טיים אאוט timeout

קונטרול Z: הסיפור של סנאפצ'ט בכלל לא קשור לסקס וסמים

| מאת: גיא פרחי

בזמן שקדחתם על שי חי בפייס והעליתם בוק לאינסטוש, הטינאייג'רים בני דור ה־z כבר מזמן עברו לסנאפצ'ט - האפליקציה שמעלימה כל תוכן בתוך שניות, ושאפילו צוקרברג שובר את הראש איך לנגוס בה. למה הם שם?

  • https://static2.timeout.co.il/media/2016/03/sizes/סנאפצט-HH_wo_680_382.jpg
סנאפצ'ט (Shutterstock)

קבלת הפנים של סנאפצ'ט למשתמשיה החדשים היא מופע של גסות רוח. הציפייה להבין מה בדיוק קורה כאן ומה האפליקציה עושה מתרסקת במפגש עם מסך סלפי סתום, נטול רמזים, שמזכיר את מסך המצלמה של האייפון אך עם זאת עונה לחוקיות שונה לחלוטין. החיפוש אחר תפריט ניווט אינפורמטיבי, שישמש כמגדלור קטן באפלה הווירטואלית, מתגלה במהרה כמאמץ מגוחך וסיזיפי. מישהו שם רצה לגרום לי להרגיש כמו נער פריפריאלי התועה לראשונה במסדרונות הפתלתולים של דיזנגוף סנטר – זר, חרד ונבוך, אך כנראה באותה מידה גם משוחרר וספונטני.

אני מתמסר לחוסר הוודאות ולוחץ על כמה אייקונים מסקרנים באופן סימולטני. בתגובה האייפון תוקף אותי בשלושה צילומים רצופים. התמונות הללו, שנראות כמו מאג שוטס של סוחר סמים קולומביאני, ירכיבו מעתה את תמונת הפרופיל המונפשת שלי באפליקציה החברתית. הן מתחלפות מולי בלעג, ולא מותירות לי ברירה אלא להודות בכישלון צורב: אני רק בן 25, ובכל זאת אין לי מושג קלוש מה קורה כאן.

משחק ילדים: המדריך לסנאפצ'טיסט המתחיל

ברגעי המבוכה הללו הכישלון הטכני משחק תפקיד משני בלבד. אחרי הכל, ידע תפעולי הוא ידע נרכש: גם אבא שלי התחיל משיתוף מביך של הודעות פרטיות בפיד הכללי, והיום כבר אפשר להגדירו כאושיית פייסבוק בהתהוות. לעומת זאת, נראה כי פער הדורות נחשף בצורתו המזוקקת ביותר באי היכולת להבין את המהות העומדת בבסיס התופעה. אחרי יום אחד בסנאפצ'ט גם אני הצלחתי לצלם את עצמי עם אוזני כלב מדומות, אך בעודי מנסה לשתף את התמונה המטופשת עם חבריי הפעילים באפליקציה, לא הפסקתי לתהות במה לעזאזל תרם הדבר הזה לחיי. בכל הנוגע לסנאפצ'ט, "איך" זו השאלה הקלה. הדברים מסתבכים כשמגיעים ל"למה".

גיא פרחי בסנאפצ'ט

גיא פרחי בביקור ראשון בסנאפצ'ט

הכל אישי

בזמן שסנאפצ'ט ממצבת את עצמה כרשת החברתית הפופולרית ביותר בקרב בני נוער ברחבי העולם, רבים מוצאים עצמם נבוכים אל מול אותן שאלות. זמן קצר לאחר השקתה בשנת 2011 על ידי אוון שפיגל, רג'י בראון ורוברט מרפי, שיצרו אותה כעבודת הגמר שלהם באוניברסיטת סטנפורד, אפשר היה לפטור אותה כפרפרזה שובבה על ווטסאפ. הפיצ'ר המרכזי שהציעה האפליקציה – התפוגגות המסר הכתוב או המצולם שניות ספורות לאחר שליחתו – הפך אותה למגרש המשחקים הבטוח של זוגות המתנסים בסקסטינג.

