טיים אאוט timeout

פשע נגד העולם

| מאת: עידו ליבן

יוזמה חדשה מציעה לקבוע כי הרס סביבתי הוא פשע נגד השלום. האם בקרוב ישבו אנשים בכלא על הרס הסביבה?

צילום: שאטרסטוק

גל המחאה החברתית השוטף את העולם בשנים האחרונות מפנה אצבע מאשימה אל ממשלות, בנקים ותאגידים מסחריים דורסניים ותאבי בצע. במקביל לדרישה הגוברת לצדק חברתי יש גם מי שמקדמים יוזמה שאפתנית התובעת צדק סביבתי עולמי.

במשפט דמה שנערך בבית המשפט העליון של בריטניה ב־2011 קבע חבר המושבעים כי כריית חולות הזפת (חולות ביטומניים) באלברטה, קנדה – פרויקט כריית משאבי האנרגיה הנחשב לגדול ולהרסני מסוגו בעולם – היא פשע. ההרשעה המדומה התבססה על יוזמת חקיקה בינלאומית של פולי היגינס (Higgins), עורכת דין ופעילה סביבתית בריטית, שמטרתה להטיל אחריות אישית לאסונות סביבתיים רחבי היקף – דוגמת דליפת הנפט במפרץ מקסיקו בקיץ 2010, או בירוא יערות האמזונס – במטרה למנוע אותם, את המשכם או את הישנותם.

אקוסייד: הרצאה קצרה של פולי היגיניס

הצעה שהגישה היגינס לאו"ם באפריל 2010 מבקשת לקבוע לנזק סביבתי רחב היקף המכונה "אֶקוסייד" (Ecocide, על משקל ג'נוסייד) מעמד בדין הבינלאומי כחלק מהפשעים נגד השלום: "רצח עם", "פשעי מלחמה", "פשעים נגד האנושות" ו"מלחמה תוקפנית". למעשה, נזק סביבתי מסיבי במהלך מלחמות כבר הוצא מחוץ לחוק הבינלאומי, הן על ידי אמנה של האו"ם מ־1977 שכוננה בעקבות מלחמת וייטנאם, והן כחלק מההגדרה של "פשעי מלחמה" באמנת רומא, שייסדה את בית הדין הפלילי הבינלאומי בשנת 2002. הצעתה של היגינס משתמשת בהגדרות הקיימות כדי שיחולו גם בעתות שלום.

ב־22 באפריל, כמדי שנה מאז 1970, מצוין "יום כדור הארץ", ומטרתו להעלות את המודעות הציבורית לנושאי סביבה. בהתאם לכך, הצעת האקוסייד מתבססת על אסכולה משפטית שלפיה לכל היצורים החיים על פני כדור הארץ יש זכות קיום משלהם. כמו לבני האדם גם לכדור הארץ יש זכות לחיים, מסבירה היגינס בראיון ל"גליליאו". יש חוקים המגדירים רצח ורצח עם כפשע, אבל כשמדובר בהרס נרחב של כדור הארץ אין חוק שמגדיר זאת כפשע, היא אומרת.

על פי הגדרתה, אֶקוֹסייד הוא "נזק נרחב, הרס או אובדן של מערכות אקולוגיות בטריטוריה מסוימת, אם על ידי פעולה אנושית או על ידי גורמים אחרים, עד להיקף כזה שבו הנאתם השלווה של תושבי אותה טריטוריה מצטמצמת באופן חמור".

בספרה "Eradicating Ecocide" ובאתר האינטרנט הנלווה לו, מבקשת היגינס לפשט את הז'רגון המשפטי כדי להסביר שפעילות אנושית כמו כרייה, פליטת מזהמים, ניסויים גרעיניים ואחרים יכולה להיות הגורם לאֶקוסייד. ברבים מהמקרים הנזק הסביבתי הנרחב שנגרם בשל פעילות תעשייתית הרסנית הוא חוצה גבולות. תומכי יוזמת האקוסייד מתמקדים בעיקר בסוגיית פליטות גזי החממה הגורמים לשינויי האקלים – מה שכבר הוגדר כמה פעמים כאתגר הגדול ביותר עבור האנושות במאה ה־21.

