טיים אאוט timeout

לא כל הנוצץ מוצץ

| מאת: רתם איזק

לרגל יום האישה נשלחה רתם איזק לראיין את הפנטזיה הנשית. באותו היום היא גם הבינה שהגיע הזמן להתבגר

הפנטזיה הנשית האולטימטיבית. סמית' וסמנתה ב"סקס והעיר הגדולה"

מתי בפעם האחרונה קראו לך סמית?

"אני כבר לא ממש שם לב לזה, אבל אני מניח שבחודש האחרון"

מתי בפעם האחרונה התבאסת להיות כזה סמל מין?

"ממש הבוקר, כשעטו עלי בהתלהבות יתרה מלא אנשים"

מתי בפעם האחרונה ביקשה ממך בחורה לשחזר את סצנת הפורץ המפורסמת שהייתה לך עם סמנתה?

"זה לא קרה מעולם"

מה? למה? האמריקאיות מנומסות מדי.

"למה? תכננת לבקש את זה ממני?”

הדיאלוג הבא אמור היה להיות הקדימון למתנה שלי אליכן, אחיותיי היקרות, לרגל יום האישה הבינלאומי. ואחריו הייתי אמורה לספר לכן שממש השבוע, בזמן שאכלתן פריכיות במשרד, שחזרתי פיק טלוויזיוני עם ג'ייסון לואיס, הידוע גם כג'רי ג'ראד, הידוע גם כסמית', בחדר צדדי בהאנגר 11. הוא היה חובש את מסכת הגרב שלו, אני את הקומבניזון השחור והרולים, וממש כמו בסצנה האיקוונית ב"סקס והעיר" הוא היה מכניע אותי, אישה שרק רצתה לשאוב אבק, למיטה. ככה היינו צריכות לחגוג את העצמאות שלנו, נשים חזקות שנלחמות על שיוויון פוליטי, חברתי וכלכלי, נשים שלא מוכנות לרדת על הברכיים בשביל שום ניאנדרטל – עם גבר חזק שקושר אותנו בכוח וצורח לעברנו "Shut the fuck up”. אבל אתן יודעות מה העניין  עם מתנות יפות: ככל שהעטיפה נוצצת יותר, כך גובר הסיכוי שתיאלצו להשתמש בפתק ההחלפה.

הקראש היה מיידי. ג'ייסון לואיס בראיון עם רתם איזק (צילום: יולי גורודינסקי)

הקראש היה מיידי. ג'ייסון לואיס בראיון עם רתם איזק (צילום: יולי גורודינסקי)

הפנטזיה (או: כך תכננתי התיישבות בלתי חוקית)

אף על פי שעברו כמעט 10 שנים מאז נראה בעונה השישית של "סקס והעיר הגדולה" כבן זוגה החתיך עד כאב והרגיש עד דמעות של סמנת'ה ג'ונס (ושנתיים מאז נראה על המסך הגדול בסרטי ההמשך של הסדרה) – הזיכרון הנשי התגלה כחד מתמיד. חברת רנואר, שציינה לפני מספר חודשים 20 שנה לקיומה, הביאה את הבונבון להנחות את תצוגת קולקציית הקיץ האחרונה שלה, והוכיחה שנשות ישראל יודעות לבייץ רטרואקטיבית מאחורי מסך המקינטוש, ואפילו עורך העיתון, שבז לפעלולים יחצניים שמדגישים את הפריפריאליות שלנו, שחרר חיוך זימה. את ריקוד הגשם המושקע מכולם ביצעה, מן הסתם, אנוכי – בחורה שלא מתביישת בפתטיותה, ומצטטת השכם והערב משפטי בינה של הבאבא ברדשו. כך נבחרתי לחלוק חמצן למשך 12 דקות עם הפנטזיה הנשית, על מנת להביא לכן את דבריו של האיש שיכול לשתוק כל חייו.

שאלו אותי במערכת מה אני רוצה, כפמיניסטית עצמאית וחזקה, לעשות ביום האישה. אמרתי שביום כזה חשוב לי לראיין את ג'ייסון לואיס.

"באמת? זה מה שבחרת לעשות עם העצמאות שלך? זה עצוב וטרגי".

אני יודעת, אבל אני אישה עצובה וטרגית.

"את יורה תגובות טובות, חייב להגיד לך".

המפגש הראשון – כך פגש סמית' את סמנתה:

במבט ראשון – לואיס הוא סמית'. השנים שעברו עליו, שבמהלכן לוהק לכמה תפקידים שוליים שלא הצליחו להתעלות על ג'רי ג'ראד, לא הותירו בו סימנים. מעשה ידי אדם או מעשה האלוהים – כשאת מביטה בפנים האלה את לא רוצה להבין איך כל הטוב הזה קורה. את רוצה להתיישב עליהם. אז איפה הקאץ'?

ההתאהבות (או: כך שילבנו בין זן לבין זין)

אתה מבין שכסמית' הצבת סטנדרטים גבוהים מדי. אנחנו מצפות שהחבר שלנו יגלח לעצמו את הראש במקרה שיהיה לנו סרטן, ובמציאות רוב הגברים אפילו לא מוציאים את האוטו שלהם מהחניה. אולי תספר לנו בהזדמנות זאת שגם אתה מתייחס לבחורות שלך פחות יפה במציאות, כדי שנרגיש טוב?

"אני משתדל לא להתייחס ממש רע לשום אדם".

אז אתה מושלם גם במציאות?

"שלמות זה לא משהו שאפשר באמת לשאוף אליו. אני חושב שאנשים צריכים להתחשב אחד בשני. קל להיות מניאק, החוכמה היא להיות מישהו שאיכפת לו. זו צריכה להיות המטרה, ולא מטרות חומריות כמו ג'ינס מגניב, בית גדול, מכונית יפה. ההתפתחות האישית שלנו צריכה להיות הדבר המרכזי בחיים".

וואו. אלה דברי זן. אני מקווה שגברים יקראו את הכתבה וילמדו ממך כמה דברים.

"אל תגרמי לגברים בארץ לשנוא אותי עכשיו".

לא נעים לי להגיד, אבל הם כבר שונאים אותך. זה לא אישי.

(צוחק) "כי אני זין".

נראה לי שזה קשור יותר לעובדה שאתה הרבה פחות מכוער מהם, לא לשאלה האם אתה זין.

"עזבי, זה הכל זה עטיפה".

אז המסר הוא לא לשפוט ספר לפי העטיפה?

"ברור".

אני כן פוסלת ספרים על סמך עטיפתם.

"אני קורא את שני הפרקים הראשונים".

סמית' נשלח לשחק עם החברים שלו:

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: abf6601