כך עדיין תופסים אותה רבים מבני הדור שלי. מ', תל אביבית בת 31, סיפרה לי שהורידה את האפליקציה למטרות סקסטינג ועסקאות סמים. "בכל מה שנוגע לסמים אני ממש פרנואידית, אז כל פעם שמישהו רצה לדבר איתי על זה, הייתי מפנה אותו לסנאפצ'ט. אותו דבר לגבי תמונות בעלות אופי מיני. אני לא אשלח למישהו פשוט תמונה עם הציצים שלי בווטסאפ, זה מוזר ומסוכן. אז עשיתי את זה בסנאפצ'ט. מעבר לזה אני לא מוצאת טעם להשתמש דווקא בפלטפורמה הזאת. האמת היא שהרבה זמן כבר לא הייתי שם".

אך את מה שמ' ואני כנראה לא מסוגלים לתפוס, זיהו בשנתיים האחרונות מיליוני בני נוער שהחלו להשתמש בה באופן יומיומי. לפי מחקרים, 85 אחוז ממשתמשי סנאפצ׳ט ברחבי העולם הם מתחת לגיל 18 ו־50 אחוז מהמשתמשים האקטיביים הם בני 16־24. עם נתוני צפיות מדהימים המטפסים בעודכם קוראים את הכתבה (100 מיליון משתמשים יומיים מביאים לה כ־8 מיליון צפיות בקטעי וידיאו מדי יום), סנאפצ'ט היא ללא שום ספק הרשת החברתית הלוהטת של הרגע.

סנאפצ'ט

בתמונה: לא סקסטינג (צילום: בן רצון)

על פי מחקרים, אינסטגרם עדיין נתפסת כרשת החברתית הפופולרית ביותר בקרב בני נוער אמריקאים (ותופסת 33 אחוז מפעילותם ברשתות החברתיות) כאשר טוויטר (20 אחוז) וסנאפצ'ט (19 אחוז) מתחרות זו בזו על המקום השני. לעומתן, נתוניה של סנאפצ'ט נמצאים במגמת עלייה חדה. כשמשווים את נתוני הצמיחה שלה לנתוני הצמיחה של פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם בארבע השנים הראשונות מאז שהושקו, מקבלים נתונים מדהימים. בנקודת הזמן הנוכחית, למשל, לפייסבוק היו רק 75 אחוז מהמשתמשים הפעילים שיש לסנאפצ׳ט כיום.

מבחינת נתוני הורדות גלובליים, סנאפצ׳ט תופסת את המקום השלישי (32.9 אחוז) כשלפניה רק אינסטגרם ופייסבוק. אך שם המשחק, בהקשר הזה, הוא השתתפות פעילה ויומיומית: 70 אחוז מתלמידי קולג' אמריקאים הודו שהם מפרסמים לפחות סנאפ אחד ביום, ורק 11 אחוז אמרו את אותו הדבר על פייסבוק. אבל לא מדובר רק בשיגעון אמריקאי. על פי דוח "מצב האינטרנט בישראל לשנת 2015" שערכה חברת בזק, 35 אחוז מבני הנוער הישראלים כבר הגיעו לסנאפצ'ט, ו־48 אחוז יעדיפו לשתף את הסלפי שלהם דווקא שם ולא בפייסבוק.

סנאפצ'ט

זה מה שהפסדתם כששוטטתם בפייסבוק (צילום מסך מסנאפצ'ט)

כשמשוחחים עם בני הנוער הללו, מתברר שעבורם סנאפצ'ט היא בראש ובראשונה מפלט מהפורמליות המעושה של פייסבוק ואינסטגרם; או אם תרצו – מועדון שאפשר לצאת אליו בפיג'מה ונעלי בית. אין שם הורים, מרדפים מתישים אחר לייקים או תגובות בלתי מחמיאות, וכשאתה נער בן 16 זה שווה המון. "בסנאפצ'ט אתה פשוט יכול להעלות ולתעד הכל", מסבירה לי טל אביגזר, תל אביבית בת 18. "אין את ההרגשה שמה שהעלית מעניין יותר או פחות מדברים שאנשים אחרים מעלים. אין שם את הקטע של מקובל או לא מקובל, מפורסם או לא מפורסם, כולם שם אותו הדבר. אתה רואה אנשים בצורה שהיא לא מזויפת, אין לך מיליון עיצובים ופוטושופים שאנשים מעלים לרשתות אחרות, כולם משתמשים שם באותו דבר ונראים אותו דבר".

