נס חג הבינג': 11 סדרות מעולות ומקוריות שדי בטוח שהחמצתם

יש שתי אמירות שתמיד נכונות בנוגע לטלוויזיה: "למה יש כל כך הרבה סדרות, איך בכלל אפשר להספיק את הכל?", ואיכשהו גם "למה אין שום דבר טוב לראות?!". אז עם הראשון אין לנו מה לעשות, אבל השני הוא האימפריה הרומית שלנו, ואנחנו שואפים תמיד לפתור. אלו סדרות מצוינות שכנראה פספסתם בתוך כל העומס, בול בזמן לבינג' חגיגי שיבוא לכם בול בסופ"ש האינסופי הזה (או הבא).

>> תודה אלוהים וסליחה: 11 בינג'ים קצרים ואיכותיים ליום כיפור

כוכב מוזר // אפל TV

הקומיקסאי נייתן פייל הציג לפני כמה שנים סדרת קומיקסים חדשה ברשתות החברתיות שלו – סיפורים קטנים וחמודים על חייזרים בסיטואציות יומיומיות, שעברו דרך פילטר של מוזרות וניסוח מגושם. כך לדוגמה, החייזרים מתכוננים לאורחים בביתם בהסתרה של חפצים עם צורה משונה בתוך חפצים שטוחים, מאחלים לצאצא שהולך לישון לדמיין שטויות נעימות או נבהלים בהאלווין מתחפושת של "יישות הומוריסטית". אחרי כמה שנות הצלחה ברשת, אפל טי.וי איחדו בין פייל לבין יוצר האנימציה דן הרמון ויחד הם יצרו גרסת אנימציה לאותו עולם מוזר, הפעם עם דמויות חוזרות ועלילה (אוורירית מאוד) שנבנית מפרק לפרק.

“כוכב מוזר" לא מנסה להמציא את הגלגל, גם לא לספק תובנות מי יודע מה פורצות דרך על החיים. זאת קומדיה צנועה במידותיה, חמודה ומצחיקה עם רעיונות פשוטים ויעילים על חיפוש משמעות, יציאה מאזור הנוחות וגם קצת חרדה מפני הלא נודע והמוות הצפוי. על הדרך זאת גם כסדרה הכי נייטרלית מגדרית (כנראה) בתולדות הטלוויזיה האמריקאית. בכל זאת, כל הדמויות נראות כמו חייזר כחול עם מבנה גוף של עוגיית ג'ינג'רברד וכינויי הגוף היחידים בסדרה אינם ממוגדרים, בין אם את הדמות מדובב בן אנוש ממין זכר או נקבה.

האיש שרצה לדעת הכל // כאן 11

אחרי הצלחת "תיק נעדר", בכאן 11 החזירו לסיבוב נוסף על המסך את הבלש הספרותי אברהם אברהם של דרור משעני. הפעם אברהם (מוריס כהן) מנסה למצוא אנס שתקף באכזריות אישה במהלך כנס בבית מלון, כשלצידו עובדת על התיק אורנה דניס (נטע ריסקין), שלה ניסיון מיוחד בחקירה של עבירות מין. לבלשים הרשמיים יש גם שותף סמוי – קובי (אימרי ביטון), אזרח שמנהל חקירה עצמאית בחיפוש אחר האנס שפגע באשתו. החקירה של קובי מתחילה כסתם התנהגות מוזרה, אבל מסלימה במהירות לכיוונים מסוכנים ומטרידים. הסדרה הטרייה הזו אולי נראית סטנדרטית, אבל הבמאית-תסריטאית מיכל ויניק יצרה סדרה מחוכמת בהרבה ומילאה באנושיות וברגישות את השלד המוכר של דרמת מתח בלשית. המציאות שמוצגת בה אפלה ונמנעת מסגירת קצוות טלוויזיונית מתקתקה אבל היא כן מעניקה נחמה מסוימת, ולו רק כי השוטרים שמוצגים בה לפחות מנסים לעשות את העבודה שלהם כמו שצריך (גם אם לא תמיד זה מצליח). בינג' הולם לסופ"ש שכולו חשבון נפש.

