עברית במבטא מירי פסקל: הצמד שהפך את השפה למגרש משחקים

כל מי שראה פעם קומדיה בשפה זרה יודע כמה בדיחות יכולות להתפספס בגלל חוסר היכרות עם השפה המדוברת. משחקי מילים, שנינויות, חרוזים או בדיחות שמבוססות על השפה עצמה הן טריקיות, אבל לא בלתי אפשריות לתרגום. מבטאים מצחיקים, דמויות או סלפסטיק לרוב ידברו בעד עצמם, ואם הבדיחה אוניברסלית מספיק היא תעבוד בתרגום לכל שפה. ואז יש את מה שזה לא יהיה שעושים אילן פלד ויעל פוליאקוב.

אמנם מדובר בשמות מוכרים ואהובים, אבל גם אחרי הקמפיינים, הסדרות ו"טרילילי טרללה", מדובר ביצירה לקהל נישה. גם אם אתם דוברי עברית שפת אם, ממש לא בטוח שסוג ההומור הזה עושה לכם את זה. אם הוא כן, כנראה שתישארו קהל נאמן ואדוק לנצח. לא משנה איפה תראו את הצמד הזה – מ"אחד העם 1" ו"אחד העם 101" דרך המערכונים ב"ארץ נהדרת" ו"מה נסגר" ועד ל"נוכלות" – אתם תמיד נכנסים לעולם מסוים מאוד עם חוקים ספציפיים, שלא תמיד תואמים את קונבנציות הקומדיה הרגילות. לפעמים יש אבסורד או נונסנס מוחלט, לפעמים אנחנו פשוט צופים בחיים הרגילים של אנשים מוזרים שאפילו לא אומרים עכשיו משהו מאוד מצחיק, ועדיין זה קורע.

הרבה מהקסם הוא הצורה שבה הדמויות מדברות – ישראליות עקומה ומשונה, תמיד עם עיוות קטן שמונע מהדמויות להיות חיקוי של פרסונה או ארכיטיפ מסוים. ואיכשהו, לא משנה מי מדבר, העברית מדויקת או מתיימרת, מיושנת במידה ובמשלב גבוה. פלד ופוליאקוב הופכים את השפה העברית על שלל גווניה, משלביה והסלנג שלה, למגרש משחקים עצום ומפתה.

קחו לדוגמה את קטעי הקישור האייקונים שלהם לפסטיבל הזמר והפזמון 2013, בכיכובן של שלל מוזיקאים ומוזיקאיות כושלים. זה לא שהטרלול הנפלא הזה לא היה מצליח להצחיק גם בג'יבריש, אבל הצורה שבה כל דמות מרכיבה משפט ומבטא את המילים בו היא חלק ענק מההצלחה. שומעים את זה במבטא הכמו-תום-פטרוברי של צמד העאלק-מטאל, בעברית האייטיזית של "עשה פתאוםםםם" ובמיוחד בפאנץ' הסופי "חרט-ט-ט-ט-ט-ט חרטטן!". הכל ישראלי מאוד, אבל מהסוג הכי חייזרי.

בארבעת מערכוני להקת ארבע, שבילבלו המונים מצופי ארץ נהדרת בעשור הקודם, השפה היא שילוב משוגע לגמרי של פופ בינלאומי, הניב הקיבוצניקי וקצת שוודית. התמהיל הזה הכניס לחיינו את גרסת הר סיני של Material Girl שבה משה שובר את לוחות הברית כיוון שגילה את התרמית – עם ה' הידיעה בצירה ולא בפתח, תיבול שמייצג עברית נכונה אבל הוא בעצם שימוש דקדוקי שגוי; את העברות ל-Bootylicious עם המשפט "את עצמי בזול אנ'לא מוכרת במטא של תפוחי דלישס, בייבי" וכמובן את "דבר איתנו חד חלק, אנחנו מאותו מלייה הרי".

המפגש בין העברית לאנגלית נוכח גם כשמירי פסקל ואחותה תקווה נפגשות, ותקווה מתוסכלת שוב ושוב שאחותה לא יודעת לבטא מילים באנגלית כהלכה בעודה משוויצה במבטא אמריקאי מאולץ על המגורים ב"וואלי".

אז אם נחזור לשאלה שאיתה התחלנו, לא ברור מה צופה שיראה את הקטעים האלה עם כתוביות בכלל יחשוב על מה שקורה מולו. יש כאן שכבות על גבי שכבות של ישראליות ועברית מתחדשת שמשמשות לא רק כדי להצחיק אלא גם כדי לאפיין דמויות או לזרוק אותנו לעברית מהסוג ששומעים היום רק בפוסטים נוסטלגיים של כאן ארכיון. אבל זה בסדר, אם יש לכם חברים מחו"ל שממש דחוף להם לראות מערכון ישראלי מוזר תמיד אפשר להראות להם משהו משלל ההזיות בשפות אחרות שהשניים יצרו ל"מה נסגר", רק תיזהרו מכל הבלאקפייס.