אילו דברים תעלי דווקא לסנאפצ'ט ולא למקומות אחרים?

"לסנאפצ'ט אני אעלה דברים יומיומיים ואישיים יותר. לדעתי האינסטגרם עוסק יותר במראה שלך, ואנשים מנסים להיות מקצוענים, כל אחד שם חושב שהוא צלם. בפייסבוק זה יותר פוסטים. כמו עיתון, רק ברשת חברתית – אתה מתעניין בדברים שחברים שלך מתעניינים, ובמידת הצורך מגיב עליהם. מה שטוב בסנאפצ'ט הוא הפשטות שלה. אתה תעלה לסנאפצ'ט תמונות שבהן אתה סתם הולך לעבודה, או נרגע בים, תמונה של אוכל או בירה באיזה בר או מסעדה, שטויות שהכנת משעמום או סתם תמונת פדיחה שלא אכפת לך שיראו כי היא ממילא תיעלם בעוד חמש שניות מהרשת לנצח. אתה יכול להיות שם פשוט אתה, בלי כל הלחץ החברתי והחשש מתגובות של אחרים".

מיכלי (12) ורון (15), אחות ואח, מחזקים את אותן הטענות. "הסנאפצ'ט הוא רק לחברות הקרובות", מסבירה מיכל, הצעירה. "אני לא צריכה להשקיע בכל תמונה שאני מעלה. למשל, בדרך לחוג ריקוד אני יכולה לצלם את עצמי ולשלוח לחברות. באינסטגרם התמונות צריכות להיות יפות, מיוחדות והן יישמרו לכל החיים". רון מוסיף: "סנאפצ'ט הוא מקום לתעד דברים פחות חשובים, את הרגע המסוים שאתה חווה".

מבין שלוש הרשתות החברתיות הגדולות, בסנאפצ'ט אתה משתמש הכי הרבה?

"כן, ואחר כך באינסטגרם. בפייסבוק אני משתמש ממש מעט. זה דבר שחלף מהעולם".

סנאפצ'ט

"אפשר להעלות שטויות שהכנת משעמום או סתם תמונת פדיחה" (צילום מסך מסנאפצ'ט)

מועדון חברים

ההצהרה הדרמטית של רון איננה חוטאת למציאות כלל; בפועל, בכל הנוגע לבני נוער, מארק צוקרברג בעצמו מרגיש שסנאפצ'ט נושפת בעורפו. לאחר שניסה לקנות את האפליקציה תמורת 3 מיליארד דולר עוד בנובמבר 2013, ונענה בסירוב משתלם למדי עבור הצד השני (כיום מעריכים את שוויה בכמה עשרות מיליארדים), רכש צוקרברג לאחרונה את הסטארט־אפ Masquerade (נשף מסכות, בתרגום מילולי), שאמור לעזור לו להפוך את ממשק פייסבוק לגמיש ויצירתי, ובקיצור למקבילה של סנאפצ׳ט. בני הנוער ששוחחתי עמם התעקשו שהפילטרים המשעשעים שמציעה האפליקציה הם הטפל, והעיקר הוא עצם האלטרנטיבה למרחב הפגיע של פייסבוק.

