לא מחייב: אפילו סת' רוגן לא מצליח לחדש את השאלה השחוקה הזאת

אי אפשר לעשות סדרה על משהו שאין. "אפלטוני". צילום: יח"צ אפל TV
אי אפשר לעשות סדרה על משהו שאין. "אפלטוני". צילום: יח"צ אפל TV

סת' רוגן נמצא בנקודה בקריירה בה הוא יכול לעשות בערך כל מה שהוא רוצה - אז למה הוא רוצה קומדיה רומנטית שכבר ראינו בעבר? ולמה הוא יותר טוב מכל שאר הקאסט? ולמה בשנת 2023 בכלל מתעסקים בשאלה "האם גברים ונשים יכולים להיות חברים בלי סקס?"? יצאנו לצפות, ונשארנו עם יותר שאלות מתשובות

"הדייט שתקע אותי" היה הסרט שהביא את סת' רוגן לתודעת הקהל – קומדיה רומנטית של ג'אד אפאטו משנת 2007 על סטוץ שהופך להריון. מאז רוגן היה תסריטאי, מפיק, במאי ושחקן בשלל סרטים, כולל הסרט שגרם לתקרית דיפלומטית מול צפון קוריאה. כיום הוא מפיק די מוצליח (בין היתר מפיק את "הבנים"), מביים סדרה שלא ידוע עליה דבר מלבד שהיא שייכת לאפל וצפוי לחזור לתפקיד פומבה בפריקוול ל-"מלך האריות". אין ספק שמר רוגן הוא איש עסוק שמלהטט בין תפקידים שונים בפרויקטים שונים, ובשלב הזה בקריירה שלו, הוא יכול לעשות כל דבר שיעלה בדעתו. לכן לא ברור מה הוא מחפש בקומדיה הרומנטית החדשה של Apple TV, "אפלטוני". 

הסדרה שיצרו בני הזוג פרנצ'סקה דלבנקו וניקולאס סטולר ("חברים מקולג'") עוסקת בשאלה הלעוסה: "האם גבר ואישה יכולים להיות רק ידידים?" דרך הסיפור של סילביה (רוז בירן) עקרת בית שמגדלת שלושה ילדים בזמן שבעלה עורך הדין מפרנס את המשפחה. כעת היא מחליטה לחדש את הקשר עם חבר הילדות שלה, וויל (סת' רוגן), שבדיוק התגרש. רוז בירן היא שחקנית די מוכרת שכבר שיחקה עם רוגן בעבר, בתפקיד אשתו בקומדיה המופרעת "שכנים". לרוב היא עושה עבודה טובה עם הדמות שניתנה לה, למרות המגבלות התסריטאיות שכובלות אותה לדינמיקה מביכה עם החברה הכי טובה שלה, דינמיקה מביכה עם הבוס של בעלה, ועוד שלל סיטואציות שכצפוי יוצאות מכלל שליטה. את צ'ארלי, הבעל, מגלם לוק מקפארלן, שנראה יותר כמו כוכב כדורגל בדימוס מאשר עורך דין, כשמולו עומד סת' רוגן שפשוט משחק… את עצמו. כל תגובה של רוגן מרגישה אותנטית והוא מכניס המון צבע לסדרה, אבל זה לא מפצה על התסריט הצולע, שגם ככה אין הצדקה לקיומו.

אנחנו נמצאים בשנת 2023 והשאלה "האם גבר ואישה יכולים להיות חברים גם בלי סקס?" לא מרגישה רלוונטית במיוחד. מעבר לעובדה שיש רגעים שפשוט כתובים לא טוב, כבר ראינו את זה אינספור פעמים. "רק ידידים", "ידידים פלוס", שני סרטים שונים שנקראים "Friendzone" – באמת שלא חסר. אז למה מתעסקים בזה שוב? ולמה זה תמיד מרגיש כל כך שמרני? מהרגע שבחרו את שם הסדרה, ברור לנו שהשניים ישכבו. זה ברור ומובן ולשם גם הסדרה מובילה: הכניסה של וויל לבית של סילביה מערערת את כל תחומי החיים שלה. פתאום היא רוצה עבודה וכולם אומרים לה "אה, אז קחי עבודה" והיא מסבירה להם שזה לא כזה פשוט למצוא עבודה אחרי 13 שנה מחוץ לתחום, אבל לי זה נשמע עצלני, כי היא אפילו לא מתחילה לחפש.

