סיכום שבוע האופנה: פטישיזם, אדג'יות, מקוריות – אבל גם שעמום

15 מעצבים ומותגים השתתפו בשבוע האופנה של תל אביב שחזר ללא גינדי - מה שדווקא פעל לטובתו. למעשה, כך נראה המיקרוקוסמוס של תעשייה מקומית ומנותקת שנאבקת על קיומה. הולילנד וסאמפל הצטיינו במיוחד

הולילנד שבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמן
הולילנד שבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמן

בוקר במתחם התחנה בתל אביב. כ־200 איש מגיחים מתוך האפלולית של מאהל התצוגות אל אור השמש הבוהק. "איזה סאן!", קוראת אחת מהן. ייתכן שגם היא מרגישה שלפחות לרגע, בזכות שלושה ימי התצוגות הגדושים שהם שבוע האופנה של תל אביב, היא משתייכת לאותה ישות אמורפית המכונה תעשיית האופנה העולמית.

אלון ליבנה ולארה רוסנובסקי: ביקורת תצוגות
המתלבשות הטובות של שבוע האופנה, חלק 1
המתלבשות הטובות של שבוע האופנה, חלק 2

מתוך התצוגה של אלון ליבנה בשבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמן
מתוך התצוגה של אלון ליבנה בשבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמן

במובן מסוים אשת הסאן צודקת. השנה נראה שסוף כל סוף, בתום שנים של שיתוף פעולה עם נותני החסות האגרסיביים, גינדי השקעות – שאף דרשו לשנות את שמו של האירוע ל"שבוע האופנה גינדי TLV" – האופנה חזרה לחזית. נכון, עם היעלמו של הכסף הגדול והחזרה ללוקיישן המקורי של האירוע חלה התכווצות שהחזירה את שבוע האופנה של תל אביב לממדיו המקוריים. אולם יש משהו מאוד חסר יומרות בממדים האלה, שמשקף באופן נאמן יותר את מצבה של הסצנה המקומית: קטנה, נאבקת בשיניים כמו נמרה, אבל חדשנית לפרקים ובעיקר אינה מפחדת מאלתורים.

קולקציית אביב קיץ 2018 של לארה רוסנובסקי בשבוע האופנה. צילום: אבי ולדמן
קולקציית אביב קיץ 2018 של לארה רוסנובסקי בשבוע האופנה. צילום: אבי ולדמן

כ־15 מעצבים ומותגים הציגו קולקציות במהלך האירועים, תלוי איך סופרים. הראשון בהם, שפתח את אירועי היום הראשון, עשה זאת בקול תרועה קינקית (במובן החיובי ביותר של המילה). אלון ליבנה, אחד המעצבים הישראלים המצליחים ביותר כיום, כבר הספיק להציג בשבועות האופנה היוקרתיים של פריז וניו יורק. הקולקציה שהציג ביום ראשון השבוע נשאה את ה־DNA שלו באופן כמעט מושלם: שטף של שמלות ומעילי ויניל מחומר דמוי עור באדום, צהוב תכלת ושחור ולבן, עם חיתוכים עגולים ו"חלונות" שקופים ושמלות נצנצים ראוותניות שנלבשו על ידי דוגמנים גברים.

התיאטרליות וההגזמה הבלתי מתפשרות סיפרו סיפור על עולמות בדיוניים ואמזונות לוחמות חלל. עם זאת, קשה היה לדמיין איזו אישה יכולה ללבוש את הפריטים שהוצגו, חוץ אולי מדיוות כמו ליידי גאגא, ביונסה, ביורק, אריקה באדו ושירלי מנסון, שנמנות עם לקוחותיו של ליבנה.

בשעת הצהריים חלה הקלה באווירה עם קולקציית מסלול מרשימה של לארה רוסנובסקי. מהר מאוד ניכר כי רוסנובסקי מתרחקת מטרנד הבוהו המאוס ומתקרבת לעולם שכולו לאונג', לנז'רי וימים בשמש. הקולקציה, שנקראת "אקספרס אוריינט", משלבת הדפסים יפניים עם צבעוניות פסטל. לעתים בגזרות רפויות של "פיג'מת רוקנ'רול", כפי שרוסנובסקי מגדירה זאת, לעתים בשמלות רומנטיות שחוגגות את העושר של טקסטילים רכים כגון שיפון ותחרה. בשיחה עם Time Out אמרה רוסנובסקי כי למרות הלחץ הגדול הכרוך בעבודה על שבוע האופנה, זוהי הקולקציה שיצאה לה "הכי בקלות". כשמתבוננים בתוצאות, לעומת קולקציות העבר היותר שקולות אך פחות כיפיות של המעצבת, קל לראות למה היא מתכוונת.

תצוגת אופנה עידן לרוס – שבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמן
תצוגת אופנה עידן לרוס – שבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמן
תצוגת אופנה עידן לרוס – שבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמן
תצוגת אופנה עידן לרוס – שבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמן

במסדרון ששתי דופנותיו צופו במראות שמהן משתלשלות מנורות זעירות, מצטופפים עשרות מבקרים כדי להצטלם וחוסמים את המעבר לאולם התצוגות. ראי משקף ראי, מואר באורות מלאכותיים שמוחזרים זה לזה עד אינסוף. היה אפשר לומר שהמסדרון הזה הוא אלגוריה לתעשיית האופנה באשר היא, אבל האמת היא שלא כדאי לשקוע בהרהורים. כשהאירועים נפתחים בעשר בבוקר וננעלים בחצות, כדאי להפנות את האנרגיות הקוגניטיביות לטובת התבוננות בעבודתם של המעצבים והמותגים שבאו למסלול עם אמירה.

