נביא אמת: 4 דרכים בהן דיוויד בואי חזה את העתיד
השבוע מציינים שש שנים למותו ו-75 שנים ללידתו של דיוויד בואי – האיש שחזה לאן האינטרנט הולך, היה "they" לפני שזה היה קיים ויצר לעצמו מצבה מוזיקלית
כשדיוויד בואי מת לפני ארבע שנים, אוהבי מוזיקה רבים הרגישו שהקרקע נשמטה להם מתחת לרגליים. הוא תמיד היה נוכח ביקום התרבותי והרעיוני של מיליונים ברחבי העולם, כדמות שהיא כמעט בת אלמוות, חסינה מפני גבולות הזמן. מאז מותו הנוכחות שלו רק הולכת ומתעצמת: ההיעדר שלו פער חור בלתי ניתן למילוי. השבוע מציינים ארבע שנים מאז שחזר לכוכב שלו ב-10 בינואר 2016, וגם 73 שנים ללידתו בלונדון. זו הזדמנות לבחון מחדש את הנבואות שמאז התגשמו והשפיעו על החיים של כולנו.
1. האינטרנט ישנה את הכל
"אני חושב שהפוטנציאל של מה שהאינטרנט הולך לעשות לחברה, לטוב ולרע, הוא כזה שלא ניתן לדמיין. אנחנו על סף משהו משמח ומעורר אימה", אמר בואי בראיון ל-BBC בשנת 1999. המראיין אמר שזו בסך הכל מערכת שונה – אבל בואי התעקש שמדובר במשהו יותר משמעותי: "מערכת היחסים בין המשתמש לבין הספק הולכת להיות כל כך הדדית שזה הולך למחוץ את ההבנה שלנו של מהותם של כלי תקשורת", הוא אמר, בביטחון מלא ובסקרנות גדולה.
עוד ב-1997 בואי הקים את אתר Bowienet, שהיה גם ספקית אינטרנט שהתחרתה מול גופים כמו AOL, וגם שרת כמו ג'ימייל – כלומר, עבור תשלום חודשי יכלתם לפתוח כתובת אימייל אישית עם הסיומת davidbowie.com, וגם לקבל גישה לקליפים ושירים אקסקלוסיביים. הוא היה המוזיקאי הראשון שיצר קהילת מעריצים פעילה, וגם ביקר בה בהפתעה מפעם לפעם בשיחות פתוחות עם המעריצים בפורומים. בנוסף, הוא הוציא שיר להורדה באינטרנט בלבד בשנת 1996 – לפני שלרובנו היה חיבור למודם בבית.
התשוקה של בואי לגילוי והתנסות בטכנולוגיות חדשות לא הייתה מוגבלת לאינטרנט בלבד, והגיעה גם לעולמות וירטואליים ולגיימינג. כיום זו תעשיה רווחית ומפותחת, אבל בשנות ה-90 עולם הגיימינג היה עדיין בשלב חלוצי והתחלתי. בואי הקים פלטפורמת 3D שהייתה זמינה באתר שלו, שנקראה BowieWorld, שנתנה את האשליה שאת הולכת בתוך עיר אמיתית המלאה בפוסטרים ותמונות של בואי, באמצעות אווטאר מותאם אישית. זה היה עוד לפני ש"Second Life" אפילו הומצא.
2. חברות התקליטים יקרסו
בשנת 2002 אמר בואי לניו יורק טיימס שבעתיד מוזיקה תהיה "כמו מים זורמים או חשמל". כלומר, הוא הבין שיום אחד המוזיקה תהיה זמינה לכולם, כל הזמן, בלי צורך לשלם עליה. בואי יישם את ההבנה הזו כבר בניינטיז בצורת מהלך כלכלי חדשני, שבאמצעותו הוא הבטיח את ההכנסה שלו מהיצירות שלו לעשור הבא.
בואי היה שונה מרוב בני דורו שחטאו בחוסר הבנה או תשומת לב לכסף שהתגלגל מאחורי הקלעים (לאונרד כהן למשל, נאלץ לצאת לטור בגיל מאוחר בגלל חובות). הוא שלט באספקט הכלכלי של הקריירה שלו וניתב אותו בדרך יצירתית וחלוצית, שאפשרה לו להרוויח כסף נוסף מהזכויות האמנותיות שלו. בשנת 1997, רגע לפני קריסתן של חברות התקליטים בעקבות כניסתה של נאפסטר לתמונה, בואי המציא את ה-Bowie Bonds: הוא נתן למשקיעים הזדמנות לרכוש מניה בתמלוגים העתידיים של 25 האלבומים שהוציא עד 1990, אותן יכלו לממש במשך 10 שנים. לפי ה-BBC, זו הייתה השקעה חכמה באותה התקופה, בה הפופולריות של בואי הייתה בלתי ניתנת לערעור. יחד עם מנהל הכספים שלו ביל זייסבלט והבנקאי דיוויד פולמן, בואי המציא דרך חדשה להרוויח כסף ממפעל חייו. הביטחונות, בגובה 55 מליון דולר, הביאו להם תשואה שנתית של 7.9 אחוז.