"פייסבוק לא מתאימה לבני נוער ולילדים", מסביר אליאב אלאלוף, יועץ שיווקי ושותף בחברת לייק אנד שר. "היא מתאימה לאנשים שכבר יצאו ממסגרת של בית ספר ולא פוגשים את החברים שלהם כל יום. כשאתה בתיכון, יש לך חברים רק במקום אחד ואתה לא צריך את פייסבוק בשביל להתעדכן. המדיה החברתית שלך היא הכיתה. מה שאתה כן צריך הוא כלי תקשורת כדי לקשקש באמצעותו עם החברים שלך, וכאן נכנסת לתמונה סנאפצ׳ט עם יתרון בולט – היא מאפשרת לך להגדיר את החשיפה שלך לקבוצה מצומצמת של חברים קרובים. אם תעלה בפייסבוק 20 תמונות ביום יעירו לך שאתה נרקיסיסט, פסיכי ודפוק, וכמה שמבוגרים יודעים להיות רעים, בני נוער יודעים זאת הרבה יותר. בסנאפצ׳ט אתה יכול לעשות שטויות, להעלות 20 דברים ביום, ורק החברים הטובים שלך יראו את זה. בדיוק הייתי בקבוצת מיקוד לא רשמית בקרב 36 בני נוער בני 12־15 מיישובי חוף הכרמל. שאלתי אותם: 'אם היית צריך להישאר רק עם כלי מדיה חברתית אחד, במה היית בוחר?'. התשובות היו 30 אחוז סנאפצ'ט, 50 אחוז ווטסאפ ו־20 אחוז אינסטגרם. כששאלתי על פייסבוק הם צחקו".

ואכן, גם צוקרברג מבין שסנאפצ׳ט איננה עוד תופעה חולפת (ע״ע סיקרט), אלא הבטחה ששיאה עדיין לפניה. כוכבות נוער אמריקאיות כמו קיילי ג׳נר, אשלי בנסון וג'יג'י חדיד כבר שם; קים קרדשיאן הגיעה רק לפני שבוע, אך הספיקה כבר להפגין את חיבורה לפורמט בסנאפ אינטימי; וב״פלייבוי״ פרסמו בפברואר האחרון גיליון נקי מעירום (הראשון אי פעם) בעיצוב סנאפצ׳טי למהדרין, מתוך ניסיון מודע לפנות לקהל יעד צעיר.

אפילו השער האחרון  של "פלייבוי" התכתב עם סנאפצ'ט

אפילו השער האחרון של "פלייבוי" התכתב עם סנאפצ'ט

ואם בני הנוער ומובילי הדעה שלהם כבר נכנסו, מן ההכרח שגם המפרסמים יתחילו לחפש את דרכם פנימה. לטענתו של יניב ויצמן, מנכ"ל משרד הפרסום Teenk המתמחה בפנייה לצעירים ובני נוער, סנאפצ׳ט היא המקום שבו המותג יכול לייצר קשר אותנטי ובלתי אמצעי עם קהל היעד שלו, כמו פייסבוק לפני חמש שנים. "רק עכשיו חזרתי מכנס בינלאומי בלונדון על שיווק לנוער, ושם סנאפצ׳ט תופס מקום משמעותי מאוד״, מספר לי ויצמן. ״אם הייתי צריך להגדיר את היתרון העיקרי של האפליקציה, הייתי אומר שהיא נותנת לבני נוער הצצה אל אחורי הקלעים של הדברים. ברובד הגלוי יש לך את הפרסומת – המוצר הערוך והמעובד. סנאפצ׳ט נותנת להם הצצה אותנטית, בגובה העיניים, לתכנים של המפרסם. קח לדוגמה את מה שעשינו עם קוקה קולה סאמרלאב. לקראת האירוע צילמנו קליפ עם נדב גדג׳, ובמשך כל יום הצילום העלינו בלייב סנאפים של מה שקורה מאחורי הקלעים בצורה הכי אותנטית. "כשמשווקים לנוער צריך להביא בחשבון גם את מחסום הבושה. כיוון שהתוכן בסנאפצ׳ט נעלם מהר, הם יכולים להרשות לעצמם לשתף פעולה עם פעילויות שברשתות אחרות הם לא היו עושים, ומפרסמים יכולים להיות אמיצים יותר. לדוגמה, בפעילות שעשינו עם קוטקס, מותג של מוצרי היגיינה, ביקשנו מנערות לקחת את התמונה של המוצר ולצייר עליה כל מיני דברים. ההיענות הייתה מטורפת. כשפרסמנו את מילקי, עשינו פעילות שבמסגרתה שלחנו להם רמזים, שהם הרי נעלמים תוך כמה שניות. זה הפך להרבה יותר מעניין״.