המדינות נכשלות בהגנה על הסביבה - והזיהום ממשיך  צילום: שאטרסטוק

המדינות נכשלות בהגנה על הסביבה – והזיהום ממשיך
צילום: שאטרסטוק

"ג'נוסייד אטי"

במדינות רבות קיימים חוקים המשיתים קנסות על מי שמורשעים בגרימת נזק סביבתי. הצעת האקוסייד, בדומה לארבעת הפשעים נגד השלום הקיימים, מבקשת לייחס אחריות פלילית לאסונות סביבתיים לאנשים ספציפיים. "דבר זה לא קיים היום בחקיקה הסביבתית הבינלאומית, ומהבחינה הזו מדובר בגישה די חדשנית", אומר עורך דין יותם שלמה, מנהל הקליניקה לפרקטיקה ומדיניות סביבתית באוניברסיטת בר אילן בראיון ל"גליליאו".

חוק האקוסייד המוצע יאפשר גם לתת מענה לאותם אסונות סביבתיים שנגרמים במדינות מסוימות על ידי מדינות אחרות. חברות מסחריות רבות המודעות לסנקציות הכלכליות, טוענת היגינס, בוחרות פשוט לחשב אותן כהוצאות חיצוניות לכאורה, הכוונה היא שחברות מסחריות מביאות בחשבון קנסות שהן עלולות לקבל בגלל נזק סביבתי, שהן יודעות שהן גורמות, ומכניסות אותם כהוצאה נוספת. לעומת זאת, הרשעה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בגין "אקוסייד" תלווה בעונש מאסר – סנקציה שלדעת היגינס תגרום למקבלי החלטות לשקול מחדש את הפעולות בעלות הפוטנציאל ההרסני.

רבים מהמומחים בתחום שותפים לתחושת הדחיפות בטיפול בסוגיה, אך מסתייגים מהתמודדות איתה באופן שמציעה היגינס. "לאקוסייד, נורא ככל שיהיה, יש מעט במשותף עם ג'נוסייד (רצח עם) – השמדה המונית, שיטתית ומתוכננת של מיליונים – והוא ימעיט מערכם של קורבנות רצח עם, אם הם יושוו לקורבנות של זיהום אקולוגי", כתבו החוקרים וסלין פופובסקי (Popovski) וקיירן ג. מונדי (Mundy) במאמר מדעי שפרסמו ב־2012 בכתב העת Sustainability Science, בנושא ההגדרה החוקית של קורבנות שינויי אקלים. היגינס אומרת בתגובה ש"אחרים מאמינים שאקוסייד הוא למעשה ג'נוסייד אטי".

בעשר מדינות בעולם יש כבר היום חוקים נגד אקוסייד. בארמניה הוכנס לחוק הפלילי סעיף אקוסייד ב־2003, המטיל עונש של 10 עד 15 שנות מאסר, וסעיף דומה שולב בחוק העונשין של וייטנאם כבר ב־1990. עם זאת, קיים ספק בנוגע למידת האפקטיביות של החקיקה הזו במדינות אלו – כפי שמציין האתר של יוזמת האקוסייד – שכן לפחות חלקן נגועות בשחיתות ובהיעדר אכיפת חוק. ואמנם, היגינס ותומכי היוזמה מאמינים כי יישום של חוק אקוסייד יהיה יעיל יותר ברמה הבינלאומית. מרבית מקרי האקוסייד, מסבירה היגיניס, הם חוצי גבולות או אפילו עולמיים בהיקפם.