משפחת ג'מסטון // יס, הוט וסלקום TV

ערימות, או ארגזים, אפילו מכולות של מילים כבר נכתבו על החותמת של HBO כסמל איכות טלוויזיוני. יחסית לסדרה של אותה רשת משובחת, "משפחת ג'אמסטון" קצת קופחה בכל הנוגע להערכה ולבאזז. יש בה את כל מה שמקובל למצוא בסדרות מסוגה אינטריגות משפחתיות סבוכות, קאסט מצוין, ערכי הפקה גבוהים והאקס פקטור הזה שהופך סדרה מסתם טובה ל"סדרה של HBO" (קשה להסביר מה זה בעצם, אבל כשמרגישים אותו מבינים). הג'אמסטונים הם הגרסה התמוהה, המצועצעת והדבילית לגמרי של משפחת רוי מ"יורשים" – עסק משפחתי שהתחיל קטן והפך עם השנים לתעשיית ענק, כשהדור השני להצלחה כבר גדל לתוך חיים של פריווילגיות ושפע. במקרה שלהם אותו עסק הוא אימפריית טלוויזיה נוצרית, על כל הנצנצים והשקרים המנוסחים היטב שמגיעה עם זה. ההברקה הכי גדולה פה היא שהחומרים הם קומיים לכל דבר ועניין אבל המבנה והטון הוא של סדרת דרמה רצינית, רק כזו שעוסקת בשטויות מוחלטות. כיף מאוד, וגם ג'ון גודמן בפנים.

מארחת הפוקימונים // נטפליקס

הידעתם שפצצת הנוסטלגיה שהיא "פוקימון" של הניינטיז זמינה לצפייה בנטפליקס ישראל? אבל עזבו אתכם, יש גם תוכן פוקימוני חדש ושונה לגמרי שיספק לכם בינג' סופר מחמם לב (אבל גם קצר, מצטערים על זה). Pokemon Concierge הגיעה לנטפליקס ממש בסוף דצמבר 2023 ונוצרה באנימציית סטופ מוושן מתוקה ועשירה בפרטים קטנים. הסיפור – צעירה מכורה לעבודה וחרדתית מהעיר הגדולה מקבלת משרה שווה בריזורט המיועד לבני אדם ולפוקימונים כאחד. תפקידה של הגיבורה הוא לדאוג לצרכיהן של מפלצות הכיס, שבסדרה הם יותר חיות מחמד מאשר גלדיאטורים בקרב תרנגולים בלתי נגמר, סוף סוף. זה חמוד ברמה בלתי נתפסת, כתוב מצחיק ומציע לצופים את מה שהוא מציע לגיבורה – הפוגה מלחצים ומתחים לטובת שלווה ופוקימונים מחייכים. הקאץ' הוא, כאמור, שיש מעט מדי – 4 פרקים של רבע שעה עד עשרים דקות בלבד, אבל נטפליקס הבטיחו שיש עוד בדרך.

קראשינג // נטפליקס // HBO

שתי סדרות טלוויזיה עונות לשם Crashing, ואיכשהו יצא ששתיהן מומלצות. הראשונה היא מיני-סדרה בריטית קצרצרה (שלוש שעות וסיימתם) שכתבה פיבי וולר ברידג' לפני "פליבאג". זו קומדיה המתרחשת בבניין ששימש בעבר כבית חולים, וכיום הוא ביתה של קבוצת דיירים ודיירות בשנות העשרים לחייהם שמשגיחה עליו מפני סקוואטרים עבור שכר דירה נמוך למדי. אם זה לא הספיק כדי לתת לה צ'אנס, נוסיף שפיבי וולר ברידג' פה גם כשחקנית לצד ג'ונתן ביילי, ג'ולי דריי ושאר חמודים תוצרת בריטניה. השנייה היא קומדיה אמריקאית שיצר פיט הולמס ל-HBO, עם קצת עזרה מהפיק השותף ג'אד אפאטאו. בסדרה שנקראה בעברית גם "נופל וקם" הולמס מגלם גרסה לא לגמרי נאמנה למציאות של עצמו, צעיר נוצרי אדוק שתיכנן להפוך לכומר אבל התגלגל במקום לעולם הסטנדאפ. הולמס לא ניחן בכריזמה מתפרצת או בנוכחות בימתית מרשימה במיוחד, אבל הוא פוגש המון טיפוסים מעניינים שעוזרים לו ללמוד על קומדיה ועל החיים. רשימה חלקית מאוד של הופעות אורח: שרה סילברמן, ביל באר, ריי רומנו, חניבאל בורס, ג'ון מולייני, איימי שומר וסת' מאיירס. גם לא מזיק שהוא קומיקאי מצוין.