המותג הישראלי הראשון שנכנסו לסנאפצ'ט כמשתמש מן המניין הוא "FIX Underwear", מותג הלבשה תחתונה הפונה לקהל יעד צעיר. "המותג שלנו עוד לא שנה בשוק, ואת רוב תקציב השיווק אנחנו מפנים לרשתות החברתית, בעיקר לסנאפצ'ט ואינסטגרם", מסבירה חן בן ישי, מנהלת המותג. "את פייסבוק אנחנו רואים יותר כמדיה מכירתית, שם אפשר להסביר יותר על הערכים של המותג ועל המוצרים שלנו, לאינסטגרם נעלה דברים יותר מטופלים, והסנאפצ'ט הוא מקום פחות מהודק ומפונפן, ובגלל זה לשם נעלה דברים פחות רשמיים – דברים שהם על הדרך".

יניב ויצמן (צילום: יח"צ)

"הצצה אל אחורי הקלעים". יניב ויצמן (צילום: יח"צ)

לצד זה סנאפצ'ט מאפשרת לגופי תוכן מובילים להקים בתוכה מובלעות בתשלום. בפונקציית ה"Discover" שנוספה לפני כמה חודשים לאפליקציה, תוכלו למצוא גופים כמו CNN, וייס ודיילי מייל המשלמים לה 20 דולר בעד כל 1,000 צפיות במתחם שלהם, המורכב מסנאפים המפנים לכתבות מובילות. מכסת גופי התוכן מצומצמת, ומותגים משתלמים פחות נדחקים החוצה. באוקטובר 2015 נזרקה יאהו מסנאפצ'ט בשביל שבאזזפיד תוכל להיכנס. במסיבה הזאת אין מספיק מקום לכולם.

בני גורן בלייב

הכלים הוויזואליים שסנאפצ'ט מציעה למשתמשיה מקדשים את ממלכת היומיום. לכל סלפי שתצלמו בה תוכלו להוסיף שעה, מיקום וטמפרטורה )המערכת מזהה את הנתונים הללו בעצמה(. בגזרה היצירתית, יעמדו לרשותכם מבחר אימוג'יז, אופציה לציור על המסך ושורה לכתיבת טקסט קצר; ובגזרה השטותית – פילטרים שידמו את פניכם לכלבים, ארנבים ושאר חיות, או ילחימו אותם עם פניו של האדם המצטלם לצדכם ("Face Swap", בלשון הצעירים).

סנאפצ'ט

שפחות הצליחו. Face Swap בסנאפצ'ט

עם זאת, רבים מעדיפים להתעלם מכל אלה ולצלם קטעי וידיאו קצרים המתעדים בכמה שניות רגע שגרתי אך מעורר קנאה מחייהם: צִלחוּת מנה, ג'וינט מתגלגל או סקירה חטופה של רחבת ריקודים משולהבת. שילוב הדימויים הקצרים והקטועים הללו, בזה אחר זה – כפי שהם מופיעים באזור הסטוריז באפליקציה (שבניגוד להודעות פרטיות, זוכים לתוחלת חיים של 24 שעות שלמות) – הוא זה שמגדיר יותר מכל את שפת הסנאפצ'ט.

