"ילד שעומד מול שר החינוך ומסביר לו שהוא גונב לו את העתיד – זה כל כך עוצמתי"

מתי התחלת לפעול באופן אקטיבי למען איכות הסביבה ולמניעת משבר האקלים?
"בגיל 14 נחשפתי לראשונה להתחממות הגלובלית ולהרס שהאנושות יוצרת וגורמת לכדור הארץ ולטבע. באותו הגיל, כמו הרבה צעירים ומבוגרים היום, נכנסתי לחרדה ולתחושת חוסר אוני גדולה מאוד והתחלתי לעשות מה שאני יכולה. התחלנו למחזר יותר בבית, לחסוך בחשמל. כל הזמן הרגשתי שזה לא מספיק וככה זה המשיך עם ההתבגרות. כשהגעתי לתואר הראשון התחלתי להיות פעילה במגמה ירוקה. מאז כבר שש שנים שאני פעילה בתחום. שם למדתי שאני יכולה לעשות דברים יותר גדולים מלמחזר ולהיות צמחונית או לחסוך בחשמל".

מה עושים במגמה ירוקה וב־Strike for Future Israel, ואיך זה יכול להשפיע עלינו?
"מגמה ירוקה היא תנועת שטח דמוקרטית שפועלת ברחבי הארץ בצורה של ארגון קהילתי. עוזרים לקבוצות וקהילות להתארגן ולפעול על ידי למידת כלים של אקטיביזם, איך לקבל החלטות כקבוצה, להוביל קמפיין ציבורי שישפיע על מקבלי ההחלטות, לקדם מדיניות סביבתית וצודקת יותר.Strike for Future Israel היא תנועה שקמה בינואר האחרון והגיעה מחיבור שנוצר עם תלמידה בת 17 מהכפר הירוק, ענבל וסלי. שאלתי אותה אם היא מכירה את השביתות שיש בעולם והעליתי את הרעיון לארגן משהו בארץ, ומשם היא לקחה את זה. מפגישה של חמישה ילדים זה הלך וגדל. היום הם אלפי תלמידים והם חלק מהתנועה העולמית. במגמה ירוקה אנחנו מאמינים בפיתוח מנהיגות ובעידוד מעורבות אזרחית, ומה שקורה עם בני הנוער זה שיעור אזרחות לכולנו. הם עובדים בצורה דמוקרטית אלה עם אלה ודורשים מהממשלה לפתוח את העיניים ולשים את החיים והעתיד בראש סדר העדיפויות".

בני נוער במחאת אקלים בתל אביב (צילום: מגמה ירוקה)

מה מיוחד בעבודה עם בני נוער שרוצים להשפיע וליצור שינוי בתחום?
"עצם העובדה שהם בני נוער שלוקחים את החיים שלהם בידיים ומבינים שהמבוגרים פה ויתרו או כשלו בתפקידם והם לא מחכים שמשהו יקרה אלא מנסים לגרום לזה – זה מעורר השראה. לכל אורך ההיסטוריה בני נוער וצעירים היו מעורבים במהפכות, ואנחנו עדות כאן למשהו גדול מאוד. ילד שעומד מול שר החינוך ומסביר לו שהוא גונב לו את העתיד – זה כל כך עוצמתי. גם אני חרדה לעתיד שלי. הפסקתי לדמיין מה יהיה פה, אני מתמקדת בכאן ועכשיו, גם ממקום של להגן על עצמי. הרבה פעמים התחושות האלה יכולות להביא אותי למקומות לא טובים, אבל להיות עם בני הנוער בפעולות ולראות כמה זה חשוב להם, זה נותן מלא אנרגיות. זה מזכיר לי את התשוקה והמוטיבציה והכוח שלי. אני כל הזמן אומרת להם שאני מקבלת מהם המון, רק מבעבודה איתם. הלוואי שכשהייתי בת 14 הייתי יודעת שיש כזאת פלטפורמה שאני יכולה להצטרף אליה, זה היה עוזר לי המון ומפיג תחושת בדידות שהרגשתי".

מהם הדברים הפשוטים ביותר שאנשים יכולים להטמיע בשגרה שלהם כדי ליצור שינוי?
"אני בדרך כלל לא אוהבת לדבר על מעשים אינדיבידואליים כי המערכת מנסה להעביר את האשמה אלינו, כדי שנרגיש שהכל על הכתפיים שלנו, שאם רק נמחזר אז הכל יהיה בסדר. זה מסיט את השיח ותשומת הלב מהענקים שגורמים להרס. מדענים אומרים ש־70 אחוז מהזיהום והפליטה נגרם מ־100 חברות דלק בכל העולם. האופן שבו אנחנו מייצרים אנרגיה, התעשיות שלנו ומדיניות התחבורה הם הדברים שצריכים להשתנות מחר בבוקר. כפרטים אנחנו יכולים לחשוב איך אנחנו מגיעים לעבודה, לנסות לעשות כמיטב יכולתנו להשתמש בתחבורה ציבורית ואופניים או לחשוב על התזונה שלי, על אופן צריכת החשמל, בגדים ומוצרים. אני יכולה לעשות את הדברים האלה וזה עדיין לא מספיק. אני עדיין צריכה להילחם נגד חברות הדלקים, תעשיית המזון מן החי, חקלאות, תחבורה, אלו חייבים להשתנות ושם זה יושב".

לו הייתה לך אפשרות לנאום באו"ם כמו גרטה תונברג, מה המסר שהכי בוער בך להעביר לעולם?
"הייתי אומרת להם שיש לנו הזדמנות כחברה אנושית לעשות משהו גדול, לייצר ביחד מציאות טובה הרבה יותר ממה שהרבה מאיתנו מצליחים לדמיין כרגע. במצבי משבר אנחנו תמיד נמדדים על איך נתמודד איתם ודווקא זמן משבר הוא זמן להתאחד, לעשות את זה טוב יותר, להביא את עצמנו למקום הרבה יותר טוב ממה שהיינו. זה אומר לשים בצד את הנחות היסוד שהיו לנו עד עכשיו ולחזור למקורות של מי שאנחנו. אנחנו חלק מהכדור, חלק מהטבע, מחוברים זה לזה, ויש לנו הזדמנות להתחבר מחדש. רק אם נפעל ביחד נצליח ליצור את הדבר החדש והמדהים הזה. אנחנו חלק מרצף, היו לפנינו ויהיו אחרינו, אנחנו תמיד צריכים לחשוב על זה ולזכור את זה".

לסיום, מה הדבר הכי תל אביבי בעינייך?
"ללכת לים לראות את השקיעה אחרי העבודה".