מהדורות החדשות נראו אתמול כמו בדיחה, אבל רק איילה חסון הצחיקה

אם זה לא היה עצוב, היינו צוחקים. מהדורות החדשות של אתמול, מזועזעים מעוצמת הזעם של מהומות הימין, היו באמת בדיחה. אותם אנשים שעבדו בלנרמל את אותם האנשים שקוראים להם "ערוצי תרעלה", לפתע מתפלאים שהאש חסרת הרסן הזו פונה לעברם. הלב יוצא לאורי איזק שצריך לראות את מחולל הכאוס צבי סוכות מוזמן לאולפן רגעים אחרי שהיה חלק מההמון הפרוע בשדה תימן, יושב ומצחקק לצד עמית סגל. בדיחה. אבל מכל מהדורות הבדיחה האלו, רק אצל אחת זה אשכרה היה מצחיק.

>> הפיכה בשידור חי: היום שבו אנשי חדשות 12 הצטרפו לערוץ 14

זה היה די מצחיק לראות את איילה חסון מנסה להשתלט על שידור אקטואליה של אירוע חדשותי מתגלגל. חוסר המקצועיות המפורסם שלה נכח בכל דקת שידור לחוצה, בעוד חסון מנסה לג'אגלג בין האירועים המתרחשים בשדה תימן ובית ליד (אותו הגדירה כ"אירוע שחרג וגלש מכל פרופורציות") לבין כתבות מתוכננות מראש (על הכנות ישראל לתקיפה בלבנון), ומפילה את כל הכדורים יחדיו. פאנל הטלאים שהרכיבה סביבה – תערובת של עיתונאי כאן 11 כמו רועי שרון למלבי אש מקצועיים כמו עו"ד יסכה בינה (ראש התנועה למשילות ודמוקרטיה, אשר ממייסדיה שמחה רוטמן) – בקושי מצליח להשלים מילה, שלא לדבר על מחשבה.

אבל הקרקס האולפני הוא לא העיקר הפעם, כי החדשות הן מה שקורה בחוץ. ובחוץ, תנו לי להגיד לכן, היסטורי. סליחה, היסטרי. כי בעוד שבתוך האולפן האשימו את ההפגנות ההתנגדות להפיכה משטרית (כמובן), והזכירו את האירוע במסגרתו מילואימניקים הואשמו ברצח מחבלי נוחבה ב-7 באוקטובר (מקרה שונה לחלוטין) – מחוץ לאולפן עמד הקהל האמיתי של איילה חסון, והוא לא עסק בוואטאבאוטיזם, אלא בדיוק עסוקים בלהפריע לכתב אזור הדרום של כאן 11, איציק זוארץ.

כשחסון פנתה לזוארץ בפתיחת השעה השניה של השידור, המהומה שסביבו נשמעה ברקע השידור, אך לא נתפסה במצלמה. מה שכן רואים זה בחור מגרבץ שצועד מהרקע לעבר המצלמה, נעמד בינה לבין זוארץ מתוך כוונה מובהקת להפריע, וצועק "חבר'ה, למה אתה מפריע לו? אתה לא מתבייש?". הצחקוקים מתוך האולפן נשמעו, וגם נראו על פני המתפרעים ברקע, אבל זוארץ לא קלט שהפאנץ' עליו, ופנה לאותו מגרבץ. "בוא ננסה אז לדבר איתך", אמר, וזכה להתעלמות עד שאמר את מילות הקסם: "איילה חסון באולפן".

באותו הרגע הבחור האנונימי הסתובב לעבר הכתב, והפרצוף המבודח שלו נעלם. "נו", הפציר בכתב, והוא העביר לו את השאלה העילגת של חסון, "מה היתה המטרה בלפרוץ לבסיס?". המרואיין המבוקש מיהר להכחיש שמישהו נכנס בכלל לבסיס, אבל חסון רצתה להקשות וצעקה (כהרגלה) לתוך המיקרופון "איציק, תשאל אותו 'ואם הלוחמים עשו את מה שמיוחס להם', מה הוא חושב על זה?", ואז הוסיפה "אבל בלי לעצבן אותו יותר מדי, שלא יעוף ללכת". זוארץ הבין את המשימה, ופתח עם מילות קוד: "איילה חסון שואלת מהאולפן". אפילו זה לא גרם לקהל להפסיק להטריד את הכתב, הצלם ובאופן כללי להרוס את השידור ככל הניתן.

