולומפו. למה שינית את דעתך?

רלוי מיד עונה: "המסעדה עכשיו מספיק ותיקה ויכולה לעבור התחדשות ועדיין לשמור על ווליו פור מאני. אנחנו לא נעלה מחירים בעקבות השיפוץ."
בן יקיר: "אנחנו כבר לא זקוקים למראה האמן המוכשר אך המסוגף כדי לשכנע את הקהל שאנחנו טובים. רצינו מקום שמתאים גם לצאת אליו בערבים, ולא רק לבילוי קז'ואל, והעיצוב האדג'י כבר לא מתאים. לזמנו זאת הייתה חוויה אורבנית עדכנית. אבל גם היום חצי מהמסעדה היא רחוב בלי עציצים, בלי רצפות מיוחדות או שנדליירים."  

למה סגרת את סניף יבנה מונטפיורי של ג'ירף?

"הקמנו את מועדון הקצינים ברחוב הארבעה. זאת הייתה מסעדה מצוינת שעד היום מתגעגעים אליה. בתפריט של מועדון הקצינים היו מנות מתוחכמות שהצריכו מטבח גדול. בגלל סכסוך מול משכיר הנכס העברתי את מועדון הקצינים ליבנה, ואז התברר שהמטבח שם קטן מידי, ונאלצנו להוריד מהתפריט את המנות המתוחכמות. באין אותן, לא היתה הצדקה להפעיל סניף נוסף של ג'ירף במרחק קילומטר וחצי מהסניף הוותיק".  

הר גאו כמהין, ג׳ירף החדשה. צילום: יהונתן בן חיים

על מתחרים וחיות אחרות

בעוד שג׳ירף ממשיכה לשמור על מעמדה כאופציית הטייק אווי הפופולרית בעיר, לעיתים נדמה שהקהל התל אביבי היותר פיינשמעקרי כבר אינו ממהר להיראות במסעדה בוותיקה באבן גבירול. כשאני שואלת את בן יקיר האם יתכן שהקהל שעומד בתורים לפני המסעדה בסופי השבוע הוא כבר לא אותו קהל שפקד אותה בשנותיה הראשונות, הוא ממש נעלב. "אלה תל אביבים. חלק מהקהל מתחדש, וחלק זה אותו קהל, אלה הילדים שאכלו אצלי וגדלו ועכשיו הם מגיעים עם הילדים שלהם, ולפעמים הם פונים אלי ולא מבינים איך אני לא מזהה אותם. הם נראו בילדות לגמרי אחרת. "
"אנחנו כל הזמן בנסיעות למזרח הרחוק, ללונדון ולניו יורק כדי לחקור את התחום", מדגישה רלוי "בשלב הראשון הכנסנו עכשיו שבע מנות חדשות לתפריט, ובהמשך נכניס מנות נוספות".

כשפתחתם הייתם מהמסעדות האסייתיות הבודדות בעיר, עכשיו התחרות עזה: הירזינים פתחו זוזברה בגינדי, תיכף יפתחו ווק טו ווק במחיר תחרותי. איך ממשיכים להיות רלבנטיים?

בן יקיר: "זאת בדיוק השאלה. אבל הישראלים אוהבים לאכול המון, ואוהבים לצאת המון, וזה בדיוק המקצוע שלי. ככה שאני רגוע".

בראיון ב- 2014 אמרת שאתה לא מאמין באינסטגרם והנה אתם מעסיקים חברת מדיה.

"כן. היה שלב ב- 2010 שהייתי בטוח שלעולם לא אזדקק לטלפון אחר מלבד הנוקיה. העולם משתנה. עדיין אנחנו לא משנים את המראה של המנות, ומגישים בצלחות פורצלן לבנות."

ומה עם הקינוחים, המיתולוגיים, עדיין עדכניים?

רלוי : "נרחיב ונפתיע בהמשך גם בעניין הזה. מה שבטוח נמשיך לדבוק ברעיון של קינוחים מערביים."

צ׳יקן טנדורי, מנה הודית חדשה בג׳ירף. צילום: יהונתן בן חיים

ג'ירף המחודשת: מה בתפריט?

לתפריט הוותיק נוספו מנות ראשונות כמו סלט סלמון צרוב (חסות סלנובה וערבית, נתחי סלמון צרובים, פרוסות דלעת מוחמצת, מלפפון ואטריות סובה ברוטב סויה, בצלצלי שאלוט ושמן שומשום – 59 ש"ח).

קולקצייה שלמה של גיוזות נוספה לתפריט החדש, ובהן הר גאו כמהין (כיסונים ממולאים פטריות פורטבלו, פורצ'יני, שמפיניון וכמהין ברוטב פטריות פורצ'יני וחלב קוקוס – 38 ש"ח);  דאמפלינג בשר (כיסונים ממולאים צוואר בקר בקר צוואר בבישול ארוך, ברוטב ציר עוף אסייאתי, שמן צ'ילי ואפונה -39 ש"ח).

גם באגף הנודלס, ליבת התפריט, נוספו מנות חדשות – למשל מנת ראגו אסייאתי (אטריות אודון דקות עם ראגו בשר קצוץ, כפיר ליים, ירקות שורש, שעועית שחורה וסויה – 61 ש"ח) או מנת אטריות בשר (אטריות ביצים רחבות עם נתחי בשר בבישול ארוך, מקלות בצל ירוק, שום, ברוקולי ותרד טורקי בסויה כהה – 63 ש"ח). בעיקריות תמצאו גם מנה הודית חדשה של צ'יקן טנדורי (נתחי פרגית ברוטב יוגורט ותבלינים עם שעועית ירוקה, פלפלי צ'ילי ובצלים על הגריל – 61 ש"ח).

סלט תאילנדי של אטריות זכוכית בג׳ירף המחודשת. צילום: יהונתן בן חיים