Defunctland // יוטיוב

בואו נסטה לרגע מטלוויזיה עלילתית סטנדרטית לטובת ערוץ יוטיוב מפוצץ בתוכן מעניין, חנוני ומתוחקר לעומק. Defunctland הוא קודם כל ערוץ על ההיסטוריה של פארקי שעשועים, בעיקר אמריקאיים. תמצאו שם את סיפור ההקמה רב התהפוכות של יורו-דיסני בפריז או את הניסיון הכושל להקים פארק של דיסני שיעסוק בהיסטוריה אמריקאית, מתקנים ביזאריים שנסגרו, אטרקציות מסוכנות ואפילו קטלניות וגם זיכרונות נוסטלגיים מוזרים שילדי שנות ה-90 וה-2000 אולי חוו בעצמם בזמן אמת. בהמשך נוצרה בערוץ גם סדרת סרטונים שהוקדשה לסדרות טלוויזיה נוסטלגיות (זוכרים את "זובומאפו"????) תחת השם DefunctTV. כמה פרויקטים הפכו למעין סרטי דוקו באורך מלא, נניח, הניסיון למצוא את המלחין מאחורי הנעימה במעברונים של ערוץ דיסני שהפך לוידיאו של שעה וחצי. כשמתגברים על הנושא הנישתי והגיקיות המוגזמת מתגלה יצירה שמצליחה לא רק לעניין אלא גם ממש לרגש – קחו לדוגמה את הסדרה שמתמקדת בפועלו של ג'ים הנסון.

מתחת לכל ביקורת // יוטיוב

לפודקאסט של עומרי הכהן ואור בוטבול יש פורמט פשוט אך מבריק – הם הולכים לעמוד הביקורות בגוגל של אתרים ועסקים מוכרים וקוראים את הביקורות הכי מוזרות שהם מוצאים. לפעמים מדובר בביזאר לכל דבר ועניין, לפעמים בביקורות לגיטימיות יחסית שהופכות מצחיקות כשהם מלבישים עליהן דמויות ספציפיות עם סיפור רקע מומצא לחלוטין. מה לפודקאסט ולהמלצות צפייה ליום כיפור? אז זהו, שיש גם גרסה מצולמת שלפעמים מצליחה להצחיק אף יותר מהאודיו, בין אם בזכות שפת הגוף של הדמויות שהשניים ממציאים או בגלל הדינימיקה ביניהם באולפן. איך שלא תחברו להיחשף לפורמט הזה, ראו הוזהרתם שאתם עלולים לצחוק בלי שליטה מעתה והלאה אם תיתקלו בצירופי המילים "אצבעות מוגזמות" או "תודה רבה על הכוכבים".

סנטרל פארק // אפל TV

בליבו של פארק הענק הניו יורקי מתגוררת משפחה קטנה ונחמדה – אבא אוון, מנהל הפארק, אמא פייג' העיתונאית חושפת השערוריות והילדים מולי וקול. על חייהם מספר לנו נגן רחוב מזמר (ג'וש גאד, שיצר את הסדרה לצד לורן בוצ'ארד מ"הבורגרים של בוב" ונורה סמית'). אה, כן, זה מחזמר. מצויר. "סנטרל פארק" נראית דומה מאוד ל"בורגרים של בוב", אבל בשונה מהסיטקום הבלתי נגמר והחמוד היא זכתה ל-39 פרקים בלבד לאורך 3 עונות לפני שאפל טי.וי ניתקו את השאלטר. זה עדיין מספיק זמן בשביל לספק כמות מרשימה של שירים יפים, עלילות מקסימות על משפחה מתפקדת ותומכות מאוד יחסית לקומדיה אמריקאית. היא גם נוגעת (בקלילות ובמשקל נוצה) בסוגיות של עירוניות, שחיתות ויחסי הון-שלטון. נוסף לגאד תשמעו כאן מזמרים גם את לזלי אודום ג'וניור הפנומנלי (ארון בר בקאסט המקורי של "המילטון"), קת'רין האן, קירסטן בל, טייטוס בורגס (לנצח טייטוס מ"קימי שמידט") וגם סטנלי סטוצ'י ודויד דיגס בהופעות דראג. מצוירות.

