דף חדש: ספרי הביכורים שאתם צריכים על המדף

פעם היה לי לב

אסף סעדון (ידיעות ספרים)

הכתיבה של סעדון – "מישל וולבק הישראלי" אם במקרה בא לכם להסכים על משהו עם בני ציפר – מפליאה בעדינותה לנוכח הלהט לעסוק בטאבו, בגרוטסקה פיזית ובפוזות של אינטלקטואליזם ואקטיביזם.

אתם, שחיים יפה כל כך

מיכל פאר (אחוזת בית)

בנקודת מבט ילדית־בוגרת, בדיאלוגים ארוכים וצפופים ועם כותרת שהייתה זוכה במקום הראשון לו היה פרס לכותרת היפה ביותר, פאר מצליחה במשימה כמעט בלתי אפשרית: לספר על משפחה תל אביבית שאף אחד לא מרגיש שהוא כבר מכיר.

המכתב

ד"ר אורנה ראובן וד"ר יאיר אלדן (כתר)

עבור ד"ר אלדן אין זה ספר ביכורים, אבל עבור ד"ר ראובן כן. לחובבי הז'אנר ע"ש ארווין ד' יאלום מתגשם חלום: רומן ישראלי על מערכת יחסים בין מטופלת למטופל (ולא מטופלת ומטפל, שזה מרענן).

חוויית משתמש

נועה סוזנה מורג (כתר)

הסגנון של שלוש הנובלות המקובצות בספר מפתיע לנוכח הכותרת מטעה. זה לא מוצר פופ. הדמויות של מורג הן אמנם בנות דור ה־Y והטכנולוגיה היא נושא מרכזי, אבל הכתיבה רצינית ומדויקת.

החיים ומה שלבשתי

שלי גרוס (כתר)

ההצלחה של גרוס הייתה גדולה כל כך והשהייה ברשימת רבי המכר ארוכה כל כך, שקל לשכוח שהוא יצא לאור רק השנה. בשורת הצ'יק ליט הישראלית, מרק עוף לנשמה, שופינג ממוזג ביום חמסין.

מפורסם

גואל פינטו (ידיעות ספרים)

לא הספר הראשון של פליט ריאליטי ישראלי, אבל הספר הראשון של פליט ריאליטי ישראלי שעוסק בריאליטי. קריאה קלילה ועם זאת חוויה אמביוולנטית בלתי נמנעת לנוכח השילוב בין כתיבה וידויית לביקורת תרבות חריפה.

עיר הנידחת

עמית גולדנברג (כתר)

דיסטופיה יהודית היא ז'אנר שלא נחקר דיו. גולדנברג מעניק תקדים מעניין, שנון ואינטנסיבי בטירוף. אם השמועות הנכונות, עד סוף העשור הוא יהפוך לקאלט של ירושלמים.

בריכה כמעט אולימפית

רוני ברודצקי (כנרת)

בכתיבה של רוני ברודצקי יש משהו מבעית: היא מזכירה מאוד את הכתיבה של סופרי דור תש"ח, ובכל זאת היא נשית ועכשווית. הבחירה לשחק דווקא במגרש הזה הופכת להצהרה אירונית ברומן עמוס פוליטיקת זהויות סמויה.

השתיקות

יובל ירח (כנרת)

רומן הביכורים של ירח (שפרסם בעבר קובצי סיפורים קצרים) מבוסס היסטורית על יומן של קרובה של המשפחה שהסתירה את אמו בשואה, אבל הסיפור הוא לא שלה אלא סיפורה של האם, ואין מדובר ברומן היסטורי אלא בסיפורת עדינה ומעמיקה על חוסר היכולת לספר.

כמעט שם

רועי סלמן (ידיעות)

ספר הנוער היחיד ברשימה יכול להיות מהנה גם למבוגרים. היופי בסיפור ההתבגרות של זוהר הוא הניסיון ללמוד את העולם, להכיר אותו היכרות אינטימית, תוך כדי הניסיון להתחבא ממנו כדי לא לחבל ביכולת להכיל אותו.