אחד המותגים האלה הוא הולילנד, שהיה בשנה שעברה אחד מהמשתתפים בפרויקט חממת המעצבים של מפעל הפיס. למרות הפז"מ הקצר, כבר לפני התצוגה ניכר שהלייבל הצליח לייצר הייפ והקהל הגיע עם ציפיות גדולות. למרבה המזל, הלייבל הצליח לענות על הציפיות האלה ולתת בראש עם אופנת רחוב שהייתה יכולה בקלות לשמור על רלוונטיות גם על המסלול באחת מבירות האופנה. הצהרת הכוונות נעשתה מיד בתחילת התצוגה בביצוע רוקיסטי ומהפנט של המוזיקאיות זוהר גינסבורג ודני עבר הדני לשירו של לאונרד כהן "Everybody Knows".

הולילנד שבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמן
הולילנד שבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמן

אדם מזוקן עם שיער לבן ארוך, שנראה כמו השאמאן של ניל יאנג, צעד לאורך המסלול עם צרור מרווה בוערת במעין טקס טיהור. בגדי הסטריט האובר קוליים, ובהם מכנסי ניילון קצרים באדום ובכחול מנומר, מעיל פרווה מלאכותית, מכנסי טרנינג מנומרים ומכנסי צ'ינו בגזרת בוט קאט – כולם היו נחשקים מעצם היותם כל כך לבישים אבל עדיין אדג'יים. הסטיילינג, שכלל קריצה לעולם האנרכו־פאנק, עם נעלי אולסטאר שחורות עם שרוכים אדומים – הבהיר את הקונטקסט שבו הולילנד רוצים להיראות: מעצבים עם סטריט קרד שנלבשים על ידי דמויות אדג'יות. ייתכן שזאת הסיבה שאחד הדוגמנים שנבחרו הוא דימה פוליאקוב, סולן ההרכב DRY. בתום התצוגה, בשיחת בירור קצרה, התברר שהשאמאן המלכותי הוא איציק פוזניאק, הסבא של הסטייליסטית – אבל עד אז האשליה נשמרה, והיה כאן מלא סטייל.

תצוגה נוספת שהצליחה לייצר הייפ הייתה של המותג סאמפל, של האחיות נופר מכלוף ועינב זיני. המותג הצליח לגנוב את ההצגה בשבוע האופנה של שנת 2016 עם קולקציה מדויקת שהציגה שיק איטלקי ושימוש גאוני בבדים. לנוכח זאת, ההיעדרות שלו מלוח האירועים של שנת 2017 בלטה במיוחד.

סאמפל שבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמן
סאמפל שבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמן

כעת, עם חשיפתה של קולקציית הקיץ החדשה של המותג, ניכר שהוא נותר נאמן להשפעות האיטלקיות שלו, עם שימוש נבון באבזמים גדולים שאיזנו בדים עדינים, כמו גם כתפיים נשיות מוגזמות שהשלימו מותניים צרות והבזקים של אביזרים מטאליים על רקע הדפסים גיאומטריים. היה מעט חבל לגלות שגם בסאמפל הולכים שולל אחר הטרנד הטיפוגרפי שכבר יצא מכל החורים. מילים כמו LOVE או הדפסים רפטטיביים של שם המותג יוצרים לעתים תחושה של זילות, בייחוד כאשר אפשר לומר הרבה יותר ללא מילים.

היילייט נוסף נרשם בתצוגה של המותג Northern Star, שחלק מסלול עם שני מותגים צעירים נוספים: HILI ARI ומיוז. בניגוד לשותפיו למסלול, שבחרו להציג קולקציות שחורות וכבדות שנראו כאילו הן הוקדשו לעתיד הדיסטופי הבא עלינו לטובה, נראה שנדב רוזנברג, המעצב שמאחורי Northern Star, שמר על אופטימיות, קלילות והומור.

Northern Star שבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמן
Northern Star שבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמן

רוזנברג, המייצר טקסטיל מקורי, הציג קולקציה לגברים ונשים שחוגגת את האביב בצבעי פסטל ושהיה קשה לא לחמוד. בדי קרפ וסאטן שלוהקו לככב באנסמבלים ספורטיביים ואדג'יים יצרו טוויסט מפתיע ואפקט קולי. בלטו במיוחד חולצת גברים מכופתרת לבנה עם הדפס צבעוני עדין וכיווצים במותניים ואוברול שחור מפוספס שמגשר בין בגדי ערב ליומיום. רוזנברג אפילו הצליח לגרום לאחד הטרנדים המאוסים ביותר לעבוד כשכיווץ וולנים מסתלסלים לכדי פסים בולטים ואלכסוניים בחזיתה של שמלה שחורה, והם הקפיצו אותה מיד לחזית.