ניצחון: סוף סוף יש סדרה שיודעת מה לעזאזל לעשות עם המולטיוורס

עבור ז'אנר גיבורי העל, עשר השנים האחרונות היו מאתגרות. מאז שהז'אנר החל לפרוח בסוף שנות התשעים, קיבלנו אינספור סיפורים על גיבורי על, נבלי על ומה שביניהם, אבל רק בשנת 2012 קיבלנו את הסרט שהפך את מארוול למה שהיא היום: "הנוקמים". מאז כל התעשיה מנסה להתעלות על עצמה בסרטים, בסדרות ובמשחקי מחשב – חלקם הצליחו יותר, חלקם פחות – אבל מעטים הסרטים והסדרות שהצליח להתקרב לרמתו של הסרט מגדיר הז'אנר הזה

כך הז'אנר הגיע למעין מבוי סתום עם סיום סאגת האינסוף – עד 2019, כשהגיעה הסדרה The Boys (או "הבנים", אם אתם מתעקשים), שלקחה את גיבורי העל למקום סאטירי ומדמם יותר (ותיכף נחזור אליה). באותו הזמן, היקום הקולנועי של מארוול הספיק לדשדש ולנסות למשוך את הסיפור של ה-MCU כמה שרק ניתן, ולצורך הזה ברא את המולטיוורס, כלי עלילתי שמטרתו לאפשר אינספור סיפורים ולהרחיב את ארסנל הדמויות שלהם. 

בהוליווד כנראה התבלבלו כשחשבו שכלי עלילתי משמעותו מרכז העלילה, כי ככל שהזמן עובר כך גם גדל הסיכון. בהתחלה הגיבורים היו צריכים להציל את עצמם (למשל, הענק הירוק שהיה צריך להציל את עצמו מעצמו), אחר כך הם היו צריכים להציל את ניו-יורק, ואז את העולם (זה שלב "הנוקמים"), ואז הם היו צריכים להציל את היקום. ומה גדול יותר מהיקום? המולטיוורס, ועכשיו היקומים המקבילים תקועים לנו ולקווין פייגי בגרון כמרכז העלילה של מארוול. כשגם ב-DC החלו לפלרטט עם רעיון המולטיוורס, "הבנים" היתה המזור האחרון, היחידה שבאמת הביאה משהו חדש לשולחן, עם פתח לסיפורים בוגרים יותר, דמויות מורכבות יותר ובחירה מודעת לטשטש את הגבול בין גיבור לנבל. אמזון ראתה שזה רעיון לא רע בכלל, וכך הרווחנו גם את "בלתי מנוצח", המבוססת על קומיקס בעל אותו השם.

בעונה הראשונה של "בלתי מנוצח", שנוצרה על ידי יוצר הקומיקס המקורי רוברט קירקמן ("המתים המהלכים"), קיבלנו את הגרסה הכי טובה ומדממת של קו העלילה הקלאסי "סופרמן הופך לנבל", ואם מסתכלים על פרק הפתיחה המוצלח של העונה הקודמת, ניתן לראות את כל ה-DNA של הסדרה. בסצינה הראשונה צמד שומרים בבית הלבן מדברים ביניהם על חייהם האישיים והקטנים, רגע לפני שצמד פושעים כחולים תוקפים את מעון הנשיא. לזירה מגיעים "מגיני העולם", פרודיה ברורה על "ליגת הצדק". עד סוף הפרק אומני-מן, הסופרמן של הסדרה, ישמיד כל אחד ואחד מחברי "מגני העולם".

הסצנה המדממת הזאת הייתה אחת ההפתעות הגדולות של פתיחת הסדרה, בעיקר כי רוב האנשים שלא קראו את הקומיקס לא ציפו בשום אופן לטוויסט הזה. וכך, פתיחת העונה השנייה אכזרית וברוטלית כמו העונה הקודמת, אבל הפעם הטוויסט לא משתווה לעונה הקודמת, כי שוב מישהו נפל בפח הכלי העלילתי העליון – מולטיוורס. את הקישור למולטיוורס קירקמן עושה באמצעות ד"ר אנגסטרום לוי (סטרלינג קיי. בראון, "הפנתר השחור"), גרסה קירקמנית לד"ר סטריינג'. אנגסטרום מסוגל לנוע בין מימדים, ומגלה שברובם מארק גרייסון – הנער היודע בתור "בלתי מנוצח" – מצטרף למסע הרצח של אביו. רק שהעניין עם המולטיוורס הוא שדי נשבר הזין לכולם מהמולטיוורס.

למעשה, זה אפילו מרגיש שלמארוול קצת נשבר הזין, מאחר ורוב הסיפורים שעוסקים במולטיוורס די בינוניים, ואפילו פחות מזה. שבוע לפני שובה של "בלתי מנוצח", במין צירוף מקרים קוסמי, יצא ספיישל של סאות' פארק שצוחק על כל עניין היקומים המקבילים, ומדגיש עד כמה העניין מאוס, ומצביע על כך שכולם פשוט משתמשים ברעיון כדי לסחוט כסף. אז כן, בפעם הראשונה שראיתי את ד"ר לוי עלה בי הרצון לסגור את הטלוויזיה, אבל נכון לפרק הראשון נראה כי קירקמן לא מעוניין לצחוק על המולטיוורס – אלא פשוט להשתמש בו נכון. למעשה, נראה שהפעם המטרה היא להפוך אותו לכלי עלילתי שיקדם את העלילה הגדולה יותר, שזה בדיוק מה שהוא צריך להיות. מה שכן, אם בהמשך הסדרה נגלה שמארק חייב "להגן על המולטיוורס מקריסה", זה יהיה די בלתי נסבל.

פתיחת העונה השנייה מספקת, כמובן, גם דברים נוספים חוץ מיקומים מקבילים. האקשן מצוין כרגיל, ובתור פרק ראשון, במיוחד בעונה שנייה של סדרה מוצלחת, הוא נותן את כל מה שצריך: סיפור שלם עם התחלה, אמצע וסוף שמשאיר פתח לשאר העונה. הפרק מציג את מארק גרייסון כסיפור על נער עם פוסט טראומה שמניעה אותו קדימה, ללא כלים או הבנה איך להתמודד עם האיומים, כשבסופו של דבר הוא נאלץ להשלים עם הכישלון, ולהבין שהוא עדיין לא יודע הכל. אינווינסבל (סליחה, "בלתי מנוצח" זה שם קשה) הוא גיבור על שמתפתח במטרה להיות גרסה טובה יותר לאביו, ומעניין לראות את התהליך.

"בלתי מנוצח" התחילה כסדרה מצוינת עם טייק שונה על נוסחת גיבורי העל הקבועה. היא יותר אכזרית, יותר כנה ועם זאת לא מפחדת להיות הומוריסטית ואפילו פארודית. גם בעונה השנייה קירקמן ממשיך את הקו הזה, ומייצר נבל מאיים לא פחות מאומני-מן – נבל שהכוח שלו הוא לשלוט בין יקומים, עם מטרה צודקת – וכשהפרק הראשון רק מראה כמה מארק לא מוכן להתמודד איתו, אי אפשר להתעלם מההרגשה שנוצר פה תיקון לקאנג הכובש של מארוול. גם בעונה השנייה הסדרה מצליחה מספר פעמים להשאיר את הצופה עם פה פעור וחשק לחזור לפרקים הבאים, בתקווה שלא ניתקע שוב בלופ אינסופי של מימדים מקבילים.
"בלתי מנוצח", עונה 2, פרק ראשון. עכשיו באמזון פריים וידאו