שי-רה ונסיכות הכוח // נטפליקס

בעולם שכולו רימייקים מיותרים וחסרי ערך מוסף לסדרות ילדים נוסטלגיות, אנחנו צריכים פחות יותר סדרות כמו זו – כלומר, כאלה שלוקחות מקור חיוור למדי ועושות ממנו מטעמים. "שי-רה נסיכת הכוח" של האייטיז הייתה סדרת בת של הי-מן שהתמקדה בבת דודתו של הגיבור השרירי. ממש כמוהו, גם היא הופיעה על מסכי הטלוויזיה בעיקר כדי למכור מוצרי פלסטיק קשיח שונים ומשונים בצבעים עליזים, עם המינימום של תוכן ועלילה שצריך כדי שילדים לא יעבירו ערוץ באמצע. נטפליקס העזו להפקיד את הדמויות המקוריות בידיו של אן.די סטיבנסון (יוצר הקומיקס "נימונה") וקיבלו בתמורה חידוש שמתעלה על המקור בענק. "שי-רה ונסיכות הכוח" מיועדת במקור לקהל יעד צעיר (נניח, גיל 9-10 ומעלה) אבל גם צופים מבוגרים ימצאו הרבה ממה להנות – במיוחד כאלה שנהנו בעבר מ"אווטאר: האגדה של אנג", "אדוונצ'ר טיים" או "גרביטי פולס". לאורך 52 פרקים קצרים היא מגוללת סיפור אפי על ממלכת פנטזיה שנאבקת באימפרייה כובשת אפלה, כולל כוחות על וקסמים, סיפורי אהבה, פיראטים, נצנצים, צבעים יפים, חברות וחד קרן סרקסטי. זה כיף, זה ממכר, זה מצחיק ולפעמים זה נגמר גם בדמעות.

שמי לילה // אמזון פריים

לפעמים כל מה שצריך כדי להשתכנע לצפות בסדרה זה תקציר ממש ממש טוב. ל"שמי לילה" של אמאזון פריים יש את זה – ג'יי.קיי סימונס וסיסי ספייסק הם זוג מבוגר עם חיים רגילים למדי, רק שיש להם פורטל לכוכב אחר בחצר. אחרי שנים שבהן השניים רק יושבים וצופים בנופים החלליים המסתוריים שמתגלים בפניהם, יום אחד הם פוגשים אדם שהגיע מאותו הכוכב ונוטל ללא זיכרון. הסדרה הזו נהנית מאוד לטוות מסתורין ועונה על רוב התעלומות לאורך 8 פרקים ארוכים. חלק מהשאלות לא כבר לא יקבלו מענה – כמו לא מעט סדרות אחרות של אמאזון, גם זו בוטלה בזריזות יחסית אחרי עונה אחת בלבד. עם זאת, היא סוגרת מספיק קצוות כדי לעמוד בפני עצמה כיצירה שלמה, מרגשת ונוגעת ללב. למרבה הצער, העיסוק שלה באבל ובאובדן רק נעשה יותר רלוונטי עבורנו בשנתיים שעברו מאז יציאתה.

החבובות: מהומה! // דיסני+

דיסני, בואו נדע בזה, לא לגמרי יודעת מה לעשות עם החבובות. "מהומה!" היא עוד ניסיון של האימפרייה לנצל את הזכויות על חברת הבובות האגדית – סדרה של דיסני פלוס המלווה את הלהקה מ"החבובות" במהלך ניסיונות לעשות קאמבק ולהקליט את אלבום הבכורה שלה. גם הפעם ההצלחה הייתה חלקית למדי והסדרה לא תזכה לעונה שנייה, אבל על אף כמה חסרונות בולטים (תניחי לנו, לילי סינג) מדובר ביציאה כיפית מאוד. הסדרה עובדת כל עוד היא מתמקדת בלהקת המהומה החשמלית ובשטויות שלה. הלהקה מתמסטלת בטעות ממרשמלו פג תוקף וחווה חוויה רוחנית? נהדר! ג'ניס הבסיסטית הופכת בטעות למנהיגת כת? נפלא! פרק פארודיה על הפקת העל Get Back עם הופעות אורח משוגעות? בשביל זה בדיוק אנחנו פה! לא מדובר ביצירת מופת מוחמצת, אבל בתור בינג' חסר יומרות לכל המשפחה הסדרה לגמרי מספקת את הסחורה.