"תודה רבה לך איציק זוארץ, מעריכה את ה… נחישות שלך", אמרה חסון, ואז פנתה לרועי שרון עם טענות על הדרך שבה מצ"ח ניהלו את המעצר. אבל הרגע המצחיק באמת הגיע בהמשך, במהלך ריאיון עם עו"ד נתי רם מארגון הימין "חננו", שמייצג שניים מהחשודים במעשים המחרידים. רם שוחח עם חסון מבית ליד, אוחז במיקרופון לא ממותג (פרט חשוב שנחזור אליו אח"כ), ומתראיין לצוות של כאן 11. ברקע צלילי "שבחי ירושלים" שנשמעים מרמקול, כמה מתפרעים מצטופפים שוב מאחורי הריאיון, אחד מחזיק שלט "פצרית 3> נוחבות". כאוס והמולה ברקע, בקושי שומעים משהו בין כל הבלגן.

זה היה כמעט קורע מצחוק – כל עוד מתנתקים לרגע מהמציאות המטריפה – לראות עו"ד מהימין משוחח עם חסון, הפלסטר הימני של כאן 11, בעודם מנסים להתמודד עם הטרדות של פעילי ימין. "רק ערוץ 14", נשמעה צעקה ממגפון שעמד ליד, ולא הפיק להטריד את כולם. "די, נו באמת. תבקש מהם להפסיק להפריע" קראה חסון נואשות, אבל הכאוס רק התגבר, ואישה מחייכת מרימה אצבע משולשת מתחת לדגל "משיח" צהוב. "איזה גסי רוח" פולטת חסון, מבלי להבין שהיא חלק משמעותי מהדשן שגידל את הפטריות המורעלות האלו. "וואו, מה אני אגיד לכם?" סיכמה את הריאיון הקצר והלא מועיל בהתייחסה להפרעות. "אנשים איבדו את זה, באמת. כל ה… כל ה… כל השנאה והרעל הזה מיותרים לגמרי. חייב להרגיע". מיד אחרי היא כבר תקפה את הפרקליטות שוב.

להגנתה של חסון אגיד שהיא באמת נראתה נואשת לייצר איזה מסגרת, ולהכיל את האש שיצאה מכלל שליטה. היא חזרה והציבה קו מוסרי ברור שבעיניה, התעללות באסיר זה אסור; היא ניסתה להגיד דבר מה על אלימות נגד עיתונאים; והיא ממש רצתה שכולם יהיו נחמדים שוב. אבל כמו ילדה שאוהבת לשחק באש ובטעות הציתה את הבית, חסון גילתה שזה מאוחר מדי. האש שהיא רגילה אליה כבר גדולה הרבה יותר, וחסון פשוט לא הצליחה להכיל את הדיסוננס.

ולא היה מקום בו הדיסוננס הזה ניכר יותר מאשר מול רגע קטן שבו פנתה חסון לכתבת כאן 11 מבית ליד, הדס גרינברג, שהתנצלה על המיקרופון הלא ממותג שהיא מחזיקה בידה, כי "גנבו לנו את המיקרופון, ואת התיק, וחלק מהציוד". היא גם אומרת שהיא והצלמת הותקפו. חסון הביעה מילות נחמה, ואז סגרה את הדיווח במילים המדהימות "טוב, האלימות כבר… מבלבלת". כנראה כשהיא מגיעה מהצד שאת מנסה להגן עליו, היא באמת מבלבלת. אבל עבור מי שלא מנסה לדברר אותה, היא דווקא ברורה וקלה מאוד.