כצפוי יש אנשים שהספיקו להפוך את זה לאמנות. כוכב הסנאפצ'ט הבלתי מעורער בארצות הברית הוא די.ג'יי חאלד, ראפר אמריקאי ממוצא פלסטיני שכבש את הרשת החברתית עם צרור משפטי מפתח קולעים ומשעשעים. אך הסטורי הידוע ביותר שלו לא היה מצחיק בכלל: כשנתקע עם סירתו בים בשעת לילה מאוחרת, לא פנה חאלד למשטרה או לרשויות ההצלה. קודם כל הוא העלה תיעוד שוטף של הרגעים המלחיצים לסנאפצ'ט. כוכבי הסנאפצ'ט הנצפים ביותר הם בן רצון (bratzon) ודניאל וינריב (DANIEL2117). בעוד הסטוריז של וינריב בת ה־15 יחזירו אתכם לבנאליות המתוקה של הנעורים (תמונה של ספר מתמטיקה בתוספת הכיתוב "מתמיכס", וידיאו שבו היא וחברתה משוחחות על פחד מג'וקים), רצון בן ה־26 תופס את האפליקציה בפרספקטיבה תסריטאית. עבורו סנאפצ'ט היא פשוט שפה חדשה לייצר סיפורים טובים.

"אני יכול לראות זקנה מחכה בתחנת אוטובוס, לצלם אותה, ובעזרת הכלים של סנאפצ'ט לעשות כאילו היא שטה בקיאק", אומר לי רצון. "בסנאפצ'ט אין לך מגבלות. הם כל הזמן מנסים להמציא את עצמם מחדש כדי שתוכל להביא את הסיפור האולטימטיבי לעוקבים שלך. יש לך פילטרים מדהימים, יש לך צייר, פייס מושן, אפשר להכניס מוזיקה מבחוץ. אם אתה בחור שאוהב לספר סיפורי אהבה, יש לך את כל הכלים. אם אתה בחור שאוהב לעשות בלוגים אישיים, גם את זה אתה יכול לעשות".

סנאפצ'ט

ניסינו גם. (צילום מסך מסנאפצ'ט)

מבחינה זו סנאפצ'ט יכולה להפוך לתופעה גדולה הרבה יותר מרשת חברתית. לאחרונה פורסם בעיתונות הטכנולוגיה כי ייתכן שהחברה עובדת דווקא על משקפיים חכמים – צעד מפתיע לכל הדעות, ויש שיגידו שאפילו הזוי. כך או כך, בחודשים האחרונים החלה סנאפצ'ט לנצל את השפה הייחודית שלה כדי לשדר סיפורים בעלי אוריינטציה טלוויזיונית מובהקת: במהלך אירועים עמוסי רייטינג כגון הסופרבול או טקס האוסקר, האפליקציה מרכזת סנאפים שהועברו אליה על ידי אנשים הנוכחים באירוע ומשדרת אותם בזמן אמת למשתמשיה. כך זוכים המשתמשים לצפות בתוכן טלוויזיוני בלתי אמצעי, שאינו מסופר מנקודת המבט של הרשתות הממוסדות. "בטקס פרסי ה־MTVי12 מיליון אנשים צפו דרך סנאפצ'ט, בעוד 9.8 מיליון אנשים צפו בו בטלוויזיה", מסביר רצון. "גם בטקס האוסקר כמות הצפיות בסנאפצ'ט הייתה גדולה יותר. על פי דברי המנכ"ל אוון שפיגל, סנאפצ'ט לגמרי הולכת לכיוון הזה".

בפועל סנאפצ'ט כבר החלה לייצר תוכן בעצמה. על רקע הבחירות המקדימות בארצות הברית גייסה הרשת את הכתב הפוליטי פיטר האמבי (לשעבר ב־CNN), והוא החל לסקר את אירועי הבחירות מהשטח באמצעות סנאפים. התוכנית של האמבי אינה תחליף של ממש עבור שוחרי הפאנלים הפוליטיים, ואיש לא מאמין שסנאפצ'ט תחליף בבוא היום את הטלוויזיה. אפילו כרשת חברתית בפורמט הנוכחי אפשר בהחלט להניח שגם היא תיעלם יום אחד, ותחבור למיליארדי המסרים המיידיים שהיא עצמה העיפה לתהום הנשייה. במקרה כזה היא תמשיך לחיות דרך השפה הוויזואלית שלכדו עבורה רבים כל כך מבני הדור ה־Z, ועל כן עתידה להשתלב, בצורה זו או אחרת, באבולוציה הבלתי נמנעת של תקשורת המיינסטרים.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: c422d06bb