הלן מירן שוקעת לדמותה של גולדה מאיר, וחושבת שמגיעה לה ברבי
מבקרת הקולנוע שלנו יעל שוב יצאה לפגוש את האגדה החיה הלן מירן (בפעם הרביעית, והפעם מקרוב) לקראת הקרנת הסרט "גולדה" בפתיחת פסטיבל הקולנוע ירושלים, ומצאה את האישה הכי קלאס שרק רוצה להחמיא לראש הממשלה לשעבר, וגם מקווה שיום אחד גם את גולדה ינציחו בדמות בובה
כמה אנשים יכולים לספר שהלן מירן כמעט דרכה עליהם? ב-1999 נסעתי לפסטיבל הג'ז של ניו אורלינס, שם נכנסתי למופע של דייב ברובק שנערך באוהל גדול והתיישבתי כמו אחרים על האדמה. כעבור זמן מה אישה שיצאה החוצה חלפה בזהירות בין היושבים על האדמה. כשעברה לידי הרמתי עיני וראיתי שזאת הלן מירן. היא חייכה אלי חיוך נעים, ונזכרתי שבעלה טיילור הקפורד ידוע כחובב ג'ז.
לפני ארבעה ימים פרסמתי את הסיפור הזה בפייסבוק, לרגל הגעתה של דיים הלן מירן להקרנה של "גולדה" בפתיחה של פסטיבל ירושלים. תיארתי גם את שתי הפעמים הנוספות שיצא לי לחזות בזיו פניה מקרוב – מסיבת עיתונאים מצומצמת לרגל הופעתה ב"ללמד את גברת טינגל", והפעם שהיא הגיעה לאוניברסיטת ניו יורק עם בן זוגה הנ"ל להקרנה מוקדמת של סרטו "דולורס קלייבורן".
גיא נתיב, הבמאי של "גולדה", קרא את הפוסט, והזמין אותי לפגוש את מירן פעם רביעית, אחרי מסיבת העיתונאים בהשתתפותה הבוקר בירושלים. כך יצא שעמדתי מול הדיווה האצילית והנעימה הזאת, וגוללתי בפניה את מה שסיפרתי לכם הרגע. והיא הגיבה כאילו היא באמת שמחה לפגוש אותי ואמרה שהיא ובעלה ביקרו בפסטיבל הג'ז בניו אורלינס חמש פעמים.
כשעה לפני שלחצתי את ידה צפיתי ב"גולדה" שבו מירן נעלמת לחלוטין לתוך דמותה של ראש ממשלת ישראל בזמן מלחמת יום כיפור. בסרט משולבים קטעי ארכיון שבהם נראית גולדה המקורית, וגם קטעים שנדמים לצילומי ארכיון, ויש לציין שמירן והאיפור שלה כל כך טובים שלפעמים לוקח רגע להחליט את מי אנחנו רואים.
על רקע כותרות הסיום של הסרט נשמעים צלילי הקינה של דידו מתוך "דידו ואניאס" מאת הנרי פרסל. המילים ששרה מלכת קרתגו הזנוחה באופרה אינן נשמעות בסרט, אך הן מהדהדות את סיפורה של גולדה כפי שגיא נתיב בחר להציג אותו: "כשאשכב באדמה יהי רצון שהטעויות שלי לא יטרידו את ליבי. זיכרו אותי אך שיכחו את גורלי". גולדה של מירן ונתיב היא מנהיגה שראתה את הגברים שסביבה מתפוררים ולא מתפקדים – בעיקר שר הביטחון משה דיין (רמי הויברגר) וראש אמ"ן אלי זעירא (דביר בנדק) – והצליחה לאחוז במושכות מתוך תחושת אחריות כבדה וצער עמוק על כל חייל שנפל.
למירן בת ה-77, שרק במאה הנוכחית הפכה משחקנית מוערכת לסופר סטארית, יש ניסיון רב בגילום ראשי מדינות. על המסך הגדול והקטן היא גילמה את אליזבת הראשונה והשנייה (בסרט "המלכה", שעליו זכתה באוסקר שלה) וגם את קיסרית רוסיה ב"יקטרינה הגדולה". "גולדה היא אחת הדמויות הכי מדהימות שגילמתי", אמרה מירן. "ההיסטוריה שלה, המחויבות לארצה, דמותה באופן כללי. היה מרתק לחקור אותה ולחיות בתוך המוח שלה ובתוך העור שלה. היה לה הרבה במשותף עם אליזבת הראשונה, יקטרינה הגדולה ואליזבת השנייה בכך שהיא היתה מחויבת לארצה מעל הכל – מעל למשפחה, מעל סיפוק אישי, מעל אמביציה אישית. כולן ניתבו את השאפתנות שלהן למען ארצותיהן והקדישו את חייהן לארצותיהן".
