מי יכולה על חולדאי: 11 מועמדים שנרצה לראות ב-2023
הכרזתו של רון חולדאי על כוונתו לרוץ לקדנציה שישית מעלה את השאלה הפשוטה: מי הם האנשים שנרצה שיתמודדו מולו, ברצינות או פחות ברצינות, ויציעו איזושהי אלטרנטיבה לשלטון היחיד של ראש העיר הנצחי?
1. מרב מיכאלי
כן, היא ביאסה קשות עם התחנה המרכזית, אבל אין לשמאל התל אביבי הרבה מועמדות בקליבר שלה, ואם מישהי יכולה לקרוא תיגר על ראש העיר הנצחי זו כנראה אישה חזקה עם רקורד של רפורמות ושינוי. אם היא הצליחה להקים לתחייה את מפלגת העבודה אולי היא תצליח גם להחזיר איזושהי שפיות לתל אביב. הממשלה תצטרך אמנם ליפול כדי שזה יקרה ונתניהו יחזור ותגיע האפוקליפסה, אבל לפחות פה בתל אביב יהיה פייט טוב.
2. ציפי לבני
הקאמבק של ציפי לבני מתחמם על הקווים כבר יותר מדי זמן ובמעט מאוד מקומות היא פופולרית ואהובה כמו בצפון תל אביב, המקום שבו בחירות מוניצפליות מוכרעות. ספק אם יכולה להיות גם קריאת תיגר משמעותית יותר על חולדאי מימינו – לבני הבית"רית יכולה להמציא עצמה מחדש כמנהיגת ימין ליברלי מתון ולהחזיר את תל אביב לעידן שבו הימין הליברלי שלט בה. אלה היו אמנם ימים נוראים למדי, אבל גם עכשיו לא כזה להיט.
3. שלי יחימוביץ'
זה לא מקרי שכל המועמדות הכי בולטות שקפצו לנו מיד לראש הן נשים. הגיע הזמן שבראשות העיר תעמוד אישה. ושלי יחימוביץ' היא גם אישה וגם פוליטיקאית מצוינת שיכולה לייצר חזית קואליציונית קשוחה נגד חולדאי ולנגוס בבייס הצפוני שלו אולי רק מעט פחות מלבני ומיכאלי, אבל מעוררת אנטגוניזם לא פחות משתיהן. האם זה יכול להספיק? לא יודעים, אבל זה יכול להיות קרוב.
4. ברק כהן
אם כבר מועמד שמאל, אז שיהיה שמאל עד הסוף. ברק כהן לא ירצה כנראה לרוץ לראשות העיר, אבל מועמדות מחאה רדיקלית יכולה לסחוף הרבה צעירים אל הקלפיות ובאחוזי ההצבעה הנמוכים בעיר זה עשוי להספיק לסגנות ראש עיר בנוסח אסף הראל או למעמד של "כמעט" כמו דב חנין. מה שבטוח – לא יהיה קמפיין משעמם. וזה כבר משהו.
5. רוני גמזו
אחרי קדנציה של שבע שנים כבוס הגדול של איכילוב ועם המוכרות שהביאה לו מגיפת הקורונה, כניסה של רוני גמזו לחזית הפוליטית נראית כמו התפתחות טבעית. עם גב פוליטי חזק (אולי יאיר לפיד?) הוא יכול להפוך לקונטנדר שיגרום לחולדאי להזיע ומביא קבלות על יכולות ניהוליות גבוהות – הסעיף שבו רוב המתחרים של חולדאי נושרים.
6. ליאון אביגד
הוא הבעלים של רשת מלון בראון המשגשגת, ומכיוון שגם כך כחצי מהעיר זה מלונות בראון, למה שלא ישתלט גם על החצי השני ויהפוך את העיר כולה למלון בוטיק אחד גדול? העיר מספיק עשירה כדי שכולנו נחייה בסטנדרט של מלון בוטיק, והחיסרון היחיד הוא שצפויה עלייה מסוימת בארנונה, אבל חלוק ונעלי בית לכל תושב בכל זאת עולים קצת כסף.
7. חאדר אבו סייף
הגיע הזמן לראש עיר צעיר. הגיע הזמן לראש עיר גיי. הגיע הזמן לראש עיר יפיוף. הגיע הזמן לראש עיר ערבי. חאדר אבו סייף הוא כל הדברים האלה ועוד, פלוס ניסיון בקמפיינים דיגיטליים – וכידוע כל העיר הזאת היא קמפיין דיגיטלי – אז בכלל אין סיבה שלא להצביע לו. כן, זה לא סופר מנומק, אבל גם קדנציה שישית של חולדאי לא.
8. גיא לרר
אנשי תקשורת ממשיכים לערוק אל העולם הפוליטי למען תועלתם האישית, ואם כבר זה קורה אז שלפחות יבוא מישהו שדואג באופן מוכח גם לציבור הרחב. כן, הוא פופוליסט. כן, הוא דמגוג. גרוע מכך, הוא ירושלמי במקור. אבל לרר יבוא לעבוד בשבילנו וגם אם לא תצא מזה עיר טובה יותר לפחות הפסטה תהיה זולה יותר.
9. רותי ברודו
כן, אנחנו כאילו בחלק הפחות רציני של הרשימה, אבל אם רותי ברודו יכולה לנהל את העיר כמו שהיא מנהלת את עסקיה, תל אביב תשגשג ותפרח ויהיה לה ריח מדהים של מאפים טריים. בעיר שעיקר גאוותה על סצנת האוכל שלה, הגיע הזמן שמישהו שיודע לבשל ינהל את ההצגה. לא בטוח אפילו שאנחנו צוחקים.
10. שאול מזרחי
מעטים יודעים אבל המוח, הלב והעצבים שמאחורי מועדון הבארבי כלל אינו תל אביבי. שאול מזרחי גם לא יעבור לתל אביב כדי להיות ראש העיר שלה. אבל הגיע הזמן שתל אביב תהיה קצת רוקנרול שוב, אחרי יותר מדי שנות מוזיקת מעליות במגדלי יוקרה ואין אדם כמו שאול מזרחי שיכול להוביל אותה בנחישות ובכעס אל העתיד. הבן אדם הצליח לגרום להופעות להתחיל בשעה הייעודה שלהן, הוא יכול לעשות הכל.
11. אסף אמדורסקי
כי אם כבר אתם כל כך אוהבים להצביע לאספים אז לפחות שיהיה האסף הנכון.