על פי אתר האינטרנט של הפרויקט, יוזמת האקוסייד זכתה עד כה לתמיכה נרחבת משורה של אישי ציבור בעולם, בהם חברים בפרלמנט האירופי ובפרלמנטים נוספים, משפטנים ופעילי סביבה בכירים, דוגמת מנכ"ל גרינפיס העולמית קומי ניידו, ויושב הראש לשעבר של ארגון "ידידי כדור הארץ" נימו באסי. עם זאת, רבים מטילים ספק בסיכויי ההצלחה של היוזמה להתקבל באו"ם. "אני קצת סקפטי בנוגע להיתכנות של קבלת ההצעה הזו, ואם היא באמת תעבור או תתקבל", אומר עורך הדין שלמה. ההגדרות המשפטיות של פשעים נגד השלום הן מצומצמות מאוד, הוא מסביר, ואין כרגע נכונות בקהילה הבינלאומית להרחיב אותן, ולו מפני שהמשמעות היא שמדינות ייתנו לבית הדין הבינלאומי סמכות לשפוט את אזרחיהן. "נוסף על כך, בתחום המשפט הבינלאומי הסביבתי יש היום קושי גדול מאוד לקדם יוזמות בינלאומיות (בעלות מעמד משפטי, בפרט אמנות בינלאומיות – ע"ל), כשאחת הדוגמאות לזה הוא הנושא של שינויי האקלים", הוא אומר. לדבריו, בהחלט ייתכן שיוזמת האקוסייד למעשה מקדימה את זמנה.

כדי שההצעה הזו תגיע לדיון באו"ם יש צורך במנדט ציבורי, אומרת היגינס, ומה שצריך הוא ראש מדינה, או ראשת מדינה, שיסכימו להניח את ההצעה לשינוי באמנת רומא על השולחן. במרץ 2012 נשלח לכל ממשלות העולם מסמך המתאר את ההצעה, עם לוח זמנים אפשרי ליישומה, כדי לרתום את המדינות השונות למאמץ. "במהלך השנתיים מאז", מספרת היגינס, "נקראתי כדי לתת ייעוץ משפטי ל־54 נציגי מדינות – שגרירים באו"ם, יועצים משפטיים בכירים ושרים". ישראל, היא מוסיפה, לא הייתה אחת מהן.

מיני צמחים ובעלי חיים החיים במים ובסביבתם הולכים ונעלמים. האם בקרוב ישבו על כך בכלא? צילום: שאטרסטוק

מיני צמחים ובעלי חיים החיים במים ובסביבתם הולכים ונעלמים. האם בקרוב ישבו על כך בכלא?
צילום: שאטרסטוק

למעשה, גם אם חוק האקוסייד אכן יתווסף אל אמנת רומא הוא לא יוכל להיות מיושם על מדינות כמו ישראל, אשר אינן חתומות על האמנה, ולכן נמצאות בעיקרון מחוץ לתחום שיפוטו של בית הדין הפלילי הבינלאומי.

ובכל זאת, עצם קיומן הבוטה והגלוי לעין של קטסטרופות סביבתיות מעשי ידי אדם הוא אולי העדות הברורה ביותר לכישלונן של מדינות, כולל המפותחות ביותר, ושל הקהילה הבינלאומית ככלל, להגן על הסביבה ועל המערכות האקולוגיות שלהן אנחנו חבים את קיומנו, או למצות את הדין עם האחראים הישירים לחורבנן. אפשר לראות את זה בכתם האשפה העצום באוקיינוס השקט ובזיהום הנפט המתמשך במרחב הדלתא של הניז'ר, ולמעשה גם במקומותינו. למשל, גם הצטמקותו המתמשכת של ים המלח – בשל הטיית המים מנהר הירדן ובשל פעילותם של תעשיות המינרלים בישראל ובירדן – עשויה לענות להגדרה של אקוסייד. היוזמה שמובילה היגינס צריכה לעבור עוד כמה משוכות לפני שתבשיל לכדי חוק בינלאומי, אלא שככל שהפתרון יוסיף להתמהמה כך יתרבו הדוגמאות.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: c422d06bb