התסריטאי ניקולס מרטין, שכתב גם את "פלורנס פוסטר ג'נקינס", תרם השוואה משלו. "מבין המנהיגים של היום אנחנו יכולים להשוות את גולדה לוולודימיר זלנסקי באוקראינה. יש להם הרבה מאפיינים דומים – קור הרוח, המחויבות לארצם. הוא מרבה לצטט את גולדה, שהיתה ילידת קייב. אני מקווה שגולדה, שהאוטוביוגרפיה שלה עומדת לצאת לאור באוקראינה, תיתן לאוקראינים השראה במלחמתם באויב רצחני".
כשנודע שמירן לוהקה לתפקיד גולדה, היו שצקצקו על כך שהיא אינה יהודייה וטענו שמדובר ב"Jewface". אפילו שרה סילברמן נדרשה לסוגיה בפודקאסט שלה. השאלה שבה ועלתה במסיבת העיתונאים בירושלים הבירה, שנראית כמו המקום המושלם להתייחס לעניין. "בצעירותי הייתי חלק מקבוצה התיאטרון של פיטר ברוק שהיה החבר שלי אז", אמרה מירן. "הוא היה הבמאי הראשון שבחר בליהוק עיוור צבעים – המלט שחור עם גרטרוד לבנה והוריישו סיני. הרעיון הוא שכל אחד יכול לגלם הכל, וזה רק מוסיף לדמיון של הצופים. היום יש תפיסה אחרת שרק הומו יגלם הומו, ורק נכה יגלם נכה, ורק יהודיה תגלם את גולדה מאיר. אני אמביוולנטית בעניין. אני מאמינה שכל אחד יכול לגלם הכל, אבל גם שלפעמים האדם הנכון לתפקיד הוא מי שיכול להבין לעומק את הנושאים הרלוונטיים לתפקיד. ב'קודה', למשל, גבר חירש גילם חירש בצורה מבריקה. מבחינתי אני אסירת תודה שקיבלתי את ההזדמנות לאכלס את גולדה, כי אני תאבת בצע. אני רוצה לגלם נשים גדולות, וגולדה היתה אחת הגדולות". גיא נתיב הוסיף מהצד שגידי מאיר, נכדה של גולדה, היה הראשון שאמר "אני רואה את סבתא שלי בהלן מירן".
הסטארית עתירת הניסיון מצאה דרך אלגנטית לענות גם לשאלה שחיברה באופן רצוץ בין הסרט לבין מה שקורה בישראל כרגע. "כשהתחלנו לעבוד על הסרט גיא הסביר לי שקיבל השראה מאינפורמציה שהיתה חסויה עד לאחרונה על מה שקרה במלחמת יום כיפור. גולדה היתה דמות אצילית. כמנהיגה היא הבינה שהיא צריכה לקחת אחריות, שלא כמו מנהיגים אחרים שמטילים את האשמה על אחרים. זה ודאי כאב מאוד. בשבועות האחרונים אני צופה מרחוק על מה שקורה בישראל וזה מאוד נוגע לי כשאני רואה את ההפגנות העצומות. זה רגע מכריע בהיסטוריה של ישראל. כשאת מזדקנת את רואה את ההיסטוריה נפרשת למול עינייך. בסוף 1967 הגעתי כמתנדבת לקיבוץ האון, קטפתי ענבים ושטפתי כלים במטבח. כל פעם שאני חוזרת לכאן אני נדהמת איך ישראל השתנתה".
נתיב, שזה סרטו האמריקאי השני באורך מלא אחרי "סקין" מ-2018 (סרטו הקצר באותו שם זיכה אותו באוסקר), הוסיף: "צריך לזכור שגולדה לקחה אחריות. היא אמרה 'זה עלי' ופרשה. לא הכל היה באשמתה אבל היא לקחה ללב כל קורבן וניסתה להוביל את ארצה באופן מאוזן מול המפקדים שלה שהתפרקו. היא אולי לא היתה מפקדת גדולה, אבל היא היתה מדינאית גדולה. בלי הפניה שלה לקיסינג'ר (המגולם על ידי לייב שרייבר) בטח לא היינו כאן היום. היא הצילה אותנו".
ומה בעניין נשיותה של גולדה? האם היא שיחקה תפקיד באופן שבו הנהיגה? "גולדה היא דוגמה מעניינת למנהיגות נשית", אמרה מירן, "היה לה כוח עצום, אבל למנהיגותה קראו 'המטבח של גולדה'. היא הכינה קפה לכולם וגילמה את תפקיד הסבתא. זה יחס שונה לכוח מהטיפוס הגברי, כמו נתניהו למשל. הכוח של גולדה בא ממקום רגשי אחר". בשבוע הבא יעלה למסכים "ברבי" של גרטה גרוויג שבו מירן משמשת כמספרת. בהקשר זה היא הוסיפה את המשפט המנצח: "אנחנו צריכים ברבי של גולדה מאיר".
פסטיבל הקולנוע בירושלים נפתח היום, וימשך עד ה-23.7. הסרט גולדה צפוי להגיע לבתי הקולנוע ב-24.8