הדמות של סילביה אמורה להיות הפרוטגוניסטית, היא אמורה לעשות את התהליך הכי גדול ומשמעותי בסדרה ואנחנו אמורים להזדהות איתה, אבל אני לא מוצא שום דבר שמחבר אותי אליה. אולי אם הייתי רואה איך השגרה שוחקת אותה יותר זה היה עוזר, כי אז החזרה של וויל לחיים שלה הייתה הופכת ליותר מעניינת, אבל בסופו של דבר הסיפור הזה כבר סופר. המסקנה המתבקשת מהסדרה היא שלא, אין דבר כזה ידידים. הידידים ישכבו בסוף וכל מאזן הכוחות ישתנה, מהסיבה הפשוטה שזה לא יהיה מעניין אם המתח הזה לא יהיה קיים. כי אם הסדרה היתה על שני אנשים שהם רק ידידים ואין ביניהם מתח מסויים ואין קונפליקט – הסדרה היתה מסתיימת עשר דקות לוך הפרק הראשון. 

אם המשפט שחוזר בכל הסרטים והסדרות מהסוג הזה – "גבר ואישה לא יכולים להיות רק ידידים" – נשמע לכם קצת מיושן, אתם לא טועים. ההתעסקות עצמה בנושא רק מצדיקה עוד יותר גברים קנאים ושמרנים שמשתמשים במשפט הזה כתירוץ לקנאה. גם אם המסקנה בסוף הסדרה תתגלה ככזו שמשנה את הקלישאה, ותגרוס שגברים ונשים יכולים להיות רק ידידים, והם לא ישכבו בסוף – עצם קיום השאלה הזאת כנושא המרכזי של הסדרה הוא בעייתי. הפוטנציאל הקומי של סדרה מהסוג הזה נעלם בערך בשנת 2014, ועם כל האהבה שלי לסת' רוגן, גם הוא לא יכול להציל את הסדרה הזאת.

מה הטעם בכמיה? סת רוגן ורוז בירן ב"אפלטוני". צילום: יח"צ אפל טיוי
מה הטעם בכמיה? סת רוגן ורוז בירן ב"אפלטוני". צילום: יח"צ אפל טיוי

לא ברור למה סת' רוגן בחר לעשות את הקומדיה הזאת. אני גם לא חושב שיש מישהו יותר מתאים לתפקיד של וויל, אבל למען האמת, אם הוא רוצה לעשות שטויות על המסך, מי אנחנו שנעצור בעדו? אז השאלה שנותר לענות עליה היא: האם שווה לראות את הסדרה אך ורק בשביל סת' רוגן? חד משמעית לא. זה לא מסוג התפקידים שחובה לראות וכנראה הסדרה הזאת תיעלם באוקיינוס הזיכרון הקולקטיבי.

אין שום דבר גרוע במיוחד ב-"אפלטוני", זה לא "אמילי בפריז", אבל קשה להתייחס לסדרה ברצינות כשהנושא שלה הוא כל כך לא רלוונטי. גיבורת הסדרה היא אדם לא חביב במיוחד ואין הרבה נקודות חיבור איתה. ומילא שדמות משנה מתעלה על הדמות הראשית, אבל הסדרה כולה עוסקת בנושא לעוס ובאופן שמרני מבלי לחדש שום דבר. סתם קומדיה לראות בזמן שעושים כביסה, או שתרוץ ברקע בזמן שמסדרים את הבית. סדרה שתצפו בה ולא תזכרו אותה, או בקושי את השם שלה, בעוד כמה שבועות. סתם, אפלטוני כזה. שום דבר מרגש. 

"אפלטוני", אפל TV. שלושת הפרקים הראשונים זמינים כעת, פרק חדש מדי יום רביעי