3. אבי הנזילות המגדרית
לאחרונה הכריז מילון מרים-וובסטר על כינוי הגוף "they", שמשמש את מי שלא רוצים להגביל את עצמם לכינויי גוף זכריים או נקביים. בואי היה "they" לפני שזה היה קיים. גבר, אישה או חייזר, בואי שבר את הגבול בין הגברי לנשי בפרפורמנס שלו, באופן שעשורים לאחר מכן יחלחל גם לשפה. בואי הבין את הקונספט הפרפורמטיבי של מגדר שנים לפני שהתחום הזה היה קיים באקדמיה, ולפני שבכלל השתמשו במילה "מגדר" הוא ערבב את התפקידים כדי להראות את השרירותיות שבהם. עם השיער הכתום-אדום העצום והתלבושת האדומה, רטיית הפיראט על העין והביזאר הכללי ונוטף הסטייל של האאוטפיט שלו, הוא כאילו אמר: "אני גם בן וגם בת, אני הכל, וגם אתם יכולים". ההופעה שלו עם Rebel Rebel בטופ אוף דה פופס בשנת 1974 זכורה לרבים כרגע משנה חיים, שבו הם ראו לראשונה על המסך דמות שמייצגת את האחרות שהם תמיד חשו.
מעצב האופנה האגדי ז'אן פול גוטייה סיפר איך בואי נמשך דווקא לאימג'ים של ג'נדר בנדרז, כאלו שרוצים לשבור את התבניות המשעממות של זכר/גבר ואישה/נקבה. במאמר שכתב למגזין Out לאחר מותו של בואי, סיפר גוטייה איך הוא צפה בבואי על הבמה: "בתחילת המופע הוא הופיע כסוג של מרלן דיטריך, עם כובע קפטן וג'קט לבן. אבל זה היה ברור שבואי לא שיחק את הקפטן, אלא את מרלן דיטריך שמשחקת את הגבר". בואי השתמש בבמה כדי לחקור מה זה בכלל גבר ואישה, ומה הגבולות בין הזהויות האלו. ועוד לא דיברנו על זיגי סטארדאסט – חייזר שהוא גם וגם ואולי אף לא אחד מהדברים.
בואי שם את הב' בלהטב"ק, ויצא מהארון כביסקסואל עוד בשנת 1972. הוא שילם מחיר רציני על ההחלטה הזו: במאמר לרולינג סטון 11 שנה לאחר מכן, הוא אמר שזו הטעות הכי גדולה שהוא עשה. בין אם בגלל שהוא הגדיר את עצמו במשבצת ספציפית מוקדם מדי, ובין אם משום שהאמירה עלתה לו בקהל באמריקה השמרנית של רייגן באייטיז, מאז הוא נזהר מאד בניסוחים על המיניות שלו. גם אם בואי בעצמו התחרט על זה, האמירה הזו הייתה מכוננת. עבור מיעוט יחסי בקרב הקהילה הלהט"בקית, היותו של בואי ביסקסואל מוצהר הוא תג של כבוד, הייצוג האולטימטיבי, הוכחה שאנחנו קיימים.
4. המוות שלו
"תסתכלו עליי, אני בגן עדן", שר בואי ב"Lazarus", הסינגל האחרון שלו. בואי ידע שהוא חולה בסרטן, והפך את האלבום האחרון שלו," Blackstar", למעין מצבה מוזיקלית, הרפתקה יצירתית אחרונה שספק מסכמת וספק נפרדת מהעולם. בכך הפך בואי לאמן הראשון שיצר אלבום קונספט על המוות הקרב שלו. הוא בחר לעצב את הנרטיב של המוות שלו, לסכם בעצמו את היצירה שלו במקום לתת למבקרים ולקהל להגיד את המילה האחרונה. גם המפיק טוני ויסקונטי, שותפו של בואי ליצירה לאורך עשורים ומי שהפיק עמו את האלבום האחרון, אישר את הרעיון לפיו בלאקסטאר הוא הספד, פרידה אחרונה.
האלבום יצא יומיים לפני מותו של בואי, אך הרמזים הגיעו עוד לפני. כשהקליפ לשיר הנושא מתוך האלבום יצא בנובמבר 2015, חודשיים לפני מותו של בואי, הייתה בו אווירה מפחידה של פרידה קרבה. הוא נפתח באסטרונאוט מת בפלנטה מרוחקת: כנראה מייג'ור טום, אחת הדמויות הראשונות שיצר בואי.
הקליפים שליוו את האלבום, בבימוי של ג'ונה רנק, מעמיקים את התעלומה שהאלבום יוצר באמצעות עולם דימויים אפל ומוזר, שאפשר להעמיק בפרשנויות בו עד אינסוף. באלבום הפיזי הוחבאו לא מעט אימג'ים ומסרים, את חלקם אפשר לראות רק אם בוחנים את התקליט בזוויות ספציפיות של אור. את הסימנים והסמלים בו המאזינים מנסים לפענח עד היום.